top image

תקדים בביהמ”ש העליון – סמכות ועדת ערר לפי חוק מס שבח

סמכות ועדת ערר לפי חוק מס שבח לתקן שומה

בתיק זה, ייצג משרדנו את המוכרים והקבלן, בעסקת קומבינציה, בקשר לנכס מקרקעין. עוה”ד שטפל בעסקה הגיש, בשם שני הצדדים גם יחד, הצהרה על מכירה/רכישה של זכות במקרקעין על טופס מש”ח 2 שאליו צורך טופס של שומה עצמית. המערערים שלמו את המסים שהגיעו מהם על בסיס שווי זה – המוכרים את מס השבח והקבלן את מס הרכישה. מנהל מס שבח, לא הסכים להערכה הנ”ל. הוא הוציא למערערים הודעות שומה זמניות על בסיס של עסקה, בסכום כפול. המערערים הגישו את השגותיהם, פנו בערר לועדת הערר לפי חוק מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בחיפה (עמ”ש 100/86, 99, 98). ערעוריהם נדחו, ומכאן ערעור זה, שנדון בבית המשפט העליון, ויצר תקדים משפטי.

 

תמצית פסק הדין:

ועדת הערר קבעה כי השומה העצמית של המוכרים הפכה לשומה סופית לפי סעיף 78(ד)של חוק מס שבח מקרקעין, התשכ”ג-1963. זאת משום “שלא נתן לקבוע בודאות הנדרשת, שאכן נדרשו פרטים כנטען ע”י המשיב, מה גם ולא נאמר איזה מסמכים (שנדרש להמציאם לפי הסעיף הנ”ל) חסרו בסופו של דבר” וכן משום “שאין בשלב זה המשיב חולק שהשומה העצמית של העוררים נהיתה לשומה סופית“.

המשיב לא עשה שמוש בסמכויותיו לפי סעיף 85 לחוק לתקן את השומה העצמית, אשר כפי שנקבע ע”י הועדה הפכה לסופית. עמדתו של המשיב היתה בשעתו שהשומה לא הפכה לסופית. הוא דחה את השומה העצמית והוציא למערערים שומות זמניות לפי סעיף 78(ב)(1) לחוק. על אף זאת החליטה הועדה לעשות שמוש בסעיף 85. את סמכותה לעשות כן אמרה למצוא בסעיף 89(ב) לחוק, המגדיר את סמכויותיה של הועדה. היא הצדיקה נקיטה בדרך זו מיזמתה היא לאור הפער הגדול בין השומה העצמית של המערערים לבין שומתו של המשיב, הגבוהה ממנה פי שניים ויותר.

אלא שהשאלה המשפטית היא, האם ועדת הערר היתה מוסמכת לתקן את השומה. זאת יש לבחון על פני שני מבחנים: האחד – האם הועדה היתה מוסמכת לטול לעצמה את סמכותו של המשיב. זאת יש לבחון עפ”י הוראות סעיף 89(ב), המגדיר את סמכויותיה של הועדה. השני – האם המשיב עצמו היה מוסמך לתקן את השומה. זאת יש לבחון לאור הוראות סעיף 85. די לעניננו בכך שסעיף 89(ב) אינו מקנה לועדת הערר את הסמכות להגדיל את השומה, כפי שעשתה כאן. ככל שהדבר נוגע להחלטה של הועדה, אין בכוחו של הסעיף להכשיר החלטה שנעשתה מחוסר סמכות. וככל שהדבר נוגע לשומה הזמנית של המשיב, הרי המשיב לא התימר כלל לתקן את השומה העצמית כשומה שהפכה לסופית. אין כאן פגם בצורה, בכותרת בלבד, של השומה שהוציא, כפי שטוענת באת כוחו. הפגם הוא מהותי, הסמכות לתקן שומה שונה היא מהסמכות לדחות שומה עצמית ולהוציא שומה, זמנית או סופית. זו סמכות מיוחדת המוגבלת רק לנסיבות הבאות, המפורטות בסעיף 85, שאותן על המשיב להוכיח ועליהן עליו לבסס את התיקון.

ע”א 755/88 קרבן יעקב ואח’ נ’ מנהל מס שבח מקרקעין חיפה, פ”ד יט 169. ניתן בבית המשפט העליון, בשבתו לבית משפט לערעורים אזרחיים, ביום 14/3/1991. 

 

עורך דין מקרקעין מומחה

למשרד עורכי הדין וולר ושות’, ניסיון, מיומנות ומומחיות, שנרכשו במשך למעלה מ-40 שנה, בכל הערכאות המשפטיות. המשרד מדורג בצמרת משרדי עורכי הדין, עפ”י מדריך הדירוג BDI, ומהווה מוקד ידע מקצועי, ליזמים, חברות, עורכי דין ואנשים פרטיים. צרו קשר כבר עכשיו.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר

מאמרים נוספים