מפה ארצית לקרקעות מזוהמות
במדינת ישראל יש קרקעות מזוהמות רבות, בשל פעילות של מפעלי תעשייה, תחנות דלק, אתרי אחסנה וכדומה. בין האתרים האלה אתרי תעשייה ביטחונית, אזורי תעשייה, בסיסי צבא, חוות מכלי אחסון דלק, תחנות דלק, קווי הובלת דלק, מטמנות פסולת תעשייתית, בתי-זיקוק ואגני חמצון ושיקוע תעשייתיים. לפי מחקר של הכנסת, ההערכה היא שהגורמים המזהמים עושים שימוש בכ-1.2 מיליון דונם (5.6% משטח המדינה). המשרד להגנת הסביבה, פרסם ביום 27/3/2022, מפה ארצית לקרקעות מזוהמות, ברחבי ישראל. המפה, הכוללת למעלה מ-2,200 אתרים (מתוך למעלה מ-3,300 אתרים הידועים למשרד, לרבות אתרים ביטחוניים ואתרים חשודים), צפויה להתעדכן באופן שוטף על ידי המשרד.
היכן ניתן למצוא מידע על האתרים המזוהמים?
המפה תונגש לציבור, כשכבת מידע באתר המפות הממשלתי govmap (שכבת מידע בשם “המפה הארצית לזיהומי קרקע“). בנוסף, מסד הנתונים יופיע באתר המידע הממשלתי (Govdata) ויתעדכן שם מעת לעת.
למי מיועדת המפה?
המפה מיועדת לקהל המשתמשים הרחב: רוכשים ומתעניינים במקרקעין ובנדל”ן, חוקרים, ארגוני סביבה, וכן גורמים מהמגזר העסקי והפיננסי. בנוסף, תשמש המפה את משרדי הממשלה, השלטון המקומי ומוסדות התכנון. זאת, במטרה שהמידע יסייע בתהליכי קבלת החלטות ציבוריות ועסקיות מתוך הטמעה של סיכונים סביבתיים-פיננסיים ולסייע במעקב אחר תהליכי טיפול בקרקעות מזוהמות ובאתרים חשודים.
הסתייגויות ומגבלות:
לצד פרסום המפה, קיימות מספר רב של הסתייגויות ומגבלות, אותן מציין המשרד עצמו:
- המפה לא מציגה כלל את זיהומי הקרקע הקיימים בישראל, אלא רק מידע המתועד במשרד. המשמעות היא שייתכנו מקומות בהם יש קרקע מזוהמת, שאינם ידועים למשרד.
- המפה אינה כוללת, כרגע, את כל האתרים הידועים למשרד, שכן הנתונים עדיין לא מותאמים לתצוגה במפה. לחילופין, משום שמדובר באתרים ביטחוניים.
- המפה אינה כוללת נתונים לגבי כלל המזהמים הקיימים, אלא רק לגבי מזהמים שהוגדרו כך ע”י המשרד.
- שינוי בערכי הסף של המדידה, יוביל לשינוי סטטוס האתרים.
- האופן שבו נקבע הצורך בשיקום קרקע מזוהמת: הדרישה לשיקום הקרקע, מסתמכת, בין היתר, על ייעוד הקרקע (מגורים, מסחר, תעשייה וכו’). אולם שינוי תכנוני של ייעוד הקרקע, ישפיע גם על אתרים שאינם מופיעים כרגע תחת “דרוש שיקום”, ומבלי שהמידע יעודכן במסד הנתונים.
סקר קרקע מזוהמת
מנהל התכנון פרסם ביום 13/11/2022, מסמך הנחיות, המגדיר את המקרים בהם יזם נדרש לבצע חקר קרקע החשודה בזיהום, לפני הגשת תוכנית בנייה. המסמך מגדיר באילו מקרים יידרש היזם לחקור את פוטנציאל זיהום הקרקע, וכן את היקף החקירה הנדרש. זאת, בהתייחס לשלושה מקרים:
- תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה ובה קרקע בה נעשתה פעילות תעשייתית מ”מעגל ראשון” (לפי מדיניות טיפול בקרקעות מזוהמות של המשרד להגנת הסביבה) – יוגשו סקר היסטורי, סקר קרקע, ממצאי חקירת זיהום הקרקע ומי התהום. אם נדרש, גם תסקיר השפעה על הסביבה ומסמכים סביבתיים נוספים.
- תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה ובה קרקע החשודה כמזוהמת בידי תעשייה שלא מהמעגל הראשון – יוגשו סקר היסטורי וסקר קרקע, בלבד.
- תוכנית כוללנית או מתאר מקומית שקשורה לקרקע ו/או למי תהום החשודים כמזוהמים – יוכן מסמך “מיפוי פוטנציאל זיהום”. המסמך ייכנס לתוכנית טרם הפקדתה.
ראוי לציין כי מסמך ההנחיות מתייחס לתוכניות בנייה שכבר הופקדו, ולא רק לתכניות עתידיות. במקרה של תוכנית שכוללת שטח החשוד בזיהום מפעילות “מעגל ראשון”, נדרשת השלמת מסמכים בהתאם להנחיות החדשות, וללא קשר לשלב התכנון בו נמצאת התוכנית. עוד נקבע כי במידת הצורך, יש להביא את התכנית לדיון חוזר, במוסד התכנון.
