השלמת מסמכים במכרז
השלמת מסמכים במכרז נדרשת ע”י ועדת המכרזים, אם הוועדה סבורה שההצעה כלשהי איננה מתייחסת למכלול דרישות המכרז. במקרה זה, רשאית וועדת המכרזים לפסול את ההצעה, אולם היא רשאית לפנות למציע, לצורך השלמת החוסרים. כיום, החוק שותק באילו נסיבות תפסול ועדת המכרזים את ההצעה בשל פגמים, ובאילו מקרים תכשיר אותה. בדיקה מוקדמת של ההצעה, בדיקת דרישת וועדת המכרזים, בדיקת ההשלמות הנדרשות לשם מתן מענה מדויק, על ידי עורך דין מכרזים – יאפשרו הגדלת סיכויי הזכייה במכרז.
מתי נדרשת השלמת מסמכים במכרז?
כמעט בכל מכרז, מוצא הבודק פגמים בהצעה. בהתאם, הוא מוסמך לפנות אל המציעים לצורך השלמת מסמכים, שיאפשרו בדיקה נאותה של ההצעה. לרוב, מקור הדרישה בטעויות המציעים (דוגמת אי-צירוף מסמכים, השמטות, היעדר חתימות, אי סימון כנדרש). במקרים אחרים, ההשלמות נדרשות לאור חשד לניסיון המציע להטעות את וועדת המכרזים.
מה הדין לגבי השלמת מסמכים במכרז?
תקנה 20 (ד) לתקנות חובת המכרזים, תשנ”ב – 1992, קובעת כי “ועדת המכרזים תפסול הצעות אם הן חסרות, מוטעות או מבוססות על הנחות בלתי נכונות או על הבנה מוטעית של נושא המכרז…”. תקנות העיריות (מכרזים), התשמ”ח–1987, התוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות, התשי”א –1950, והתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי”ח – 1958, קובעות כי יש לפסול הצעות שהוגשו “שלא בהתאם לתקנות אלה או שלא בהתאם לתנאי המכרז או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי“.
אין הנחיה, באילו נסיבות תפסול ועדת המכרזים את ההצעה, ובאילו מקרים תכשיר אותה. הדין בנושא מצוי בפסיקות בתי המשפט, בערכאות השונות. בדילמה בין יעילות המכרז והתועלת הכספית לרשות, לבין עיקרון השוויון – הכריעו בתי המשפט לטובת עיקרון השוויון. במילים אחרות, כאשר מתן הזכות לתקן את הצעתו, או כאשר הרשות מבליגה על פגם בהצעה, יביאו למתן יתרון למציע כלשהו – הפגם ייחשב כ”פגם מהותי” בהצעה, ויביא לפסילתה. מן העבר השני, ככלל, בתי המשפט רואים בחומרה התנהלות רשלנית של מציעים, שלא צרפו מסמכים לצעתם, וכעת מבקשים לקבל את יומם בבית המשפט.
האם וועדת המכרזים חייבת לאפשר השלמת מסמכים?
לא. לוועדת המכרזים שיקול הדעת לסווג את הפגמים בהצעות, ולהחליט לגביהם, לכל מקרה לגופו. זאת, כמובן, בכפוף להוראות מסמכי המכרז, בעקרונות דיני המכרזים, ובפסיקות בתי המשפט.
ביהמ”ש המחוזי (ת”א), בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים (עת”מ 8572-02-20 גנית פארק בע”מ נ’ מדינת ישראל – המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ואח’), קבע כי אופן ההתנהלות השונה מצד ועדת המכרזים כלפי הפונים, לעניין אפשרות השלמת המסמכים, אינו מהווה פגיעה בעיקרון השוויון. במקרה אחר, קבע ביהמ”ש המחוזי (ת”א), (עת”מ 64505-01-20 איי. בי. איי גן המדע בע”מ נ’ המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ואח’), כי אין להקיש מהתנהלות וועדת המכרזים למול המציע במכרז אחד, לבין ההתנהלות במכרז אחר, ואף אם המדובר באותו המציע. במקרה דנן, לא קמה חובה לוועדת המכרזים לאפשר השלמה, אף לא מכח חובת תום הלב. מכל מקום, לגופים ציבוריים העורכים מכרזים, אנו ממליצים לציין הוראה מפורשת במכרז, שתאפשר לוועדת המכרזים לדרוש השלמה של פרטים ומסמכים שהושמטו בתום לב.
מהו פגם מהותי ומהו פגם טכני?
בעוד שפגם טכני ניתן לתיקון, פגם מהותי פוגע בהליך המכרז ופוגע בעקרונות התחרות והשוויון. תוצאתו של פגם מהותי, לרוב – פסילת ההצעה. המלומד דקל (מכרזים, כרך ראשון (2004), עמ’ 556), קובע כי –
“פגם מהותי הנו … פגם שתיקונו או ההבלגה עליו פוגעים בשוויון. הפגיעה בשוויון יכולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה במציעים האחרים המשתתפים במכרז או בפגיעה במציעים פוטנציאליים, שאינם משתתפים במכרז“.
דוגמה לפגם מהותי היא אי צירוף הערבות הבנקאית שנדרשה במכרז, אי צירוף תעודת התאגדות, או אי צירוף ניסיון, אי צירוף אישור על סיור קבלנים (במקרה בו הוגדר כתנאי סף, אך נציג המציע לא השתתף); פגם טכני הוא לדוגמה אי צירוף רשיונות, אישור רו”ח, תעודות הסמכה, היעדר חתימות, היעדר אישור על ניכוי מס במקור וכו’). אולם ההבחנה בין פגם מהותי לבין פגם טכני, אינה ברורה וחד-משמעית. כפי שקבע בית המשפט (עת”מ (נצרת) 165/09 כרם עתמאלה בע”מ נ’ מינהל מקרקעי ישראל) –
“על ועדת המכרזים לנקוט בגישה קפדנית. הבחנה בין פגמים מהותיים וטכניים, אינה הבחנה פשוטה, כפי שראוי שתעשה על ידי הוועדה. על כן, הקלת ראש באי מילויים של תנאים, הנתפסים על ידי המציע כתנאים פורמלים גרידא, עלולה לפתוח פתח לפלפולים לא מעטים וליצור עמימות וחוסר ודאות בכל הקשור לדיני מכרזים“.
השלמת מסמכים להוכחת עמידה בתנאי הסף
תנאי הסף הוא המבחן הראשון, “כרטיס הכניסה” להשתתפות במכרז. כפי שמגדיר המלומד דקל (שם, עמ’ 275) “תנאי סף” – “כל תנאי המצוין במכרזי המכרז כתנאי שהצעה שאינה עומדת בו דינה פסילה“. לפיכך, יש בהחלטה בדבר סיווג המסמכים ויכולת השלמתם, בשלב זה, כדי להשפיע מהותית על מספר המשתתפים במכרז, ועל תוצאות המכרז. ככל שוועדת המכרזים תאפשר השלמת מסמכים, על ההחלטה להיעשות בצמצום, תוך בחינת הנסיבות שהביאו לחוסרים, תוך בדיקה האם השלמתם פוגעת בעקרון השוויון.
יש לעשות הבחנה בין סוגי מסמכים שונים:
- מסמכים הצהרתיים (“מסמכים דקלרטיביים”), אשר נועדו להוכיח את מצבו הקיים של המציע, במועד האחרון (דוגמת רשיון עסק, רשיון רכב, רשיון קבלני וכיוצ”ב), אולם לא צורפו להצעה – ניתן לבצע השלמה. זאת, מכיוון שהשלמת מסמכים מסוג זה, אינם משנים את מצבו של המציע, ואינם מעניקים לו כל יתרון, ולפיכך אינם פוגעים בעיקרון השוויון.
- מסמכים קונסטיטוטיביים, הנם מסמכים המייצרים מציאות חדשה, שלא היתה קיימת במועד האחרון להגשת ההצעות (לדוגמה – פרויקט שהושלם לצורך הוכחת הניסיון בתנאי הסף) – לא ניתן לבצע השלמה. זאת, מכיוון שהיעדר המסמכים במועד האחרון להגשת ההצעות, מעידים שבמועד זה, לא התקיימו במציע התנאים הנדרשים.
השלמת מסמכים לצורך ניקוד איכות ההצעה
השלמות מסמכים בשלב בדיקת איכות ההצעה – בעייתית יותר. זאת, מכיוון שתיקון בשלב זה, מאפשר למציעים “לשפר” את מעמדם ביחס למציעים האחרים, וליצור מניפולציות בניקוד ההצעות במכרז. מתן האפשרות בשלב זה פותח פתח לרכישת יתרון לא הוגן, ובכך מופר עיקרון השוויון.
משרד עורכי דין וולר ושות’ הנו בעל ניסיון עשיר, מיומנות וראיה רב-תחומית בתחום המכרזים, מכרזי רשויות מקומיות, בליווי וועדות מכרזים של רשויות מקומיות ובבדיקת הצעות במכרזים. טרם הגשת הצעה במכרז, מומלץ לקבל סיוע של עורך דין המתמחה במכרזים, כדי לוודא שהיא כוללת כל האישורים, המסמכים והנתונים הנדרשים בהתאם להוראות המכרז. נשמח לעזור לכם בהתייעצות, חשיבה, היערכות למכרזים, הכנת מסמכי המכרז, בהגשת שאלות לעורכי המכרזים, בתשובות ובהשלמת מסמכים לוועדת המכרזים, בהשגות, בשימועים ובהופעה בפני וועדות המכרזים, בייצוג ובערעורים. צרו קשר, כבר עכשיו.
