התיישנות תביעת פיצויים בגין הפקעת מקרקעין

האם חלה התיישנות על תביעת פיצויים בגין הפקעה? תביעה זו (דנ”א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז”ל נ’ עיריית פתח תקווה), התגלגלה בין בתי המשפט במשך שנים. שלושת השופטים שישבו בדין בע”א 5964/03 קבעו פה אחד כי חוק ההתיישנות, תשי”ח-1958 חל על תביעות לקבלת פיצויים בגין הפקעה. אולם, נחלקו בדעותיהם באשר לשאלה מהו מועד תחילתו של מירוץ ההתיישנות בתביעות אלה. על כך נסב הדיון הנוסף בבית המשפט העליון.

הפקעת מקרקעין – רקע כללי 

כפי שסקרנו במדריך המקיף בנושא הפקעה, הפקעה של מקרקעין היא העברה כפויה של מקרקעין, המבוצעת על ידי הרשויות המוסמכות, ולצורך צרכי ציבור בלבד. הזכויות הניתנות להפקעה כוללות את הקרקע, את המחוברים לקרקע, ואת הזכויות התת-קרקעיות, השיכות לבעלים, כולם או רק חלק מהם. ניתן להפקיע את זכויות הבעלות (עם כל מכלול הזכויות שהבעלות כוללת בתוכה). עם זאת, הרשות המפקיעה רשאית להסתפק בהפקעת זכויות נגזרות, דוגמת זכות חכירה, זכות שימוש, שכירות, או הנאה.

החקיקה המרכזית היא פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943, ולצידה עוד למעלה מעשרים חוקים. ההפקעה מתבצעת ע”י הועדה המקומית לתכנון ובנייה, החברה הלאומית לדרכים (מע”צ), חברת החשמל ורשויות ציבוריות אחרות, ובתנאי שמטרת ההפקעה תואמת למוגדר בחוק. לצורך הדוגמה, לצרכי דרכים, גנים, שטחי נופש, שמורות טבע, ספורט, ועוד. הפקעת מקרקעין אינה נחשבת עסקה על פי סעיף 6 לחוק המקרקעין. שווי הקרקע המופקעת, בצירוף ה”מחוברים” (מבנים, גידולים, מתקנים וכל המחובר חיבור של קבע לקרקע), נקבע ע”י שמאי מקרקעין של הגוף המפקיע.

ההתנגשות שבין אינטרס פרטי לציבורי

הפקעה מהווה התנגשות בין האינטרס הפרטי לבין האינטרס הציבורי. מצד אחד, זכותו של בעל המקרקעין להחזיק במקרקעין וליהנות מהם. מאידך, הזכות הציבורית היא לשימוש הציבור כולו, באותם המקרקעין, על מנת לממש צורך ציבורי (דרכים, גינות וכו’). רכישה כפויה של קרקע (הפקעה), נועד להתגבר על “כשל” ספציפי. למנוע מבעל זכות פרטית במקרקעין למנוע מצב של מימוש מטרה ציבורית. אמצעי ההפקעה בא לאתר אמצעי אשר יהיה בו, מחד, לתת פיצוי הוגן לזכות הקניין שנשללה מן הפרט, ומצד שני, לאפשר את מימושה של המטרה הציבורית.

הגישות השונות לנושא התיישנות פיצויים בגין הפקעה 

עד הדיון הנוסף בארידור, לא היתה תקופת התיישנות בנוגע לפיצוי בגין הפקעה. הגישה המרחיבה היא דעתו של כב’ השופט חשין, שסבר כי מועד שעון החול יתחיל ביום בו הרשות סירבה לשלם פיצויים, ללא תלות במשך הזמן מיום ההפקעה. כב’ השופטת ארבל סברה כי המרוץ צריך להתחיל עם מימוש המטרה שלשמה נועדה ההפקעה. הגישה המצמצמת היא דעתו של כב’ השופט גרוניס, שסבר כי המרוץ יתחיל מיום תפיסת החזקה בקרקע על-ידי הרשות. יישום כל אחת מהגישות על עובדות המקרה הביא לתוצאה שונה.

פסיקת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון (הנשיא גרוניס, השופטים ג’ובראן, חיות, מלצר ופוגלמן, בניגוד לדעתן החולקת של המשנה לנשיא נאור והשופטת ארבל) פסק כי עילת התביעה בגין פיצויי הפקעה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, נולדת, לכל המאוחר, במועד בו תפסה הרשות חזקה במקרקעין.

עוד פסק בית המשפט כי הלכה זו תיכנס לתוקף בעוד שלוש שנים ממועד פסק הדין. כלומר, ההלכה לא תחול על תובענות לפיצויי הפקעה התלויות ועומדות, שטרם ניתן בהן פסק דין חלוט. ההלכה אף לא תחול לגבי תובענות שתוגשנה בשלוש השנים הבאות. עם זאת, הנתבעים בתובענות שההלכה החדשה לא תחול לגביהן כאמור, רשאים להעלות כנגד התובענות טענת שיהוי. נוכח ההלכה האמורה, בוטל פסק דינו של בימ”ש המחוזי. נקבע כי ההליך יוחזר לבימ”ש המחוזי להשלמה, כולל לבירור טענת השיהוי.

יצוין כי המשנָה לנשיא (כתוארה דאז) נאור סברה שיש לקבוע כי תביעות לפיצויי הפקעה אינן נתונות להתיישנות, למעט הסדר ההתיישנות הספציפי הקבוע בסעיפים 9 ו-16 לפקודת הקרקעות. היינו, לדעתה חוק ההתיישנות אינו חל על תביעות לפיצויי הפקעה. השופטת ארבל סברה כי חוק ההתיישנות חל על תביעה לתשלום פיצויי ההפקעה. עוד סברה כי מרוץ ההתיישנות אינו מתחיל כל עוד המטרה הציבורית שעמדה בבסיס.

שיעור הפיצויים בגין הפקעה

• פיצוי בגין הפגיעה התכנונית (סעיף 197 (א)). בגין הפגיעה התכנונית, חלה תקופת התיישנות בת 3 שנים.
• פיצוי בגין הפגיעה הקניינית (סעיף 190(א)(1)).

המקרקעין שלכם הופקעו על ידי הרשות? שיעור הפיצוי נמוך או לא מספק? צרו קשר עכשיו. ניתן לתבוע פיצויים בגין הפקעה, עד לשבע שנים ממועד בו תפסה הרשות חזקה במקרקעין. משרד עורכי דין וולר ושות’ מומחה לדיני מקרקעין, מיסוי מקרקעין, ודיני התכנון והבניה, במשך למעלה מ-40 שנה. המשרד מדורג כאחד ממשרדי הבוטיק המובילים בדירוג BDI בשנים האחרונות, והוא אחד המשרדים המובילים והוותיקים בעיר חיפה. המשרד מייצג יזמים פרטיים, בעלי דירות, קבלנים ורשויות מקומיות, בכל עסקאות המקרקעין.