מפרט מכר הינו מסמך משפטי שמקורו בחוק המכר (דירות), התשל”ג-1973, המחייב את הקבלן, מוכר הדירה, לציין את הפרטים הטכניים של הדירה שתירכש. בין היתר, זיהוי הדירה, שטח הדירה והשטחים המוצמדים, חומרי הבניה והשלד, חומרי הגמר, אביזרי הדירה וכו’. על פי החוק, על המוכר למלא את כל הפריטים במפרט במדויק, לצרף לחוזה המכר את המפרט, ולמסור לקונה העתק חתום ממנו. במילים אחרות: בעוד שהסכם המכר מסדיר את ההיבטים המשפטיים של העסקה, התחייבויות, תשלומים וכיוצ”ב, המפרט הטכני מסדיר את תכולת הדירה, חומריה, מערכותיה וכיוצ”ב. במרבית המקרים, מפרט המכר מהווה נספח לחוזה רכישת הדירה. על מנת להבטיח את ההגינות של חוזים וכדי לסייע לצד הנחשב כחלש בעסקה (רוכש הדירה), המחוקק, ובתי המשפט, נוטים ליישם ולפרש דרישות צורניות – מפרט – כאמצעי לתקינת התוכן של החוזה. לאי עמידה בהוראות החוק תוצאות מבחינה חוזית, מנהלית ואף פלילית. קראו כאן סקירה משפטית ממוקדת.
חיוב המוכר לספק מידע לרוכש
יעילותן של עסקאות רצוניות מותנית בכך שבידי כל אחד מהצדדים יהיה מידע מספיק על מאפייני התמורה שעליו לתת, ועל מאפייני התמורה שהוא מקבל (או עתיד לקבל), לפי החוזה. לעניין זה, כפי שמציין פרופ’ איל זמיר (הבסיס התיאורטי של חוק המכר (דירות)), התמורה החוזית כוללת לא רק נכסים ושירותים המוחלפים בין הצדדים, אלא גם סיכונים וסיכויים המחולקים ביניהם. אם אחד הצדדים
או שניהם סובלים מבעיית מידע, ובפרט מידע על סיכונים הכרוכים בעסקה, שוב אין ביטחון שההתקשרות תהא אופטימלית מבחינת כל אחד מהם ומבחינת החברה בכללותה. אחד מתפקידי הדין הוא, אפוא, להתמודד עם בעיות המידע של הצדדים. במקרה של מידע א-סימטרי, ניתן לחייב את הצד שבידיו מצוי המידע המלא יותר, למסור אותו לצד האחר.
בהקשר המיוחד של מכר דירות בידי חברות בנייה, קיים חשש ממשי שלקונה יחסר מידע חשוב על הממכר שהוא עתיד לקבל. כאשר הדירה טרם נבנתה, או טרם נשלמה בנייתה, היעדר פירוט עלול להוליד פער בין מה שהקונה מצפה לקבל (ציפייה שעל פיה הוא מתקשר בחוזה), לבין מה שלאמיתו של דבר הוא זכאי לקבל לפי החוזה. משכך, חיוב המוכר למלא ולמסור לקונה מידע מלא נועד להתמודד עם התופעה הטיפוסית של מידע א-סימטרי לגבי תיאור הדירה והזכויות בה, לרבות התחייבויות המוכר בעניינים אלה.
מה כולל מפרט מכר?
מפרט מכר הוא למעשה סטנדרטיזציה של אופן מסירת המידע, באמצעות טופס קבוע מראש. מפרט המכר מתייחס לדירה המסוימת שנרכשה, וכולל מידע מפורט על הדירה. המפרט מכיל פרטי זיהוי, פירוט שטח הדירה והשטחים המוצמדים לה. כן מצויינים במפרט תיאור חדרי הדירה וחלוקתה, תיאור קירות החוץ, מחיצות, גבהים, רצפה ותקרה, חומרי בנייה ועבודות גמר (ריצוף וחיפוי קירות, דלתות, חלונות, ארונות, מתקנים, אביזרים, כלים סניטריים וכו’). בנוסף, כולל המפרט תיאור התשתיות והמערכות המותקנות בדירה (מערכות חשמל ותקשורת, מערכות חימום וקירור, מערכות מיזוג ואוורור, סידורי אש, בטיחות, מספר וגודל חניות, ומערכות מים וביוב. לאחרונה הצטרפה לכך תשתית טעינה לרכבים חשמליים). בנוסף, כולל המפרט התייחסות למגרש ולבניין בו נמצאת הדירה, תיאור הבניין, הקומות והשימושים בכל קומה, והרכוש המשותף. עוד כולל המפרט את חומרי הבנייה ועבודות הגמר בחלקי הבניין המשותפים, המערכות המשותפות, חיבורי תשתית, עבודות פיתוח ונושאים נוספים.
המפרט מחייב את המוכר לצרף תוכניות של הדירה, הכוללות מידות של כל חדר ומידות כלליות של הדירה, תוכנית הקומה בה נמצאת הדירה, תוכניות של קומות טיפוסיות, קומת כניסה, קומות מרתף, קומת גג ותוכנית פיתוח של המגרש. בנוסף, קובע המפרט כי על המוכר לתת לקונה, במסירת הדירה, הוראות תחזוקה לכל המערכות ולחומרי הגימור בדירה. הפרטים הנדרשים במפרט מכר דירה, מצויים בצו מכר דירות (טופס של מפרט) (תיקון), התשס”ח-2008.
מעמדו המשפטי של מפרט המכר
חוק המכר דירות, ביקש לאזן בין יחסי הכוחות שבין הצדדים, במעמד ובתהליך רכישת דירה מקבלן. בתי המשפט רואים את המוכר, ככלל, כצד ה”חזק” בעסקה. לכן, הטילו עליו חובות מוגברות ביחס לקונה, הצד ה”חלש”. מפרט המכר אמור למנוע אמירות כלליות של הקבלן, שאין בהן כדי להעמיד את רוכשי הדירות על כוונתו המפורטת, המפורשת והאמיתית של המוכר. במהלך השנים, החובה המוטלת על הקבלן למסור מידע מדוייק לקונה, הלכה והורחבה במהלך השנים בפסיקות בתי המשפט.
יש להדגיש כי האמור במפרט המכר, מהווה כמוהו כחוזה החתום בין הצדדים. חוזה זה גובר על כל הסכמה, אמירה, משא ומתן, הצגה או הבנה קודמים בין הצדדים. לעיתים נציגי מכירות של הקבלן מציגים ומשווקים תמונה אידיאלית וקסומה של הדירה, שאינה בהכרח מציאותית…
פערים בין המפרט לבין המצב בפועל
בחלק ניכר מהמקרים, הרוכשים מקבלים לידיהם דירה, השונה ממפרט המכר עליו חתם הקבלן. ככל שכך, הדבר מהווה הפרה של החוזה בין הצדדים. סעיף 4(א) לחוק המכר (דירות), מורה כי האחריות לכך הנה של הקבלן. לפיכך, מיד עם גלוי הסתירה, מומלץ לפעול, בסיוע עורך דין קניית דירה, לפנות לקבלן, ולהצביע על הליקויים והפערים. ככל שהקבלן יסרב לתיקון, בהחלט ניתן לנקוט כנגדו בצעדים משפטיים. מפרט חוק המכר, מכיל ניסוחים טכניים, תכנוניים, הנדסיים ומשפטיים, שחלקם בלתי קריאים לעין בלתי מיומנת.
תוצאת אי עמידה בהוראת החוק
לאי עמידה של המוכר בחיובים שקובע החוק בקשר לתוכן החוזה, לצורתו ולמסירת המידע לקונה, מספר משמעויות.
- במישור החוזי: אי עמידה בסטנדרטים המינימליים של איכות הבנייה מהווה הפרת חוזה, שבגינה עומדות לקונה תרופות של אכיפה, ביטול, פיצויים וניכוי מהמחיר. בנוסף, אי עמידה בחובות הגילוי מהווה הטעיה וחוסר תום לב במשא ומתן לכריתת החוזה, בגינם זכאי הקונה לביטול החוזה, ולפיצויים.
- במישור הפלילי, אי מילוי ביודעין של חובות המוכר לגבי מילוי המפרט, מסירתו לקונה ומתן פרטים בקשר לסטיות מהתקנון המצוי מהווה עבירה פלילית לפי סעיף 10 לחוק.
- במישור המנהלי: חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ״ט- 1969, מאפשר למחוק מפנקס הקבלנים קבלן שהורשע בעבירה לפי החוק. במקרים פחות חמורים, ניתן לנקוט נגד הקבלן אמצעים משמעתיים. מחיקה מהפנקס משמעה איסור לבצע עבודות קבלניות שלגביהן בוטל הרישום.
עורכי דין מומלצים
במשך למעלה מ-40 שנה, משרד עורכי דין וולר ושות’ עוסק באופן נרחב ומתמחה, בתחומי המקרקעין והנדל”ן, מלווה ומייצג רוכשים, מוכרים ושוכרים ברכישת דירות מגורים, מגרשים, נכסים מסחריים, נכסים מניבים ואדמות חקלאיות, ביעודים שונים, כולל היבטי מיסוי מקרקעין, ניהול משא ומתן, בוררויות, גישור וייצוג בערכאות השונות. למשרד ניסיון עשיר בייעוץ וייצוג לגורמים הפעילים בתחום הנדל”ן, לאנשים פרטיים ולקבלנים. צרו קשר, כבר עכשיו.
