בעידן הנוכחי, מצלמות אבטחה הן חלק בלתי נפרד מניהול סביבת העבודה. הן מגינות על עובדים, על רכוש ועל לקוחות, ומאפשרות
בחודש נובמבר 2025 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים טיוטת הנחיה בנושא שימוש במצלמות במעונות יום לפעוטות. מדובר באחד המסמכים
מאחורי כל תוכנית בניה, היתר בנייה, שומת מקרקעין, הפקעה, צו מבנה מסוכן - מסתתרת כמות עצומה של מידע אישי. שמות,
תאגידי המים והביוב הוקמו מכוח חוק תאגידי המים והביוב, התשס"א–2001, במטרה להסדיר את משק המים והביוב בישראל ולנתקו מתלות תקציבית
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביום 2/9/2025, את טיוטת תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית), התשפ"ה–2025. טיוטה זו, על פניו, מהווה כלי
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, שנכנס לתוקף ביום 14/8/2025, מהווה רפורמה רגולטורית עמוקה, לצורך שמירה על פרטיות נושאי המידע.
שימוש אישי במערכות בינה מלאכותית יוצרת, דוגמת ChatGPT, Gemini, Claude, הפכו בשנה-שנתיים האחרונות לכלים שימושיים ונפוצים בתחומים אישיים ועסקיים. מערכות
מוקד עירוני (מוקד 106), או מוקד שירות המופעל עבור הרשות המקומית, עומד במרכז התקשורת הישירה עם התושבים והלקוחות. במסגרת עבודתם
סקר ציות (Privacy Compliance Survey) הוא כלי חיוני בניהול אפקטיבי של מדיניות הגנת הפרטיות בארגונים ציבוריים ופרטיים כאחד, והוא מהווה
עיקרון צמידות המטרה מהווה אבן יסוד במשפט הגנת הפרטיות, בישראל ובעולם. על מנת לממש את שליטתו של האדם (נושא המידע)
כחלק ממהפכת השירות, הנגישות והדיגיטציה, מוסדות רפואיים וסיעודיים מעבירים מידע רפואי באמצעים דיגיטליים ובתוכנות שאינן ייעודיות להעברת מידע רפואי. לדוגמה,
עקרון ההסכמה מהווה עקרון מרכזי בדיני הגנת הפרטיות בישראל. על פי עקרון זה, "עיבוד מידע" מכוח הסכמתו של אדם יכול
מועצות דתיות מהוות גופים ציבוריים סטטוטוריים, הפועלים מתוקף חוק שירותי הדת היהודיים , התשל”א–1971, ומספקים שירותים בתחומי כשרות, נישואין, מקוואות,
בעוד שאבטחת מידע נתפסת לעיתים קרובות כתחום טכנולוגי גרידא, המבוסס על פרוטוקולים, שרתים, הצפנות ומערכות ניהול גישה, הרי שבפועל, הרכיב
ברשויות המקומיות מאגרי מידע רבים המשמשים בסיס לעבודתן, בעתות רגיעה וחירום, בין היתר בתחומים האלה: כספים, גביה, ביטוח, תכנון ובנייה,
החשב הכללי במשרד האוצר, פרסם בימים האחרונים לעיון הציבור, טיוטה להוראת תכ''ם (תקנון כספים ומשק) מס' 7.3.1 שעניינה אחריות לאבטחת מידע
תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ״ו–1986, מהוות נדבך מרכזי במארג החקיקתי שנועד
בעלי מאגרי מידע בישראל נדרשים לפעול במסגרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א‑1981, ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז‑2017, לקראת עידן של
בעידן בו תשתיות דיגיטליות הן בסיס לפעילות העסקית, הציבורית והארגונית – נזקי סייבר הם איום ממשי וסיכון משפטי וכלכלי חמור.
מרבית המשרדים - מצולמים. בין אם לצורך שמירה על ביטחון העובדים, בין אם לצורך מניעת וונדליזם או פגיעה ברכוש, בין
