top image

הוצאות מוכרות למס שבח

הוצאות מוכרות מס שבח

הוצאות מוכרות למס שבח

חלק בלתי נפרד מתפקידו של עורך דין מקרקעין, הוא תחום מיסוי המקרקעין. כלומר, בחינת היבטי תשלום המס בהם יחוייבו לקוחותיו, והמלצה על ביצוע תכנון מס חוקי, במטרה לשלם את הסכום המינימאלי לרשויות המדינה. מכיוון שהמיסוי על המקרקעין עשוי להגיע למאות אלפי ₪, טרם ביצוע עסקה במקרקעין, כדאי לקבל ליווי צמוד של עורך דין מיסוי מקרקעין. סקירה זו תעסוק במס שבח, והוצאות מוכרות למס שבח.

 

מהו מס שבח

חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963 מטיל מס ישיר, על תוצאה עסקית חיובית, שנוצרה עקב אירוע מכירה או פעולה בנכס מקרקעין. מדובר במס על הרווח ההוני שנוצר למוכר, בעת ביצוע מכירה של זכות במקרקעין או על פעולה באיגוד מקרקעין. על מנת שהמדינה תוכל לגבות את מס השבח, צריכים להתקיים שלושה יסודות שונים, מצטברים:

  • על ה״נכס״ להיות ״זכות במקרקעין״ בישראל או ״פעולה באיגוד מקרקעין״ בישראל, או זכות או זכות לתפוס מקרקעין מסוימים של איגוד.
  • בנכס יש לבצע פעולה של “מכירה”. כלומר, אם בזכות נעשתה פעולה שאיננה מהווה ״מכירה״ (כגון ירושה או העברה עקב גירושין), הדבר לא מהווה מכירה. מנגד, היות וההגדרה של מכירה היא רחבה, גם פעולות שינוי ייעוד, הסכם שאיננו בכתב, עסקאות מלאכותיות, חלוקת אופציות וכו’ – עשויות להוות מכירה.
  • על המכירה או הפעולה באיגוד, להצמיח ״שבח״ (רווח הון). בהיעדר “שבח”, לא יוטל מס.

אי קיומו של אחד מהיסודות הנ”ל, יגרום לכך שהנישום לא יהיה חייב במס (או שיתחייב במס רווחי הון, אך לא במס שבח).

 

תשלום מס שבח

מס השבח מחושב בעת מכירת הדירה, והוא מתייחס לרווח ההון שנוצר בין מחיר המכירה של הדירה, לבין המחיר בו נקנתה הדירה. בנוסף, החוק מתיר לנכות הוצאות אחרות, שהוציא הבעלים על הנכס במשך תקופת אחזקתו, ומהוצאות שהוציא כדי לשפר ולהשביח את הנכס. על התוצאה (“השבח”) מוטל מס בגובה של 25%.

 

הוצאות מוכרות לחישוב מס שבח

סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין, שכותרתו ” הניכויים המותרים”, קובע:

“לשם קביעת סכום השבח יותרו בניכוי הוצאות שהוצאו לרכישת הזכות במקרקעין או במכירתה, לרבות כל אחד מאלה, אם אינן כלולות בשווי הרכישה ואינן מותרות בניכוי לפי הפקודה”.

החוק לא קבע כלל משפטי, שהגדיר את ההוצאה המותרת לניכוי. במקום זאת, החוק כלל מספר מצומצם של הוצאות, שהתירו לנישום לנכות הוצאות שהוכיח לשם העלאת ערך המקרקעין, השבחתם, הבשלתם והבאתם למצבם ביום
המכירה, וכן כל הוצאה שאפשרה את רכישתם או מכירתם או תרמה לכך. במרוצת השנים, פסיקות בתי המשפט הרחיבו את הרשימה, ל”גישה כלכלית” יותר, ובתוכה –

  • שכר טרחת עורך דין, ברכישת הדירה ובמכירת הדירה.
  • עמלת תווך, ברכישה ובמכירה (עד 2%).
  • שמאות לצורך בדיקת הנכס או לצורך קבלת המשכנתא.
  • מס רכישה ששולם ברכישת הדירה.
  • אגרות, מיסים, היטלים.
  • דמי היוון ששולמו, ככל שמדובר בקרקע רשות מקרקעי ישראל.
  • הוצאות ריבית ריאלית ששולמה בגין המשכנתא.
  • הוצאות שהוצאו לשיפוץ והשבחת הנכס: קבלנים, מודדים, בעלי מקצוע, היתרים, אגרות וכו’.
  • היטל השבחה, המשולם לוועדה המקומית לתכנון ובניה.
  • דמי יזמות.
  • אגרות רישום משכון ושיעבודים.
  • עמלות בנקאיות (כולל עמלת פירעון מוקדם של המשכנתא).
  • הוצאות מימון.
  • מע״מ ששולם בגין הוצאות ולא נתקבל כהחזר.
  • ועוד.

הוצאות אלה נבחנות על ידי מנהל מיסוי מקרקעין. ככל שהן גבוהות או חריגות, ייתכן שלא יוכרו (ואף עלולות “לסמן” את הדו”ח, ולהעבירו לבדיקה ידנית, מדוקדקת).

 

הוצאות שלא יוכרו בחישוב מס השבח

​קיימות הוצאות נוספות, שלא ניתן לדרוש אותן לצורך חישוב מס השבח. לדוגמה, הוצאות שוטפות לצורך תחזוקת הנכס (מים, ביוב, חשמל וכיוצ”ב); הוצאות ארנונה כללית (שכן אלו אינן הוצאות שהוצאו לשם השבחת הנכס); או הוצאות בדירה שהושכרה בפטור ממס הכנסה.

תיקון טעות – הכרה בהוצאות נוספות

לעיתים, אנחנו במשרד מסיבים את תשומת הלב של הלקוחות, לאפשרות לפנות למנהל מיסוי מקרקעין, בבקשה להכיר בהוצאות נוספות. סעיף 85 לחוק קובע כי ניתן להגיש תיקון שומה עד 4 שנים ובמסגרתה לבקש להכיר בהוצאות החדשות שנתגלו.  

מי צריך להוכיח את ההוצאה?

ככלל, נטל ההוכחה על ההוצאות, מוטל על המבקש (המוכר). לצורך ההוכחה, עליו לצרף את הסכם המכר, חוזה מכירת הדירה, הצהרת הון, דו”חות כספיים, דו”ח רואה חשבון, קבלות המעידות על ביצוע התשלום, דו”ח שמאי, ועוד. הוכחת ההוצאות ניתנת להיעשות בדרכים שונות – ובלבד שההוצאה תוכח ברמת הראיה הנדרשת בהליך משפטי אזרחי. החוק אינו מתנה את ההכרה בהוצאות השבחה במבחן צורני כלשהו. גם הוצאות חריגות ניתנות להוכחה, ובתנאי שהמוכר יציג וישכנע כי ההוצאות הוצאו בקשר עם רכישת או השבחת המקרקעין, וכי מטרת ההוצאה היתה השבחת המקרקעין (ע”א 381/80 מנהל מס שבח מקרקעין תל-אביב נ’ סטלה, שרותי מכוניות בע”מ). עם זאת, המציאות מוכיחה כי אגף מיסוי מקרקעין דורש מסמכים נוספים, לצורך הכרה בהוצאות.

 

כיצד להוכיח הוצאות בהיעדר קבלות?

במרבית המקרים, בחלוף השנים, המוכר לא שומרים את הקבלות, ולא ניהלו רישומים מדויקים. לעיתים, הקבלות דוהות, המסמכים נאבדים וכו’. בנוסף, חלק מההוצאות שהוצאו לצורך השבחת הנכס – אינן מול קבלה. לכן, בהיעדר קבלות או מסמכים המעידים על הוצאות, מומלץ להכין אומדן מפורט (סעיף 39(1) לחוק מיסוי מקרקעין), ואף לקבל דו”ח שמאי לנושא. ניתן גם לבקש מהאדריכל או מהמהנדס, דו”ח או הערכה, חתומים, באשר להוצאה שבוצעה.

יש לסייג: ללא קבלות, קשה לשכנע את אגף מיסוי המקרקעין, בהוצאה שבוצעה לצורך מס שבח. מעבר לכך, היעדר הקבלות עלולות לסכן את האדם המדווח עצמו, במסגרת הוראות חוק צמצום השימוש במזומן. רשות המיסים תבחן את דיווחיהם של מוכרי נכסים המבקשים להכיר בהוצאות שהוציאו לצורך השבחת הנכס. מוכרים שלא יציגו קבלות, ייתכן ויהיו חשופים לקנסות מכוח חוק צמצום השימוש במזומן. רשות המיסים תניח כי היעדר הקבלות בגין התשלומים, מקורה בתשלום ב”שחור”.

 

עורך דין מיסוי מקרקעין

למשרד עורכי דין וולר ושות’, ניסיון מקצועי של למעלה מ-40 שנה, בליווי, ניהול, הובלה וייצוג לקוחות, במגוון רחב של הליכים בתחום מיסוי המקרקעין, תוך דגש על חשיבה יצירתית, ייחודית וחוקית. השירותים הניתנים כוללים ייעוץ, ייצוג משפטי, מתן חוות דעת מקצועיות, ליווי עסקאות מכר ועסקאות קומבינציה, תמ״א 38, עסקאות פינוי בינוי, ועוד. המשרד מסתייע, במידת הצורך, במומחים מובילים בתחומם, לצורך מתן מענה יעיל ושלם ללקוחות המשרד בתחום מיסוי המקרקעין, הן בעסקה המבוקשת והן בעסקאות עתידיות. צרו קשר, עכשיו.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר

מאמרים נוספים