שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ברשויות המקומיות
מרבית המשרדים ברשויות המקומית – מצולמים. בין אם לצורך שמירה על ביטחון העובדים (עובדים במחלקות הרווחה, הגביה וכו’), בין אם לצורך מניעת וונדליזם או פגיעה ברכוש הציבורי, בין מכח דרישה חוקית, ובין אם לצורך פיקוח על פעילות העובדים. אלא שהצבה ושימוש במצלמות מעקב במקום העבודה, יוצרים תיעוד מקיף ומתמשך של כלל התנהלות העובדים ביום העבודה, ולא רק של פעילותם המקצועית. הצילומים הנאספים עלולים לכלול מידע רגיש ומקיף במיוחד, ולפגוע באורח חמור בפרטיות העובדים, וזאת מבלי שיש בידי העובדים היכולת להשפיע באופן משמעותי על מיקום המצלמות ו/או על מתכונת הפעלתן.
הנחיית רשם מאגרי מידע מס’ 5/17 שהוציאה הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים ביום 17/10/2017, עניינה “שימוש במצלמות אבטחה ומעקב במאגרי התמונות הנקלטות בהן”. ההנחיה סוקרת, בין היתר, את החובות שמטיל הדין על מי שמתקין את המצלמות במרחב הציבורי, ועושה שימוש במידע הנקלט בהן. (כאן ניתן למצוא את תמצית ההנחיה).
תמצית ההנחיה לעניין שימוש במצלמות מעקב ברשויות המקומיות:
- רשויות מקומיות העושות שימוש במצלמות מעקב, כפופות לחובות הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות. גם כאשר התקנת מצלמות מחויבת או מותרת מכוח חיקוק או דרישת רשות, הרי שהשימוש בהן יהיה באופן מידתי, המכבד את זכות העובד, כל עוד אין בכך סתירה מפורשת לחובה החוקית.
- מותר להשתמש במצלמות רק למטרות לגיטימיות הספציפיות החיוניות, ורק במידה שלא עולה על הנדרש. שימוש מוגזם בטכנולוגיות מעקב, הפוגע באופן לא מידתי בזכות העובדים לפרטיות, מעמיד את הרשות המקומית בחשיפה לתביעות אזרחיות, ובסיכון לסנקציות מנהליות ופליליות. למעלה מכך – אפשר שבנסיבות מסויימות, השימוש יהווה “נסיבה שביחסי עבודה שבה אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו”, ואפשר שמקנה לעובד את הזכות לקבל פיצויים, גם עקב התפטרות.
- שימוש בצילומים למטרה אחרת מזו שהוגדרה מלכתחילה – אינו תקין. אף כאשר המטרה האחרת לגיטימית. כך, לשם הדוגמה, הקלטות ממצלמה שהותקנה לצרכי ביטחון למשל, לא יכולות לשמש את הרשות המקומית לצרכי משמעת, כגון תיעוד משך ההפסקות של העובדים וכיוצ”ב.
- הסכמת העובד לצילום – אינה תקפה. זאת, לאור פערי הכוחות ודרישת ההגינות המוגברת המוטלת על הרשות המקומית, כגוף ציבורי.
- גיבוש מדיניות ברורה ומפורטת לצילום, יחד עם וועד העובדים: לשם יצירת התשתית לגיבוש הסכמה מדעת של העובדים לצילום ולתיעוד, מוטלת על הרשות המקומית חובה לגבש מדיניות ברורה ומפורטת בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות מעקב ומטרותיהן. מדיניות זו תוצג בשקיפות בפני העובדים ובפני וועד העובדים. עוד מוטלת החובה על הרשות לבדוק ולרענן, אחת לתקופה, את המדיניות.
- המרחבים הניתנים לצילום: באזורים בהם קיימת לעובדים הזכות למרחב פרטי, דוגמת מלתחות, חדרי שירותים וכו’ – אסור לצלם את העובדים ללא ידיעתם. בנוסף, אין להתקין מצלמת סתר, ואף לא למטרה לגיטימית. מובהר כי גם מתחם, חדר, מטבחון או עמדת עבודה, בהם שוהים העובדים לשם ביצוע עבודתם, שאינם פתוחים לקבלת קהל, מהווים “רשות היחיד”, בהם רשאים העובדים לצפות למרחב פרטי, חופשי ממעקב.
- צילום סתר מהווה פגיעה לא פרופורציונלית וחמורה במיוחד בפרטיות העובדים. זאת, כיוון שבכך נשללת מהם האפשרות לכלכל את צעדיהם, לצמצום החשיפה. הפגיעה חמורה עוד בשל העובדה שהצילום הנסתר מפקיע מהעובדים את היכולת לשלוט בזהות האנשים שיחשפו לענייניהם האישיים, ובשימוש שיעשה במידע.
- למיקום הספציפי בו מותקנת המצלמה, חשיבות מכרעת, כמו גם לשאר הקריטריונים המפורטים בהרחבה, בין היתר, בעניין שטח הכיסוי, מספר המצלמות, זמני הצילום, הרזולוציה של התמונה, ומשך זמן שמירת הצילומים.
עורך דין רשויות מקומיות
משרד עורכי דין וולר ושות’ מעניק לרשויות מקומיות ולתאגידים עירוניים, ליווי וייעוץ משפטי בתחומי אבטחת מידע והגנת הפרטיות. זאת, בשילוב הערך המוסף – ניסיון ארוך שנים והתמחות בעבודת הרשויות המקומיות, הבנה וידע מקצועי רב-תחומי. עו”ד רועי וולר, המוביל את התחום, הנו ממונה הגנת הפרטיות (P.P.O), מנהל סיכונים מוסמך (C.R.O) וחבר האיגוד הישראלי לניהול סיכונים, מנכ”ל מועצה אזורית לשעבר, וקצין (מיל.) ביחידה 8200. לכל שאלה בתחום, צרו קשר.
