בקשה לקבלת מידע ייפוי כוח מתמשך

בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, רשאים גורמים שונים לבקש ולקבל מידע, באשר לייפוי כוח מתמשך. ניתן לקבל את המידע בנקודות זמן שונות: חלק ממועד הפקדה וחלק ממועד הכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך. כך לדוגמה, רשאים (וצריכים) גורמים מסויימים לבקש מידע (לדוגמה: בנקים, חברות הביטוח, עורכי דין, מוסדות רפואיים, רוכשי דירה של הממנה, ובעלי מקצוע שונים). על פי החוק, צד שלישי יהיה זכאי לקבל את המידע רק אחרי שהוצג לפניו ייפוי כוח מתמשך, אשר נכנס לתוקף. ככל שהבקשה מוגשת לפני כן, לא קיימת לפונה זכאות לקבלת המידע. ניתן לקבל את המידע, לאחר הגשה של טופס ייעודי (נוהל טיפול בבקשות לקבלת מידע מצד שלישי), ולאחר שאושר על ידי הממונה הרלוונטי, במשרד המשפטים.

מי מבקש מידע על ייפוי כוח מתמשך?

בקשה לקבלת מידע על ייפוי כוח מתמשך היא עניין יומיומי. היא עולה מתוך צורך מעשי, לעיתים דחוף, ולעיתים תחת לחץ זמן משמעותי. במציאות המשפטית והמשפחתית, השאלה אם קיים ייפוי כוח מתמשך, מי מונה כמיופה כוח, והאם המסמך כבר נכנס לתוקף, הופכת לשאלה קריטית המשפיעה על קבלת החלטות מיידית.

כך למשל, בנק המבקש לאפשר משיכת כספים או שינוי בהרשאות חתימה יידרש לוודא את סמכותו של מיופה הכוח. מוסד רפואי עשוי להידרש לבחון מי מוסמך לקבל החלטות רפואיות. רוכש דירה או עורך דין בעסקת מקרקעין יבדקו האם מיופה הכוח רשאי לחתום על הסכם מכר או לבצע דיספוזיציה בנכס. גם חברות ביטוח, בתי השקעות, קופות גמל ורשויות ציבוריות נדרשים לעיתים קרובות לקבל מידע כזה.

חשוב להבין כי עצם קיומו של ייפוי כוח מתמשך אינו יוצר זכות עיון בלתי מוגבלת לכל דורש. יש להבחין בין עצם קיום המסמך, תוכנו, תחולתו, ומועד כניסתו לתוקף. ההבחנה הזו איננה טכנית בלבד, אלא בעלת השלכות משפטיות מהותיות על תוקף הפעולה, אחריות הגורם המבצע, ולעיתים אף על חוקיות העסקה עצמה.

מסירת מידע לרשויות המדינה

כיום, האפוטרופוס הכללי בוחן העברת מידע לרשויות המדינה השונות הרלוונטיות (משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי, טאבו, משרד הבריאות ועוד), בכפוף להוראות הגנת הפרטיות, על מנת שאלה יוכלו לברר אודות קיומו של ייפוי כוח מתמשך.

האם בני משפחה יכולים לקבל מידע גם אם אינם מיופי כוח?

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא ההנחה כי קרבה משפחתית מקנה באופן אוטומטי זכות לעיין בייפוי כוח מתמשך או לקבל מידע אודותיו. בפועל, הדין הישראלי אינו מכיר בזכות כזו כעניין שבשגרה.

עצם היותו של אדם בן משפחה, ילד, אח או בן זוג, אינו מקנה לו זכות לקבל מידע על עצם קיומו של המסמך, על תוכנו, או על אופן הפעלתו. כל עוד ייפוי הכוח לא נכנס לתוקף, מדובר במסמך פרטי לחלוטין בין הממנה לבין מיופי הכוח. גם לאחר כניסתו לתוקף, מסירת מידע לקרובים כפופה למסגרת החוק, להוראות שנקבעו במסמך עצמו, ולשאלת הזכאות הקונקרטית.

בפועל, מקרים רבים של סכסוכים משפחתיים נולדים בדיוק בנקודה זו. ילד אחד מונה כמיופה כוח, ואחיו דורשים מידע או שקיפות. במצבים כאלה, יש לבחון האם הממנה קבע מנגנוני דיווח, האם מונה "אדם מיודע", ומה היקף חובת הגילוי.

מניסיוננו, ככל שההסדר מוגדר מראש בצורה מדויקת יותר, כך קטן הסיכון להתלקחות סכסוך עתידי סביב שאלות של מידע, שקיפות וניהול נכסים.

מסירת מידע לקרובי הממנה לאחר הפעלת ייפוי הכוח המתמשך

האפוטרופוס הכללי רשאי למסור לקרובי הממנה, החל ממועד הכניסה לתוקף, מידע אודות הפקדת ייפוי הכוח, זהות מיופי הכוח וסוגי העניינים שלגביהם ניתן ייפוי הכוח המתמשך בהתאם לסעיף 32יח לחוק.

לממנה עצמו קיימת אפשרות לקבוע מראש מי יקבל מידע, מי יוחרג, ומה יהיה היקף החשיפה. זהו מנגנון חשוב במיוחד במשפחות מורכבות, בפרקי ב', במצבים של סכסוכי ירושה צפויים או כאשר קיימים פערי אמון בין הילדים.

האם ניתן להגביל מראש מי יקבל מידע על ייפוי כוח מתמשך?

כן. אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של ייפוי כוח מתמשך הוא האפשרות לתכנן מראש לא רק מי יקבל סמכות, אלא גם מי יקבל מידע. זהו מרכיב חשוב במיוחד, ולעיתים קריטי, בתכנון משפחתי ומשפטי נכון.

הממנה רשאי לקבוע הוראות מפורטות באשר להיקף הדיווח, זהות הגורמים שיוכלו לקבל מידע, מועדי מסירת המידע, ואף להגביל חשיפה ביחס לעניינים מסוימים בלבד. כך למשל, ניתן לקבוע שילד אחד יקבל דיווחים על החלטות רפואיות בלבד, בעוד ניהול הנכסים יישאר חסוי.

האפשרות הזו רלוונטית במיוחד במשפחות מורכבות, במשפחות בפרק ב', כאשר קיימים סכסוכים בין יורשים פוטנציאליים, או כאשר ישנו חשש ממשי ללחצים חיצוניים.

מעבר לכך, החוק מאפשר מינוי "אדם מיודע", שתפקידו לקבל עדכונים ממיופה הכוח ולשמש מנגנון בקרה נוסף. כלי זה נועד להגביר שקיפות ולמנוע שימוש בלתי מבוקר בכוח שניתן למיופה.

מבחינה אסטרטגית, זהו אחד הסעיפים החשובים ביותר בעריכת ייפוי כוח מתמשך, משום שהוא משפיע ישירות על היציבות המשפחתית בעתיד.

מתי בקשה לקבלת מידע הופכת לסכסוך משפטי?

בקשה לקבלת מידע על ייפוי כוח מתמשך נראית לעיתים פעולה טכנית ופשוטה. הגיונית וברורה, על פניו. אך במקרים רבים היא מהווה את תחילתו של סכסוך משפטי עמוק יותר. ברגע שבו בן משפחה מבקש מידע ונענה בשלילה, או כאשר צד שלישי מסרב למסור מידע בטענה של חיסיון או חוסר סמכות, מתעוררות שאלות מורכבות של פרשנות, סמכות, כשירות וזכויות.

בפועל, חלק ניכר מההליכים המשפטיים סביב ייפוי כוח מתמשך אינם מתחילים בשאלה "מי יפעל", אלא דווקא בשאלה "מי יודע". מידע הוא כוח. כאשר קיימים נכסים, כספים, נדל"ן, החלטות רפואיות או חשש לניצול, עצם הגישה למידע הופכת למוקד מחלוקת.

מניסיוננו, ככל שהסכסוך מזוהה מוקדם יותר ומנוהל נכון, כך ניתן למנוע החרפה, התערבות של בית המשפט או פתיחת הליכי אפוטרופסות.

מה עושים כאשר בנק, מוסד רפואי או גוף מסחרי מסרב להכיר בייפוי הכוח המתמשך?

גם כאשר ייפוי הכוח הופקד כדין ונכנס לתוקף, בפועל לא תמיד צדדים שלישיים ממהרים לכבד אותו. בנקים, חברות ביטוח, בתי חולים ולעיתים גם רשויות ציבוריות, עשויים לעכב פעולות, לדרוש מסמכים נוספים או לפרש את היקף הסמכות באופן מצמצם.

במצבים כאלה חשוב להבין כי עצם קיומו של ייפוי כוח מתמשך בתוקף יוצר חובה משפטית להתייחס אליו ברצינות, אך במקרים מסוימים נדרש ליווי משפטי לצורך אכיפתו או הבהרת גבולותיו.

מניסיוננו, עיכובים כאלה שכיחים במיוחד בעסקאות מקרקעין, משיכות כספים, שינויי בעלות או החלטות רפואיות מורכבות. ככל שהמסמך מנוסח בצורה מדויקת ומקצועית יותר, כך קטן הסיכון להתנגדויות או עיכובים מצד גורמים חיצוניים.

מתי נכון לערב עורך דין?

ישנם מצבים שבהם אין די בקריאה של החוק או בהבנה כללית של המסמך, ונדרש ליווי משפטי מדויק. כך למשל כאשר קיימת מחלוקת בין אחים, כאשר בנק מסרב להכיר בייפוי הכוח, כאשר מתעורר חשש לניצול כלכלי של הממנה, או כאשר צד שלישי מבקש לבצע פעולה משמעותית כגון מכירת נכס, משיכת כספים או קבלת החלטה רפואית מורכבת.

גם כאשר הבקשה למידע נראית לגיטימית, עצם מסירת המידע לגורם לא מוסמך עלולה לחשוף את מיופה הכוח לאחריות משפטית. מנגד, סירוב בלתי מוצדק למסור מידע עשוי להוביל להליך משפטי או לטענות לחוסר שקיפות.

בדיוק בנקודת האיזון הזו, נדרש ניתוח משפטי פרטני, הבנה של החוק, ושל המשמעות המעשית של כל פעולה.

לסיכום

הכותב: עו"ד ונוטריון פנחס וולר, מעורכי הדין הראשונים בישראל שהוסמכו לערוך ייפוי כוח מתמשך מטעם האפוטרופוס הכללי. עו"ד פנחס וולר מחזיק בניסיון ובמיומנות של למעלה מ-40 שנה בדיני צוואות, ייפוי כוח מתמשך, ירושות ונאמנויות, המאפשרים לבנות עבור כל לקוח מעטפת משפטית מדויקת, רגישה ואמינה, המותאמת לצרכיו האישיים, המשפחתיים והכלכליים. 

פורסם: 05/07/2022. עידכון אחרון: 24/06/2026.