top image

הגנת הפרטיות בסוכנויות נסיעות

קבוצת מטיילים בטיול מאורגן עם המחשה ויזואלית של אבטחת מידע והגנת פרטיות בענף התיירות הדיגיטלית

ענף הטיולים המאורגנים הפך לענף דיגיטלי עתיר טכנולוגיה ומידע. שימוש באפליקציות, רישום מקוון, טפסים דיגיטליים, מערכות סליקה, בינה מלאכותית, דאטה ואנליטיקה, אחסון בענן ושיתוף מידע עם ספקים חיצוניים, מציב כמעט כל סוכנויות נסיעות, מארגןני קבוצות או חברת טיולים כגוף המעבד מידע אישי בהיקפים משמעותיים.

המשמעות המשפטית ברורה: על גורמים אלו חלות חובות רגולטוריות, לרבות קבלת הסכמה לשימוש ולעיבוד המידע, כתיבת מדיניות פרטיות ונהלי עבודה, רישום מאגרי מידע, אבטחת מידע, הסכמי סודיות, צמצום והרשאת גישה, תיעוד פעולות והסדרה משפטית של העברת מידע לגורמים חיצוניים, ועוד. אי־היערכות בתחום זה יוצרת חשיפה משפטית וניהולית מהותית.

 

טכנולוגיה, חדשנות והעמקת חובת ההגנה על פרטיות בענף התיירות

הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בענף התיירות אינה עוד מגמה עתידית, אלא מציאות יומיומית המעצבת מחדש את אופן תכנון הטיול, ניהול הקשר עם הלקוח, והפעלת מערכי השירות. לקראת שנת 2026, השימוש בכלים דיגיטליים, בינה מלאכותית, דאטה ואנליטיקה הופך לרכיב מרכזי בפעילותם של מארגני טיולים, סוכני נסיעות וחברות תיירות, ומעמיק במקביל את חובת הציות לדיני הגנת הפרטיות ואבטחת המידע.

בינה מלאכותית והתאמה אישית: יתרון עסקי לצד סיכון משפטי

מערכות מבוססות בינה מלאכותית מאפשרות כיום ניתוח התנהגות לקוחות, התאמת הצעות אישיות, ושיפור חוויית השירות. בפועל, מערכות אלו נשענות על עיבוד מאסיבי של מידע אישי, לרבות העדפות, היסטוריית הזמנות, דפוסי התנהגות ולעיתים גם מידע רגיש. מבחינה משפטית, מדובר בהעמקת השימוש במידע, המחייבת שקיפות, צמצום שימוש, אבטחת מידע והגדרה ברורה של מטרות העיבוד. שימוש לא מסודר ב-AI יוצר חשיפה רגולטורית משמעותית.

מציאות מדומה ורבודה

סיורים וירטואליים, הדרכות דיגיטליות וכלי מציאות רבודה משפרים את חוויית המטייל, אך גם אוספים נתוני שימוש, מיקום, העדפות ותיעוד אינטראקציות. נתונים אלו מהווים מידע אישי לכל דבר ועניין, ולעיתים נשמרים או מועברים לספקי טכנולוגיה חיצוניים. העדר הסדרה חוזית ואבטחתית בממשקים אלו עלול להיחשב כהפרת חובות הדין.

תשלומים דיגיטליים וארנקים חכמים

המעבר לתשלומים דיגיטליים, ארנקים חכמים ומערכות סליקה מתקדמות מייעל את חוויית התשלום, אך מגדיל את רגישות המידע המטופל. נתוני תשלום, זיהוי ואימות הם מהמידע הרגיש ביותר בדין, וכל כשל באבטחתם עלול להוביל לאירוע פרטיות חמור, לחשיפה כספית ולפגיעה באמון הלקוחות.

דאטה, אנליטיקה וניהול נסיעות

איסוף נתונים לצורך ניתוח מגמות, ניהול נסיעות עסקיות והתאמת שירותים, מוביל לריכוז מאגרי מידע רחבים ומקושרים. ככל שהנתונים מדויקים ומפורטים יותר, כך גדלה החובה לנהל אותם בזהירות משפטית מוגברת, לקבוע הרשאות גישה, להגביל שימושים ולתעד תהליכים.

בסיכומו של דבר, הטכנולוגיה אינה רק מנוע צמיחה בענף התיירות, אלא גם גורם המחריף את חובות הגנת הפרטיות. עסקים בענף המבקשים ליהנות מיתרונות החדשנות, נדרשים במקביל להטמיע מסגרת משפטית ברורה, שתאפשר שימוש בטכנולוגיה באופן אחראי, חוקי ובר־קיימא.

 

סוגי המידע בענף הטיולים שמחייבים רגולציה

הייחוד והסיכון בענף הטיולים המאורגנים נובעים מסוג המידע הנאסף בפועל, ולא רק מהיקפו. בניגוד לענפים אחרים, שבהם נאסף מידע בסיסי ומוגבל לצרכים אדמיניסטרטיביים, טיול מאורגן יוצר רצף מתמשך של איסוף, עיבוד, העברה ושימוש במידע אישי, לאורך כל חיי ההתקשרות עם הלקוח, ולעיתים אף לאחר סיומה. בנוסף, השילוב בין שכבות המידע השונות, ריבוי הגורמים המעורבים בעיבודו, והעובדה שהמידע “נודד” בין מערכות, מכשירים וגבולות גיאוגרפיים, הופכים את ענף הטיולים המאורגנים לאחד הענפים עתירי הסיכון מבחינת דיני הגנת הפרטיות ואבטחת המידע.

מידע מזהה וכלכלי

פרטי דרכון, תעודות זהות, פרטי התקשרות, פרטי אשראי, פרטי אשראי, קבלות, תשלומים, ומידע הנדרש לצורך הזמנות מול ספקים.

מידע רגיש ובעל רגישות מיוחדת

מידע רפואי הנדרש לצורך התאמות בטיול, תרופות קבועות, מגבלות פיזיות, רגישויות תזונתיות, צרכים מיוחדים, ולעיתים גם מידע הנוגע לאורח חיים, אמונה או העדפות דתיות. חשיפה של מידע מסוג זה עלולה להסב פגיעה ממשית בפרטיות המשתתפים, ולהוביל לאחריות משפטית כבדה.

מידע תפעולי ודיגיטלי

רשימות משתתפים קבוצתיות, נתוני מיקום בזמן אמת, תיעוד חזותי באמצעות תמונות וסרטונים, תקשורת קבוצתית באפליקציות, והיסטוריית אינטראקציות עם מדריכים וספקים. מידע זה נאסף לעיתים באופן אגבי, אך מצטבר למאגר מידע רחב ומקושר.

שילוב זה יוצר חובת זהירות מוגברת במיוחד, שכן פגיעה באחד מהמרכיבים עלולה להסב נזק ממשי למשתתפים, ולהעמיד את מארגן הטיול בחשיפה משפטית כבדה.

 

שלוש טעויות קריטיות שמארגני טיולים עושים ומפרים את החוק

טעות ראשונה: תפיסה “טכנית” של ניהול המידע

אחת ההנחות השגויות ביותר בענף היא שמדובר בעניין תפעולי בלבד. בפועל, כל פעולה במידע אישי היא פעולה משפטית. שמירת רשימת משתתפים, העברת קובץ לספק, שיתוף מידע עם מדריך או שימוש באפליקציה חיצונית, אינם פעולות ניטרליות.

שימוש באמצעים נפוצים כגון קבוצות ווטסאפ, אחסון בגוגל דרייב פתוח, או שיתוף קבצים בדוא״ל, ללא בחינה משפטית מוקדמת וללא מנגנוני אבטחה מתאימים, מהווה הפרה ישירה של חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת מידע.

טעות שנייה: כשלי אבטחה יומיומיים

אירועי פרטיות בענף אינם תוצאה של מתקפות סייבר מתוחכמות, אלא של טעויות וכשלים נפוצים: טלפון נייד של מדריך שנגנב; קובץ אקסל שנשלח בטעות לכתובת שגויה; העלאת תמונה ותיוג לקוחות; גישה בלתי מבוקרת למערכת ענן; ועוד.

כל אחד מהמקרים הללו עלול להיחשב ככשל אבטחת מידע המחייב טיפול מיידי, תיעוד ולעיתים אף דיווח לרשות להגנת הפרטיות ולנפגעים. טענות בדבר חוסר מודעות או הסתמכות על “מה שכולם עושים” אינן מהוות הגנה משפטית.

טעות שלישית: האחריות והדין חלים גם בחו”ל

רבים בענף סבורים כי קיום הטיול מחוץ לישראל “מנטרל” את הדין הישראלי. זוהי הנחה שגויה ומסוכנת. כל עוד העסק פועל מישראל, פונה ללקוחות ישראלים או מנהל את מאגרי המידע בישראל, האחריות המשפטית חלה במלואה.

יתרה מכך, העברת מידע אישי לספקים זרים, מלונות, חברות תחבורה או מדריכים מקומיים, ללא הסדרה חוזית וללא בדיקות אבטחת מידע, יוצרת חשיפה משפטית עצמאית ונפרדת.

 

צילום, תיעוד ופרסום ברשתות חברתיות

צילום משתתפים, תיעוד קבוצות ופרסום חוויות מהטיול הפכו לחלק בלתי נפרד משיווק בענף. אולם מבחינה משפטית, מדובר באחד ממוקדי הסיכון המרכזיים.

כל פרסום של תמונה או סרטון מחייב הסכמה מפורשת, מדעת ומתועדת של המשתתפים. הסכמה כללית או שתיקה אינם מספקים. די בתלונה אחת של משתתף כדי לפתוח בהליך אכיפה רגולטורי, תביעה אזרחית או פגיעה קשה במוניטין העסק.

 

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: החמרה דרמטית של הסיכון

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות משנה את כללי המשחק. הרשות להגנת הפרטיות קיבלה סמכויות אכיפה רחבות, אפשרות להטלת עיצומים כספיים משמעותיים, והרחבת האחריות האישית של מנהלים ובעלי שליטה.

 

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בסוכנויות נסיעות: ליווי משפטי מקצועי

בענף עתיר סיכון רגולטורי, היערכות מוקדמת היא תנאי לקיום עסקי. נדרשים, בין היתר: מיפוי מלא של מאגרי המידע; קביעת נהלי אבטחת מידע וסודיות; הסדרת התקשרויות עם ספקים מקומיים וזרים (DPA); ניסוח והטמעת מדיניות פרטיות; וליווי שוטף להתמודדות עם אירועי פרטיות

משרד עו”ד וולר ושות’ מתמחה בליווי משפטי של גופים עתירי מידע, בהטמעת רגולציית פרטיות ובניהול סיכונים. טיפול מוקדם ומקצועי הוא ההבדל בין ציות מבוקר לבין משבר משפטי בעל השלכות כלכליות ותדמיתיות קשות.

שאלות ותשובות - הגנת הפרטיות בסוכנויות נסיעות

האם חברת טיולים או סוכויות נסיעות נחשבים לבעל מאגר מידע לפי חוק הגנת הפרטיות?

כן. כל גוף האוסף ושומר מידע אישי באופן שיטתי לצורך פעילותו העסקית נחשב לבעל מאגר מידע. בענף הטיולים, עצם איסוף פרטי דרכון, תשלומים, מידע רפואי או רשימות משתתפים מקים חובת ציות מלאה להוראות החוק.

האם מידע תפעולי בלבד, כגון רשימת משתתפים או פרטי קשר, כפוף לדיני הגנת הפרטיות?

כן. גם מידע שאינו רגיש במהותו נחשב למידע אישי, וחלות עליו חובות אבטחת מידע, סודיות והגבלת שימוש, במיוחד כאשר הוא נשמר במאגר שיטתי.

האם שליחת פרטי משתתפים בקבוצת ווטסאפ מותרת?

ברוב המקרים לא. מדובר בהעברת מידע ללא אבטחה מספקת וללא בקרה משפטית.

מה נחשב למידע רגיש בטיול מאורגן?

מידע רפואי, תרופתי, רגישויות תזונתיות, העדפות דתיות, מספרי תעודות זהות או מס’ דרכון, נתוני מיקום, וכל מידע העלול לאפשר את פרטי הזיהוי של המשתתף.

האם האחריות חלה גם בטיולים בחו״ל?

כן. הדין הישראלי חל כל עוד העסק פועל מישראל או פונה ללקוחות ישראלים.

האם חובה להסדיר העברת מידע למלונות, מדריכים וחברות תחבורה?

כן. העברת מידע אישי לגורמים חיצוניים מחייבת הסדרה חוזית ברורה הכוללת חובות סודיות, אבטחת מידע ושימוש מוגבל במידע.

האם חובה לקבל הסכמה לצילום ופרסום תמונות?

כן. נדרשת הסכמה מפורשת, מדעת ומתועדת.

כיצד ניתן לצמצם חשיפה משפטית?

באמצעות ליווי משפטי, נהלים מסודרים והטמעת רגולציית פרטיות ואבטחת מידע.

מהם הצעדים הראשונים לצמצום חשיפה משפטית?

מיפוי מאגרי מידע, קביעת נהלי אבטחת מידע, הסדרת התקשרויות עם ספקים, ניסוח מדיניות פרטיות וליווי משפטי שוטף.

 

 


נכתב על ידי עו״ד רועי וולר (LL.B, M.A), שותף בכיר במשרד עורכי דין וולר ושות׳. מתמחה בדיני הגנת הפרטיות, ניהול סיכוני מידע וציות רגולטורי, ומנהל סיכונים ראשי (C.R.O). עו״ד רועי וולר מלווה רשויות מקומיות, תאגידים ציבוריים ועמותות ביישום תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, במינוי ממוני פרטיות (D.P.O) ובהטמעת תהליכי ציות, אבטחת מידע וניהול סיכונים ארגוניים. לשעבר מנכ״ל רשות מקומית, ראש מטה שר ויועץ בכיר ליו״ר ועדת הכספים בכנסת, בעל ניסיון עשיר בממשק שבין משפט, טכנולוגיה וניהול ציבורי. עו״ד וולר מרצה ומפרסם מאמרים מקצועיים בתחומי הגנת פרטיות, סייבר, ניהול סיכונים וציות רגולטורי. 

פורסם ביום: 13/12/2025.

תחום: הגנת הפרטיות ואבטחת מידע.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר

מאמרים נוספים

לייעוץ ומידע מלאו פרטים ונחזור אליכם

"*" אינדוקטור שדות חובה

הקפידו על פרטים ברורים ככל הניתן