הנחיות חשכ”ל – השתתפות בפרויקטי פיתוח של הרשויות המקומיות

ביום 3.2.2022 פרסם החשב הכללי (החשכ”ל) את הוראת תכ”מ 1.4.6, שעניינה “השתתפות בפרויקטי פיתוח ובינוי של הרשויות המקומיות“. מטרת ההוראה הנה הסדרה והטמעה של תהליך עבודה אחיד בכלל משרדי הממשלה המשתתפים בפרויקטי פיתוח, תכנון ו/או בינוי, המבוצעים על ידי הרשויות המקומיות; הנחיית המשרדים אודות אופן התשלום לרשויות בגין ביצוע עבודות הנדסה בנאיות, בהתאם לחוק מוסר תשלומים לספקים, תשע”ז-2017; והנחיית לגבי אופן ההצמדה של תשלומים לרשויות המקומיות בפרויקטי פיתוח ו/או בינוי. מה המשמעויות לעבודת הרשויות המקומיות?

הוראות תכ”ם

החשב הכללי במשרד האוצר הוא הגוף האחראי לכתיבה ולפרסום תקנון כספים ומשק (תכ”ם) של מדינת ישראל, מתוקף חוק נכסי המדינה, התשי”א-1951. תקנות אלה (שמעמדן הנחיות מנהליות בלבד), כוללות הנחיות אופרטיביות, מקצועיות ועדכניות המחייבות את משרדי הממשלה ואת יחידות הסמך השונות של משרדים אלו. הוראות התכ”ם מוגבלות לפרשנות, להסבר וליישום של ההסדרים הנורמטיביים הקבועים בחוק ובתקנות, בלבד.

דרישה להמצאת מסמכים

במסגרת ההנחיה, יידרש המשרד המתקצב לוודא, בגין כל פרויקט, כי הרשות המקומית ממציאה מספר מסמכים חיוניים, ביניהם,תיאור מלא של הפרויקט וזיהוי גיאוגרפי של מיקום הפרויקט, כולל סקיצה או מפה; מסמך המפרט את הצורך בפרויקט, ככל שנדרש על ידי המשרד; תב”ע (תכנית בניין עיר) מאושרת, על פי כל דין; אומדן כספי או כתב כמויות או טיוטת אבני דרך לתשלום במקרה של הסכם “פאושלי”; בדיקת כדאיות כלכלית, ככל שעניין הכדאיות הכלכלית רלוונטי לפרויקט; מסמך המפרט את מקורות המימון של הפרויקט; תצהירים; ועוד.

לאחר אישור ההתחייבות על ידי המשרד, ועוד טרם הגשת דרישת תשלום ראשונה מצד הרשות, הרשות תעביר את התב”ר המאושר; את השלמת כתב כמויות המפורט לבדיקה; פירוט בגין אבני הדרך לתשלום שנקבעו בהסכם (במקרה שהמשרד מאפשר עבודה בהסכם פאושלי); היתר בנייה, ככל שנדרש בפרויקט; חוזה חתום של הרשות עם קבלן הפרויקט, מאושר לפי כל דין; פרוטוקול וועדת המכרזים או וועדת הפטור, חתום; ועוד מסמכים נוספים, לפי שיקול דעת המשרד.

סגירה או ביטול ההתחייבות

הנוהל החדש קובע כי, ככלל, אם במשך 36 חודשים לא הייתה תנועה בהתחייבות בגין פרויקט פיתוח ו/או בינוי – ההתחייבות תבוטל. במקרים מיוחדים, בהם הרשות המקומית פעלה לקידום ההתקשרות והביצוע התעכב מסיבות שכלל אינן תלויות ברשות המקומית, חשב המשרד יהיה רשאי להאריך את תקופת ההתחייבות, בשנתיים נוספות לכל היותר.

מה המשמעויות לרשויות המקומיות?

• הוראת תכ”מ 1.4.6, ממשיכה בהסדרה ובניהול תקין של הליכי התקצוב הממשלתיים, ועל כך יש לברך. אלא שדרישות אלה מעלות את הרף התכנוני/ ביצועי. המשמעות היא שהרשויות המקומיות, ובפרט הרשויות המוחלשות, עלולות להתקשות בקבלת התחייבויות מהמשרדים הממשלתיים ו/או במימושן.
• המצאת מסמכים ונתונים, בשלבי הסף, מחייבת את הרשויות להשקיע משאבים מוקדמים, בכתיבת תכניות, עריכת בדיקות, סקרים והמצאת נתונים, לשם יצירת “תיקי פרויקט” לתקצוב עתידי. המציאות מוכיחה בשטח כי, פעמים רבות, הרשויות אינן מצליחות להעמיד את המשאבים לצורך כך – והן “ישלמו” על כך, בתת-תקצוב. לעניין זה, מומלץ לעיין במחקר שערך משרד הפנים עצמו (מיצוי הכנסות ברשויות המקומיות והגדלתן, חלק א’, 2017) בפרק “האתגרים במיצוי תקציביהם של “קולות קוראים” וההתמודדות עימם”.
• משמעות הוראת תכ”מ החדשה הנה שרשויות מקומיות, הפועלות בסטיה ו/או בחריגה מהנדרש בחוק או בנוהל (דוגמת פרוטוקולים חלקיים של וועדת המכרזים, הסכמי התקשרות שאינם ברורים, אומדן מוטעה, הסכם פאושלי שלא אושר מראש על ידי המשרד המתקצב, השוואה בלתי מדוייקת בין הצעות וכו’) – עלולות לאבד את ההשתתפות הממשלתית בתקציב.

מובהר, למען הסר כל ספק, כי סקירה זו הנה כללית. משכך, היא אינה ממצה ומקיפה את כל הוראות הדין, ואין להסתמך עליה. למידע נוסף, התייעצויות, תכנון מקדים, בדיקת מסמכים, חשיבה או פעולות לתיקון ליקויים – צרו קשר עם עורך דין רשויות מקומיות.