הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביום 2/9/2025, את טיוטת תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית), התשפ”ה–2025. טיוטה זו, על פניו, מהווה כלי מרכזי במארג האכיפה החדש שנקבע במסגרת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס’ 13), התשפ”ד–2024. מטרת התקנות, ככל שיאושרו בנוסח זה, היא להסדיר את אופן הפעלת שיקול הדעת של ראש הרשות להגנת הפרטיות, ולהגדיר את הנסיבות בהן ניתן יהיה להעדיף שימוש בכלי של התראה מינהלית במקום בהטלת עיצום כספי – הסנקציה הכלכלית המרכזית בחוק.
רקע לתקנות
תיקון מס’ 13 לחוק הגנת הפרטיות קבע מנגנון מקיף של אמצעי אכיפה מינהליים. עיצום מינהלי (הנקרא גם “עיצום כספי” או “קנס מנהלי”, הוא סנקציה כספית המוטלת על גופים או פרטים על ידי רשות מנהלית, ללא הליך פלילי. עיצומים מנהליים מוטלים מכוח חוקים רבים, ומשמשים במגוון תחומים כמו דיני עבודה, הגנת הצרכן, איכות הסביבה, תחרות עסקית ועוד.
סעיף 23כו לחוק הגנת הפרטיות מונה את ההוראות שהפרתן עשויה להביא לפתיחת הליך אכיפה, שבסופו מוסמך ראש הרשות לנקוט אחד מבין שלושה צעדים: הטלת עיצום כספי, מסירת התראה מינהלית, או קבלת כתב התחייבות להימנע מהפרה נוספת. מדובר בהרחבה דרמטית של יכולות האכיפה של הרשות, המעניקה לה כלים יעילים ומהירים להגנה על פרטיות הציבור.
עם זאת, המחוקק הכיר בצורך לאזן בין האינטרס הציבורי שבהרתעה ובאכיפה אפקטיבית, לבין ההגנה על עקרונות המידתיות, ההגינות והצדק המנהלי. בהתאם לכך, סעיף 23לו(א) לחוק הסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות את הנסיבות בהן רשאי ראש הרשות להמיר עיצום כספי בהתראה מינהלית. כך נוצר כלי גמיש, המאפשר תגובה מותאמת להפרות שונות, תוך שמירה על רציפות אכיפה ועל מתן שהות לגופים המפוקחים להיערך כנדרש.
4 נסיבות למתן התראה מינהלית חלף עיצום כספי
הטיוטה קובעת ארבע נסיבות עיקריות בהן ניתן למסור התראה מינהלית חלף עיצום כספי:
הפרת הוראה חדשה
הנסיבה הראשונה נוגעת להפרת הוראה חדשה, שהוגדרה כחובה או איסור שנקבעו בחוק או בתקנות לאחר מועד פרסום התקנות המוצעות, ושטרם חלפו שלושה חודשים מיום כניסתם לתוקף. התקנות מבקשות לאפשר תקופת הסתגלות בת שלושה חודשים, בה יינתנו התראות בלבד. בכך נוצר מנגנון המעניק “תקופת חסד” לגופים, המאפשרת לימוד והטמעה של חובות חדשות טרם הטלת סנקציות כלכליות. נדגיש כי המחוקק קבע במפורש כי תיקון מס’ 13 לחוק עצמו, כמו גם תקנות אבטחת מידע משנת 2017 ותקנות העברת מידע מהאיחוד האירופי משנת 2023, אינם נחשבים כהוראות חדשות לעניין זה.
הפרה ראשונה של הוראות בתוספת השלישית
הנסיבה השנייה מתייחסת להפרה ראשונה של הוראות מסוימות בתוספת השלישית לחוק, המפורטות בתקנה 1(ב). מדובר בהוראות טכניות הנוגעות, בין היתר, להכנת ולעדכון מסמך הגדרות המאגר, יישום נוהל הרשאות גישה לסיום העסקה, עדכון מערכות המאגר, אבטחת חיבורים ברשת, גיבוי נתוני תיעוד, חובות תיעוד והפרדת מערכות המאגר (מידור). התקנות קובעות כי רק הפרה חוזרת של הוראות אלה תוביל להטלת עיצום כספי בפועל. בכך מתקיימת הבחנה בין הפרה ראשונית, הנתפסת לעיתים כטעות הניתנת לתיקון, לבין התנהלות חוזרת המעידה על זלזול בהוראות הדין.
שינוי מדיניות אכיפה לחומרה
הנסיבה השלישית מתייחסת למצב בו ראש הרשות מפרסם הודעה רשמית בדבר שינוי מדיניות אכיפה לחומרה, ביחס להפרות שבעבר לא נאכפו. כדי לאפשר לגופים הסתגלות, נקבע כי במהלך שלושה חודשים (הניתנים להארכה עד שישה חודשים) תינתן התראה בלבד. ההודעה תפורסם באתר הרשות ותכלול את פרק הזמן שבו יוחל הכלי של התראה מינהלית. בכך מעוגנים עקרונות השקיפות וההוגנות, תוך מתן אפשרות לגופים להתאים עצמם למציאות רגולטורית חדשה.
הוראה המעוררת חוסר בהירות פרשנית
הנסיבה הרביעית עוסקת במצבים בהם קיימת אי־בהירות ביחס להוראות החוק או התקנות. ראש הרשות רשאי לקבוע כי יינתנו התראות מינהליות בלבד, לפרק זמן שלא יעלה על שלושה חודשים, הניתן להארכה עד שישה חודשים. במהלך תקופה זו תפורסם פרשנות הרשות ותינתן לגופים אפשרות להיערך בהתאם. מנגנון זה מבטיח כי לא יוטלו עיצומים כספיים בטרם הובהרה החובה המשפטית, וכך נשמרת ההגינות כלפי המפוקחים.
תחילת תחולה
תקנה 2 קובעת כי תחילתן של התקנות תהיה ביום פרסומן, ולפיכך תחול באופן מיידי על כלל הגופים הרלוונטיים.
פרסום טיוטת התקנות לעיון והערות הציבור, כאן.
משמעויות והשלכות משפטיות
התקנות החדשות מצביעות על גישה של אכיפה מדורגת. על פי התקנות, עיצום כספי נותר אמצעי האכיפה המרכזי והחמור ביותר, אולם לצד זאת נוצרת מדרגיות, המאפשרת לרשות לנהוג במידתיות תוך שמירה על יעילות האכיפה.
המשמעות עבור גופים ציבוריים ועסקיים היא כפולה. מחד גיסא, אין מדובר בוויתור על עיצומים כספיים אלא במנגנון התראה זמני: התראה מינהלית נרשמת ותשמש בסיס להטלת עיצום במקרה של הישנות. מאידך גיסא, התקנות יוצרות חלון הזדמנויות להיערכות: גופים יכולים לבנות מנגנוני ציות, להתאים נהלים ולהטמיע תרבות של שמירה על פרטיות, לפני שיחשפו לסנקציות כספיות כבדות.
לצד זאת נעיר כי אחת מהנסיבות בהן תינתן התראה חלף עיצום היא “כאשר קיימת חוסר בהירות פרשנית”. לכאורה, מדובר בהוראה המקדמת הגינות. ואולם, ניתן להקשות – מי הגורם הקובע מהו “חוסר בהירות”? התוצאה עלולה להיות יצירת מסלול כמעט אוטומטי של “חסינות זמנית”, שתאפשר למפרים סדרתיים להמשיך בהתנהלות בעייתית, תוך הסתתרות מאחורי טענות פרשניות, שחלקן לגיטימיות.
ליווי משפטי ביישום תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות
במצב המשפטי-הרגולטורי החדש של יישום תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית), קיימת חשיבות לליווי עורך דין מומחה לדיני הגנת הפרטיות, אשר מכיר מקרוב את הרשות להגנת הפרטיות ואת דפוסי פעולתה. לאחר הליך של מיפוי הארגון, ניתן להעריך את סיכוני החשיפה, לגבש תוכניות ציות מותאמות, להכשיר עובדים ומנהלים, ולהכין את הארגון לביקורות ולהליכי אכיפה. ההיכרות המעשית עם פרשנויות הרשות והמדיניות המתעדכנת מאפשרת לארגון לא רק להגיב לאחר מעשה, אלא לפעול באופן פרו-אקטיבי לצמצום החשיפה המשפטית והכלכלית, של הארגון ושל ההנהלה.
משרד עורכי דין וולר ושות’ מתמחה בליווי רשויות מקומיות, גופים ציבוריים, חברות עסקיות ועמותות בהתמודדות עם דרישות תיקון 13 ועם טיוטת התקנות החדשות. המשרד מעניק שירותים מקיפים הכוללים ניתוח משפטי־רגולטורי, בניית תכניות ציות, עריכת ביקורות פנימיות, ייעוץ טכנולוגי בתחום אבטחת מידע, והדרכות לדרגי הנהלה ועובדים. בנוסף, המשרד מייצג לקוחות בהליכי אכיפה מול הרשות להגנת הפרטיות, ומספק מענה מותאם לכל ארגון על בסיס ניסיון עשיר וידע משפטי־טכנולוגי משולב.
