מערכת תרומות ישראל: חובת דיווח עמותות על תרומות

מערכת תרומות ישראל, אשר תיכנס לתוקף ביום 1.1.2026, מהווה מהלך רגולטורי רחב־היקף שמטרתו להסדיר את מנגנון הדיווח של תרומות לעמותות מוכרות. לראשונה בישראל, רשות המסים תפעיל תשתית דיגיטלית ייעודית, המבוססת על דיווח אוטומטי של תרומות ממתקני הנהלת חשבונות ותוכנות קבלות, תוך שיוך מלא ומדויק של כל תרומה למוסד הציבורי ולתורם. השינוי אינו טכני בלבד, אלא משנה את אופן ההכרה בזיכוי ממס, את אופן הפיקוח על תקינות הדיווח ואת דרישות הציות המוטלות על עמותות.

הסקירה שלהלן מציגה את המסגרת המשפטית החדשה, את ההשלכות המעשיות, ואת הפעולות שעל כל עמותה לבצע כדי לעמוד בחובות החוקיות ולמנוע סיכונים למעמדה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

תנאי סף לקבלת אישור או לחידוש אישור לפי סעיף 46

סעיף 46 לפקודת מס הכנסה קובע הסדר למתן זיכוי ממס לתורמים למוסדות ציבוריים, ומטרתו לעודד פעילות חברתית-ציבורית שאינה למטרות רווח. סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שתרם סכום העולה על 180 שקלים חדשים לקרן לאומית או למוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה ואשר נקבע לעניין זה על ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה. שיעור הזיכוי הוא 35% מסכום התרומה ליחיד, ובשיעור הקבוע בסעיף 126(א) לחבר בני אדם, ובלבד שהסכום הכולל של התרומות המזכות לא יעלה על 30% מההכנסה החייבת של הנישום או על כ-10 מיליון ש”ח, לפי הנמוך מביניהם. סכום תרומה העולה על התקרה לזיכוי יכול להיות מזוכה בשלוש שנות המס הבאות. הזיכוי ניתן הן לגבי תרומה בכסף, והן לגבי תרומה בשווי כסף, לפי שווי השוק של התרומה.

בהתאם לרפורמת “תרומות ישראל”, החל מיום 1.1.2026, בחינת בקשות למתן או חידוש אישור מוסד ציבורי לפי סעיף 46 תכלול בחובה גם בחינה של עמידה בהנחיות הדיווח במערכת הדיגיטלית. במילים אחרות, דיווח תקין, מלא ורציף למערכת תרומות ישראל יהווה תנאי סטטוטורי לשמירה על האישור לפי סעיף 46. המשמעות המעשית היא שעצם העברה חלקית, שגויה או חסרה של תרומות עלולה להקים עילה לבחינת מעמד העמותה, ובמקרים קיצוניים אף להוביל לפגיעה באישור.

מאפייני המערכת: מה מדווח, איך מדווח, ומה משתנה?

1. שיוך מלא של כל תרומה לתורם

המערכת קובעת כי לכל קבלה יוקצה מספר רישום ייחודי, אשר באמצעותו תוכל רשות המסים לזהות את התרומה, את מועד התרומה ואת זהות התורם – יחיד, תאגיד, מוסד כספי או תושב חוץ. היכולת לדרוש זיכוי ממס תותנה בהופעת התרומה במערכת הדיגיטלית, למעט בתקופת המעבר עד לסוף שנת 2025.

2. דיווח אוטומטי מתוכנות חשבונאיות

עמותות המפיקות קבלות דיגיטליות יחויבו להבטיח כי ספק התוכנה מבצע התממשקות מלאה למערכת. עמותה שאינה עושה שימוש בתוכנה מתממשקת או מפיקה קבלות ידניות חייבת לבצע דיווח ידני ביישום המקוון.

3. תחולה על כלל אמצעי התשלום

המערכת מבדילה בין אמצעי תשלום שונים – מזומן, כרטיסי אשראי, העברות בנקאיות, הוראות קבע ו”שווה כסף”. לכל סוג תשלום נקבעו כללי דיווח פרטניים, לרבות שיקים דחויים הדורשים הפקת קבלות לפי שנת המס של מועד הפירעון.

4. דיווח על ביטולים ותיקונים

סעיף 46 משמש פתח לשורה של מנגנוני תרמית. שניים מהם הם שימוש בקבלות עבור תרומות שבוטלו, וזיוף סכומי תרומות. לפיכך, גם תיקון או ביטול של תרומה מחייב דיווח במערכת, לרבות הקצאת מספר דיווח ייחודי למסמך הביטול. רשות המסים מדגישה כי ביטול חלקי או תיקון פרטי תורם אינם מהווים אירוע טכני בלבד, אלא פעולה שחייבת להופיע במערכת.

תקופת המעבר: עד 31.12.2025

עד תום שנת 2025, במקרים בהם אין בידי העמותה מספר זיהוי של התורם, ניתן עדיין לבצע הליכים לפי “השיטה הישנה”.

החל מ־1.1.2026: כל תרומה, ללא יוצא מן הכלל, חייבת להיות מדווחת במערכת הדיגיטלית, לרבות תרומות בעילום שם, תרומות של תורמים מחו”ל, ותרומות ללא מספר מזהה.

עמותות יידרשו לבצע הליך שיוך בדיעבד לתרומות שדווחו עם שם מלא אך ללא מספר ישות.

חובות ההיערכות המעשיות של עמותות: מה נדרש לבצע כבר עכשיו

המעבר למערכת תרומות ישראל מחייב את העמותות לבצע התאמות תפעוליות ורגולטוריות בזמן אמת. מדובר בתהליך שאינו טכני בלבד, אלא כזה המשפיע ישירות על יכולת העמותה לשמור על אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, על אמון התורמים ועל עמידה בדרישות הציות של רשות המסים. לפיכך, על כל עמותה בעלת אישור 46 לפעול באופן יזום, מסודר ושיטתי, ולוודא כי כלל רכיבי הדיווח והבקרה הותאמו למתווה החדש.

1. רישום והסמכה לשירותים הדיגיטליים

השלב הראשון הוא יצירת חיבור פורמלי למערכת ההזדהות הממשלתית של רשות המסים. העמותה נדרשת לבצע רישום מלא בשירותים הדיגיטליים ולמנות גורם מוסמך שיהיה בעל הסמכות לדווח בעצמו ולנהל את ההרשאות של כל גורם אחר שיעסקו בדיווח התרומות.

2. בדיקת התאמה טכנולוגית של מערכות הפקת הקבלות

מערכת תרומות ישראל מבוססת על יכולת התממשקות אחידה ומתועדת בין תוכנות הנהלת החשבונות של העמותה לבין בסיס הנתונים של רשות המסים. לכן, חובה לוודא כי התוכנה המשמשת את העמותה להפקת קבלות מוסמכת, מעודכנת, ומתממשקת למערכת באופן מלא.

אנחנו ממליצים לקבל מהספק אישור רשמי על התאמת התוכנה למערכת החדשה, לרבות מנגנון הפקת מספר דיווח ייחודי לכל קבלה.

עמותות שאינן עושות שימוש בתוכנה מתממשקת, או הפועלות עם פנקסים ידניים, יידרשו לבצע דיווח מקוון ידני לכל קבלה, פעולה המכבידה משמעותית על תפעול רציף ועלולה ליצור פערי ציות.

3. עדכון נהלי הפקת קבלות ודיווח תרומות

עם כניסת המערכת לתוקף, אין לראות בהפקת קבלה פעולה חשבונאית מבודדת, אלא חלק משרשרת דיווח דיגיטלית מחייבת. לכן על העמותה לעדכן נהלים פנימיים בצורה מפורטת וברורה, לרבות:

• הפקת קבלות לפי שנת מס, במיוחד במקרים של שיקים דחויים המחייבים פיצול קבלות בהתאם למועד פירעונם.
• הפקת קבלות בגין תרומות בשווה כסף, תוך ציון אמצעי התשלום המיוחד והשלכותיו לעניין זיכוי מס.
• קביעת נוהל אחיד לביטול קבלות ולדיווח ביטולים, הכולל הפקת מסמך ביטול נפרד ושיוכו למספר הדיווח המקורי.
• יצירת מנגנון ברור לאיסוף ולשמירת פרטי זיהוי של תורמים (מספר תעודת זהות, ח.פ., ישות זרה וכדומה). בהקשר זה נסה את תשומת הלב לנושא שמירת העתקי צילומי תעודות זהות ולדיני הגנת הפרטיות.
• קביעת כללים לתיעוד תרומות אנונימיות ולדיווחן בהתאם להנחיות רשות המסים.
• תהליך מסודר לשיוך בדיעבד של תרומות שדווחו ללא מספר ישות, ככל שהדבר יתאפשר על פי הכללים.

4. הכשרת עובדים ויישור קו ארגוני

הצלחת ההטמעה תלויה במיומנות ובמודעות של כלל הגורמים המטפלים בקבלות ובתרומות. יש להכשיר את העובדים האחראים על הפקת קבלות, על הנהלת החשבונות ועל פעילות הקרן או אגף פיתוח המשאבים, ולוודא הבנה –

• את חובת השיוך של כל תרומה למספר זיהוי תקין.
• את ההשלכות המשפטיות של טעויות בדיווח.
• את הכללים בנוגע לביטולים, תיקונים ועדכונים.
• את חשיבות ההתאמה בין המערכת הפנימית לבין מערכת “תרומות ישראל”.

הדרכה פנימית זו צריכה להיות מתועדת, מחזורית, מבוססת נהלים, ולכלול בדיקות ידע תקופתיות כחלק ממנגנון בקרת הציות.

סיכום: המשמעות האסטרטגית לעמותות

מערכת תרומות ישראל מבססת מודל חדש לניהול תרומות במלכ”רים, דיגיטלית, שקופה, מבוקרת רגולטורית. המערכת הדיגיטלית הופכת לרכיב יסודי בזהות המשפטית של עמותה בעלת אישור 46, ולתנאי סף מחייב. עמותות שיפעלו כבר כעת לרישום למערכת, להתממשקות טכנולוגית, לכתיבת נהלים ולהכשרת עובדים, יבטיחו פעילות תקינה, שימור אמון הציבור, הרחבת בסיס התורמות והמשך עמידה בתנאים המזכים באישור לפי סעיף 46. לעומת זאת, עמותות שלא ייערכו בזמן עלולות למצוא עצמן מתמודדות עם סיכון ממשי לאבד את הזכאות לאישור לפי סעיף 46, או להיחשב כמי שלא ניהלו ספרים כדין.

המלצתנו המקצועית היא לבצע בהקדם סקר היערכות פנים־ארגוני, למפות את הפערים, לעדכן את המערכות ולבנות מנגנון בקרה שיעמוד בדרישות מערכת תרומות ישראל ביום כניסתה לתוקף – וללא חריגות.

לצפיה בנתוני התרומות, כאן.

משרד וולר ושות’ – ליווי משפטי מקיף למלכ”רים

משרד וולר ושות’ מלווה עמותות, חל”צים ומוסדות ציבוריים מכל רחבי הארץ. השירות שניתן לעמותות משלב מומחיות משפטית מעמיקה, ניסיון רב־שנים בעבודה מול רגולטורים, ורגישות למאפיינים הייחודיים של המגזר השלישי: פעילות ציבורית, אחריות חברתית, שקיפות, דיווחיות, ניהול תקין, גיוס משאבים ופיקוח ממשלתי הדוק. המשרד מעניק לעמותות ייעוץ משפטי שוטף, סדור ויישומי, תוך הקפדה על עמידה מלאה בדרישות הדין, שמירה על ממשל תאגידי תקין, והתאמת כלים משפטיים ותפעוליים לצרכים המעשיים של הארגון. עבודתנו נשענת על שילוב של מומחיות משפטית, הבנה ארגונית רחבה, ועבודה מערכתית מול רשם העמותות, רשות המסים, משרדי ממשלה ורשויות ציבוריות.

פורסם ביום: 22/11/2025

נכתב ע”י עו”ד רועי וולר (LL.B, M.A, C.R.O), שותף בכיר.