מנהל עיזבון

כדי לדאוג לחלוקת העיזבון של אדם שנפטר, מתמנה לעתים מנהל עיזבון. המקור החוקי למינוי מנהל עיזבון נעשה בהתאם להוראות סעיף 78 לחוק הירושה, תשכ”ה – 1965, הקובע כי מינוי מנהל עיזבון יעשה ע”י רשם הירושה (אם ישנה הסכמה של כל הנוגעים בדבר), או על ידי בית המשפט, אף ללא הסכמה. תפקידיו של מנהל העיזבון הם, בין השאר, לאתר את יורשי הנפטר, לפרוע את חובותיו של הנפטר, לגבות חובות של העיזבון, לשמר ולתחזק את העיזבון עד למועד חלוקתו בין היורשים, ולהסדיר את חלוקת העיזבון בין היורשים. במשך למעלה מ-40 שנים, משמש עורך דין ונוטריון פנחס וולר, כמנהל עיזבון זמני או קבוע, מטעם בתי המשפט, או לבקשת המצווים והיורשים. מעוניינים להתייעץ? צרו קשר עכשיו.   

מנהל עיזבון תפקידו

המונח ״מנהל עזבון” – פשוטו כמשמעו. מנהל העיזבון אינו ה״בעלים״ של הנכס, אלא הוא אדם או תאגיד העושים שירות עבור כל מי שיש לו אינטרס בעיזבון, בפיקוח של בית המשפט לענייני משפחה. מנהל עיזבון מתמנה לצורך ניהול העיזבון כולו, ולא לשם טיפול בחלק מסוים ממנו (אף אם חלק זה מגיע ליורש על פי צוואה). משעת מינוי מנהל העיזבון, אסור ליורש לעשות מאומה בעיזבון, ללא קבלת רשותו של מנהל העיזבון.

סמכויות מנהל העיזבון

סעיף 97 לחוק הירושה, תשכ”ה – 1965, קובע כי –

“מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לעשות בלי שבית המשפט אישרו תחילה…“

מנהל העיזבון חייב לעשות כל פעולה הנראית בעיניו חיונית להשגת המטרות שלשמן הוא התמנה, פרט לסייגים ופעולות המצריכים את אישור בית המשפט, מראש. המחוקק לא הגביל את סמכויותיו של מנהל העיזבון, מתוך הבנה שיש להותיר חופש פעולה ועצמאות לשמירה על העיזבון, וכי הידרשות לבית המשפט בכל דבר ועניין, עלולה לסרבל ולעכב את המטרות שלשמן התמנה. הלכה למעשה, סמכויותיו העצמאיות של מנהל העיזבון כוללות שמירה על נכסי העיזבון, השקעות, המשך ניהול עסקי המנוח, ניהול תביעות שהגיש המוריש והתגוננות כנגד תביעות שהוגשו, ועוד. לגבי חתימה על הסכמים וחוזים, על מנהל העיזבון לקבל את אישורו של בית המשפט, טרם חתימתם.

מתי ממנים מנהל עיזבון?

יודגש, כי אין חובה חוקית למינוי מנהל עיזבון בצוואה. בצוואות פשוטות, בהן אין הרבה נכסים, והיחסים תקינים בין היורשים העתידיים – לרוב אין מקום או צורך למינוי מנהל עיזבון. אולם, קיימים מקרים נפוצים, בהם יש לשקול מינוי מנהל עיזבון. לדוגמה:

• המנוח הותיר אחריו צוואה, במסגרתה הוא מבקש למנות מנהל עיזבון לצורך ניהול עזבונו.
• חילוקי דעות בין היורשים.
• צורך לגבות לנהל את נכסים המנוח.
• במקרים בהם לא ניתן לאתר את היורשים.
• בצורך בהמשך תפקוד של בית העסק או החברה.
• הבטחת אינטרס של חסויים או קטינים.
• חובות של העיזבון.
• המנוח הורה להעביר כספים או לקיים מטרה ציבורית. 

משמעויות נסתרות במינוי מנהל עיזבון:

יורשים רבים (וכך גם מורישים), אינם שמים לב, לשתי משמעויות נוספות, המסתתרות במינוי מנהל עיזבון:

• משמעויות כספית/ כלכליות: תקנה 45 לתקנות הירושה קובעת כי בית המשפט רשאי לפסוק שכר טרחה של עד 4% משווי העיזבון, בתוספת מע”מ. המשמעות היא שהיקף הנכסים של כל אחד מהיורשים, קטן. יתר על כן – לעיתים שינוי מזערי בהיקף העיזבון, עלול לערער את אופן חלוקת הירושה.
• משמעויות רגשיות ומשפחתיות: מינוי אדם “מועדף” (לעיתים – אחד הילדים), שיהיה אחראי לירושה, עלול לעורר חשדות, להעלות כאבים, כעסים ומתחים בין הצאצאים. לעיתים, עד כדי הגשת התנגדויות לצוואה.

מי רשאי להתמנות כמנהל עיזבון?

על פי חוק הירושה, לתפקיד מנהל העיזבון רשאי להתמנות תושב ישראל, תאגיד (עמותה או חברה), או האפוטרופוס הכללי. בנוסף, רשאי להתמנות כמנהל עיזבון, כל מי שהמוריש הורה בצוואתו כי יתמנה כמנהל עיזבון, או כל אדם אחר שכל היורשים מסכימים עליו. במקרה שלא נכתבה צוואה, רשאי להתמנות כל אדם המוסכם על היורשים. אם אין צוואה, או מינוי בצוואה, ואין הסכמה בין היורשים, בית המשפט ימנה מנהל עיזבון.

תשומת הלב כי אין מניעה לכך שמנהל העיזבון יהיה אחד מבין היורשים. עם זאת, יש חשש כי המינוי מהווה ניגוד עניינים. במקרה זה, היורשים רשאים לפנות לבית המשפט, בהתנגדות לבקשת מינוי מנהל עזבון שהוא יורש.

בקשה למינוי מנהל עיזבון

כל יורש וכל “מעוניין בדבר”, רשאי להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון המנוח, על מנת לשמר את מצב נכסי העיזבון עד למועד חלוקת העיזבון. בקשה למינוי מנהל עיזבון המוגשת בהסכמת היורשים, תוגש לרשם לענייני ירושה. בקשות שמוגשות ללא הסכמת כל היורשים, יוגשו ישירות לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגורי המנוח.

מינוי מנהל עיזבון

• מנהל עיזבון זמני – מתמנה עד להוצאת צו ירושה, או עד למתן צו לקיום צוואה. המינוי הוא למשך 6 חודשים, אלא אם הערכאה השיפוטית קבעה אחרת. מטרת המינוי היא מצומצמת – שמירה על העיזבון, כאשר נכסי העזבון מצריכים טיפול מיוחד או מקרוב, כאשר קיים חשש כי בפער הזמנים שבין מועד פטירת המוריש לבין מועד חלוקת העיזבון עשוי להיגרם נזק לעיזבון, כאשר יש סכסוך בין יורשים לגבי היקף הנכסים הנכללים בעיזבון, או כאשר אחד היורשים קטין או פסול דין, וקיים חשש ממשי שפעולות יורשים אחרים יפגעו בזכויותיו. סמכויותיו ותפקידיו של מינהל העיזבון הזמני, נקבעות בבית המשפט.
• מנהל עיזבון קבוע – מתמנה עד לחלוקת כל העיזבון. המינוי יהיה למשך שנתיים, אלא אם ביהמ”ש קבע אחרת. מקרים נפוצים למינוי קבוע – מחלוקת בין היורשים על ניהול העיזבון ו/או אופן חלוקתו; כשחלוקת העזבון מורכבת במיוחדת; כשהמוריש ציווה להקים הקדש ציבורי; כשיש להבטיח אינטרסים של קטינים או חסויים; או כאשר קיים קושי לאיתור יורשים.

התנגדות למינוי מנהל עיזבון

לאחר שמוגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון, ניתן להגיש בקשת התנגדות. הטעמים להתנגדות עשויים להיות מגוונים: היעדר צורך במנהל עיזבון (למרות הוראת הצוואה), חסכון כספי, המועמד לתפקיד אינו מתאים, אינו כשיר, או נמצא בניגוד עניינים.

פרטת העיזבון

בתוך 60 ימים מיום מינוי מנהל העיזבון, עליו להגיש פרטת נכסי העיזבון, בתוספת תצהיר ואסמכתאות, לאפוטרופוס הכללי. הפרטה כוללת, בין היתר, נכסי המקרקעין (כל סוגי הבעלות במקרקעין), מזומנים בבנק וני”ע, רהיטים, חפצי בית, תכשיטים ודברי ערך, חובות המגיעים לעיזבון, וזכויות אחרות. מנגד, יש לפרט את חובות העיזבון. אם מתגלים נכסים נוספים לאחר הגשת הפרטה יש להגיש תוספת לפרטה תוך 14 יום.

במקביל לכך, חובתו של מנהל העיזבון לרשום הערה אזהרה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), ברשות מקרקעי ישראל, רשם המשכונות, אגודות שיתופיות, ובכל מרשם מתאים אחר. לנוחיותכם, טופס פרטה למנהל עיזבון של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.

הוצאות ניהול העיזבון

הכלל הוא כי הוצאה של מנהל העיזבון שהוצאה במהלך הרגיל של ביצוע תפקידו, חלה על העיזבון. כך גם שכרו של מנהל העיזבון. מנהל
בית המשפט הוא המאשר את הזכאות לשכר ואת היקפו. התשלום בפועל נעשה ע”י מנהל העיזבון בעצמו. התשלום בגין ניהול העיזבון בא על חשבון הרוב המכריע של יתר החובות של העיזבון, ככל שקיימים. במקרה של חילוקי דעות בין מנהל העיזבון לבין היורשים, הנושא עובר להחלטת בית המשפט.

שכר טרחת מנהל עיזבון

תקנות 45ב(א) ו-45ב(ב) לתקנות הירושה קובעים כי –

(א) “בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.

(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.”

הדרך לקביעת שכרו של מנהל העיזבון נעשית לאחר בחינת גורמים ונתונים רלוונטיים שונים. בין היתר, היקף העיזבון ושוויו (כל שערך העיזבון גבוה יותר, כך מידת האחריות כבדה יותר אף היא). נתון חשוב נוסף הוא מורכבות הניהול, היקף וטיב הפעולות אותן ביצע מנהל העיזבון. שכר זה יפסק אך ורק כאשר יוכח שהושקע מאמץ משמעותי בכל הקשור להליכי הניהול. לכל אלה, נוספת “תחושת הצדק” של בית המשפט, המאזנת בין הרכיבים השונים.

ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בפסיקת שכר בעלי תפקידים הממונים ע״י בית המשפט, אלא במקרים חריגים. הלכה פסוקה היא “כי אין בית המשפט נוטה להתערב בשכר הטרחה שנקבע לכונסי נכסים, מפרקים ודומיהם על ידי הערכאה הראשונה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן”. ואולם, כאשר שכר הטרחה נראה גבוה ביחס לפעולות וההשקעה בפועל, ערכאות הערעור אינן מהססות מלהתערב בו. וראה ע”א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים ני היועץ המשפטי לממשלה.

עורך דין ניהול עיזבון

במשך למעלה מ-40 שנים, משרד וולר ושות’ מטפל ומתמחה, במסירות, במקצועיות ובנאמנות, בכל תחומי הירושות, הצוואות וכל הדרוש והכרוך בכך, לרבות מינויו של עו”ד פנחס וולר, כמנהל עיזבון זמני או קבוע, מטעם הערכאות המוסמכות. משרד וולר ושות’ נחשב כאחד המשרדים המומחים בחיפה והצפון בדיני הירושות, הצוואות והעזבונות. צרו קשר עכשיו, ונשמח לסייע לכם.