המוקד העירוני (מוקד 106), או מוקד שירות המופעל עבור הרשות המקומית, עומד במרכז התקשורת הישירה עם התושבים והלקוחות. במסגרת עבודתם
אבטחת מידע והגנת פרטיות
גופים עסקיים וציבוריים מבקשים לקבל לידיהם, באופן שוטף ורגיל, את מספרי תעודות הזהות או צילום תעודת זהות של לקוחות, לעיתים
סקר ציות (Privacy Compliance Survey) הוא כלי חיוני בניהול אפקטיבי של מדיניות הגנת הפרטיות בארגונים ציבוריים ופרטיים כאחד. מטרתו העיקרית
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים פרסמה בשנת 2024 מדריך מקיף לביצוע תסקירי השפעה על פרטיות (DPIA). המדריך - שאינו במעמד
עם חקיקת תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, ארגונים רבים בישראל, ובתוכם עמותות ומלכ״רים, ניצבים בפני שינויים רגולטוריים משמעותיים בתחום
תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, משנה באופן מקיף את מסגרת ההגנה על פרטיות המידע בישראל. התיקון, שייכנס לתוקף ביום
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביום 28/4/2025 טיוטת הנחיה תקדימית המבהירה את תחולת חוק הגנת הפרטיות על מערכות בינה מלאכותית (AI).
גורמים ציבוריים ופרטיים אוספים מידע אישי בהיקפים נרחבים. תופעה זו מייצרת פוטנציאל משמעותי לשיפור השירות, לקידום יעילות תפעולית ולניהול מערכות
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, ותקנות אבטחת מידע, מחייבים כי כל "עיבוד מידע" הנעשה בשירותים חיצוניים, יוסדר בחוזה או במסמך
במהלך העשורים האחרונים החלו רשויות מקומיות בישראל להעסיק חברות גבייה פרטיות לשם גביית מיסים עירוניים, ארנונה, קנסות ותשלומי חובה אחרים.
שימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי הפך בשנים האחרונות לנפוץ בכל עיר בישראל. הצבת המצלמות נעשית מסיבות בטחוניות, בטיחותיות, מניעת נזק
אבטחת מידע ממוקדת, באופן מסורתי, בטכנולוגיות ובנהלים. אולם הרכיב המשמעותי ביותר בתחום אבטחת המידע, הוא הרכיב האנושי. התנהגות האנשים בארגון,
רישום מאגרי מידע בישראל מהווה אבן יסוד במשטר ההגנה החוקי על פרטיות המידע האישי, ומהווה חלק בלתי נפרד מהמסגרת הרגולטורית
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, שנחשב במשך שנים לחוק מתקדם ברמה השוואתית, עבר רפורמה משמעותית עם חקיקת תיקון 13 בשנת 2023.
מליאת הכנסת אישרה ביום 5/8/2024, בקריאה השניה והשלישית, תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13, התשפ"ד-2024). תיקון זה מעדכן
DPO הוא ממונה הגנת פרטיות בארגון: תפקיד שנולד מתוך הצורך להבטיח את ההגנה על פרטיות המידע של לקוחות, עובדים, ספקים
תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) קובעות שורה של חובות ופעולות שבעל מאגר מידע ומחזיק במאגר נדרשים לבצע בכדי לקיים את
ברשויות המקומיות מאגרי מידע רבים המשמשים בסיס לעבודתן, בעתות רגיעה וחירום, בין היתר בתחומים האלה: כספים, גביה, ביטוח, תכנון ובנייה,
אף שהשניים משתלבים זה בזה בפועל, הם משרתים מטרות שונות, כפופים לעקרונות רגולטוריים שונים ומטילים חובות משפטיות וטכנולוגיות ייחודיות. הבחנה
החשב הכללי במשרד האוצר, פרסם בימים האחרונים לעיון הציבור, טיוטה להוראת תכ''ם (תקנון כספים ומשק) מס' 7.3.1 שעניינה אחריות לאבטחת מידע
5 טיפים בנושא סייבר לעסקים קטנים ובינוניים (כתבה במגזין להב)
עסקים קטנים, כך נראה, מהווים יעד מועדף לתקיפות סייבר. מחד, נוכח
הרשות להגנת הפרטיות עדכנה בחודש ספטמבר 2022, את מדיניות הדיווח בנוגע לאירועי אבטחה חמורים. המדיניות מחמירה ביחס לעבר, וקובעת הוראת
מבקר המדינה פרסם ביום 4/7/2022, דו"ח ביקורת בנושא ניהול מערכות המידע ברשויות המקומיות (כאן קישור ישיר). דו"ח זה, שתקציר ממנו
הרשויות המקומיות עושות שימוש בעשרות תוכנות, המשמשות לפעילותה השוטפת: גביה, הנהלת חשבונות, תקציב, תב"רים, כח אדם ושכר, GIS, תכנון ובניה,
מליאת הכנסת אישרה ביום 5/8/2024, תיקון מקיף בחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13, התשפ"ד-2024). תיקון זה מעדכן ומבהיר את החקיקה
בעלי מאגרי מידע בישראל נדרשים לפעול במסגרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א‑1981, ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז‑2017, לקראת עידן של
אבטחת מידע בעבודה מרחוק – צמצום סיכוני סייבר ברשויות המקומיות
מגיפת הקורונה יצרה את אחד השינויים העמוקים והמהירים ביותר ששוק העבודה
בעידן בו תשתיות דיגיטליות הן בסיס לפעילות העסקית, הציבורית והארגונית – נזקי סייבר הם איום ממשי וסיכון משפטי וכלכלי חמור.
מרבית המשרדים - מצולמים. בין אם לצורך שמירה על ביטחון העובדים, בין אם לצורך מניעת וונדליזם או פגיעה ברכוש, בין
בשנת 2011 ניתן פסק דין תקדימי על ידי בית הדין הארצי לעבודה בתיקים המאוחדים של טלי איסקוב-ענבר ושל רני פישר:
