מערכות בינה מלאכותית יוצרת, דוגמת ChatGPT, Gemini, Claude, הפכו בשנה-שנתיים האחרונות לכלים שימושיים ונפוצים בתחומים אישיים ועסקיים. מערכות אלו מעבדות
אבטחת מידע והגנת פרטיות
אישור מחיקת מידע הוא מסמך רשמי, טכני ומשפטי, הניתן על ידי בעל מאגר מידע או מעבד מידע, ואשר מטרתו לאשר
עו"ד רועי וולר התארח בפרק מיוחד של "סטקטו" – הפודקאסט המשפטי של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים, בהנחיית יו"ר המחוז
מוקד עירוני (מוקד 106), או מוקד שירות המופעל עבור הרשות המקומית, עומד במרכז התקשורת הישירה עם התושבים והלקוחות. במסגרת עבודתם
גופים עסקיים וציבוריים מבקשים לקבל לידיהם, באופן שוטף ורגיל, את מספרי תעודות הזהות או צילום תעודת זהות של לקוחות, לעיתים
סקר ציות (Privacy Compliance Survey) הוא כלי חיוני בניהול אפקטיבי של מדיניות הגנת הפרטיות בארגונים ציבוריים ופרטיים כאחד, והוא מהווה
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים פרסמה בשנת 2024 מדריך מקיף לביצוע תסקירי השפעה על פרטיות (DPIA). המדריך - שאינו במעמד
עם חקיקת תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, ארגונים רבים בישראל, ובתוכם עמותות ומלכ״רים, ניצבים בפני שינויים רגולטוריים משמעותיים בתחום
תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, משנה באופן מקיף את מסגרת ההגנה על פרטיות המידע בישראל. התיקון, שייכנס לתוקף ביום
משרדי הממשלה, גופים ציבוריים, רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים מאמצים, בקצב גובר, מערכות מבוססות בינה מלאכותית (AI) לצורך ייעול תהליכים, ניתוח
עיקרון צמידות המטרה מהווה אבן יסוד במשפט הגנת הפרטיות, בישראל ובעולם. על מנת לממש את שליטתו של האדם (נושא המידע)
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, ותקנות אבטחת מידע, מחייבים כי כל "עיבוד מידע" הנעשה בשירותים חיצוניים, יוסדר בחוזה או במסמך
במהלך העשורים האחרונים החלו רשויות מקומיות בישראל להעסיק חברות גבייה פרטיות לשם גביית מיסים עירוניים, ארנונה, קנסות ותשלומי חובה אחרים.
מועצות דתיות מהוות גופים ציבוריים סטטוטוריים, הפועלים מתוקף חוק שירותי הדת היהודיים , התשל”א–1971, ומספקים שירותים בתחומי כשרות, נישואין, מקוואות,
ברוב הרשויות המקומיות בישראל פועלות כיום מערכות מצלמות מעקב, הפרוסות באזורים ציבוריים מגוונים: רחובות ראשיים, גנים ציבוריים, מוסדות חינוך, מרכזים
בעוד שאבטחת מידע נתפסת לעיתים קרובות כתחום טכנולוגי גרידא, המבוסס על פרוטוקולים, שרתים, הצפנות ומערכות ניהול גישה, הרי שבפועל, הרכיב
רישום מאגרי מידע בישראל מהווה אבן יסוד במשטר ההגנה החוקי על פרטיות המידע האישי, ומהווה חלק בלתי נפרד מהמסגרת הרגולטורית
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, שנחשב במשך שנים לחוק מתקדם ברמה השוואתית, עבר רפורמה משמעותית עם חקיקת תיקון 13 בשנת 2023.
מליאת הכנסת אישרה ביום 5/8/2024, בקריאה השניה והשלישית, תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13, התשפ"ד-2024). תיקון זה מעדכן
DPO הוא ממונה הגנת פרטיות בארגון: תפקיד שנולד מתוך הצורך להבטיח את ההגנה על פרטיות המידע של לקוחות, עובדים, ספקים
תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) קובעות שורה של חובות ופעולות שבעל מאגר מידע ומחזיק במאגר נדרשים לבצע בכדי לקיים את
מגזר בתי האבות וההוסטלים מעניק ללקוחותיו שירותי סיעוד וטיפול, ובמסגרת זו מקבל לידיו מידע רגיש על מצבם הרפואי. זהו מגזר
מליאת הכנסת אישרה ביום 5/8/2024, תיקון מקיף בחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13, התשפ"ד-2024). תיקון זה מעדכן ומבהיר את החקיקה
ברשויות המקומיות מאגרי מידע רבים המשמשים בסיס לעבודתן, בעתות רגיעה וחירום, בין היתר בתחומים האלה: כספים, גביה, ביטוח, תכנון ובנייה,
אף שהשניים משתלבים זה בזה בפועל, הם משרתים מטרות שונות, כפופים לעקרונות רגולטוריים שונים ומטילים חובות משפטיות וטכנולוגיות ייחודיות. הבחנה
החשב הכללי במשרד האוצר, פרסם בימים האחרונים לעיון הציבור, טיוטה להוראת תכ''ם (תקנון כספים ומשק) מס' 7.3.1 שעניינה אחריות לאבטחת מידע
5 טיפים בנושא סייבר לעסקים קטנים ובינוניים (כתבה במגזין להב)
עסקים קטנים, כך נראה, מהווים יעד מועדף לתקיפות סייבר. מחד, נוכח
מועמדים ומועמדות לעבודה ברשויות המקומיות, נדרשים למלא טפסי מועמדות, כחלק מהליכי בחינת התאמתם למשרה. טפסים אלה כוללים פרטים אישיים (כמו
הרשות להגנת הפרטיות עדכנה בחודש ספטמבר 2022, את מדיניות הדיווח בנוגע לאירועי אבטחה חמורים. המדיניות מחמירה ביחס לעבר, וקובעת הוראת
מבקר המדינה פרסם ביום 4/7/2022, דו"ח ביקורת בנושא ניהול מערכות המידע ברשויות המקומיות (כאן קישור ישיר). דו"ח זה, שתקציר ממנו
הרשויות המקומיות עושות שימוש בעשרות תוכנות, המשמשות לפעילותה השוטפת: גביה, הנהלת חשבונות, תקציב, תב"רים, כח אדם ושכר, GIS, תכנון ובניה,
בעלי מאגרי מידע בישראל נדרשים לפעול במסגרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א‑1981, ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז‑2017, לקראת עידן של
מגיפת הקורונה יצרה את אחד השינויים העמוקים והמהירים ביותר ששוק העבודה ידע מעולם: ההכרח וההעדפה לעבוד מחוץ למקום העבודה, בעיקר
בעידן בו תשתיות דיגיטליות הן בסיס לפעילות העסקית, הציבורית והארגונית – נזקי סייבר הם איום ממשי וסיכון משפטי וכלכלי חמור.
מרבית המשרדים - מצולמים. בין אם לצורך שמירה על ביטחון העובדים, בין אם לצורך מניעת וונדליזם או פגיעה ברכוש, בין
בשנת 2011 ניתן פסק דין תקדימי על ידי בית הדין הארצי לעבודה בתיקים המאוחדים של טלי איסקוב-ענבר ושל רני פישר:
