בימים האחרונים (ינואר 2026), הפיץ משרד המשפטים את תזכיר חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ״ו-2026. זוהי חקיקה רוחבית ראשונה, שמטרתה לעגן
אבטחת מידע והגנת פרטיות
שימוש במצלמות LPR לאכיפת חניה
עדכון משפטי: בית המשפט קבע (ינואר 2026) כי רשויות מקומיות אינן מורשות להשתמש במצלמות LPR אוטומטיות
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביום 16.12.2025 את דו״ח פיקוח הרוחב במגזר החוקרים הפרטיים לשנים 2022–2023, דו״ח בעל חשיבות מהותית החורג
עדכון דחוף: 14 בדצמבר, 2025
פתיחת הליכי פיקוח על ידי הרשות להגנת הפרטיות היא שלב אכיפה פעיל, המחייב ארגונים להציג ציות
ענף התיירות הוא ענף דיגיטלי, עתיר טכנולוגיה ומידע. שימוש באפליקציות, רישום מקוון, טפסים דיגיטליים, מערכות סליקה, בינה מלאכותית, דאטה ואנליטיקה,
תקנה 15 לתקנות אבטחת מידע מחייבת כל גוף המעביר מידע אישי לספק חיצוני להסדיר את ההתקשרות בהסכם כתוב, לקבוע חובות
בעידן הנוכחי, מצלמות אבטחה הן חלק בלתי נפרד מניהול סביבת העבודה. הן מגינות על עובדים, על רכוש ועל לקוחות, ומאפשרות
התקנת מצלמות במעונות יום לפעוטות מותרת רק לפי חוק המצלמות והנחיות הרשות להגנת הפרטיות, ורק לשם הגנה על שלומם של
מאחורי כל תוכנית בניה, היתר בנייה, שומת מקרקעין, הפקעה, צו מבנה מסוכן - מסתתרת כמות עצומה של מידע אישי. שמות,
ענף התיירות והאירוח בישראל, הכולל מלונות, בתי הארחה, אכסניות, צימרים, דירות נופש, סוכנויות נסיעות וכו', מתחיל להתמודד עם שינוי רגולטורי.
תמצית רגולטורית: פרטיות במגזר הרפואי
חובת אבטחת מידע: מרפאות פרטיות מחויבות בתקנות מחמירות (תקנות הגנת הפרטיות) בשל רגישות המידע.
מינוי
📌 שורה תחתונה: מדיניות פרטיות היא חובה חוקית
מדיניות פרטיות חייבת לשקף את כל איסוף המידע של הארגון, ולא רק
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות חל גם על עמותות ומלכ"רים, ומחמיר את חובות הציות, השקיפות והאבטחה ביחס למידע אישי של
תאגידי המים והביוב הוקמו מכוח חוק תאגידי המים והביוב, התשס"א–2001, במטרה להסדיר את משק המים והביוב בישראל ולנתקו מתלות תקציבית
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביום 2/9/2025, את טיוטת תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית), התשפ"ה–2025. טיוטה זו, על פניו, מהווה כלי
הביום 3 בספטמבר 2025 פרסמה נציבות שירות המדינה את הנחיה מס' 1.23, להסדרת מעמד ותפקוד הממונים על הגנת הפרטיות (DPO)
במדינת ישראל, שאלת האיזון בין צורכי ביטחון והתמודדות עם מצבי חירום לבין שמירה על הזכות החוקתית לפרטיות, מרכזית תמיד. הרשות
תמצית משפטית: מינוי DPO לפי תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ביום 14/8/2025, משנה מהיסוד
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, שנכנס לתוקף ביום 14/8/2025, מהווה רפורמה רגולטורית עמוקה, לצורך שמירה על פרטיות נושאי המידע.
תקנה 11(ד)(1) לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 קובעת כי בעל מאגר מידע שחלה עליו רמת אבטחה בינונית או גבוהה,
ביום 23 ביולי 2025 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות טיוטת גילוי דעת, לצורך קבלת עמדת הציבור, אשר מבהיר ומחדד את דרישות
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס"א–2001, וכן הוראות הרגולטור, הסדירו
שימוש אישי במערכות בינה מלאכותית יוצרת, דוגמת ChatGPT, Gemini, Claude, הפכו בשנה-שנתיים האחרונות לכלים שימושיים ונפוצים בתחומים אישיים ועסקיים. מערכות
אישור מחיקת מידע הוא מסמך רשמי, טכני ומשפטי, הניתן על ידי בעל מאגר מידע או מעבד מידע, ואשר מטרתו לאשר
עו"ד רועי וולר התארח בפרק מיוחד של "סטקטו" – הפודקאסט המשפטי של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים, בהנחיית יו"ר המחוז
הגנת הפרטיות במוקד עירוני
המוקד העירוני מהווה אחד מהממשקים הרגישים והראשוניים, לתושבי הרשות המקומית - ומשכך נקודת כשל אפשרית בתחום הגנת
איסוף וצילום תעודות זהות: מה מותר ומה אסור?
אם העסק שלכם מבקש מלקוחות צילום תעודת זהות או מספר תעודת זהות, ייתכן
DPIA הוא ראשי תיבות של תסקיר השפעת פרטיות נתונים (Data Protection Impact Assessment): תהליך מובנה שמטרתו לזהות, להעריך ולנהל סיכונים לפרטיות
תקציר מנהלים
חקיקת תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, מביאה עמה שינוי רגולטורי מקיף המשפיע על כלל הארגונים בישראל, ובמיוחד על
משרדי הממשלה, גופים ציבוריים, רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים מאמצים, בקצב גובר, מערכות מבוססות בינה מלאכותית (AI) לצורך ייעול תהליכים, ניתוח
ממונה הגנת פרטיות (DPO) חיצוני הוא פתרון מקצועי מחייב לגופים ציבוריים, רשויות מקומיות, תאגידים וארגונים עתירי מידע, בהתאם לתיקון 13
עיקרון צמידות המטרה מהווה אבן יסוד במשפט הגנת הפרטיות, בישראל ובעולם. על מנת לממש את שליטתו של האדם (נושא המידע)
הסכם עיבוד מידע (DPA) הוא מסמך חוזי מחייב בין בעל שליטה במידע לבין מעבד מידע, המסדיר את מטרות העיבוד, סוגי
כחלק ממהפכת השירות, הנגישות והדיגיטציה, מוסדות רפואיים וסיעודיים מעבירים מידע רפואי באמצעים דיגיטליים ובתוכנות שאינן ייעודיות להעברת מידע רפואי. לדוגמה,
במהלך העשורים האחרונים החלו רשויות מקומיות בישראל להעסיק חברות גבייה פרטיות לשם גביית מיסים עירוניים, ארנונה, קנסות ותשלומי חובה אחרים.
מועצות דתיות מהוות גופים ציבוריים סטטוטוריים, הפועלים מתוקף חוק שירותי הדת היהודיים , התשל”א–1971, ומספקים שירותים בתחומי כשרות, נישואין, מקוואות,
בתמצית: תקנות מידע פלילי במכרזים
בחודש פברואר 2025, הותקנו תקנות מידע הפלילי, המאפשרות לרשויות ציבוריות לשקול מידע פלילי על מציעים במכרזים
בתמצית: רשות מקומית רשאית להציב מצלמות במרחב הציבורי רק לתכלית מוגדרת ומנומקת ובכפוף למידתיות. חובה להציב שילוט, להגביל שימוש לצמידות
בעוד שאבטחת מידע נתפסת לעיתים קרובות כתחום טכנולוגי גרידא, המבוסס על פרוטוקולים, שרתים, הצפנות ומערכות ניהול גישה, הרי שבפועל, הרכיב
{
"@context": "https://schema.org",
"@graph": ,
"@id": "https://weller-law-office.com/רישום-מאגרי-מידע/#article",
"headline":
תקציר מנהלים: הגדרות היסוד בחוק הגנת הפרטיות
🔹 מהו "מידע" ע"פ חוק?
נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב
{
"@context": "https://schema.org",
"@type": "Article",
"mainEntityOfPage": {
"@type": "WebPage",
"@id": "https://weller-law-office.com/%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-13-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA/"
תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) קובעות שורה של חובות ופעולות שבעל מאגר מידע ומחזיק במאגר נדרשים לבצע בכדי לקיים את
מגזר בתי האבות וההוסטלים מעניק ללקוחותיו שירותי סיעוד וטיפול, ובמסגרת זו מקבל לידיו מידע רגיש על מצבם הרפואי. זהו מגזר
בתמצית: תכנית עבודה ל-DPO
ניהול פרטיות אפקטיבי בארגון מחייב מעבר מציות פסיבי, לניהול סיכונים יזום. תוכנית עבודה שנתית מובנית ל-DPO כוללת:
תקציר מנהלים: ממונה פרטיות בשלטון המקומי
החל מאוגוסט 2025, רשויות מקומיות מחויבות במינוי ממונה הגנה על הפרטיות (DPO) כחלק מתיקון 13
ברשויות המקומיות מאגרי מידע רבים המשמשים בסיס לעבודתן, בעתות רגיעה וחירום, בין היתר בתחומים האלה: כספים, גביה, ביטוח, תכנון ובנייה,
אף שהשניים משתלבים זה בזה בפועל, הם משרתים מטרות שונות, כפופים לעקרונות רגולטוריים שונים ומטילים חובות משפטיות וטכנולוגיות ייחודיות. הבחנה
החשב הכללי במשרד האוצר, פרסם בימים האחרונים לעיון הציבור, טיוטה להוראת תכ''ם (תקנון כספים ומשק) מס' 7.3.1 שעניינה אחריות לאבטחת מידע
עסקים קטנים, כך נראה, מהווים יעד מועדף לתקיפות סייבר. מחד, נוכח ההתמודדות עם פעילות העסק השוטפת, הם אינם יכולים להרשות
מועמדים ומועמדות לעבודה נדרשים למלא טפסי מועמדות, כחלק מהליכי בחינת התאמתם למשרה. טפסים אלה כוללים פרטים אישיים (כמו גם על
תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ״ו–1986, מהוות נדבך מרכזי במארג החקיקתי שנועד
הרשות להגנת הפרטיות עדכנה בחודש ספטמבר 2022, את מדיניות הדיווח בנוגע לאירועי אבטחה חמורים. המדיניות מחמירה ביחס לעבר, וקובעת הוראת
.weller-direct-answer{ border:1px solid #e3e6ea; border-right:6px solid #0b3a6a; background:#f7f9fc;
מבקר המדינה פרסם ביום 4/7/2022, דו"ח ביקורת בנושא ניהול מערכות המידע ברשויות המקומיות (כאן קישור ישיר). דו"ח זה, שתקציר ממנו
ניהול סיכונים במכרזי רכש מערכות מידע וברכש טכנולוגי
השורה התחתונה: מכרזי מערכות מידע ברשויות מקומיות דורשים איזון עדין בין הגדרת מפרט
{
"@context": "https://schema.org",
"@type": "FAQPage",
"mainEntity":
}
{
"@context": "https://schema.org",
"@type": "LegalService",
"name": "משרד עורכי
מגיפת הקורונה יצרה את אחד השינויים העמוקים והמהירים ביותר ששוק העבודה ידע מעולם: ההכרח וההעדפה לעבוד מחוץ למקום העבודה, בעיקר
בעידן בו תשתיות דיגיטליות הן בסיס לפעילות העסקית, הציבורית והארגונית – נזקי סייבר הם איום ממשי וסיכון משפטי וכלכלי חמור.
מרבית המשרדים - מצולמים. בין אם לצורך שמירה על ביטחון העובדים, בין אם לצורך מניעת וונדליזם או פגיעה ברכוש, בין
בשנת 2011 ניתן פסק דין תקדימי על ידי בית הדין הארצי לעבודה בתיקים המאוחדים של טלי איסקוב-ענבר ושל רני פישר:
