תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית) 2026 - מה שחייבים לדעת
תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית), התשפ"ו-2026, קובעות רשימה סגורה ומצמצמת של
"אמצעים מקובלים" להגבלת גישה למערכות מידע, בתמצית
טיוטת גילוי הדעת (2026) שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות מסמנת את סוף עידן העמימות: "אמצעים
בימים האחרונים (ינואר 2026), הפיץ משרד המשפטים את תזכיר חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ״ו-2026. זוהי חקיקה רוחבית ראשונה, שמטרתה לעגן
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביום 16.12.2025 את דו״ח פיקוח הרוחב במגזר החוקרים הפרטיים לשנים 2022–2023, דו״ח בעל חשיבות מהותית החורג
הליכי פיקוח של הרשות להגנת הפרטיות
עו"ד רועי וולר, מומחה לדיני הגנת פרטיות, מנהל סיכונים בכיר ו-DPO מוסמך מסביר מהם הליכי
תקנה 15 לתקנות הגנת הפרטיות - מיקור חוץ, ספקים חיצוניים וחובות בעל המאגר
תקנה 15 מחייבת בדיקת סיכונים מקדמית, הסכם כתוב
⚖️ תמצית מנהלים
הצבת מצלמות במקום העבודה מחייבת ציות לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. חובה לכתוב מדיניות, נהלים, להגדיר את המטרה,
מאחורי כל תוכנית בניה, היתר בנייה, שומת מקרקעין, הפקעה, צו מבנה מסוכן - מסתתרת כמות עצומה של מידע אישי. שמות,
מה תחולת תיקון 13 על עמותות?
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות חל גם על עמותות, ומחמיר את חובות הציות, השקיפות והאבטחה
.weller-full-content h2 { color: #002D58; border-right: 5px solid #C5A059; padding-right: 15px; margin-top:
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביום 2/9/2025, את טיוטת תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית), התשפ"ה-2025. טיוטה זו, על פניו, מהווה כלי
תמצית משפטית: מינוי DPO לפי תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ביום 14/8/2025, משנה מהיסוד
ביום 23 ביולי 2025 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות טיוטת גילוי דעת, לצורך קבלת עמדת הציבור, אשר מבהיר ומחדד את דרישות
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס"א–2001, וכן הוראות הרגולטור, הסדירו
{
"@context": "https://schema.org",
"@type": "Abstract",
"name": "תקציר מנהלים: סיכוני פרטיות בשימוש בבינה מלאכותית (AI)",
"abstract": "השימוש
מהו אישור מחיקת מידע?
אישור מחיקת מידע הוא מסמך רשמי, טכני ומשפטי, הניתן על ידי בעל מאגר מידע או מעבד מידע,
עו"ד רועי וולר התארח בפרק מיוחד של "סטקטו" – הפודקאסט המשפטי של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים, בהנחיית יו"ר המחוז
איסוף וצילום תעודות זהות: מה מותר ומה אסור לפי החוק?
צילום תעודת זהות של לקוחות אסור ככלל, למעט כאשר קיימת חובה
סקר ציות בהגנת הפרטיות לפי תיקון 13
סקר ציות בתחום הגנת הפרטיות הוא כלי משפטי-ארגוני חיוני לעמידה בחוק הגנת הפרטיות ובתיקון
DPIA הוא ראשי תיבות של תסקיר השפעת פרטיות נתונים (Data Protection Impact Assessment): תהליך מובנה שמטרתו לזהות, להעריך ולנהל סיכונים לפרטיות
מה דיני הגנת הפרטיות החלים על עמותות?
חקיקת תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, מביאה עמה שינוי רגולטורי מקיף המשפיע על
ממונה הגנת פרטיות (DPO) חיצוני הוא פתרון מקצועי מחייב לגופים ציבוריים, רשויות מקומיות, תאגידים וארגונים עתירי מידע, בהתאם לתיקון 13
סיכום מנהלים: צמצום מידע עודף
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי יש לאסוף ולשמור אך ורק את המידע המינימלי הנדרש
מצלמות מעקב ברשויות מקומיות
עו"ד רועי וולר (LL.B, M.A, D.P.O), מומחה לדיני רשויות מקומיות והגנת פרטיות, מסביר כיצד רשות מקומית מפעילה
תפקיד משאבי האנוש באבטחת מידע והגנת הפרטיות
עו"ד רועי וולר, מומחה לדיני הגנת פרטיות ו-DPO מוסמך, מסביר מדוע הגורם האנושי הוא
תקציר מנהלים: ממונה הגנת הפרטיות בשלטון המקומי
החל מאוגוסט 2025, רשויות מקומיות מחויבות במינוי ממונה הגנה על הפרטיות (DPO) כחלק מתיקון
ברשויות המקומיות מאגרי מידע רבים המשמשים בסיס לעבודתן, בעתות רגיעה וחירום, בין היתר בתחומים האלה: כספים, גביה, ביטוח, תכנון ובנייה,
פרטיות אינה רק אבטחת מידע
אבטחת מידע היא ה"איך" הטכנולוגי. הגנת הפרטיות היא ה"למה" המשפטי. בעידן תיקון 13, "חומות אש" ואמצעי
החשב הכללי במשרד האוצר, פרסם בימים האחרונים לעיון הציבור, טיוטה להוראת תכ''ם (תקנון כספים ומשק) מס' 7.3.1 שעניינה אחריות לאבטחת מידע
תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ״ו–1986, מהוות נדבך מרכזי במארג החקיקתי שנועד
מבקר המדינה פרסם ביום 4/7/2022, דו"ח ביקורת בנושא ניהול מערכות המידע ברשויות המקומיות (כאן קישור ישיר). דו"ח זה, שתקציר ממנו
מאגרי מידע במיקור חוץ (בקיצור)
האחריות נשארת אצלכם: העברת מידע לספק חיצוני אינה פוטרת את בעל המאגר מאחריות משפטית.
חובת
תביעות נזקי סייבר: מה אחריות המנהלים ואיך מגנים על הארגון?
מתקפת סייבר אינה עוד שאלה של "אם" אלא "מתי". המשמעות המשפטית
