בחודש נובמבר 2025 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים טיוטת הנחיה בנושא שימוש במצלמות במעונות יום לפעוטות. מדובר באחד המסמכים הרגולטוריים החשובים ביותר בתחום הפרטיות, והצהרת כוונות, כך נראה, לקראת מיקוד בהגנת פרטיות קטינים.

טיוטת ההנחיה נולדה בעקבות תיקון לחוק המצלמות, אשר מאפשר למפעילי מעונות יום, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק, להתיר צפייה בזמן אמת או צפייה עיתית בצילומים של הילדים במעון. החוק, במשולב עם טיוטת ההנחיה, מבקשים ליצור איזון עדין בין ההגנה על שלום הילד לבין הזכות החוקתית לפרטיות. זוהי מלאכת איזון מורכבת, שכן השימוש במצלמות מביא עמו לא רק יתרונות בטיחותיים אלא גם סיכוני פגיעה חמורים בזכויות הפרט ובאוטונומיה של העובדים והילדים כאחד. מדריך משפטי מקיף למפעילי מעונות, רשויות, מתנ”סים ועמותות חינוך.

המסגרת החוקית הכללית

התקנת מצלמות במעונות יום לפעוטות מוסדרת בחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע”ט-2018, שמטרתו להגן על שלומם של פעוטות תוך שמירה על כבודם ופרטיותם של הפעוטות, העובדים וכל אדם אחר במעון. המצלמות יתעדו את הנעשה בכיתות המעון, בחצר ובכל מקומות החינוך והטיפול, למעט חדרי רחצה ושירותים, בהקלטת וידאו ללא קול. התקנה והפעלה של מצלמות וכן צפייה ושימוש בצילומים ייעשו בהתאם להוראות חוק זה בלבד.

החוק קובע הסדר שלילי בכל הנוגע להתקנת מצלמות במעון יום לפעוטות ולצפייה ושימוש בצילומים. במילים אחרות, כל פעולה שאינה מותרת במפורש בחוק אסורה. ככלל, אסור לאדם לצפות בצילומים, להעתיקם, להעבירם לאחר או לעשות בהם כל שימוש, אלא לפי צו של בית משפט. הוראה זו נועדה לשמור על האיזון בין פיקוח על שלומם וביטחונם של הפעוטות לבין הגנה על פרטיותם ופרטיות עובדי המעון.

מי הגורמים המורשים לצפות לפי החוק?

על אף האיסור הכללי, החוק קובע רשימה סגורה של גורמים המורשים לצפות בצילומים, בתנאים ובמטרות מוגדרות:

• משטרת ישראל ורשויות התביעה: רשאיות להשתמש בצילומים לשם מניעת ביצוע עבירה, חקירת עבירה או ניהול הליך פלילי בלבד. המשטרה תדווח על מידע שהתגלה לה לגורמים רלוונטיים (ממונה, מפקח, עובד סוציאלי) כדי למנוע פגיעה בפעוטות, ובלבד שאין בכך כדי לשבש הליכי חקירה או משפט.
• ממונה ומפקחים: רשאים להשתמש בצילומים במקרה של חשד לפגיעה בשלומם הגופני או הנפשי של פעוטות, לשם מניעת פגיעה זו בלבד.
• הורי פעוטות: המשטרה תאפשר להורה של פעוט לצפות בצילומים שבהם מתועדת פגיעה באותו פעוט, ככל שאין בכך כדי לשבש הליכי חקירה או משפט.
• צפייה בזמן אמת (סעיף 7א): מפעיל מעון יום, למעט מעון שיקומי, רשאי לאפשר להורה של פעוט הרשום במעון צפייה בזמן אמת, בתנאים מחמירים הכוללים יידוע מראש של ההורים והעובדים, קיום מנגנוני אבטחת מידע והגנת סייבר נאותים, והזדהות חזקה. הורה הצופה בזמן אמת מחויב לא להעביר סיסמה, להעתיק או לפרסם צילומים.
• צפייה עיתית (סעיף 7ב): מפעיל מעון יום, למעט מעון שיקומי, רשאי לאפשר להורי הפעוטות או לנציגות הורים לצפות מעת לעת בצילומים שנאגרו במערכת המצלמות. צפייה זו יכולה להתבצע בשטח המעון על ידי נציגות הורים (עד חמישה הורים) בתדירות של אחת לשבוע, או מרחוק באופן מקוון על ידי הורים בתדירות של אחת לחודש, בפרק זמן מוגבל, ובתנאי אבטחת מידע מחמירים. גם כאן, חלות הגבלות על העתקה ופרסום.

חובת יידוע ואכיפה

מפעיל מעון יום חייב להציב שלט ברור וקריא בכניסה למעון ובכל אזור מצולם, המודיע על הפעלת המצלמות. כמו כן, עליו ליידע את כל עובדי המעון ומועמדים לעבודה, בכתב ובעל פה, על הפעלת המצלמות, מטרתן, מיקומן ואזורי הצילום, וכן על הוראות הצפייה והשימוש בצילומים. אי-עמידה בהוראות החוק עלולה לגרור הטלת עיצום כספי על מפעיל המעון.

הגנת הפרטיות ואבטחת מידע

החוק מדגיש את הצורך בשמירה על פרטיותם של הפעוטות והעובדים. מפעיל מעון יום מחויב לנקוט אמצעים סבירים למניעת גישה בלתי מורשית לצילומים, לרבות מניעת חיבור המצלמות או התקני האחסון לרשת תקשורת. צילומים יישמרו ל-30 ימים לפחות ולא יותר מ-90 ימים, ולאחר מכן יימחקו אוטומטית. הרשות להגנת הפרטיות תפרסם הנחיות בנוגע לאבטחת מידע, הגנת סייבר ושמירה על פרטיות בעת הפעלת צפייה בזמן אמת או צפייה עיתית.

עיקרי ההוראות והחובות החדשות של הרשות להגנת הפרטיות

1. מטרת השימוש – אך ורק לשמירה על שלומם של הפעוטות

מפעיל המעון רשאי להתקין מצלמות לצורך תיעוד הנעשה במעון, אך אך ורק לשם הגנה על הפעוטות. כל שימוש אחר נחשב לחריגה מהוראות החוק ומהווה עילה להטלת עיצום כספי. לשם הדוגמה, אסור להשתמש בצילומים כדי לבדוק את תפקוד הסייעת, לברר סכסוך בין הורים, או לצפות בשגרה לצרכים ניהוליים.

2. איסור מוחלט על הקלטת קול

החוק מתיר הקלטת וידאו בלבד. הקלטת קול, אף אם נועדה להגביר את הפיקוח או נעשית בהסכמת ההורים – אסורה לחלוטין שכן היא מהווה פגיעה ישירה בפרטיות.

3. איסור התקנת מצלמות נוספות או סמויוֹת

החוק קובע כי לא ניתן להוסיף מצלמות מעבר למצלמות המותרות לפי החוק, גם אם ההורים מבקשים זאת. בנוסף, חל איסור מוחלט על מצלמות נסתרות, לרבות מצלמות המותקנות במכשירים ניידים, מצלמות גוף וכיוצ”ב.

4. מיקום המצלמות ואופן הפעלתן

המצלמות יותקנו אך ורק במרחבים חינוכיים, כגון כיתות, חדרי משחק וחצרות, ויהיו גלויות לעין. חל איסור מוחלט על הצבת מצלמות בשירותים, חדרי רחצה, אזורי מנוחה של הצוות או בכל מקום שאינו מיועד לפעילות חינוכית.

5. חובת יידוע והסכמה מדעת

מפעיל המעון חייב ליידע את כלל ההורים, העובדים והמועמדים לעבודה בכתב ובעל פה על הפעלת המצלמות, מטרת השימוש בהן, הגישה לצילומים, תקופת שמירתם והשלכות ההסכמה או אי־ההסכמה. ההודעה חייבת להימסר לפחות 60 יום לפני תחילת ההפעלה

6. מתכונות צפייה אפשריות

החוק מאפשר למפעיל המעון לבחור באחת משלוש מתכונות בלבד:

• צפייה מקוונת בזמן אמת, על ידי כלל הורי המעון;

• צפייה עיתית מרחוק, אחת לחודש לכל היותר;

• צפייה עיתית מתוך שטח המעון – אחת לשבוע לכל היותר, באמצעות נציגות הורים.

כל מתכונת אחרת (צפייה רציפה, הורדת קבצים או שידור למכשירים אישיים) – אסורה בהחלט.

7. אחריות אבטחת מידע ואכיפה

הצילומים מהווים “מידע אישי” לפי חוק הגנת הפרטיות, ומפעיל המעון נחשב “בעל מאגר מידע” לכל דבר ועניין. עליו לעמוד בכל תקנות אבטחת מידע, לרבות שימוש בסיסמאות מורכבות ואימות דו־שלבי; הפרדה בין מערכת המצלמות לרשתות אחרות; מחיקה אוטומטית של הצילומים לאחר 30 יום (עיקרון צמצום מידע עודף); תיעוד הצפיות, בקרה על הגישה ודיווח שנתי למשרד החינוך.

אי־עמידה בכללים אלה עלולה להביא לקנסות מנהליים, סנקציות פליליות ואף סגירת המעון לצורך תיקון ליקויים.

אבטחת מידע וסיכוני דלף

אחד ההיבטים הקריטיים ביותר בהנחיית הרשות נוגע לחובת אבטחת המידע ולניהול סיכוני דלף בהקשר של מערכות מצלמות במעונות ובמסגרות חינוכיות לגיל הרך. הצילום וההקלטה, הנעשים באופן רציף ובסביבה רוויית קטינים, מייצרים סיכון מוגבר להפרת פרטיות ולחשיפה בלתי מורשית של מידע רגיש ביותר. כל דלף, פריצה למערכת, או העברת מידע שלא בהתאם להרשאות, מהווה פגיעה ממשית בזכות החוקתית לפרטיות, ועשוי להיחשב כעבירה מנהלית ואף פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות. הפרת חובת האבטחה עלולה להוביל לעיצומים כספיים כבדים ולהטלת אחריות ישירה על מנהל המוסד או נושא המשרה האחראי, גם אם לא הייתה כוונה פלילית. די ברשלנות מערכתית או מחדל בפיקוח.

מפעיל מערכת מצלמות נדרש, אפוא, ליישם מנגנוני הגנה טכנולוגיים ומשפטיים: סיסמאות ייחודיות, בקרת הרשאות, ניהול יומני גישה, הצפנת מידע בזמן אמת, שמירה מוגבלת בזמן של תיעוד חזותי, והפרדת הרשאות צפייה בין צוותי חינוך, הורים וניהול. במקרים שבהם המידע כולל תיעוד של קטינים, ההפרה נחשבת חמורה במיוחד, ועמדת הרשות היא כי מדובר במידע רגיש הדורש רמת אבטחה גבוהה ביותר.

חובות היידוע לעובדים ולמועמדים לעבודה

החובה ליידע את הנוגעים בדבר אינה מוגבלת להורים ולילדים בלבד, אלא חלה גם על כל עובדי המעון, לרבות מועמדים לעבודה שטרם התקבלו בפועל. בהתאם להלכת איסקוב, צילום עובדים במרחב העבודה, גם אם למטרה לגיטימית, מחייב שקיפות, מסירת מידע מראש וקבלת הסכמה מדעת. הימנעות ממסירת מידע על הפעלת מצלמות עלולה להוות פגיעה בפרטיות העובד לפי סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות, וכן עילה לפיצוי ללא הוכחת נזק.

מעסיק שיתיר צפייה או גישה לתיעוד חזותי של העובדים על ידי גורם שאינו מוסמך, או שלא הודיע לצוות החינוכי כי קיים פיקוח באמצעות מצלמות, חשוף לתביעה אזרחית ולהטלת פיצויים בגין פגיעה בפרטיות ותנאי עבודה פוגעניים. מעבר לכך, הפסיקה הכירה במקרים שבהם התניית המשך העסקה בהסכמה למעקב מצולם מהווה כפייה בלתי לגיטימית הפוגעת בכבוד האדם. לפיכך, גם בהקשר של מעונות יום, חובה לעגן את נוהל הצילום במדיניות עבודה סדורה ולהחתים את העובדים על הצהרת הבנה והסכמה.

עיצומים כספיים והשלכות משפטיות

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מחזק את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, ומאפשר לה להטיל עיצומים כספיים משמעותיים על גוף המפר את הוראות החוק. גובה העיצום עשוי להגיע למאות אלפי ש”ח, בהתאם לחומרת ההפרה, היקפה, סוג המידע שדלף, וכיוצ”ב. תחולת הסנקציות כוללת, כמובן, מעונות פרטיים, מעונות המופעלים על ידי רשויות מקומיות, מתנ”סים, עמותות, חברות ניהול ורשתות חינוך.

מעבר לאחריות המוסדית, קיימת גם אחריות אישית של נושאי משרה, לרבות מנהלי המעון ומנהלי מערכות המידע, במקרים שבהם התרשלו במילוי חובתם לדאוג לאבטחת המידע או לניהול תקין של מערך הצילום. התרשלות זו עשויה להקים עילת תביעה נזיקית לפי פקודת הנזיקין או אף אחריות פלילית לפי סעיף 31 לחוק העונשין בדבר אחריות נושא משרה בתאגיד.

דוגמה להמחשה: מעון שלא מחק תיעוד צילומים לאחר תקופת השמירה המותרת (לרוב 30 יום), עלול לעמוד בפני עיצום כספי של עד 150,000 ₪. לעומת זאת, מסירת סיסמת גישה או אפשרות צפייה בזמן אמת לגורם חיצוני שאינו מורשה, עלולה להיחשב כהפרה חמורה של הוראות החוק ולהביא לעיצום של עד 300,000 ₪ ואף לפתיחת חקירה פלילית.

מתכונת צפיה בצילומים

• צפייה בזמן אמת ובאופן מקוון על-ידי כלל הורי הפעוטות במעון – סיכון גבוה לפגיעה בפרטיות ולהתרחשות אירועי אבטחת מידע.
• צפייה עיתית מרחוק, בתדירות שלא תעלה על אחת לחודש, על-ידי כלל הורי הפעוטות במעון – סיכון בינוני לפגיעה בפרטיות ולהתרחשות אירועי אבטחת מידע.
• צפייה עיתית משטח המעון, באמצעות נציגות הורים, בתדירות שלא תעלה על אחת לשבוע – סיכון בינוני-נמוך לפגיעה בפרטיות ולהתרחשות אירועי אבטחת מידע.

כיצד ניתן להיערך נכון?

משרד וולר ושות׳, מהמובילים בישראל בתחום דיני הגנת הפרטיות ואבטחת המידע, מלווה מוסדות חינוך, מעונות יום, רשויות מקומיות ועמותות חינוך בהיערכות מלאה ליישום ההנחיה ולצמצום החשיפה המשפטית. השירותים כוללים:

• מיפוי מערכות צילום ומידע אישי: בחינת סוגי המידע הנאסף, מטרות העיבוד, הרשאות הגישה, תקופות השמירה ומיקומי האחסון.

• עריכת תסקיר השפעה על פרטיות (DPIA): ניתוח סיכונים פרטניים בהתאם להנחיות הרשות ולתקן ISO 27701, ובניית תוכנית הפחתת סיכונים.

• כתיבת נוהלי יידוע והסכמה מדעת: נוסחים מותאמים להורים, עובדים ומועמדים לעבודה, בשפה ברורה ובכפוף לחוק.

• קביעת מדיניות אבטחת מידע ארגונית: לרבות קווי הנחיה טכנולוגיים, ניהול הרשאות, הצפנה, בקרה תקופתית ומעקב אחר ספקים.

• הדרכות ונהלי ציות: הכשרת צוותי ניהול וחינוך, קיום מבדקי ציות פנימיים, והכנה לביקורות פתע של הרשות להגנת הפרטיות.

לטיוטת ההנחיות, לחצו כאן.

פורסם: 06/11/2025.

נכתב על ידי עו״ד רועי וולר, שותף בכיר במשרד עורכי דין וולר ושות׳. מתמחה בדיני הגנת הפרטיות, ניהול סיכוני מידע וציות רגולטורי, ומנהל סיכונים ראשי (C.R.O). עו״ד רועי וולר מלווה רשויות מקומיות, תאגידים ציבוריים ועמותות ביישום תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, במינוי ממוני פרטיות (D.P.O) ובהטמעת תהליכי ציות, אבטחת מידע וניהול סיכונים ארגוניים. לשעבר מנכ״ל רשות מקומית, ראש מטה שר ויועץ בכיר ליו״ר ועדת הכספים בכנסת, בעל ניסיון עשיר בממשק שבין משפט, טכנולוגיה וניהול ציבורי. עו״ד וולר מרצה ומפרסם מאמרים מקצועיים בתחומי הגנת פרטיות, סייבר, ניהול סיכונים וציות רגולטורי. 

תחום: הגנת הפרטיות ואבטחת מידע.