top image

אשכול רשויות מקומיות

אשכול רשויות מקומיות

אשכול רשויות מקומיות (או אשכול אזורי) הינו איגוד ערים מיוחד, שהוקם כדי לעודד פיתוח אזורי וקידום שיתופי פעולה בנושאים שונים, בין הרשויות המקומיות החברות בו. האשכול מבוסס על התאגדות וולונטארית של רשויות מקומיות במטרה להביא לקידום מספר מטרות: יעול אספקת שירותים מוניציפליים ע"י איגום משאבים וניצול היתרון לגודל; הנגשת שירותים חדשים ומותאמים על ידי השגת ספי כניסה אזוריים; ניהול אזורי של תחומים מרחביים וחוצי גבולות מוניציפליים; ופיתוח אזורי על ידי הובלה ותכלול של מהלכים אזוריים במגוון תחומים כלכליים, חברתיים וסביבתיים. בנוסף לכך, מטרת משנה היא חיזוק הלכידות האזורית באמצעות חתירה לצמצום פערים וטיפוח מרחב החיים המשותפים בין הקהילות.

 

בין רשויות מקומיות לאשכול רשויות

על פי מרכז המחקר והמידע בכנסת (קישור ישיר כאן), הרשויות המקומיות בישראל נבדלות אלה מאלה ביכולת שלהן לממש את יעדיהן, ובעיקר לספק שירותים, מוניציפליים וממלכתיים כאחד. הדבר נובע מההבדלים במאפייניהן: המעמד הכלכלי- חברתי של תושביהן, גודלן, מידת ההטרוגניות של אוכלוסייתן, מקומן על הציר שבין פריפריה למרכז, האיתנות הכלכלית שלהן ועוד. לפיכך, יש רשויות חלשות אשר ממלאות את תפקידן באופן חלקי מאוד ומספקות שירותים בהיקף וברמה נמוכים, ולעומתן – רשויות חזקות אשר מצליחות למלא את תפקידן במלואו ומספקות לתושביהן שירותים ברמה גבוהה.

בפתיחת העשור הקודם, החל משרד הפנים לקדם את תפיסת האזוריות ואת המערכות האזוריות, כמנוע לפיתוח כלכלי, סביבתי וחברתי בשלטון המקומי. במקביל למהלך זה (שהחל ביוזמת השלטון המרכזי, קרי – בתפיסה "מלמעלה-למטה"), נרשמו התאגדויות ושיתופי פעולה בין רשויות המקומיות עצמן, כדי לשפר את יכולתן לתת שירותים לתושביהן, ועל מנת לפעול בשיתוף פעולה מול הממשלה ומול תורמים לקידום של אסטרטגיית פיתוח כלכלי ואזורי (תפיסה "מלמטה-למעלה"). תפיסה משותפת זו עוגנה, כך נראה, בדו"ח הצוות לקידום אזוריות בישראל – הרפורמה לקידום אזוריות וביזור סמכויות, שהומלץ בפני הממשלה בחודש נובמבר 2020.

 

אבני הדרך בהקמת אשכולות הרשויות

בשנת 2009 הוקם האשכול האזורי הראשון – גליל מערבי, שהוקם בתחילה כתאגיד עירוני. בשלב הראשון אימץ אותו משרד הפנים כפיילוט, ובהמשך הרחיב את הפיילוט והקים עוד אשכולות בפריפריה כמסגרות חדשניות לפיתוח אזורי רב-תחומי. בשנת 2012 החל שיתוף פעולה בין משרד הפנים, משרד האוצר והג'וינט, לשם פיתוח מודל האשכולות האזוריים בישראל. בשנת 2017 יצא משרד הפנים בקול קורא נוסף לרשויות המקומיות להקמה של עוד אשכולות, ובמשרד הפנים הוחלט לאשר את הקמתן של 8 אשכולות חדשים.

ביום 15/4/2018, החליטה הממשלה להמשיך ולקדם את התהליך, ולהרחיב את המודל, באמצעות הכרזה על האשכולות האזוריים, כבעלי עדיפות לאומית. הכרזה זו איפשרה למשרדי הממשלה השונים, לקבוע קריטריונים למתן הטבות, תקציבים ותמיכות, גם לאשכולות הרשויות. עם הקמת האשכול האזורי "מישור החוף", בחודש מאי 2022, עומד מספר האשכולות האזוריים על 12, בהם חברות 165 רשויות (שהן 64% מסך הרשויות בישראל), ומתגוררים בהם למעלה מ- 3 מיליון תושבים.

 

המעמד המשפטי של אשכולות הרשויות 

בתחילת הדרך, ולשם התנעה גמישה של מיזם האשכולות, הוגדרו האשכולות הראשונים כתאגיד עירוני אזורי, לפי הכללים החלים על תאגידים עירוניים. מהניסיון שהצטבר בשנים הראשונות לפעילותם של האשכולות במעמד של תאגיד עירוני, עלה שיש צורך להסדיר בחקיקה ראשית את מעמדם המשפטי, שכן מעמד סטטוטורי יקל עליהם לקבל תקציבים ממשלתיים, יאפשר האצלת סמכויות מהרשויות המקומיות לאשכול, יאפשר עריכת מכרזים משותפים ומכרזי מדף. עמדה זו התקבלה, ובשנת 2016 אושר תיקון לחוק איגודי ערים, תשט"ו-1955 (פרק א'1 :אשכול רשויות מקומיות), במסגרתו הוגדרו האשכולות האזוריים כ"איגוד ערים מסוג אשכול רשויות מקומיות". כפי שהגדיר משרד הפנים בקובץ נהלים והנחיות להקמת אשכול, החקיקה נועדה לשדרג את מעמדם של האשכולות ולאפשר כלים לפעילותם בתחום הסמכויות והמכרזים. לצד זה, החקיקה משמרת את עקרון הוולונטריות שהוגדר על ידי משרד הפנים לפיו הקמת האשכול והגדרת תחומי פעילותו ייעשו על פי יוזמה של הרשויות עצמן.

ביהודה ושומרון, הוסדר המעמד המשפטי של אשכול רשויות יהודה ושומרון, בתיקון לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), תשמ"א-1981, שנחתם ע"י אלוף פיקוד המרכז בחודש מאי 2019.

 

לשאלות נוספות או להתייעצויות, צרו קשר עם עורך דין רשויות מקומיות. משרד וולר ושות'.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר