חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע”ז–2017, נכנס לתוקף כדי להתמודד עם בעיה רבת שנים במשק הישראלי – עיכובי תשלום שיטתיים לעסקים קטנים ובינוניים. החוק מגדיר מועדי תשלום מקסימליים, קובע ריבית פיגורים על איחורים, ומעניק תוקף מחייב ליחסים הוגנים בין גופים ציבוריים, חברות ונותני שירותים. החוק משנה באופן דרמטי את מוסר התשלומים לספקים והוא חל, בין היתר, על רשויות המדינה, משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות וכן על כל העוסקים הרשומים ברשויות המע”מ. סקירה.
מבוא
חוק מוסר תשלומים מהווה חלק ממדיניות רחבה שנועדה לשפר את הנורמות העסקיות במשק הישראלי ולעודד יושר, שקיפות ומקצועיות בקשרים העסקיים בין גופים ציבוריים ופרטיים לבין ספקים ונותני שירותים. הצעת החוק היא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית עם שלוש הצעות חוק פרטיות. החוק נכנס לתוקף בשנת 2017, קובע כללים נוקשים ביחס למועדי התשלום לספקים שמספקים שירותים ומוצרים, ומתמקד בעיקר בהגנה על הספקים הקטנים והבינוניים, הנמצאים לרוב בעמדה חלשה מול לקוחות בעלי כוח כלכלי ניכר, כמו חברות גדולות ורשויות ציבוריות.
רקע ומטרת החוק
עד שנת 2017 לא התקיימה בישראל מסגרת חוקית מחייבת בנושא מועדי תשלום. רשויות וגופים ציבוריים נהגו לעיתים לשלם באיחור של חודשים, ועסקים קטנים נאלצו לספוג הפסדים ולפנות למימון חיצוני. החוק נולד משילוב של יוזמות פרטיות וממשלתיות, והוגדר על ידי משרד האוצר כ”צעד קריטי לשיפור האמון העסקי במשק”. הוא מבוסס על שני עקרונות יסוד: הוגנות עסקית ושקיפות בתשלומים.
הגדרות עיקריות ומבנה החוק
חוק מוסר תשלומים קובע שני עקרונות מרכזיים: עקרון ההוגנות ומועדי תשלום מקסימליים המותאמים לסוג העסקה ולגופים המעורבים.
מועדי תשלום מירביים:
- רשויות מדינה, משרדי ממשלה, המועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס ישלמו לספק בתנאי שוטף + 30 (אם התקופה נספרת מתום החודש בו הומצא החשבון) או בתוך 45 ימים מהמועד בו הומצא החשבון. בהתקשרויות לביצוע עבודות הנדסה בנאיות, תשולם התמורה בתנאי שוטף + 70 או בתוך 85 מהמועד בו הומצא החשבון, לפי העניין.
- גוף שהוקם לפי דין, מוסד להשכלה גבוהה מתוקצב או גוף מתוקצב (למעט גופים מסוימים) ישלמו לספק בתנאי שוטף + 45, אלא אם כן קבעו הצדדים באופן מפורש בחוזה מועד אחר לתשלום ומועד זה נקבע לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או שהוא אינו בלתי הוגן באופן חריג (ובכפוף לדיווח לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים).
- רשות מקומית תשלם לספק בתנאי שוטף + 45 ולגבי עסקה שעניינה עבודות הנדסה בנאיות, בתנאי שוטף + 80. אם העסקה ממומנת, כולה או חלקה, באמצעות מימון חיצוני (מהמדינה או מגוף מתוקצב), רשאית הרשות לדחות את מועד תשלום החלק הממומן עד לאחר קבלת המימון החיצוני, אך לא יאוחר מ-150 ימים מהיום בו הומצא החשבון לרשות המקומית.
- עסק (לרבות עוסק מורשה, עוסק פטור ומוסד כספי) ישלם לספק בתנאי שוטף + 45, אלא אם כן קבעו הצדדים באופן מפורש בחוזה מועד אחר לתשלום ומועד זה נקבע לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או שהוא אינו בלתי הוגן באופן חריג.
עיכוב בתשלום
החוק קובע כי התמורה לספק תשולם בתנאים המפורטים לעיל בכפוף לכך שהספק המציא למזמין חשבון הכולל את כל הפרטים המהותיים ו/או קיים את כל התנאים המהותיים לצורך קבלת התמורה, בהתאם לחוזה ביניהם.
הפרשי ריבית והצמדה
כל תמורה שלא שולמה עד המועד האחרון לתשלום החשבון (כמפורט לעיל) תשולם לספק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ואם חלפו 30 ימים מהמועד האמור – בתוספת ריבית פיגורים. בהתקשרות בין עסק, מוסד להשכלה גבוהה מתוקצב, גוף מתוקצב (למעט גופים מסוימים כדוגמת רשות מקומית או רשות מדינה) או גוף אחר שהוקם לפי דין, לבין ספק, החלת ההוראה לעניין הפרשי הצמדה וריבית תיעשה רק במקרים בהם היה לאותו גוף או עוסק, לפי העניין, עדיפות בעיצוב תנאי החוזה.
אין באמור כדי לגרוע מזכותו של ספק לכל סעד אחר לו הוא זכאי לפי דין בשל אי תשלום התמורה במועד.
תחולה:
- תחילתו של החוק היא 3 חודשים מיום התחילה, ולגבי התקשרויות של רשויות מדינה, משרדי ממשלה, המועצה להסדר ההימורים בספורט, מפעל הפיס ורשויות מקומיות – 4 חודשים מיום התחילה.
- החוק יחול על חוזה שנכרת ביום התחילה ואילך. אולם, החוק לא יחול על חוזה שנכרת בעקבות הליך לפי חוק חובת מכרזים, התשנ”ב-1992, או לפי חוק אחר, שפורסם לפני תחילתו של החוק.
- לגבי התקשרויות של רשויות מדינה, משרדי ממשלה, המועצה להסדר ההימורים בספורט, מפעל הפיס ורשויות מקומיות – החל מהמועד שנקבע עבורם כיום התחילה ואילך.
היבטים פרוצדורליים ואכיפת החוק
לחוק מוסר תשלומים יש מנגנון אכיפה נוקשה ומערכת סנקציות על אי עמידה במועדי התשלום הקבועים. מעבר לכך, החוק מאפשר לעסקים לנקוט בהליכים משפטיים לגביית חוב במקרה של עיכובי תשלום, וכן מעניק לספקים את האפשרות לתבוע ריבית פיגורים בגין איחור בתשלום. כלים אלו נועדו להרתיע גופים מפרים ולחזק את מימד האכיפה של החוק.
תקנות מוסר תשלומים לספקים (דיווח על יישום החוק), התשע”ט–2019
החוק הסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין דיווחים שיימסרו לוועדה על יישום החוק, לרבות בעניין הגופים שיהיו חייבים במסירת הדיווח, מועדי הדיווח וחובת מסירת הדיווח לגורמים נוספים. בהתאם לכך, התקנות קבעו את הגופים שיהיו חייבים במסירת דיווח, את זהות מקבלי הדיווח, את מועדי הדיווח, את אופן הדיווח וחובת פרסום הדיווח:
- משרד ממשלתי יגיש לחשב הכללי דיווח על יישום החוק בתוך שלושה חודשים מתום כל שנת כספים. החשב הכללי ימסור לוועדה דוח שיכלול ריכוז של כל המידע שהוגש לו לפי תקנת משנה (א), בחלוקה לפי משרדי הממשלה, וסיכום של הנתונים לגבי כלל משרדי הממשלה, בתוך שישה חודשים מתום כל שנת כספים. לא הגיש משרד ממשלתי דיווח לפי תקנת משנה (א), יצוין הדבר בדוח לפי תקנת משנה זו. כאן, דיווח לדוגמה.
- חברה ממשלתית תגיש למנהל רשות החברות הממשלתיות דיווח על יישום החוק בתוך ארבעה חודשים מתום כל שנת כספים. מנהל רשות החברות הממשלתיות ימסור לוועדה דוח שיכלול ריכוז של כל המידע שהוגש לו.
- מועצה דתית תגיש למנהל הכללי של המשרד לשירותי דת דיווח על יישום החוק בתוך שלושה חודשים מתום כל שנת כספים.
- מוסד בריאות יגיש דיווח על יישום החוק למנהל הכללי של משרד הבריאות בתוך שלושה חודשים מתום כל שנת כספים.
- רשות מקומית וחברה עירונית יגישו דיווח על יישום החוק למנהל הכללי של משרד הפנים בתוך שלושה חודשים מתום כל שנת כספים. המנהל הכללי של משרד הפנים ימסור לוועדה דוח שיכלול ריכוז של כל המידע שהוגש לו לפי תקנת משנה (א), בחלוקה לפי רשויות מקומיות וחברות עירוניות, וסיכום של הנתונים לגבי כלל הרשויות המקומיות וכלל החברות העירוניות, בתוך שישה חודשים מתום כל שנת כספים. בנוסף, עליהן להגיש דיווח ולפרסם גם באתר האינטרנט שלו פרטים לגבי הדיווח שהגיש.
- רשות מדינה תגיש לוועדה דיווח על יישום החוק בתוך שישה חודשים מתום כל שנת כספים.
השלכות החוק על המשק
החוק כבר משנה בפועל את מערכת היחסים בין ספקים ללקוחות. כיום, כל התקשרות חדשה בין רשות מקומית, גוף ציבורי או עסק פרטי מחייבת התייחסות מפורשת למועדי התשלום ולריבית הפיגורים. החובה המשפטית הזו משפרת את הוודאות המסחרית, אך גם מחייבת את הגופים הציבוריים לבקרה פנימית מדוקדקת ולדיווח שנתי לרשויות הפיקוח. עם זאת, הוספת האפשרות לקבוע בהסכמי ההתקשרות התניות ומועד אחרים לתשלום, עלולה לרוקן למעשה את החוק מתוכן. במילים אחרות, הותרת האפשרות לצדדים החותמים על החוזה את החופש להחליט על מועדי תשלום שונים מהחוק, מעניק כוח לגופים הגדולים, ובכך עלולה להוציא את רוב העוקץ מהחוק.
לסיכום
יישום חוק מוסר תשלומים הפך לכלי ניהולי ומשפטי מרכזי ברשויות ובתאגידים עירוניים. משרד וולר ושות׳ מלווה גופים ציבוריים ועסקיים בבקרה, ניסוח הסכמים ויישום מנגנוני דיווח בהתאם לחוק. משרד עורכי דין וולר ושות’ מלווה באופן שוטף ומייצג רשויות מקומיות, תאגידים עירוניים, מלכ”רים, חברות, קבלנים ועסקים עצמאיים. למידע נוסף, צרו קשר.
נכתב על ידי עו״ד רועי וולר (LL.B, M.A), שותף בכיר במשרד עורכי דין וולר ושות׳, המתמחה בדיני רשויות מקומיות, דיני מכרזים ודיני חוזים. עו״ד וולר משמש יועץ משפטי ומלווה משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, תאגידים עירוניים, חברות ציבוריות, פרטיות ומלכ”רים.
עדכון אחרון: 09/10/2025.
