top image

קולות קוראים

לרשותם של הרשויות המקומיות ושל גופים ציבוריים אחרים, עומדים מקורות תקציביים משתנים, המוצעים על ידי משרדי הממשלה, גופי הסמך הממשלתיים וגופים ציבוריים, בתצורה של “קולות קוראים”, תמיכות, הקצבות ופרויקטים. תקציבים אלו מיועדים לממש את מדיניות הממשלה ואת מדיניות הגוף המתקצב, פרויקטים ספציפיים וכן בנושאים כלליים שברצונם לקדם. מקורו של הבסיס החוקי לחלוקת הכספים בחוק התקציב השנתי, המתיר חלוקת כספים מתוך תקציבי משרדי הממשלה לצורך תמיכה בגופים אחרים.

הפרסומים נעשים לאורך כל השנה, כאשר מהות ותנאי התמיכה (הפעולה המבוקשת, התחום, המועדים, תנאי הסף, סוגי הגופים הזכאים לקבלת התמיכה, הקריטריונים והתבחינים לפיהם יבדקו הבקשות, הסכום המוקצב, סכומי ההשתתפות העצמית, הסידורים האדמיניסטרטיביים, את טפסי הבקשה, האסמכתאות והצרופות הנדרשות, את תנאי הסף לקבלת התמיכה, ואת כלל הנהלים הנוגעים להגשת בקשת התמיכה ותכולתה, וכיוצ”ב) מוכתבים בפרסום עצמו. אופן והליכי חלוקת הכספים, הנם בהתאם לפרק התמיכות בהוראת תכ”ם 6.2.1.

באופן עקרוני, הודעה על הקול הקורא מתפרסמת ב”רשומות”, בעיתונים היומיים, בפרסומי לשכת הפרסום הממשלתית, ולרוב באתר האינטרנט של הגוף המפרסם.

אלא, שקיימים מספר אתגרים, בטיפול ובניהול ה”קולות קוראים” על ידי הגופים המבקשים:

ראשית, האתגר הראשון הוא אתגר איתור המידע: אמנם, “הקולות הקוראים” מתפרסמים במגוון רחב של ערוצים, אולם פעמים רבות הם מתפרסמים באיחור רב, או רק בחלק מאמצעי הפרסום, לעיתים באופן תמציתי ביותר, ובשפה שאינה נגישה או ברורה. אגף בכיר לתכנון ומדיניות במשרד הפנים, כמו גם גופים נוספים, עושים מאמץ לפרסם את המידע, אולם עדיין הפערים רבים. 

אתגר חשוב שני הוא אתגר ההבנה: רבים מפרסומי ה”קולות הקוראים” מנוסחים באופן מסורבל ולא ברור, בשפה בירוקרטית, פעמים רבות תוך הפניה לחקיקה או הוראות מנהליות אחרות, דרושה מיומנות גבוהה כדי להבין מהי מהות “הקול הקורא”, באיזו מידה הגוף המבקש עומד בתנאי הסף, איזו פעילות צריך לבצע כדי להגיש בקשה, ומהם סיכויים הזכיה בתמיכה. בנוסף, ככל שנמצאו חוסרים או אי בהירויות בנוסח, או שהגוף המבקש מעוניין לשפר את סיכויו בהליך, יש לפנות בשאלות הבהרה לגוף המפרסם. 

אתגר שלישי הוא אתגר הטיפול: פעמים רבות, קיימים אתגרים באיתור המידע ברשות (מידע הנדסי, מידע סטוטוטורי, מידע כלכלי, מידע ארגוני, פרוטוקולים, סקרים, תחזיות או תכניות), בנגישות למידע, בצורך להתקשר במהירות עם מומחה לצורך פעולות מקדימות להגשה, ביכולת קבלת ההחלטות לעניין ההגשה ל”קול הקורא” (דוגמת העמדת תקציב השתתפות עצמי, תכניות עבודה שנתיות), ביכולת שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים ברשות, אתגרים בכתיבה הטכנית והמקצועית של המענה ובמילוי הטפסים הנדרשים, אתגרים בירוקרטיים בהגשה (חתימות מורשי חתימה, אימותי חתימה על ידי היועץ המשפטי), ועוד. כל אלו, בתוך לוחות הזמנים שהוקצבו ב”קול הקורא”.

אתגר נוסף הוא יכולת הבקרה והמימוש: הטיפול ב”קולות הקוראים” הוא מתמשך, ולעיתים, עד מתן תשובות סופיות באשר לזכיה, משך הזמן עשוי לעמוד על חודשים רבים (ואף נתקלנו במקרים בהם התשובה ניתנה כעבור כשנה). לאחר ההודעה, יש לבצע התאמות תקציביות, להתקשר עם הגופים הרלוונטיים בהתאם להוראות הדין, לבצע את הפעילות, לעמוד בהנחיות המקצועיות שהוכתבו ב”קול הקורא”, לבצע בקרות, לבצע דיווחים עיתיים, ולבסוף דיווחים ודרישה תקציבית. כל אלו עשויים לארוך מספר שנים, והכשלים האפשריים בתהליך – מרובים.  

למשרדנו ניסיון רב בתחום הטיפול ב”קולות קוראים”, באמצעות עו”ד רועי וולר; הן כבעל תפקיד בכיר לשעבר במשרדי הממשלה, ברשות המקומית, כיועץ עורך דין מיצוי תקציבי עבור גופים ציבוריים, וכיועץ משפטי. צרו קשר, כבר עכשיו.

 

שתפו עם חברים