אגרת פסולת עודפת

לקראת חישוב מחדש של אגרת פסולת עודפת

בחודש ינואר 2021, פסק ביהמ”ש העליון (בג”ץ 5309/18 התאחדות המלונות בישראל נ’ משרד הפנים [פורסם בנבו]), כי יש להקטין משמעותית את התשלום שגובות הרשויות המקומיות, שחוקקו חוק עזר בנושא אגרת פסולת עודפת, מעסקים שלא יפריד כנדרש פסולת למחזור. זאת, לאור העובדה שעמדת המדינה לא כללה תחשיב או מודל מספרי ברור, שעל בסיסם הוחלט כי דווקא הפחתה בשיעור של 90% משקפת את היקף הנזק העודף שנגרם לרשויות המקומיות, כתוצאה מאי-עמידה בדרישות מרכיב המחזור. הפחתה בשיעור של 90%, כפי שקבע משרד הפנים, מצטיירת לא רק כבלתי סבירה, אלא אף כשרירותית, ויתר על כן – אפשר שהיא הוראה בעלת אופי עונשי.

לפיכך, פסק ביהמ”ש, על דרך ההערכה, כי הפחתה של עד 20% מכמות הפסולת הבסיסית עבור עסק בגין אי עמידה בדרישות ההפרדה והפינוי הקבועות בחוק, היא הפחתה מותרת וסבירה. הפחתה בשיעור זה תהא לתקופת הביניים, עד שמשרד הפנים ישלים את עבודת המטה הדרושה כדי לקבוע את השיעור הקבוע של מרכיב המחזור, ולאחר שהניח תשתית עובדתית ראויה.

תקציר הפרקים הקודמים:

כבר בשנת 2013 קבע בית המשפט העליון (בג”ץ 1756/10 עיריית חולון נ’ שר הפנים) כי אין לשלול, ולמעשה אף יש לעודד, מטעמים סביבתיים, הטלתה של אגרת אשפה ייעודית על עסקים. בדרך זו, כך נקבע, אלה יישאו בתשלום חובה נוסף בגין פסולת החורגת בהיקפה מן הכמות “הנורמטיבית” של עסקים מסוגם. בדרך זו ניתן לא רק לקדם צדק חברתי בתחומי הרשות המקומית, אלא גם לחתור להשגת התייעלות סביבתית באמצעות עידוד הגורם המזהם להפנים את העלויות העודפות הכרוכות בזיהום שהוא מייצר.

אלא שבג”ץ התנה את יישום האגרה בקביעת קריטריונים אחידים על ידי משרד הפנים שיגדירו מה היא אותה פסולת עודפת. אמנם, הכללים הספציפיים בעניין אמורים להיקבע בחוקי עזר מקומיים, אולם היות והנושא הוא רוחבי וצפוי להתעורר ברשויות מקומיות בכל רחבי המדינה, יזם משרד הפנים עבודת מטה שתכליתה קביעת אמות מידה אלה. ואכן, בסוף שנת 2014 נקבעו כללים אלו. בעקבות קשיים שהתגלו בגיבוש אמות המידה, פרסם משרד הפנים ביום 4/4/2017 טיוטה ראשונה של אמות המידה, תיקן את הטיוטה ביום 3/9/2017, והשלים את עבודת המטה ביום 11.2.2018 לאמות המידה העדכניות. כהשלמה לכך, ביום 28.3.2018 פרסם המשרד להגנת הסביבה מסמך שעניינו “הבהרות לאמות מידה לאישור חוקי עזר בעניין אגרות פינוי פסולת עודפת”. אלא שהתאחדות המלונות, והתאחדות התעשיינים עתרו כנגד אמות המידה שנקבעו, דבר אשר הוביל לפסיקת בית המשפט שנסקרה.

מסקנות והמלצות בעניין חוק עזר פסולת עודפת

להבנתנו, על הרשויות המקומיות, הנמצאות בתהליכי התקנה של חוק עזר בנושא פסולת עודפת, או שכבר התקינו חוק עזר, לשוב ולחשב את הכנסותיהם והוצאותיהם. זאת, לאור עדכון מקדם הפסולת הבסיסית עבור עסקים שלא עמדו בדרישות ההפרדה והפינוי, כפי שהורה בית המשפט העליון. ההשלכות הכספיות של עדכון המקדם, במידה רבה, משנות מהותית את ההתנהלות הכספית והאופרטיבית ברשויות.

שנית, עדכון מקדם הפסולת, מחייב את הרשויות לבדוק, לדייק ולשפר את האכיפה ופעולות הביקורת שהן מבצעות על הדיווחים השנתיים של העסקים, ובאופן שוטף, כפי שנדרש בתוספת לחוק העזר לגביית אגרת פסולת עודפת.

שלישית, נראה שרכיב התקשרות העסקים עם חברות מחזור הפסולת, נשאר במתכונת הקיימת; על הרשויות לבחון כיצד ניתן לעודד עסקים ופעילות עסקית, במטרה לקדם עסקים להתקשר ישירות עם חברות מיחזור מוכרות.

למשרד וולר ושות’, ניסיון רב בחקיקת חוקי עזר בתחום הפסולת העודפת, התאמת חוקי העזר הקיימים לשינויים בפסיקה ובאופן עבודת הרשות המקומית, ביצוע תחשיבים כלכליים, מתן חוות דעת, ביצוע וייעוץ לשינויים ארגוניים, הופעה בפני מליאת הרשות, הגורמים המסדרים ועוד. צרו קשר, כבר עכשיו.