העדפת עסק בשליטת אישה בדיני המכרזים
חוק חובת המכרזים, כידוע, נועד לשרת מטרות כלכליות, לצד ציבוריות וחברתיות. תיקון מס’ 15 לחוק חובת המכרזים, תשנ”ב-1992, שתוקן בשנת 2002, ונוסף לו סעיף שמטרתו עידוד נשים בעסקים. המחוקק ביקש להעדיף ולקדם עסקים הנמצאים בשליטת אישה, ולהעניק לנשים יתרון מסויים, על פני גברים. בתיקון נקבע (סעיף 2ב(ב) לחוק), כי במקרים של שוויון בין הצעות במכרז, יש לתת עדיפות לעסק בשליטת אישה. בשנת 2016, נחקקו הוראות דומות בתקנות העיריות (מכרזים), בצו המועצות המקומיות ובצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות).
“פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז, ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר.”
עסק בשליטת אישה מוגדר כך:
“עסק בשליטת אישה” – עסק אשר אישה מחזיקה בשליטה בו, ואשר יש לה, לבד או יחד עם נשים אחרות, היכולת לכוון את פעילותו, ובלבד שהתקיימו הוראות פסקאות (1) ו-(2) של ההגדרה אישור;”
משמעות התיקון לחוק
המחוקק סבר כי קיימת חשיבות חברתית, ציבורית ועקרונית, בקידום עסקים בבעלות נשים, בין היתר לשם הגדלת השוויון המגדרי. לפיכך, קבע המחוקק כי כאשר עסקים מתמודדים במכרז, על וועדת המכרזים לשקלל את ההצעות בדרך הקבועה לפי החוק, בהתאם לאמות המידה שנקבעו במכרז ולפי תקנות חובת המכרזים. רק אם מתברר, לאחר שקלול ההצעות כאמור, ששתים מן הצעות (או יותר) קיבלו תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה – תיבחר ההצעה השייכת לאשה.
אלא שהתיקון לא הלך את מלוא כברת הדרך: הוא הטיל על בעלת השליטה, המתמודדת במכרז, את הצורך ליידע את וועדת המכרזים, כי עומדת לה הזכות למימוש ההוראה בדבר העדפה. משמע, נטל הראיה וההוכחה, הנו על המתמודד(ת) במכרז.
דו”ח מרכז אדוה (נוגה דגן-בוזגלו, רכש ציבורי מקומי- איפה הנשים?, 2017) מציין כשל נוסף. על פי הדו”ח, ההעדפה שנקבעה בחוק מוגבלת מטיבה, נוכח העובדה שמעט מאד נשים בעלות עסקים ניגשות לרכש ציבורי ברמה הממשלתית בפרט, והחסמים בתחום רבים. הקושי לעמוד בתנאיי הסף של מכרזים ממשלתיים ומוניציפליים הינו חסם מרכזי ומשמעותי, שאינו מאפשר לעסקים הנמצאים בבעלות נשים, לגדול ולהתפתח. בנוסף, הניסיון שהצטבר בעולם ובארה”ב בפרט מלמד שללא אמצעים נוספים – הכשרה של פקידות הרכש ובחינה מחדש של תנאי הסף של המכרזים מצד אחד, וכן פרסום ואף יישוג (outreach) של נשים בעלות עסקים מצד שני – אין משמעות רבה לתיקון החוק.
מימוש העדפה לעסק בשליטת אישה
כדי להבטיח שההצעה מוגשת על ידי עסק שהוא בשליטת אישה, המחוקק הגדיר כלים שיבטיחו כי לא יהיה ניצול לרעה של ההסדר הקבוע בהצעת החוק. על מנת שוועדת המכרזים תוכל ליישם את ההוראה החוקית, ולהעדיף את הנשים, יש לצרף להצעה, 2 רכיבים: אישור ותצהיר.
אישור עסק בשליטת אישה
לפי החוק, האישור הוא “אישור של רואה חשבון כי בעסק מסוים אישה מחזיקה בשליטה וכי לא התקיים אף אחד מאלה:
1) אם מכהן בעסק נושא משרה שאינו אישה – הוא אינו קרוב של המחזיקה בשליטה;
2) אם שליש מהדירקטורים אינם נשים – אין הם קרובים של המחזיקה בשליטה”
תצהיר על עסק בשליטת אשה
החוק חייב כי לאישור רואה החשבון, יצטרף תצהיר של האשה עצמה. זהו תצהיר של בעלת השליטה בעסק, המאומת על ידי עורך דין.
עורך דין מכרזים
התמודדות במכרזים פומביים, של מדינת ישראל ושל השלטון המקומי, מחייבת יוזמה. היא מחייבת “הבאה לקדמה” וניצול של מלוא היתרונות, כמו גם פניה יזומה לגוף הציבורי, עורך המכרז. לצד יתרונות לעסק שבשליטת אישה, ניתן להעדיף עסק מקומי, העדפה של תוצרת הארץ, וכן פטורים שונים. להתייעצות עם עו”ד מומחה למכרזים, פנו למשרד וולר ושות’, כבר עכשיו.
