תצהיר כוזב במכרז אינו מוביל בהכרח ובאופן אוטומטי לפסילת כל הצעה, אך כאשר ההצהרה נוגעת לנתון מהותי, משפיעה על תנאי הסף או מעניקה למציע יתרון תחרותי, מדובר בפגם העלול להביא לפסילת ההצעה. ועדת המכרזים נדרשת לבחון את מהות הפגם, נסיבות מסירת ההצהרה, השפעתה על השוויון והאפשרות לרפא את הפגם מבלי לפגוע בתחרות.
כמעט בכל מכרז ציבורי, ללא יוצא מן הכלל, נדרשים המציעים לצרף להצעתם מסמכי הצהרה, תצהירים ואישורים, בנוסח אחיד, כפי שצורף על ידי עורך המכרז. הדרישה נועדה להבטיח את נכונות הפרטים המוצגים על ידי המציע, ולחייב את המציע באחריות משפטית לאמיתות הצהרותיו -הן בשלב הגשת ההצעה, והן לאורך כל שלבי ההליך המכרזי.
עם זאת, לא אחת נתקלים ועדות מכרזים, יועצים משפטיים ועורכי מכרזים, בסיטואציה בה מוגש תצהיר כוזב. תצהיר הכולל מידע שגוי, חלקי או בלתי נכון. מקרה זה מעורר שאלות משפטיות כבדות משקל: האם מדובר בפגם טכני בר תיקון? או שמא בתצהיר כוזב יש לראות פגם מהותי היורד לשורשו של ההליך ודורש את פסילת ההצעה לאלתר? סקירה.
מהו תצהיר כוזב במכרז?
תצהיר כוזב במכרז ציבורי הוא תצהיר שבו המציע מוסר מידע שגוי, חלקי או מטעה לגבי נתונים מהותיים, כגון עמידה בתנאי סף, ניסיון מקצועי או הליכים משפטיים. לפי הפסיקה, תצהיר כזה פוגע בעקרון השוויון ובתחרות ההוגנת, ונחשב פגם מהותי שמצדיק בדרך כלל פסילת ההצעה.
הסיכון למציע שמוסר תצהיר כוזב במכרז כולל פסילת ההצעה, פגיעה באמינותו מול הרשות ואף אפשרות להדרה ממכרזים עתידיים. מעבר להשלכות בדיני המכרזים, מסירת תצהיר כוזב עשויה, בהתאם לנסיבות ולעמידה ביסודות העבירה הרלוונטית, לעורר גם היבטים פליליים. לכן, כאשר מתגלה חשד שמדובר בהצהרה שאינה אמת, יש להבחין בין טעות או אי-דיוק לבין מסירת מידע כוזב ביודעין, ולבחון את העניין בנפרד מן השאלה המכרזית.
לא כל טעות בתצהיר היא תצהיר כוזב במובן המשפטי
העובדה שנפלה טעות בתצהיר שצורף להצעה במכרז אינה מספיקה, כשלעצמה, כדי לקבוע כי המציע מסר "תצהיר כוזב". יש להבחין בין טעות, אי-דיוק או השמטה שנעשו בתום לב לבין הצהרה שאינה נכונה ביחס לנתון מהותי, ובין אלה לבין מסירת מידע כוזב ביודעין. להבחנה זו עשויה להיות משמעות הן בדיני המכרזים והן במישור המשפטי הכללי.
נקודת המוצא אינה עצם קיומה של אי-התאמה בין האמור בתצהיר לבין המציאות העובדתית. השאלה המשפטית היא מהי משמעותה של אותה אי-התאמה בתוך מערך תנאי המכרז: האם מדובר בנתון שולי, או בנתון שהיה עשוי להשפיע על עצם זכאותו של המציע להשתתף, על הניקוד שניתן להצעתו או על מעמדם היחסי של יתר המציעים.
גם כאשר מדובר בנתון מהותי, אין להסתפק בבחינת התוצאה בלבד. יש לבחון את נסיבות היווצרות הטעות, את המידע שהיה מצוי בידי המציע במועד הגשת ההצעה, את מידת הקשר של המציע לנתון שעליו הצהיר ואת האפשרות שהטעות נבעה מאי-הבנה, טעות אנוש או פרשנות שגויה של דרישת המכרז.
מנגד, כאשר ההצהרה אינה נכונה ביחס לנתון מרכזי, כאשר למציע הייתה מודעות לדרישה ולמשמעותה, או כאשר ההצהרה עשויה הייתה להעניק לו יתרון תחרותי, חומרת הפגם עשויה להיות משמעותית בהרבה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר ההצהרה השגויה הובילה לניקוד, שימשה להוכחת תנאי סף או השפיעה על דירוג ההצעות.
לכן, המבחן המעשי אינו מסתכם בשאלה "האם הייתה טעות", אלא בשורה של שאלות מצטברות: מה נאמר, מדוע נאמר, מה ידע המציע במועד הגשת ההצעה, מה הייתה משמעות המידע במכרז ומה הייתה השפעתו האפשרית על השוויון בין המשתתפים.
הבחנה זו חשובה במיוחד משום שפסילת הצעה היא תוצאה משמעותית. ועדת המכרזים נדרשת להפעיל את סמכותה על בסיס תשתית עובדתית ומשפטית מספקת, ולא להסתפק בכותרת "תצהיר כוזב" מבלי לבחון את נסיבות המקרה הקונקרטי.
מה ההבדל בין פגם טכני לבין פגם מהותי?
בדיני המכרזים, הבחינה הפסיקה בין שני סוגים של פגמים: פגם טכני לבין פגם מהותי. להבחנה זו יש השלכות על תוקפו של המכרז, ועל האפשרות לרפא את הפגם בהליך המכרזי עצמו: בעוד שפגם טכני ניתן לעיתים לתיקון בדיעבד, אם הוא אינו פוגע בתחרות ההוגנת, הרי שפגם מהותי מוביל בדרך כלל לפסילת ההצעה, בשל פגיעה חמורה בעיקרון השוויון ובאמון הציבור בהליכי הרכש הציבורי.
פגם טכני
פגם טכני הוא ליקוי שנוגע להיבטים הפורמליים של המכרז, אשר אינו פוגע בעיקרון השוויון ואינו משנה את מהות ההצעה ו/או את התחרות בין המציעים. פגמים אלה לרוב אינם גורמים לפסילת ההצעה וניתן לתקנם או להתעלם מהם, בהתאם לשיקול דעת ועדת המכרזים. דוגמאות לפגמים טכניים במהותם: אי-שימוש בטופס הרשמי אך מסירת המידע הנדרש במלואו; חוסר בחתימה במקום שאינו מהותי; אי צירוף מסמכים מסויימים; שגיאה בהקלדה או במספור מסמכים; וכו'.
פגם מהותי
פגם מהותי הוא ליקוי שפוגע בעיקרון השוויון בין המשתתפים במכרז, בתחרות ההוגנת ו/או בכשירות המציע לעמוד בתנאי הסף. פגמים אלה לרוב מביאים לפסילת ההצעה או אף לביטול המכרז. דוגמאות לפגמים מהותיים: אי-עמידה בתנאי סף שנקבעו במכרז (כגון היעדר אישור נדרש); הגשת ההצעה לאחר המועד שנקבע; אי-צירוף מסמכים מהותיים שמוכיחים עמידה בדרישות המכרז; פגם בערבות מכרז; או שינוי מהותי בתנאי ההצעה לאחר פתיחת ההצעות.
האם פגם בהצעה מוביל לפסילה?
בפסק דין מיום 20/3/2022 (עת"מ (ת"א) 60324-01-22 י.ר.א.ב. שרותי נוי 1985 בע"מ נ' עיריית רמת גן), שב וחזר בית המשפט על ההלכה כי לא כל פגם בהכרח יביא לפסילת ההצעה. פגמים טכניים בהצעה, אשר גלויים על פני הדברים ואין בהם כדי לפגוע בעקרון השוויון, לא יביאו לפסילת ההצעה. גם פגמים הנושאים אופי מהותי, לא יביאו לפסילה אוטומטית של ההצעה (על אף שבעיקרון זו נקודת המוצא). ככל שימצא כי הפגם המהותי נבע מטעות בתום לב, ואין הוא עלול לגרום להפרת עקרון השוויון ועקרון ההגינות העומדים בלב ליבם של דיני המכרזים, כי אז תלויה ההחלטה בנסיבות של כל מקרה. בית המשפט לא ימהר להתערב בשיקול הדעת שהפעילה ועדת המכרזים בנדון, כל עוד החלטתה אינה שרירותית או בלתי צודקת בעליל.
אולם, כיצד ניתן לסווג תצהיר כוזב? האם הוא פגם טכני, או שהוא מהווה פגם מהותי, היורד לשורשה של ההצעה במכרז, ומחייב פסילת המציע?
תצהיר כוזב מהווה פגם מהותי
במספר פסקי דין (רע"א 3343/00 מפעלי תחנות בע"מ נ' רשות שדות התעופה; עת"מ (ת"א) 1587/02 קבוצת השומרים שמירה וביטחון בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל), קבע בית המשפט כי צירוף תצהיר כוזב עשוי להביא לפסילת ההצעה. זאת, בשל אובדן אפשרי של האמון במציע מצד עורך המכרז.
מנגד, בפסק הדין י.ר.א.ב. שרותי נוי 1985 בע"מ נ' עיריית רמת גן, לא עסק בית המשפט באמון שבין הצדדים, או ביכולת המציע לעמוד בהצעתו. פסק הדין הלך ישירות אל לב דיני המכרזים. בית המשפט קבע כי תצהיר כוזב פוגע בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת, שהם לוז דיני המכרזים. תוצאת הגשת תצהיר כוזב מהווה פגם מהותי, ודינה – פסילת ההצעה. כדי לתת תמריץ ברור לאמירת אמת במסגרת הצהרות במכרזים, דבר שהוא חשוב לצורך קיום אפשרות לערוך מכרזים אמינים, שוויוניים ויעילים, יש לקבוע שמציע שהצהיר הצהרה שאינה נכונה, הצעתו תיפסל.
נוסף על כך, תצהיר כוזב מהווה פגיעה באמון הציבור, שכן הליכי מכרז ציבוריים מחייבים שקיפות ויושרה. מסירת מידע כוזב מערערת את אמון הציבור בהליכי הרכש הציבורי.
האם ניתן לתקן תצהיר כוזב לאחר הגשת ההצעה?
השאלה האם ניתן לתקן תצהיר כוזב לאחר הגשת ההצעה אינה נבחנת רק לפי האפשרות הטכנית לקבל מסמך חדש מהמציע. השאלה המרכזית בדיני המכרזים היא האם התיקון המבוקש משמר את ההצעה כפי שהוגשה במועד האחרון להגשת ההצעות, או שהוא משנה בדיעבד נתון מהותי שהיה חלק מהתחרות בין המציעים.
כאשר התצהיר השגוי נוגע לנתון מהותי, ובמיוחד כאשר ההצהרה השפיעה על תנאי סף, על ניקוד או על יתרון תחרותי, האפשרות לרפא את הפגם באמצעות מסמך חדש מוגבלת מאוד. קבלת תיקון לאחר פתיחת ההצעות עלולה ליצור מצב שבו מציע מקבל הזדמנות לשפר את מצבו לאחר שנחשפו ההצעות או לאחר שהתברר מה נדרש כדי לזכות במכרז.
בעניין י.ר.א.ב. ועדת המכרזים ניסתה להתמודד עם ההצהרה השגויה בדרך של הפחתת הניקוד שניתן למציעה. בית המשפט לא ראה בכך ריפוי של הפגם. הטעם המרכזי היה שהניקוד הוא חלק מליבת התחרות המכרזית, ולכן אין די בתיקון התוצאה לאחר מעשה כאשר ההצהרה השגויה כבר השפיעה על נקודת הפתיחה של התחרות.
עם זאת, חשוב להבחין בין תיקון פגם מהותי לבין בירור עובדתי או הבהרה שמטרתם להבין את ההצעה שכבר הוגשה. לא כל פנייה של ועדת המכרזים למציע משמעותה שהוועדה מאפשרת לו לשנות את הצעתו. לעיתים נדרש בירור כדי להבין מה הוגש ומה הייתה משמעותו. השאלה המשפטית היא אם במסגרת הבירור משתנה ההצעה או נוצר למציע יתרון חדש.
גם מסמכי המכרז עצמם חשובים בהקשר זה. יש לבחון מה נקבע בהם לגבי השלמת מסמכים, הבהרות, טעויות, תנאי סף ותצהירים, וכן את ההוראות הדין החלות על ההתקשרות הספציפית.
לפיכך, כאשר מתגלה תצהיר שגוי, אין להסתפק בשאלה "האם אפשר להחתים את המציע על תצהיר חדש". יש לשאול האם התיקון מותר מבחינת דיני המכרזים, האם הוא משנה נתון מהותי והאם הוא פוגע בשוויון מול יתר המשתתפים.
תצהיר ללא חתימת עו"ד
המקור החוקי העיקרי המסדיר את נושא התצהירים בישראל הוא פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, אשר קובעת את הדרישות לתצהיר והאופן שבו ניתן לעשות בו שימוש כראיה בהליכים משפטיים. סעיף 15 לפקודה מגדיר תצהיר כדלקמן:
"תצהיר הוא הצהרה בכתב שניתנה בדרך שניתן היה לקבל עדות בעל פה בהליך משפטי, ואשר נחתמה ואושרה כדין."
תקנות חובת המכרזים, ומסמכי המכרז עצמם, קובעים כי יש להגיש תצהיר חתום בפני עורך דין: תצהיר לא מאומת שקול לאי הגשת תצהיר בכלל. ב-עת״מ 12429-06-22 עאדל טאהא נ׳ רשות מקרקעי ישראל, קבע בית המשפט כי היעדר חתימה של עורך הדין על התצהיר, מהווה "תצהיר פגום" מבחינה מהותית.
גיליתם תצהיר כוזב של הזוכה במכרז? מה עושים?
מציע שהפסיד במכרז ומגלה לאחר פתיחת ההצעות כי הזוכה מסר לכאורה הצהרה שאינה נכונה, אינו צריך להסתפק בטענה כללית שלפיה "הזוכה שיקר". כדי שהטענה תהיה אפקטיבית בהליך המכרזי, יש לבסס אותה על עובדות, על הוראות המכרז ועל המשמעות של ההצהרה מבחינת התחרות.
השלב הראשון הוא לזהות את ההצהרה המדויקת שבמחלוקת. יש להשוות בין האמור בתצהיר לבין הנתונים העובדתיים ולשמור את המסמכים שעליהם מבוססת הטענה. ככל האפשר, רצוי להסתמך על אסמכתאות אובייקטיביות ולא על מידע חלקי או על פרשנות בלבד.
השלב השני הוא לבחון מדוע ההצהרה נדרשה במסגרת המכרז. אם מדובר בהצהרה שנגעה לתנאי סף, לניסיון מקצועי, לניקוד או לנתון שהיה אמור להשפיע על בחירת הזוכה, יש לכך משמעות שונה מהצהרה הנוגעת לפרט שולי שאינו משפיע על תוצאת המכרז.
השלב השלישי הוא לבחון את מסמכי המכרז ואת החלטת ועדת המכרזים. במקרים מתאימים יש חשיבות לעיון בפרוטוקול הוועדה ובמסמכים הרלוונטיים, כדי להבין אם הוועדה הייתה מודעת לטענה, כיצד בחנה אותה ומה היו הנימוקים שעל בסיסם החליטה להכשיר או לפסול את ההצעה.
השלב הרביעי הוא לפעול במהירות. בדיני מכרזים יש משמעות רבה לעיתוי הפנייה, במיוחד כאשר טרם נחתם הסכם עם הזוכה. ככל שההליך מתקדם, עשויות להתעורר שאלות נוספות הנוגעות למעמד ההתקשרות, לסעדים האפשריים ולמידת ההתערבות של בית המשפט.
בעניין י.ר.א.ב., הטענה בדבר התצהיר הכוזב הובאה בפני ועדת המכרזים, והוועדה אף קיימה בירור עם המציעה. למרות זאת, בית המשפט מצא כי הדרך שבה טופל הפגם לא נתנה מענה לפגיעה בשוויון שנוצרה עקב ההצהרה והניקוד שניתן בעקבותיה.
לכן, מציע שמגלה תצהיר כוזב לכאורה צריך להתמקד בשלוש שאלות: מה בדיוק אינו נכון, כיצד הדבר השפיע על ההצעה או על תוצאות המכרז, ומה הסעד שניתן לבקש בנסיבות העניין. בירור מסודר של שלוש השאלות הללו עשוי להיות משמעותי יותר מטענה כללית בדבר חוסר יושר.
התנהלות וועדת המכרזים מול תצהיר כוזב
ועדת המכרזים אינה יכולה "להכשיר" את ההצעה הכוללת את התצהיר הכוזב, ואינה יכולה "להעניש" את המציע, בדמות הפחתת ניקוד. במקום בו נפל פגם העשוי להעניק יתרון כלכלי או תחרותי לאחד המשתתפים במכרז, תיפסל בדרך כלל ההצעה הפגומה, ולא ניתן לרפא אותה (ואף לא בשימוע). מנגד, טענה המשיבה לטעות בתום לב שנפלה בחלקה, שכן לא הייתה לה כל כוונה להסתיר מידע אודות הליכים משפטיים שהיא מנהלת שכן, הליכים אלו חשופים לכל והמשתתפות במכרז הן משתתפות חוזרות היודעות ומודעות להליכם המשפטיים שכל אחת מנהלת. לטענתה, הדבר קרה עקב חתימה גורפת על מסמכים מבלי שהיא נתנה את הדעת לתוכנם. לכן, טענה המשיבה כי לפסול את מועמדותה הינו צעד קיצוני ואין להתערב בהחלטת ועדת המכרזים.
עקרון השוויון נבחן בעת הגשת ההצעות ולא בדיעבד שמא יהווה הדבר בסיס לספקולציות של משתתפים. החלטת ועדת המכרזים, המכשירה הצעה על אף קיומו של תצהיר כוזב, איננה סבירה. זאת ועוד, הכשרת תצהיר כוזב שכזה עלולה להוות פתח מסוכן למציע מכזב להרויח הסיכוי כי לא יתפס בקלקלתו, בעצם הגשת תצהיר כוזב, וככל שכן יתפס יטען לטעות בתום לב. הדבר אף עלול לעודד אנשים בלתי אחראים, שאינם עומדים בתנאי המכרז, להגיש הצעותיהם ולהרחיק אנשים רציניים מהשתתפות במכרז. בכל אלו יש כדי לפגוע בכללי התחרות וההגינות, ולפיכך דין הכשרת תצהיר כוזב על ידי ועדת המכרזים – בטלות.
השפעת תצהיר כוזב על כשירות עתידית להשתתפות במכרזים
מעבר להשלכות המיידיות על המכרז הספציפי, מסירת תצהיר כוזב עשויה להשפיע באופן מהותי על כשירותו של מציע להשתתף במכרזים עתידיים.
ועדות מכרזים ורשויות ציבוריות רשאיות להביא בחשבון התנהלות קודמת של מציע, לרבות מקרים בהם הוגשו מצגים כוזבים או מטעות מהותית. במקרים מסוימים, מידע זה עשוי להוות שיקול מרכזי בבחינת אמינותו של המציע וביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו. להרחבה, קראו סקירה בנושא ניסיון רע במכרז.
המשמעות המעשית היא כי תצהיר כוזב אינו אירוע נקודתי בלבד, אלא עשוי להשפיע על המוניטין המקצועי של המציע לאורך זמן, וליצור חסם משמעותי בפני השתתפותו בהליכי מכרז עתידיים, גם כאשר אינו נפסל פורמלית.
האם תצהיר כוזב במכרז עלול ליצור גם חשיפה פלילית?
לתצהיר כוזב במכרז עשויות להיות השלכות החורגות מדיני המכרזים. לצד האפשרות שההצעה תיפסל, יש לבחון במקרים המתאימים גם את המשמעות של מסירת תצהיר שאינו אמת במישור הפלילי. עם זאת, אין להסיק שכל טעות או אי-דיוק בתצהיר מהווים בהכרח עבירה פלילית.
סעיף 239 לחוק העונשין עוסק במי שמוסר ביודעין תצהיר שקר בפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר. מכאן שהמישור הפלילי כולל דרישה הנוגעת ליסוד הידיעה: עצם העובדה שהתברר בדיעבד כי פרט מסוים בתצהיר אינו נכון אינה שקולה, כשלעצמה, לקביעה כי המצהיר עבר עבירה פלילית.
הבחנה זו חשובה במיוחד בהקשר של מכרזים. ועדת מכרזים עשויה להגיע למסקנה שהצהרה שגויה מהווה פגם מהותי בהצעה, גם כאשר השאלה אם התקיימו כל יסודותיה של עבירה פלילית אינה עומדת להכרעה בפניה. דיני המכרזים והדין הפלילי עוסקים בשאלות שונות, ולכן אין לכרוך ביניהם באופן אוטומטי.
במישור המכרזי עשויה השאלה המרכזית להיות האם ההצהרה פגעה בשוויון, העניקה יתרון תחרותי, השפיעה על הניקוד או נגעה לתנאי סף. במישור הפלילי, לעומת זאת, נבחנות יסודות העבירה הרלוונטית, לרבות השאלה העובדתית מה ידע המצהיר ומה הייתה מטרת מסירת ההצהרה.
גם זהות הגורם שחתם על התצהיר והנסיבות שבהן הוכן המסמך עשויות להיות רלוונטיות. כאשר התצהיר נחתם בשם תאגיד, למשל, יש לבחון מי מסר את ההצהרה, מכוח איזה מידע ועל בסיס אילו מסמכים.
לכן, כאשר מתגלה תצהיר שגוי, אין לקבוע באופן אוטומטי כי מדובר ב"תצהיר פלילי". נכון יותר להבחין בין שלוש שאלות נפרדות: האם ההצהרה אינה נכונה; האם מדובר בפגם מהותי לפי דיני המכרזים; והאם מתקיימים, על פי הראיות והנסיבות, יסודות של עבירה פלילית.
הפרדה זו חשובה גם מבחינה מעשית. היא מאפשרת לוועדת המכרזים לקבל החלטה עניינית במסגרת סמכותה, ובמקביל מאפשרת למציע לקבל ייעוץ משפטי מתאים כאשר קיים חשש שהאירוע חורג מהשאלה המכרזית ועשוי להקים חשיפה נוספת.
סיכום ומסקנות
עבור לקוחותינו, רשויות וגופים ציבוריים:
ראשית, בדיקת מסמכים במכרז, היא הליך טכני, המצריך הקפדה יתרה מצד עורך המכרז או היועץ המשפטי. על התצהירים מטעם המציעים להיבדק היטב, ובמידת הצורך – על עורך המכרז לדרוש הבהרות והשלמות, ככל שהתצהירים אינם מלאים. במקביל, על מנת שלא תיפול שגגה, על עורך המכרז לבדוק ולהצליב נתונים בשלב בדיקת מעטפות המכרז, ביוזמתו. ניסיון לרפא פגם שמקורו בתצהיר כוזב – סביר שייפסל על ידי בתי המשפט. כמובן שהחלטה על פסילה צריכה להתקבל לאחר שיקול דעת, תימוכין בכתב, חוות דעת משפטית, וסיוע וליווי של עורך דין מכרזים.
עבור לקוחותינו, המתמודדים במכרזים:
כמי שלעיתים מכירים את יתר המציעים (המתחרים) במכרז, המידע שבידיכם באשר למתחרים במכרז (ואף למציע הזוכה), עשוי להביא את וועדת המכרזים לשנות את החלטתה. מומלץ לדרוש את הצגת הפרוטוקול ואת העתק יתר ההצעות שהוגשו במכרז, במטרה לתקוף את ההחלטה המינהלתית של וועדת המכרזים, בבית המשפט. ליווי של עורך דין מכרזים, יוכל להציל את הזכיה או את ההתמודדות במכרז.
עורך דין מכרזים
למשרד וולר ושות', עורכי דין, ניסיון מקצועי עשיר בליווי הליכי מכרזים – עבור רשויות מקומיות, תאגידים עירוניים, משרדי ממשלה, חברות ציבוריות ופרטיות, ויזמים פרטיים. אנו מלווים את לקוחותינו מהשלב הראשון של ניסוח המכרז ועד שלב קבלת ההחלטה וההגנה עליה בבתי המשפט, כולל בדיקה פרטנית של מסמכי הצעות, תצהירים ופרוטוקולים. למשרד עורכי דין וולר ושות' ניסיון עשיר, מיומנות וראיה רב תחומית בדיני המכרזים, בליווי וועדות מכרזים, ובייצוג משפטי בדיני המכרזים. צרו קשר, כבר עכשיו.
נכתב על ידי עו״ד רועי וולר (LL.B, M.A, C.R.O), שותף בכיר במשרד וולר ושות׳. עו״ד וולר משמש כיועץ משפטי לרשויות מקומיות, תאגידים עירוניים וגורמים ציבוריים, ומלווה הליכי מכרזים רחבי היקף – החל משלב גיבוש האסטרטגיה המשפטית והתכנון המכרזי, דרך ניסוח המפרטים והתנאים, ועד לייצוג בשימועים בפני ועדות המכרזים, תביעות ועתירות מינהליות בבתי המשפט. עו״ד וולר כיהן בעבר כמנכ״ל רשות מקומית, ראש מטה שר ויועץ בכיר ליו״ר ועדת הכספים בכנסת, ומשלב בעבודתו ראייה מערכתית, רגולטורית וניהולית.
פורסם ביום 07/05/2022. עידכון אחרון: 01/10/2026.
