הצעה במכרז צריכה להיות מובנת וברורה, ופרטיו של המציע צריכים להיות ידועים ומוגדרים. כאשר ההצעה אינה כוללת את שמו וזהותו הברורים של המציע, הדבר עשוי להיחשב תכסיסנות, ולעלות כדי פגם המצדיק את פסילתה. הסתרת שם המתמודד במכרז, מאפשר, כשלעצמו, מתן צו-ביניים בבית המשפט. עת”מ (חי’) 14880-08-13 אוסאמה הנדסה שירותים הנדסיים בע”מ נ’ מועצה מקומית מזרעה ואח’.
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 20(א) לתקנות העיריות (מכרזים) קובעת כך –
“היה לועדה, לאחר עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוד שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא — לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו, להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהוגשו על ידו.”
ביהמ”ש העליון פסק (ע״א 700/89 חברת החשמל לישראל נ׳ מליבו) כי מי שמנסה להערים על בעל המכרז באורח בלתי נאות, בין על דרך הטעיה מחושבת ומכוונת, בין על דרך ״תכססנות״ – ראוי שהצעתו תיפסל על־הסף. אולם, קשה יותר לפרוס את תחום ה״תכססנות״. לכל מקצוע ״תכסיסים״ משלו, בחלקם לגיטימיים בחלקם שאינם לגיטימיים. אולם ״תכססנות״ שבכוחה להביא לפסילת הצעה על־הסף, חייבת להיות ״תכססנות״ הטבולה ברמייה, באי־יושר, ובהיעדר תום־לב כנדרש ממציעים במכרז. הלכה דומה קבע, בין היתר, בית המשפט העליון בבג״צ 358/87 ג.א.י. בנין פיתוח והשקעות נ׳ עיריית ירושלים.
שם לא ברור במסמכי ההצעה
הצעה במכרז צריכה להיות מובנת וברורה, ופרטיו של המציע צריכים להיות ידועים ומוגדרים. כפי שמציין בית המשפט, כאשר ההצעה אינה כוללת את שמו וזהותו הברורים של המציע, הדבר עשוי לעלות כדי פגם המצדיק את פסילתה. אי-ציון שמו המדויק של המציע עלול ליצור קשיים הן בשלב בחינת ההצעה, והן בשלב ההתקשרות. כך לדוגמה, אי ציון שם מדויק לא מאפשר לבדוק את כשירותו של המציע לביצוע העבודות נשוא המכרז, איתנותו הכלכלית, ניסיונו, או טיב הערבויות. בנוסף, הדבר לא מאפשר לבחון את התצהירים, ניגודי עניינים, חבירה בין מציעים וסוגיות של הגבלים עסקיים, ועוד. לאחר מכן, בשלב ההתקשרות בין הצדדים, הדבר מותיר מחלוקת בעניין זהות המתקשר בחוזה שנכרת, הפרדה בין קבלן ראשי לקבלן משנה, ערבות ביצוע, ביטוחים וכו’.
במקרה של היעדר שם, או שם לא ברור על מסמכי ההצעה, על וועדת המכרזים לערוך הבחנה. האם היעדר השם/ שם לא ברור, הנו מתוך תכסיסנות המציע, או שמא מדובר בחוסר בהירות בהצעה. במקרה הראשון (תכסיסנות), יש לבחון את מהות התכסיס ואת מטרת המציע, להעריך אובייקטיבית וסובייקטיבית, וליתן זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית בדבר פסילת ההצעה. במקרה השני (אי בהירות), ניתן להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעה וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטתה. תשומת הלב כי לא כל פגם בהצעה מחייב בהכרח את פסילתה,. לעיתים ניתן להבהיר, לתקן ולהשלים את הפגמים, ואף להשלים חתימה שהייתה חסרה על הצעה. וראו ע”א 4964/92 נשיץ נ’ עשת, פ”ד נ(3) 762 (1996); בג”צ 474/89 שרביב בע”מ נ’ עיריית ראשון לציון; ו-עע”מ 5853/05 אחים כאלדי בע”מ נ’ רכבת ישראל בע”מ).
עורך דין מומחה למכרזים
צוות משרד וולר ושות’, מעניק שירותים בתחום דיני המכרזים, לגופים ציבוריים ולגופים פרטיים. למשרד ניסיון רב-שנים בבניה משפטית, טכנית, ניהולית כלכלית נכונה של המכרז, ואיתור פגמים או ליקויים בניהול המכרז ועבודת ועדת המכרזים, בייצוג מתמודדים בשימוע, בעתירות מנהליות, ועוד. לקביעת פגישה דחופה לייעוץ ראשוני, צרו קשר עכשיו.
