מכרז מסגרת
מכרז מסגרת הוא סוג של מכרז פומבי, אשר על פי תנאי המכרז ייכרתו בעקבותיו הסכמי מסגרת עם ספק/ים, בתחומים מסוימים ולתקופה מסויימת. לאחר הזכיה, נכרת הסכם לרכישת טובין, עבודה או שירותים, בנושא מסוים ולתקופה מוגדרת. פירוט הטובין, העבודה או השירותים שיסופקו במסגרתו, כמותם או היקפם, אינו ידוע במועד כריתת ההסכם. אלה נקבעים בידי המזמין, לפי שיקול דעתו, בדרך של ביצוע הזמנות מפעם לפעם, בתקופת ההסכם.
יתרונות מכרז מסגרת
- מכרז מסגרת מתווה את הקווים הכלליים של מסגרת הפרויקט, בעוד תכניו הפרטניים נקבעים בשלב ביצוע ההסכם. בכך, הוא מעניק גמישות לעורך המכרז, מבחינת מועדי הוצאת הזמנות העבודה (אם בכלל), מבחינת התכנון והביצוע.
- מאפשר ביצוע גם כאשר עורך המכרז אינו יודע להעריך את ההיקף המלא של העבודות או השירותים.
- מכרז מסגרת מבוסס, לרוב, על מנגנון המתייחס/ מוצמד למחירון מקובל ונפוץ (לרוב מחירון דקל או מחירון המאגר המשולב). בכך, הוא מבטיח עדכניות, אובייקטיביות, אחידות ורלוונטיות של התמורה ושל השירותים, ומקטין את כמות החריגים.
- מעניק “עוגן כלכלי” מסויים למציע הזוכה, לתקופה ארוכה. בכך, הוא מהווה תמריץ משמעותי בתמחור, מגדיל את התחרות, ומוזיל את העלויות עבור הגוף עורך המכרז.
חסרונות של מכרז מסגרת
- מחייבים מתן מידע רב (יחסית) למציעים הפוטנציאליים, על פעילות עורך המכרז. היקפי פעילות, תמונת מצב התחלתית, הוצאות שהיו בשנים הקודמות, לוחות זמנים, מצב המערכות, ועוד. זאת, על מנת להעניק אפשרות למציעים פוטנציאליים, להעריך ולתמחר את הצעתם. מתן נתונים חלקיים או בלתי מדויקים, עלול לגרור טענות מצד מציעים (או אף הזוכה במכרז) כלפי עורך המכרז. זאת, בין היתר, נוכח חובת תום הלב בה חב עורך המכרז. בהקשר זה, בשנים האחרונות מתרבות תביעות ועתירות מכוח סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973, הקובע כי: “מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעייה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו רשאי לבטל את החוזה ולעניין זה הטעייה – לרבות אי גילויין של עובדות אשר לפי הדין לפי נוהג ולפי הנסיבות, היה על הצד השני החובה לגלותן“.
- אי הפניה למחירון ספציפי, עלול להכשיל את המכרז, ולפגוע כלכלית בעורך המכרז.
- פיקוח ובקרה בתקופה ארוכה יחסית. כך, יש לוודא במהלך כל התקופה, כי בידי עורך המכרז ערבות ביצוע בתוקף; ביטוחים; רשיונות; כי העובדים והמנהלים עומדים בתנאי הסף שנדרשו; ועוד.
מה כוללים מסמכי המכרז?
על מנת לערוך מכרז מסגרת, יש להגדיר במפורש את העבודות, השירותים או הטובין הרלוונטיים. לקבוע את הכללים העקרוניים ואת תנאי הסף. לרוב, תנאי הסף כוללים את הסיווג הקבלני, הרשיונות הנדרשים, האיתנות הפיננסית, ניסיון, ערבות מכרז, וכו’. לאחר מכן, כוללים מסמכי המכרז את אופן בחינת ההצעה הזוכה – מחיר, איכות, או שילוב של שניהם. בנוסף, מוגדר בפירוש מנגנון התמורה (מחירון), וכן תקופת ההתקשרות. כמובן שלמכרז מוצמד הסכם ההתקשרות (חוזה).
10 נקודות שאסור לשכוח במכרזי מסגרת
- עמידה על מחוייבות המציע הזוכה, בכל תנאי המכרז, לאורך כל תקופת ההתקשרות. אישורים, רשיונות, כח אדם, איתנות פיננסית, ערבות, ביטוחים וכיוצ”ב.
- הגדרה מדויקת וברורה של המחירון הרלוונטי, לתאריך האחרון. לדוגמה, מחירון “דקל בניה ותשתיות”, מחירון “דקל שיפוצים ותחזוקה”, או מחירון “המאגר המשולב”.
- הגדרה של תוספות על המחירון. לדוגמה, מרחק, קבלן ראשי, עבודות לילה/שבת/ חג, פיקוח, איזורים מאוכלסים, שיפועים וכיוצ”ב.
- קביעת אחוז הנחה (או אחוז תוספת) מירבי. זאת, על מנת למנוע הצעה הפסדית (הצעה גרעונית) מצד המציע. ככל שעורך המכרז מזמין עבודות בהיקף רחב, במרוכז, ניתן לקבוע שיעור הנחה נוספת.
- תקופת ההתקשרות הראשונה, ותקופות אופציה.
- פיצויים מוסכמים.
- מנגנון הצמדות למדדים השונים, ככל שקיים.
- אופן השילוב והתיאום בין הקבלנים השונים שייבחרו, בשלב ביצוע העבודות.
- תיחום היקף העבודות והשירותים שאפשר שיוזמנו. על עורך המכרז לסייג כי אין חובה לביצוע הזמנות, להיקף מינימאלי, לתקופות, למועדי הביצוע וכיוצ”ב. יש להותיר שיקול דעתו מלא ובלעדי, לעורך המכרז.
- פירוט אופן ומנגנון הוצאת הזמנת עבודה, ופירוט התמחור של כל עבודה (ככל שחל שינוי במחירונים).
מכרז מסגרת משכ”ל
אחד המכרזים הנפוצים ביותר ברשויות המקומיות, הוא מכרז מסגרת, שעורכת החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע”מ (משכ”ל). סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), תשל”ב-1972, קובע כי –
“רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, להתקשר בחוזה להזמנת טובין, להזמנת שירותים או לביצוע עבודות עם מי שזכה במכרז שפורסם מטעם משרד ממשרדי הממשלה או מטעם ארגון או מוסד ציבור.”
במילים אחרות, רשויות מקומיות רשאיות להחליט להתקשר בחוזה להזמנת טובין, שירותים, או לביצוע עבודות, לאחר פרסום מכרז משותף שנערך בתנאים מסויימים, ושקיבל את אישור שר הפנים (כיום – סמכות שהואצלה למנכ”ל משרד הפנים). סעיף זה מהווה פתח מסויים, לעקיפת חובת קיום מכרז המוטלת על רשות מקומית. לפיכך, בשנת 2002 קבע משרד הפנים, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ״נוהל מתן אישור לפי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל״ב-1972, למכרזי מסגרת שעורך ארגון או מוסד ציבורי”. רק עמידה בהוראות נוהל זה מאפשרת קבלת אישור לרשויות המקומיות להתקשר עם הזוכים במכרז.
נוהל הצעת מחיר
אם ניתן אישור משרד הפנים, הרשויות המקומיות רשאיות לפנות לזוכים במכרז, בהליך שמכונה ״נוהל הצעת מחיר״. בהתאם לנוהל, ״ועדת השלושה״ ברשות (בהרכב מנכ״ל/מזכיר הרשות, גזבר הרשות והיועץ המשפטי שלה), נדרשת לקבל ולבחון את הצעות המחיר. בהתאם לאותו הנוהל, תנאי למתן אישור משרד הפנים – כי ההתקשרות תיעשה עם מי שהציע את ההצעה הזולה ביותר שהתקבלה בהליך בקשת הצעת מחיר, או לא תיעשה בכלל. לכאורה, לוועדת השלושה אין שיקול דעת: היא חייבת לבחור בהצעה הזולה ביותר. אלא שהפסיקה הפכה את הוראות הנוהל. שהרי, וועדת השלושה, ככל גוף מינהלי, חייבת בהפעלת שיקול הדעת, ואינה פועלת באופן אוטומטי. משמע, עליה לבחון שיקולים נוספים, מעבר להצעה הזולה ביותר, דוגמת השמירה על זכויות עובדים, ניסיון עם המציע וכיוצ”ב. אמור מעתה: על ועדת השלושה לבחור בהצעה הכשרה הזולה ביותר. וראה עת”מ (חי’) 12207-09-16 ניב בטחון (1997) בע”מ נ’ מועצה מקומית זכרון יעקב [פורסם בנבו].
לאחר הבחירה (ופרסום מסמכי ההליך, והמציע הזוכה, באתר האינטרנט הרשותי), ההתקשרות בין הרשות המקומית לזוכה נעשית במישרין, בתנאי החוזה שצורף למכרז המסגרת. הרשות המקומית אינה רשאית לסטות מתנאי מכרז המסגרת ו/או להתנות עליהם.
עורך דין מכרזים מומחה
עו”ד רועי וולר, וצוות המשרד מעניקים שירותים בתחום דיני המכרזים, לגופים ציבוריים ולגופים פרטיים. למשרד ניסיון רב בבניה משפטית, טכנית, ניהולית כלכלית נכונה של המכרז, ואיתור פגמים או ליקויים בניהול המכרז ועבודת ועדת המכרזים, בייצוג מתמודדים בשימוע, ועוד. לקביעת פגישה דחופה לייעוץ ראשוני, פנו אלינו עכשיו.
