תמיכה במוסדות ציבור ברשויות המקומיות

הרשויות המקומיות נעזרות בעמותות לצרכים שונים שעיקרם הרחבת השירותים לתושבים. בין השירותים הנוספים – חינוך, רווחה, אומנות, בריאות, דת, מדע, ספורט וכיוצ”ב. הסתייעות בעמותות מעניקה יתרונות רבים לרשות המקומית, אולם מחייבת מינהל תקין, שוויון, שקיפות, חסכון, יעילות ומניעת פגיעה בטוהר המידות. חוזר מנכ”ל משרד הפנים 4/2006, דו”חות מבקר המדינה, והפסיקה, קבעו עקרונות לנהלי התמיכה ולפעולות הרשות המקומית. קראו כאן את המדריך השלם.

רקע

ההסתייעות בעמותות מניבה יתרונות רבים לרשות המקומית. ראשית, הקלת העומס הכספי המוטל על הרשות (שכן עמותות רשאיות לגייס משאבים בדרך של קבלת תרומות כספיות או תרומות בשווי כספי כמו מבנים, מתקנים וציוד). שנית, שיפור והרחבת השירותים המסופקים על ידי הרשות, מעבר לסל שירותים בסיסי. שלישית, ייעול המערך התפעולי של הרשות המקומית. ורביעית, עידוד השותפות והמעורבות של הקהילות בפעילות העירונית, וחיזוק הלכידות החברתית.

אחד החסרונות העיקריים של פעילות באמצעות עמותה הוא הסיכוי, שהמנגנונים המיוחדים של הניהול, הבקרה והפיקוח של העמותה, לא יתפקדו כראוי. במבט רחב יותר, חשש שעקרונות השוויון, שקיפות, מנהל תקין, טוהר המידות, חסכון ויעילות, לא יישמרו בעמותה. נוכח זאת, בשנת 1999 פרסם משרד הפנים בחוברת הדרכה עקרונות מומלצים למתן תמיכות על ידי רשות מקומית. חוזר מנכ”ל 4/2006 שפרסם משרד הפנים, קבע את העקרונות והנהלים למתן תמיכות, ולפיקוח הרשותי על הפעילות. תיקון (טכני) לנוהל נעשה בחוזר המנהל הכללי 1/2021.

חוזר מנכ”ל 4/2006

כאמור, חוזר מנכל משרד הפנים 4/2006 קבע נוהל מחייב לתמיכה במוסדות ציבור על ידי רשויות מקומיות. הנוהל קבע כי רשות מקומית לא תיתן תמיכה, ישירה או עקיפה, אלא על פי הנוהל. הדרך היחידה להעביר כספים לעמותות היא על פי הנוהל למתן תמיכות, שבו נקבעו כללי הפיקוח והסדרי ביקורת על השימוש בכספים. נוהל זה כולל, בין היתר, המצאות תקציב מאושר, קביעת תבחינים לתמיכה, חובת פרסום, דיון והחלטה, וכן הליכי בדיקה ופיקוח. מובהר כי הרשות המקומית רשאית (אך לא חייבת) ליתן תמיכות.

תמצית הנוהל

בתמצית, קובע הנוהל כי הרשות המקומית לא תיתן תמיכה, אלא על פי תבחינים ענייניים, שוויוניים ומתאימים לכל חלקי האוכלוסייה. בכל רשות מקומית הנותנת תמיכות למוסדות ציבור תכהן ועדה מקצועית לתמיכות (עובדים בכירים ברשות), כוועדת חובה. על מליאת הרשות לאשר את תקציב התמיכות השנתי, ואת נושאי התמיכה. מליאת הרשות תדון בהמלצות הוועדה המקצועית על שיעור התמיכה לכל בקשה בהתאם לתבחינים שנקבעו לנושא, ועד לגובה התקציב השנתי. התמיכה תינתן לעמותות, בגין ועבור פעילות בתחומה של הרשות ו/או בגין שירותים לתושבי הרשות או עבורם במוסד ארצי. עוד קובע הנוהל הוראות בדבר כפל תמיכות, העדר ניגוד עניינים, וכו’.

רשות מקומית רשאית לקבוע לעצמה נוהל משלים למתן תמיכות, בהתחשב בצרכים המיוחדים של אותה רשות, במסגרת נוהל זה ובאישור שר הפנים או מי שהוא הסמיכו לכך. הרשות אף רשאית לקבוע לעצמה, באישור שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, נוהל שונה בפרטים מסויימים מנוהל זה, לצורך מתן תמיכות מסוג מסויים או למטרה מסויימת, כאשר קיימים שיקולים מיוחדים המצדיקים קביעת נוהל שונה.

סוגי סיוע לתאגידים על ידי רשויות מקומיות

תמיכה

סעיף 2 בחוזר מנכ”ל חידד מהי “תמיכה”: מתן טובת הנאה, כספית ושאיננה כספית, בין ישירה ובין עקיפה, הניתנת על ידי הרשות המקומית לגוף, לרבות מענק, הלוואה, ערבות או סיוע כספי אחר, ולמעט קניית שירותים או הקצאת מקרקעין.

ישירה – לרבות תמיכה כספית לטובת פעילות, בניה או פיתוח, למימוש ערבות או למתן הלוואה.
עקיפה – תמיכה מכל סוג שהוא בשווה כסף, לרבות מתן ערבות, רשות שימוש במתקני המועצה, השתתפות בעלויות דיוור, פרסומים בתקשורת במימון הרשות, הקצאת כוח אדם מטעם הרשות או במימונה, מתן זכות שימוש במבנה או במקרקעין שאינו הקצאה כמשמעותה בנוהל הקצאת מקרקעין.

הקצבה

השתתפות הרשות המקומית בתקציבם של תאגידים, שהרשות חייבת בהן, מכוח דין או חוזה. לדוגמה, איגוד ערים שהרשות חברה בהם, מועצה דתית בתחום הרשות, הג”א ארצי, החברה למתנ”סים שיש לרשות הסכם הפעלה איתה, ועוד.

העברה

תשלום של הרשות לתאגיד, כאשר המקור לתשלום הוא קבלת נכסים או תקציבים מגורם אחר (ממשלתי, ציבורי או פרטי). הרשות המקומית פועלת בנושא זה כסוכן, או כנאמן, או כמתווך, וחלה עליה חובה מינהלית לבדיקת כשרות ההעברה.

תקציב תמיכות

הכלל הוא כי רשות מקומית לא תיתן תמיכה אלא במסגרת תקציבה המאושר כדין. רשות המבקשת לתת תמיכות, חייבת לכלול בתקציבה השנתי את הסך הכולל של התקציב לכך. היא חייבת לקבוע את חלוקתו, לפי נושאי התמיכה, בהתאם לפרקי התקציב.

בהיעדר תקציב מאושר כדין, קובע סעיף 4.3 לנוהל, רשאית מועצת הרשות המקומית, לאחר קבלת חוות דעת מהוועדה המקצועית ובהתאם להוראות הנוהל, להוציא בכל חודש, כל עד לא אושר התקציב כאמור, תמיכה בסכום השווה ל-1/12 מן התמיכה שחולקה באותו נושא תמיכה, בתקציב השנתי הקודם. יחד עם זאת קובע הנוהל כי לא תאשר הרשות המקומית בטרם אישור תקציב הרשות המקומית כדין, מתן תמיכה באופן מצטבר בשיעור העולה על 50% מסכום התמיכה שחולקה באותו נושא תמיכה בתקציב השנתי הקודם. הרשות המקומית רשאית לאשר תשלום מקדמה, עד לאישור התקציב.

הפעילות הנתמכת

רשות מקומית רשאית לתת תמיכה, בכפוף ל-2 תנאים מצטברים:

כאשר הפעילות המתבצעת על ידי המוסד הציבורי הנתמך היא במסגרת תפקידיה וסמכויותיה.
המוסד הציבורי הקיים ופועל בתחומה (אף אם כתובתו הרשומה אינה בתחום הרשות), ובתנאי שתינתן תמיכה רק עבור פעילות
המתקיימת בתחומה. עם זאת, על אף האמור רשאית הרשות, במקרים חריגים, לתת תמיכה למוסד ציבור הקיים ופועל מחוץ לתחומה, אם הוכח לה כי אותו מוסד ציבור נותן שירותים גם לתושבי הרשות המקומית. זאת, בין היתר, מתוך התחשבות בהיקף השירותים הניתנים לתושבי אותה רשות על ידי המוסד הציבורי. נושא זה נידון, בין היתר, בדו”ח מבקר המדינה לשנת 2017, וכן (בעקיפין) בבג”ץ 10104/04 שלום עכשיו – שעל מפעלים חינוכיים נ’ הממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון ואח’.

תבחינים לתמיכה

הרשות המקומית לא תיתן תמיכה, אלא על פי תבחינים שנקבעו לפי הנוהל. הוועדה המקצועית תכין ותגיש הצעה לתבחינים חדשים, או לתיקון תבחינים קיימים, ותעביר אותה לאישור מועצת הרשות. התבחינים יגובשו בהתאם לנושאי התקציב לתמיכה, הקבועים בתקציב הקודם לשנת התמיכה המיועדת או לנושאים לתמיכה, שמוצע לקבוע בהצעת התקציב החדשה.

אם הקימה מליאת הרשות ועדת משנה לתמיכות, תדון ועדת המשנה בהמלצות הוועדה המקצועית. ועדת המשנה רשאית להמליץ בפני מועצת הרשות בדבר קבלת המלצות הוועדה המקצועית, כולה או חלקה. מכל מקום, מליאת המועצה לא תאשר את התבחינים אלא לאחר שקיבלה חוות דעת בכתב, מהיועץ המשפטי לרשות, כי התבחינים הם בהתאם להוראות כל דין.

ניסוח תבחינים לתמיכה

התבחינים חייבים להיות ברורים, שקופים, גלויים, מובחנים ושוויוניים. עליהם להתחשב בצרכי האוכלוסייה שברשות המקומית ובצורך במתן שירותים לכל חלקי האוכלוסייה. ניסוח התבחינים יהיה קונקרטי מספיק, על מנת לאפשר את יישומם על פי אמות מידה אובייקטיביות, במידת האפשר. אין לאפשר קריטריונים עמומים, כלליים או סתמיים. כפי שפסקה כב’ השופטת (כתוארה אז) בייניש ב-בג”ץ 727/00 ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל נ’ שר הבינוי והשיכון:

“…קריטריונים לחלוקת תקציבים מן העוגה הציבורית חייבים להיות שוויוניים באופיים, אולם מעבר לכך, הקריטריונים חייבים לקיים גם את הכללים האחרים החלים על החלטות מינהליות, קרי: עליהם להתבסס על שיקולים ענייניים, על תשתית עובדתית המשקפת את היחס בין התכלית שלשמה נועדה ההקצאה הכספית לבין העובדות הרלוונטיות, וכן עליהם לעמוד במבחני הסבירות”.

כפי שקבע בית המשפט העליון, הסתמכות של הרשויות המקומיות על תבחינים שקבעו משרדי הממשלה – אינה סבירה. על כל רשות מקומית לשקול את השיקולים המיוחדים לאופייה ולאוכלוסייתה. וראה עת”מ (י-ם) 1754/09 המרכז לפלורליזם יהודי התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ’ מועצת עיריית ירושלים [פורסם בנבו], וכן בג”ץ 5325/01‏ עמותת ל.כ.ן. לקידום כדורסל נשים נ’ המועצה המקומית רמת השרון, פ”ד נח(5) 79.

פרטי בקשה לתמיכה

חוזר מנכ”ל קובע את תנאי הסף המנהליים, בהם תעמוד עמותה המבקשת תמיכה מהרשות המקומית. תנאי הסף כוללים דרישות חוקיות ומילוי תצהירים בכתב, ולכל הפחות:

שם הגוף; צורת ההתאגדות (כגון, עמותה או חברה); כתובת המשרד הראשי של הגוף והמקומות בהם הוא מקיים את פעולותיו; השמות והכתובות של חברי ההנהלה של הגוף; השם והכתובת של הגזבר ורואה החשבון של הגוף, אם יש לו רואה חשבון; השם והכתובת של מורשי החתימה של הגוף; חשבונות הבנק של הגוף, תוך ציון החשבון אליו תועבר התמיכה.

לטופס הבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים, כשהם חתומים ומאושרים כדין:

תעודה על רישום התאגיד או אישור מאת עורך הדין של הגוף על המעמד המשפטי של הגוף; מסמכי היסוד המעודכנים של הגוף (תקנון או תקנות וכיוצא באלה); הדו”ח הכספי המבוקר של הגוף לשנה הקודמת; אם הבקשה מוגשת יותר מששה חדשים לאחר סיום שנת הכספים של הגוף, יצורף גם דו”ח כספי תקופתי לא מבוקר של השנה החדשה; הדו”ח הכספי יכלול פרטים על נכסי הגוף, כולל השקעות, פקדונות, חשבונות בבנקים ויתרותיהם; תקציב מאושר או הצעת תקציב של הגוף לשנת הכספים בעדה מתבקשת התמיכה; אישור מעמד הגוף במשרדי מס ערך מוסף; ואישור שנתי מרשויות מס הכנסה. אם הבקשה מיועדת לרכישת מקרקעין, מבנה או להקמת מבנה, יש לצרף לבקשה מסמכים והיתרים נוספים.

דיונים בבקשת התמיכה

דיונים בוועדה המקצועית

גזבר הרשות המקומית יעדכן את הוועדה המקצועית, בדבר הסכום שנקבע בתקציב השנתי, בכל סוג של פעילות או תחום תמיכה.
ניתן לאשר את התמיכה, בכפוף לכך שבידי העמותה קיימים (או עתידים להיות) אמצעים כספיים הדרושים, אשר יחד עם התמיכה יאפשרו את קיומה המלא של הפעילות שלשמה התבקשה תמיכה.
הועדה המקצועית תמליץ בפני מליאת המועצה (או וועדת המשנה), על שיעור התמיכה עבור כל בקשה, בהתאם לתבחינים שנקבעו מראש לנושא התמיכה. ההמלצה בדבר הסכום שיחולק לכל עמותה שבקשתה נמצאה תקינה, תהיה לפי תבחינים שוויוניים. סך כל התמיכות, לא יעלה על הסכום אותו אישרה מליאת הרשות.

דיון בוועדת המשנה

אם הקימה מליאת הרשות וועדת משנה, תעביר הוועדה המקצועית את המלצותיה, לוועדת המשנה. ועדת המשנה תדון בהמלצות הועדה המקצועית ותהיה רשאית להמליץ בפני מועצת הרשות בדבר קבלת המלצות הועדה המקצועית.

דיון במליאת הרשות

בקשות לתמיכה ידונו במועצה. סדר היום המפורט של הדיון , לרבות רשימת מוסדות הציבור המבקשים תמיכה, ישלח לפחות שבוע מראש לכל חברי המועצה.
הועדה המקצועית תניח את המלצותיה בפני מליאת הרשות. חוות הדעת תתאר את ההליכים שבוצעו, את הפרסומים, את הבדיקות שערכה הוועדה, חוות הדעת המקצועיות, וכל נתון עובדתי אחר. במידה ומדובר בהחלטה חיובית, תפרט בהמלצה או בהחלטה, לפי העניין, את מטרת התמיכה, היקפה, אופן חישובה ותנאיה. במידה ומדובר בהמלצה או בהחלטה שלילית, יפורטו הנימוקים לכך.
מליאת הרשות תחל בדיוניה לא יאוחר מ-30 ימים לאחר הגשת חוות דעת הועדה המקצועית, ותחליט בבקשות תוך חודשיים מתחילת דיוניה.
החליטה המועצה שלא לאשר את המלצת הועדה המקצועית או אחת החלופות שהוצעו על ידה לחלוקת התמיכה, יועבר הנושא לדיון חוזר בוועדה המקצועית. אם החליטה מליאת המועצה, לאחר הדיון החוזר האמור, שלא לקבל את המלצת הועדה המקצועית, אזי רשאית המועצה לעשות כן בהחלטה מנומקת בכתב, ובלבד שהיועץ המשפטי אישר כי החלטת המועצה תואמת לתבחינים ולכללים שנקבעו לפי הנוהל.

התחייבות הגוף הנתמך

לאחר אישור התמיכה מאת הרשות המקומית, ולאחר הודעה על כך לעמותה, אין לבצע כל תשלום מאת הרשות, אלא לאחר התחייבות של העמותה (באמצעות מורשי החתימה מטעמה), או בהסכם. על ההתחייבות/ ההסכם לכלול את הפרטים הבאים –

כי התמיכה תשמש אך ורק למטרה אשר לשמה ניתנה.
כי הגוף יעמוד בתנאים האחרים שקבעה הרשות המקומית בקשר לתמיכה.
אם התמיכה, מיועדת לאפשר רכישת מקרקעין או מבנה או הקמת מבנה למטרה מסויימת, כי המקרקעין או המבנה ישמשו לאותה מטרה וכי המטרה לא תשונה; תירשם בפנקס המקרקעין זיקת הנאה לטובת הציבור במקרקעין או במבנה בקשר לאותה מטרה; תירשם בפנקס המקרקעין הערת אזהרה לפיה לא תיעשה עיסקה או התחייבות לעיסקה במקרקעין או במבנה.
יפעל על פי מדיניות הממשלה בנוגע לשכר, ייעול וחסכון, כפי שתיקבע מזמן לזמן ותודע לגוף על ידי הרשות.
ימציא לרשות המקומית במשך שנת הכספים דיווחים כספיים ואחרים בקשר לשימוש בתמיכה במועדים ובמתכונת שתקבע הרשות.
ימציא לרשות דו”ח כספי שנתי מבוקר, על צירופיו, תוך זמן סביר לאחר תום שנת הכספים.
יאפשר למבקרים מטעם הרשות או הממשלה לבקר במשרדיו ובמיתקניו ולעיין בספרי החשבונות שלו.
יחזיר לרשות את הסכומים שלא שימשו למטרה אשר לשמה ניתנו.
הוא מודע לכך שהרשות רשאית להקטין, לעכב או להפסיק את מתן התמיכה אם לא קויימו כל התנאים או ההתחייבויות, או אם הופחת תקציב הרשות עקב מדיניות כלכלית.

תשלום התמיכה

המועצה, לאחר קבלת המלצת הועדה המקצועית, רשאית בנסיבות מיוחדות, ומטעמים שיירשמו, להחליט על תשלום מקדמת תשלום לעמותה שקיבלה תמיכה בשתי שנות התקציב הקודמות, ואשר הגישה בקשה לתמיכה בשנת הכספים נושאת התמיכה, ובלבד שגובה התשלום במסגרת המקדמה לא יעלה על 25% מסך כל התמיכה שקיבלה בשנה הקודמת. ההחלטה כפופה להגשת בקשה מיוחדת מצד העמותה, הנתמכת בנימוקים ובמסמכים, ובכפוך לאישור גזבר הרשות.

אם אושרה תמיכה, תשלם אותה הרשות בתשלומים במועדים שייקבעו, בהתחשב בהנחיות גזבר הרשות המקומית ובאפשרויות המימון שלה. יש להעביר את כספי התמיכה, אך ורק לחשבון הבנק של העמותה, במישרין.

גם בביצוע התשלומים לעמותה זכאית, על הרשות המקומית להפעיל שיקול דעת. בקביעת מועדי התשלום, וגובה הסכומים שישולמו בכל מועד, יובאו בחשבון היקף הפעולות של העמותה, שיעור התמיכה ביחס לתקציבה הכולל, ומתן תמיכות מאת גופים ציבוריים אחרים, לאותה העמותה. ככל שניתן, יש למנוע מהעמותה את הצורך להיזקק למימון ביניים וכן בהתאם לתבחינים שנקבעו ולהחלטות המועצה בבקשת התמיכה.

פיקוח על השימוש בכספי התמיכה

היות ועסקינן בכספי ציבור, באחריותה של הרשות לקיים פיקוח מלא על מילוי התנאים למתן התמיכה ועל השימוש בה. כפי שכתבה ד”ר ברק^–ארז, “אכיפתו של תקציב המדינה וחוזי המנהל”, עמ’ 254 –

“אחד היעדים המרכזיים של חוק יסודות התקציב היה הרחבתו של הפיקוח על רשויות המנהל שאינן מהוות אורגנים של המדינה, אלא ישויות משפטיות נפרדות, שכן כיום תאגידים ורשויות מנהליים עצמאיים רבים מופקדים על ביצוע תפקידים שלטוניים, שבעבר היו מסורים למדינה. דברים דומים אמורים בפריסתו של הפיקוח על גופים ציבוריים נתמכים…”

מטרת הפיקוח

הפיקוח יהיה מכוון לברר, בין השאר, כי כספי הציבור מנוצלים למטרה שלשמה הוענקו. בין היתר, על הפיקוח לבדוק את הנתונים והפעילויות הבאים –

התמיכה משמשת למטרה אשר לשמה ניתנה.
העמותה מקיימת את התנאים שקבעה הרשות המקומית בקשר לתמיכה, ואת הפעילות בגינה ניתנה.
לא חלו שינויים מהותיים בנוגע לעמותה, שהיה בהם כדי להשפיע על אישור התמיכה או על שיעורה.
העמותה מקיימת את פעולותיה בהתאם לכללים או לתקנים שנקבעו בדין לגופים מסוגה.

אופן ביצוע הפיקוח

לצורך קיום חובת הפיקוח, מנכ”ל הרשות (או הגזבר) ימנה עובד מבין עובדי הרשות המקומית, בעלי כישורים מתאימים, שיקיימו את הפיקוח. לא מינתה הרשות מפקח, היא לא תהיה רשאית לשלם תמיכה כלשהי. עם זאת, המציאות מוכיחה כי לעיתים מעדיפה הרשות להסתייע במיקור חוץ מקצועי לצורך ביצוע הפיקוח.

הפיקוח יתבסס, בין היתר, על קבלת דיווחים תקופתיים ודו״חות ביצוע מהעמותות הנתמכות, וכן על ביקורים של המפקח במקום הפעולה שלהן. בנוסף, כל עמותה תגיש למפקח דו״חות תקופתיים, שיכללו נתונים מעודכנים על יתרת הפיקדונות, על ההוצאות וההכנסות בפועל בתקופת הדו״ח לעומת התקציב המאושר, פירוט ההכנסות (על מקורותיהן), וכן דו״חות ביצוע ואישורים נוספים, אם ידרוש המפקח. אנחנו ממליצים לקבוע נהלי עבודה, ותוכנית עבודה שנתית, לתחום הפיקוח. במסגרת נהלים אלה, יש לקבוע ולהסמיך את המפקח, לקבוע את רשימת הדרישות והבדיקות לכל עמותה, את התדירות הפיקוח, את זהות הגורם לו יש לדווח על שימוש לא תקין בכספי התמיכות, ועוד. אופן ביצוע הפיקוח הוא כלי חיוני, שנועד להבטיח התנהלות מיטבית, ואפשרות ריאלית לפיקוח ובקרה להנהלת הרשות. הפיקוח יעביר את תוצרי העבודה, לידי הוועדה המקצועית.

חובת פרסום

הרשות המקומית חייבת בחובת פרסום נרחבת, בכל הקשור לתחום התמיכות, כדלקמן:

פרסום בדבר האפשרות לקבל תמיכה. רשות שבהצעת התקציב שלה, נכלל סכום לתמיכה במוסדות ציבור, תפרסם לכל היותר 14 ימים לאחר הגשת הצעת התקציב למועצה, הודעה בעיתונות בדבר האפשרות לקבל תמיכה, בכפוף לאישור התקציב. רשות מקומית שאוכלוסייתה מונה מעל 100,000 תושבים, תפרסם הודעה גם בעיתון ארצי נפוץ אחד לפחות. בפרסום זה יש להדגיש כי אין ודאות שייקבע תקציב לנושא התמיכה, וככל שייקבע – מה יהיה שיעורו.
פרסום בנספח לתקציב ולדו״ח הכספי. פירוט הסכומים שיועברו (או הועברו), לכל מקבלי התמיכות, לפי פרקי המשנה של הסעיף. תמכה הרשות בעקיפין במוסד ציבור, תפרט בנספח לתקציב את הסכומים ואת מהותם.
פרסום תבחינים מאושרים. לאחר אישור מליאת המועצה של התבחינים, על הרשות להעמיד אותם לעיון במשרדי הרשות. כמו כן, הרשות תפרסם את התבחינים, באותו המועד, באתר האינטרנט של הרשות.
החלטת וועדת התמיכות. החלטות ועדת התמיכות של הרשות, בציון שמות מוסדות הציבור ושיעור התמיכה שאושרה לכל מוסד. הרשות תפרסם ותעמיד את החומר לעיון, תוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

סיכום והמלצות

הכלי היחיד בו רשאית רשות מקומית לעשות שימוש על מנת לתמוך בפעילות המגזר השלישי בשטחה, הוא באמצעות תמיכות. מתוך היכרות ארוכת שנים של תחום התמיכות ברשויות המקומיות, כיועצים משפטיים של רשויות ושל עמותות, אנחנו ממליצים ללקוחות המשרד –

המלצות לרשויות מקומיות:

ניהול וביצוע תמיכות, מחייבים הליכים מדויק ומסודר על ידי גורמי המקצוע ברשות המקומית, בהתאם לחוזר מנכ”ל משרד הפנים, ולהוראות הדין. סטיה מחוזר מנכ”ל משרד הפנים, תפסול את התמיכה. בנוסף, אי ביצוע פיקוח כיאות על השימוש בתמיכות, עלול אף להגיע כדי חיוב אישי לבעלי תפקידים, ולמעלה מכך.

המלצות לעמותות:

פעמים רבות, תמיכות הרשות המקומית מהוות “מקור חמצן” היחידי של העמותות. לפיכך, אנחנו ממליצים לעמותות לפעול באופן ישיר למול גורמי המקצוע וחברי מליאת הרשות המקומית, להכיר את פעילות הרשות ולבחון את החזון ואת התוכנית האסטרטגית שלה. השתלבות בפעילות הרשות המקומית, הליכי שיתוף ציבור, “שולחנות עגולים”, עשויים להיות מפתח לחיבורים מוצלחים. יש להיות כל הזמן עם “האצבע על הדופק” ולעקוב אחר פרסומי התבחינים וההחלטות של הרשות. בעת פרסום התבחינים והגשת הבקשה, אנחנו ממליצים להיעזר במשרד עורכי דין לתחום הרשויות המקומיות, שיוכל לייצג אתכם ולמקסם את אפשרות קבלת התמיכה.במיוחד, אם העמותה נמצאת בהליך של ביטול תמיכה, שלילת תמיכה, או הקטנת הסכומים.

עורכי הדין במשרד עורכי דין וולר ושות’, מחזיקים בניסיון ארוך שנים בתחום הניהול הבכיר, בנוסף על התמקצעות בתחומים המשפטיים. משרד וולר ושות’ מדורג כאחד ממשרדי עורכי דין המובילים בתחום הרשויות המקומיות במדריך הדירוג BDI, ובמדריך דן&ברדסטריט ישראל. לכל שאלה ובעיה, מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.

תמיכות עירוניות