נדל”ן בזמן מלחמת חרבות ברזל
מה השפעתה של מלחמת חרבות ברזל, על שוק הנדל”ן? על הזכויות והחובות של צדדים לחוזה בזמן זה, על אתרי בניה, יזמים וקבלנים בפרויקטים של תמ”א 38? על שוק השכירות? ומה הצפי להמשך? משרד וולר ושות’ משרטט (בזהירות) את תמונת המצב, וכמה מגמות בהתנהלות השוק.
קיום חוזים בזמן מלחמה
מלחמת חרבות ברזל מביאה למצבים חדשים, עמם מתמודדים רוכשי דירות, משכירים ושוכרים. חוק החוזים, המסדיר את הנורמות בתחום, מכיר בנסיבות מסויימות שבהן הסכמים שנחתמו לא יכולים להתממש. אולם, משך המלחמה והיקפה, מורכב יותר ומעלה סימני שאלה רבים.
סיכול חוזים בשל כוח עליון
חוק החוזים מעניק הגנה (סעיף 18 לחוק החוזים – “סיכול חוזה”), לפיה במקרה של “כוח עליון”, שלא היה ידוע או צפוי בעת כריתת ההסכם, ואשר מונע את האפשרות לקיים את החוזה – הצד שמפר את ההסכם יהיה פטור מאחריות. סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה, תשל”א-1971, קובע פטור מחובת תשלום דמי השכירות, באם נמנע מהשוכר להשתמש בנכס למטרת השכירות, בשל נסיבות הקשורות לנכס. כאשר קיום החוזה, באותן הנסיבות, בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, ניתן להפר את החוזה. פסיקת בית המשפט העליון לפני עשרות שנים קבעה כי מלחמה ואף סבבי לחימה, אינם נחשבים כ”כוח עליון”, אלא למציאות הישראלית. על פי הפסיקה הרווחת, מלחמה צריכה להילקח מראש בחשבון על ידי הקבלן, המתחייב ללוח זמנים מסוים (ע”א 715/78 כץ נ’ נצחוני, פ”ד לג(3)639; ע”א 13/75 בלומנפלד נ’ הדר פלסט, פ”ד כט (2) 452).
בעשור האחרון, למרות ההלכה, בתי המשפט בחנו, בכל מקרה, את השפעת “כוח עליון” על מהות היחסים החוזיים. המציאות של מלחמת חרבות ברזל – היקף ומשך הלחימה, היקף פינוי הישובים, היקף הנזקים, גיוס מילואים וההשפעה על המשק בכללותו – נראה שיצריכו את בתי המשפט להרחיב את סעיפי הסיכול לעניין זה.
חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ”ד – 2023
בחודש אוקטובר 20203, חוקקה הכנסת את חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) התשפ”ד – 2023 (כאן קישור ישיר). חוק זה מציע פתרון משפטי מוסדר לדחיית מועדים בחוזה, בפסק דין או לתשלום לרשות ציבורית, עבור קבוצות אוכלוסייה מסוימות שבעקבות המצב אינן מנהלות שגרת חיים רגילה ואינן יכולות לקיים את התחייבויותיהן המשפטיות במועד. חוק זה יהיה בתוקף לתקופה שעד יום 31 בדצמבר, 2023. האוכלוסיות הזכאיות הן אזרחים שפונו מבתיהם בעוטף, חיילי צה”ל בשירות מילואים או בשירות סדיר, משפחות החטופים והנעדרים ובני זוגם, ועוד אוכלוסיות שונות.
- דחיית מועד שנקבע בחוזה. כתנאי לקבלת הארכה במועד שנקבע בחוזה, הזכאי צריך להודיע על כך לצד השני. דחיית מועד שנקבע בחוזה לפי החוק לא תחשב כהפרת חיוב בחוזה, לרבות לעניין ריבית פיגורים. האמור לעיל חל גם לגבי תקופה לעשיית פעולה נמשכת שנקבעה בחוזה ושחלה כולה או חלקה בתקופה הקובעת. עם זאת, דחיית מועד בחוזה לא תחול על הבאים: מועד לפעולה לפי חוזה שנכרת בתקופה הקובעת; חוזה שבו כל הצדדים זכאים לדחיית מועד; תשלום ששולם לפני תחילת החוק; עסקת תשלומים, כאשר הנכס או השירות שנרכשו בעסקה כאמור סופקו במלואם למשלם טרם מועד התשלום שחל בתקופה הקובעת.
- דחיית מועד שנקבע לפעולה בפסק דין או בהחלטה סופית של גוף או אדם אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין.
- דחיית מועד לתשלום לרשות שחל בתקופה הקובעת. על האוכלוסיה הזכאית להודיע לרשות על היותם זכאים לדחיית מועד התשלום. בנוסף, הדחייה לא תחול במקרה של פנייה של אדם לרשות באופן מקוון בתקופה הקובעת, לשם קבלת שירות הכרוך בתשלום.
חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) – תקופה קובעת שניה
ביום 31/12/2023 הסיפה הכנסת “תקופה קובעת שניה”, אשר חלה מיום 1/1/2024 עד ליום 29/2/2024. הזכאים בתקופה הקובעת השניה צומצמו למשרתים הקשורים בקשר הדוק לפעולות לחימה ולפעולות מבצעיות בצה”ל, שב”ס ובשירותי הכבאות, החטופים והנעדרים, תושבים שפונו וכן בן זוג, עיזבון או חברה של הנ”ל.
לגבי הזכאים בתקופה הקובעת הראשונה, נקבע שמועדים חוזיים שחלו בתקופה הראשונה או מועדים לביצוע פסק דין או מועדי תשלום לרשות, ידחו ב-145 יום, או עד ליום 29/2/2024, לפי המוקדם מבין השניים. הזכאים בתקופה הקובעת השניה יהיו זכאים בנוסף להארכה של מועדים כאמור שחלו בתקופה השניה, כאשר הדחיה תהיה של 31 יום, בכפוף למתן הודעה לצד שכנגד. גם כאן, הדחיה כפופה להסתייגויות שחלו בתקופה הקובעת הראשונה: לא מדובר בחוזה חדש; לא מדובר בחוזה שכל צדדיו הם זכאים עפ”י ההגדרה בחוק; או שלא מדובר בעסקת תשלומים.
הקפאת תשלומי משכנתא לרקע מלחמת חרבות ברזל
בעקבות המלחמה, הודיע בנק ישראל על שורת הטבות והקלות בתשלומי המשכנתאות שיינתנו ללקוחות הבנקים השונים. ההטבות יינתנו על ידי הבנקים שיאפשרו דחיית תשלומי המשכנתא למשך 3 חודשים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל (אוקטובר – דצמבר). תנאי ההקפאה יהיו לפי שני מעגלי אוכלוסייה:
- מעגל ראשון – דחייה של תשלומי המשכנתא למשך 3 החודשים הראשונים מפרוץ המלחמה, ללא ריבית בגין הדחייה.
- מעגל שני – הקפאת תשלומי המשכנתא לשלושת החודשים הראשונים מפרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, בכפוף לתנאי הקפאת המשכנתא בבנק ובריבית ההסכמית.
מעבר להוראות בנק ישראל, הבנקים החליטו להרחיב, באופן עצמאי, את ההטבות לנוטלי המשכנתאות.
התחלות הבניה לאחר המלחמה
בשנים 2021 ו-2022, החלה בנייה של כ-65 אלף דירות בכל שנה. עליית שיעור הריבית בישראל (מרמה של 0.1% בשנת 2022 לרמה של 4.75% בשנת 2023), הובילה להתייקרות דרמטית בעלויות המימון של היזמים עצמם, פירוק והתמוטטות של חברות נדל”ן. בתורה, הובילה הריבית הגבוהה להאטה משמעותית ברכישת דירות בשוק, נוכח הקיטון בהיקפי נטילת המשכנתאות על ידי הציבור. ל”סערה מושלמת” גרמה גם הרפורמה המשפטית, והמחאות הציבוריות, שגרמו לרבים מרוכשי הדירות “לשבת על הגדר”, דבר שתרם לצינון נוסף ומשמעותי בביקוש לדירות. הנתונים לא טועים: במחצית הראשונה של שנת 2023, החלה בנייה של 28 אלף דירות. במילים אחרות, קצב בניה של כ־56 אלף בשנה, בלבד. זאת, בעוד ששוק הנדל”ן בישראל זקוק ללפחות 70,000 דירות חדשות בכל שנה.
קצב רכישת דירות
הנתון הרשמי שפרסם הכלכלן הראשי באוצר, מצביע על כך שבחודש ספטמבר 2023 נרכשו 5,800 דירות (ירידה של 26% לעומת חודש ספטמבר 2022). סך הכל בשנת 2022 בוצעו כ־110,000 עסקאות (לעומת כ-150,000 בשנת 2021). בחודש אוקטובר 2023, בפתיחת המלחמה, נרשם שפל היסטורי בכמות העסקאות לרכישת דירה – כ־2,000 דירות בלבד, מהן כ־1,000 דירות קבלן. נתון נמוך זה הנו על אף התגברות העליה לישראל (של תושבי חוץ), ושער הדולר הגבוה יחסית לעומת השקל.
עדכון: שלושה חודשים לתוך המלחמה, נראה כי מתעוררת תנועה של משקיעים בדיור. מלאי הדירות הלא מכורות, והקיפאון בשוק גורמים לקבלנים להציע לרוכשים תנאים אטרקטיביים. משקיעים המנסים לאתר מציאות, עטים על ההזדמנות וגורפים רווחים משוק הנדל”ן.
בעיות יסוד המשפיעות על קצב התחלות הבניה
בלחימה עצמה, ולאחר הלחימה, אתרי הבנייה פוגשים בעיה יסודית אחרת – היעדר “ידיים עובדות”. עובדים פלסטינים בשכר נמוך, לא יחזרו בקרוב לבצע עבודות בערי ישראל, והבאת עובדים זרים מהמזרח, מתעכבת. בעיה יסודית נוספת היא השמרנות (שלא לומר קיפאון) בשיטות הבניה בישראל, המתבססת על “בניה רטובה” (שלד בטון, פיגומים וכיוצ”ב), ואימוץ איטי מאד של שיטות בניה מתקדמות, או חומרי בניה איכותיים. כאשר אלו נתוני המיקרו והמאקרו, חברות הבנייה אינן ממהרות לפתוח אתרי בנייה חדשים. אם לא די בבעיות אלו, נראה שאנו לפני “גלי הדף” של האטת הבניה, ברידה בזמינות חומרי הגלם, בשירותים ובמוצרים הנלווים – חברות המלט, חברות מטבחים, שיש, נגרות, דלתות וכיוצ”ב.
המשמעות: התייקרות מחירי הנדל”ן אחרי המלחמה
על פי תחזית בנק ישראל, כאשר הקונים יחזרו לשוק, הם יפגשו היצע קטן מדי. היצע קטן במיוחד, במרכז הארץ ובפריפריה הקרובה. המשמעות היא שאחרי הלחימה, בסבירות גבוהה, שנת 2024 תתאפיין בעליות מחירים, שיגולגלו אל רוכשי הדירות.
השכרת דירות
על פניו, אין שינויים משמעותיים בשוק הדירות להשכרה. עם זאת, במבט עמוק יותר, נראה שינוי מסויים: אלפי דירות קטנות, שיועדו להשכרה קצרת טווח לתיירים (בעיקר סאבלט או airbnb), חוזרות לשוק.
המשך פרויקטים של תמ”א 38, פינוי-בינוי והתחדשות עירונית
השפעות על ביצוע פרויקטים
מלחמת חרבות ברזל הביאה גם לשינויים בביצוע פרויקטים של תמ”א 38, פינוי-בינוי והתחדשות עירונית. מעבר למצב החירום בכללותו, הוראת הרשויות על השבתה מוחלטת של אתרי הבנייה, מגבלות על העסקת פועלים פלסטינים או ערבים ישראלים לעבוד באתרים, מגבלות על הסדרי התנועה ודרישות להצבת מאבטחים, מביאות לעיכובים בפועל. לצד נסיבות (לגיטימיות) אלו, אחת מתופעות הלוואי של המלחמה, היא ניצול המצב על ידי יזמים או קבלנים, כי בעקבות המלחמה יהיו עיכובים בביצוע הפרויקטים או במסירת הדירות. אלא שפעמים רבות, אין סיבה אמיתית להודעה על דחייה, וניתן להמשיך את העבודות. בייחוד, כאשר אתר הבנייה נמצא במרחק רב מהאירוע הביטחוני, והפועלים אינם פלסטינים.
השפעה על יזמים
התמוטטות חברות יזמיות, שיעורי הריבית הגבוהים (עדיין), שיעורי ההלוואות ויציבות הבנקים, מייצרים אי וודאות בפרויקטים קיימים. נראה כי שוק הנדל”ן מפגין חוסן בינתיים: שיתופי פעולה בין מתחרים, עסקאות קומבינציה, רכישת פרויקטים (בשלבי היתכנות שונים), הסבת זכויות, העמדת בטוחות גבוהות יותר על ידי הבנקים המלווים, ועוד. בזהירות ניתן להסיק כי לאחר המלחמה יישארו החברות היציבות יותר, שלא מינפו עצמן. הורדת שיעור הריבית ביום 1/1/2024 ל- 4.5%. מהווה בשורה של ממש, ומהווה סיוע לכלכלה הישראלית, ולתושבי המדינה. כפי שסקרנו (כאן), עם הורדת הריבית, ניתן להניח שנתחיל לראות חזרה לביקושים לדירות מגורים, ונתחיל לראות עסקאות נדל”ן. עם זאת, לצד השינוי החיובי בריבית, על הממשלה לעודד את רכישת הדירות, ליצור הטבה במשכנתאות, למצוא פתרונות לעובדי הבניה, לפשט ולהקל במסלולי התכנון, לבטל את המורכבות שבמס הרכישה, ולהציג מדיניות פיסקלית אחראית, שתתמוך בצרכי המשק.
מיגון
אין ספק כי כל נושא המיגון, יקבל דחיפה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. כבר כעת, החלתן של צווים, תקנות והוראות שעה, מאפשרות קיצור של הליכי התכנון המסורתיים, וביצוע מהיר של פתרונות מיגון. לפי הערכות, רק כ-40% מהישראלים גרים בדירה עם ממ”ד או עם פתרון מיגון מתאים. סקר של לשכת שמאי המקרקעין מעלה, כבר כעת, כי דירות ובניינים ללא פתרונות מיגון מתאימים (בדגש על ממ”דים), ככל הנראה יהיו שווים פחות.
במקביל לכך, נראה שתקני המיגון (משנות ה-90) ייכנסו לחשיבה מחודשת. במילים אחרות, האם פתרונות המיגון מלפני למעלה מ-30 שנה, המבוססים על ירי סטטיסטי ופגיעת הדף מרוחקת, עדיין מתאימים למציאות הנוכחית, או לאופי הלחימה בעתיד. תקנים אלו יוחלו על בתים פרטיים, פתרונות מיגון בבתים משותפים, מבנים צמודי קרקע, רבי-קומות, מבני ציבור וחינוך, ועוד.
החלטות מיסוי מקרקעין במלחמת חרבות ברזל
וועדת הכספים של הכנסת, ביוזמת רשות המיסים, האריכה את המועדים בהליכים מול מנהל מיסוי מקרקעין בשל מצב החירום הנובע ממלחמת “חרבות ברזל” והקושי לעמוד בזמנים הקבועים בחוקי המס. על פי חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים, הוראת שעה – חרבות ברזל, הליכי מס ומענקי סיוע, התשפ”ד- 2023. מוארכים תקופות ונדחים מועדים לביצוע פעולות הקבועים בחקיקת המס.
על פי החוק המוצע, אם מועד תחילת תקופת ביצוע פעולה הנכללת בגדר החוק, חל לפני תום התקופה הקובעת: מה-7 לאוקטובר 2023 ועד תום 3 חודשים ממועד זה, ומועד סיום ביצוע הפעולה, חל במהלך התקופה הזו או בחודשיים שאחריה, יידחה היום האחרון כאמור בתקופה שאורכה כאורך התקופה הקובעת – קרי בשלושה חודשים. במקביל, בהתחשב בכך שגם יכולתה של הרשות לנהל הליכים שונים מוגבלת בתקופה זו, מוצע כי הארכת התקופות תחול גם על הליכים שונים שמנהלת הרשות מול הנישום, בין השאר בנוגע למועדים להוצאת שומות, כדי שלא לפגוע ביכולת הטיפול באותם הליכים.
הארכה – מס שבח ומס רכישה
החוק האריך את התקופות ואת המועד הקובע, במספר הליכים:
הגשת בקשה להפחתת שיעורי מקדמה למס שבח; הגשת השגה על החלטת רשות המסים בבקשה זו והתקופה להחלטת הרשות בהשגה זו; מתן הודעה למנהל מיסוי מקרקעין על הסכם למכירת זכויות במתחם פינוי בינוי ובתמ”א 38; למתן הודעה למנהל מיסוי מקרקעין על הקצאה באיגוד; למתן הודעה למנהל מיסוי מקרקעין על עסקה המותנית בתנאי עתידי; למועד שבו מנהל מיסוי מקרקעין רשאי לאשר את השומה העצמית שהוגשה (או להוציא שומה לפי מיטב השפיטה); מועד שבו ניתן להגיש בקשה לתיקון שומה ולתיקון שומה, מועדים להשגות, להגשת בקשות לערר, ועוד.
הארכת תקופת המכירה של דירות מגורים
החוק קבע מספר הוראות להארכת התקופה למכירת דירת מגורים במסלול של “דירה חלופית”. אם חלק מהתקופה המוגדרת בחוק, או כולה, חל בתוך התקופה הקובעת, המועד יידחה ליום 7.4.2024 או שלושה חודשים מהיום שבו היתה אמורה להסתיים התקופה למכירת הדירה לפי הוראות החוק, לפי המאוחר ביניהן.
הוראות חקיקה אלו חלות ביחס לזכאות למדרגות מס רכישה של דירה יחידה (במקרה של מכירת הדירה הוותיקה תוך 18 חודשים מרכישת הדירה החדשה), או בתוך 12 חודשים ממסירת החזקה בדירה חדשה שנרכשה מקבלן. בנוסף, החוק האריך, בהתאמה, את התקופה למכירת הדירה הוותיקה בפטור ממס שבח לדירה יחידה בתוך 18 חודשים מרכישת הדירה החדשה. כן הוארכו התקופות הקובעות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ה לחוק במכירת שתי דירות כנגד רכישת דירה חדשה אחת.
מועדים לדיווח על עסקאות
החוק לא האריך את המועדים לדיווח על עסקאות, באשר להקפאת הליכי הגבייה, או לביטול הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות.
עורך דין מומחה לנדל”ן
משרד וולר ושות’ מתמחה בתחום הנדל”ן והמקרקעין, למעלה מ-40 שנה. עורכי הדין במשרד מעניקים סיוע, ליווי וייצוג בכל תרחיש ושאלה, באופן מקצועי, אמין ומסור. מוזמנים ליצור קשר כבר עכשיו.