top image

חרבות ברזל: הקמת מבני קבע ללא תוכנית או היתר

הוראת שעה מבני קבע ממוגנים למפונים במסלול מהיר, בניה מתועשת

הוראת שעה: הקמת מבני קבע למפונים ללא תוכנית או היתר

המועצה הארצית לתכנון ובניה תאשר היום (14/11/2023) תיקון לסעיף 266ה(1) לחוק התכנון והבניה, תשכ”ה-1965, לאישור עבודות ושימושים בפטור מתכנית ומהיתר עבור מפונים. התיקון – בכפוף לאישור הממשלה ואישור שר הפנים – יאפשר בניית שכונות ומבני קבע למגורים ולשימוש ציבורים (מוסדות חינוך, תשתיות, מוסדות דת, רווחה, תרבות ורפואה), שייבנו על ידי חברות המתמחות בבניה מתועשת, או על ידי הרשות המקומית, עבור מפוני מלחמת חרבות ברזל. כל זאת, במהירות, ללא תוכנית וללא צורך בהיתר בניה. התיקון לחוק הנו הוראות שעה, ויעמוד בתוקף למשך 24 חודשים.

בתמצית, הבינוי המתוכנן יהיה בישובים המארחים, יהיה באישור מתכנן המחוז ובשיתוף פעולה עם הנהלת הישובים שפונו. הבינוי יהיה במתכונת של הרחבה, מחוברת (צמוד דופן ליישוב), ולא תהיה מנוכרת למרקם הסביבתי או הקהילתי. אופי הבניה יהיה כפרי (עד 2 קומות), ותכלול ממ”ד לכל יחידה. לאחר תקופת השיקום של העוטף, וחזרת הקהילות לישובי הקבע (ככל שירצו ו/או ככל שייתכן), יהפכו המבנים והתשתיות לרכוש הרשויות המקומיות והישובים.

 

משמעות התיקון לחוק 

סעיף 266ה לחוק התכנון והבנייה, נותן, על פניו, מענה לצורך בשעת חירום. סעיף זה מקנה לשר הפנים את האפשרות לקבוע בצו פטור מהיתר או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל מחוז מסוים, אשר יש לגביו תכנית מאושרת, ובכפוף לעוד מספר הוראות. עם זאת, הסעיף, בנוסחו כיום, אינו מאפשר לדלג על תוכנית והיתר בנייה עבור מבני קבע. לפי הנוסח הקיים, העבודות והשימושים יהיו זמניים ולתקופה שלא תעלה על התקופה הנדרשת להקמת המיזם. בנוסף, הסעיף קובע כי יש לוודא את המיקום הזמני, ואת החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן.

משמעות התיקון המוצע, סעיף 266ה(1) לחוק התכנון והבניה, היא פטור מתוכנית, ופטור מהיתר בנייה, בכפוף לאישור של מתכנן המחוז, לפתרונות קבע למגורים ולצרכי ציבור, ממוגנים. כל זאת, במטרה ליתן מענה מהיר וממוגן, לתושבים שפונו מבתיהם בישובי עוטף עזה, במסגרת מלחמת חרבות ברזל. היבט המיגון היה, בין היתר, אחד ההיבטים שפסלו את חלופת מבנים יבילים (“קראווילות”).

 

מבני קבע

ביצוע התשתיות והבניה תיעשה ע”י מספר חברות בנייה שמצויות ברשימה שגיבש משרד האוצר. הבניה תיעשה בבניה מתועשת (ולא בבניה “קונבנציונלית” או בקראוונים), בפרק זמן מהיר ביותר, של עד ארבעה חודשים.

בניה מתועשת – שם כולל לסוג ייצור של אלמנטים הדרושים להקמת מבנים מחוץ לאתר הבנייה. הבנייה המתועשת עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, לשם יצירת חלקי בניין מודולריים, מותאמים לפרויקט ולצרכים. חלקי הבניה והאלמנטים נעשים בתבניות במפעל, ומשונעים לאתרי הבנייה בכל רחבי הארץ. זוהי שיטה מתקדמת לבנייה, המאפשרת להגיע לתוצאות מדויקות ורמת גימור גבוהה, במהירות. בנוסף, תהליך הייצור עצמו מפחית משמעותית את הזיהום הנגרם בשיטות הבנייה הקונבנציונליות בשטח.

 

ביצוע העבודות בפועל

ביצוע העבודות יעשה על ידי המדינה, או על ידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, או על ידי רשות מקומית. השימושים יהיו למטרות מגורים למפונים או למטרות צורכי ציבור שישמשו את מתחם המגורים למפונים, בלבד. מבני הציבור יכללו שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, מתקני תשתית מקומיים או מרפאות. עם זאת, ניסוח החוק מותיר עמימות מסויימת באשר להגדרת “מוסדות ציבור” או “מתקני תשתית מקומיים”. על פניו, היא עשויה לכלול גם מתקני דלק, סולר, אנרגיה וכיוצ”ב.

 

לאחר תקופת השיקום – מה יעשו עם מבני הקבע?

לאחר סיום מלחמת חרבות ברזל, נראה כי קיימות 3 אפשרויות לרשות הקהילות שפונו מישובי העוטף, לפי בחירתן:

  • בניית שכונות “סגורות” ביישובים המארחים, עבור הקהילות. באפשרות זו, מבני הקבע והתשתיות ישמשו את הקהילות המפונות באופן זמני, ולאחר מכן יהפכו להיות רכוש הרשויות המקומיות והישובים המארחים.
  • בניית שכונות שלמות מחדש, כהרחבה ביישובי העוטף.
  • הריסת הבתים שניזוקו, ובנייה חדשה עליהם, באותו המקום והמגרש.
שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר

מאמרים נוספים