מנהל עיזבון

כדי לדאוג לחלוקת העיזבון של אדם שנפטר, מתמנה לעתים מנהל עיזבון. המקור החוקי למינוי מנהל עיזבון נעשה בהתאם להוראות סעיף 78 לחוק הירושה, תשכ”ה – 1965, הקובע כי מינוי מנהל עיזבון יעשה ע”י רשם הירושה (אם ישנה הסכמה של כל הנוגעים בדבר), או על ידי בית המשפט, אף ללא הסכמה. תפקידיו של מנהל העיזבון הם, בין השאר, לאתר את יורשי הנפטר, לפרוע את חובותיו של הנפטר, לגבות חובות של העיזבון, לשמר ולתחזק את העיזבון עד למועד חלוקתו בין היורשים, ולהסדיר את חלוקת העיזבון בין היורשים. במשך למעלה מ-40 שנים, משמש עורך דין ונוטריון פנחס וולר, כמנהל עיזבון זמני או קבוע, מטעם בתי המשפט, או לבקשת המצווים והיורשים. מעוניינים להתייעץ? צרו קשר עכשיו

אתגרים בניהול עיזבון

ניהול עיזבון הוא תהליך מורכב שמלווה באתגרים רבים, אשר יכולים להקשות על מנהל העיזבון, על בית המשפט ועל צדדי ג’. אתגרים אלו לא רק משפיעים על מהירות ויעילות התהליך, אלא גם על מערכת היחסים בין היורשים, והם כוללים את הסוגיות הבאות:

מחלוקות בין יורשים

אחת הבעיות המרכזיות בניהול עיזבון היא המחלוקות בין היורשים. לעיתים קרובות, הרצונות והציפיות של היורשים שונים, מה שעלול להוביל למאבקים משפטיים מתמשכים. כאשר היורשים אינם מסכימים על הפרשנות של הצוואה או על חלוקת הנכסים, זה יכול להקשות על המנהל להשלים את תהליך הניהול בצורה חלקה. לעיתים, האגו והרגשות הקשורים לאובדן של אדם אהוב מובילים למחלוקות שמתמשך מעבר לתהליך הניהול.

מורכבות רכוש הנפטר

עיזבון עשוי לכלול מגוון רחב של נכסים, כגון נדל”ן, חשבונות בנק, מניות, נכסים לא מוחשיים (כמו תמלוגים, זכויות יוצרים, קניין רוחני, מוניטין), חובות, ואפילו נכסים עם ערך רגשי. לעיתים, קיימים נכסים שאינם ניתנים לחלוקה פיזית, כגון דירת מגורים או עסק משפחתי. בנוסף, במקרה של נכסים בינלאומיים או השקעות בחו”ל, יש לקחת בחשבון רגולציה שונה. ניהול נכסים כאלה דורש מומחיות רבה, שכן כל סוג נכס מצריך גישה שונה להערכה ולניהול.

חובות והתחייבויות

סעיף 104 לחוק הירושה קובע כי נכסי העיזבון משמשים לפירעון חובותיו, וקובע סדר עדיפויות קוגנטי (מחייב) לסילוק חובות העיזבון, שאינו ניתן לשינוי על ידי המוריש בצוואתו. סדר זה מבטיח כי חובות מסוימים ייפרעו לפני חלוקת יתרת העיזבון בין היורשים. על פי החוק, לפני חלוקת העיזבון בין היורשים, יש לוודא שחובות וההתחייבויות המנוח – נפרעים. במילים אחרות, העיזבון עשוי לכלול חובות לבנקים, מסים, או חובות אחרים, בין שהם ידועים כיום ובין שיוודעו בעתיד. התמודדות עם חובות יכולה להיות מורכבת ולעיתים דורשת תהליך משפטי נפרד, דבר שעלול לעכב את ניהול העיזבון ולהוסיף עלויות נוספות.

שקיפות וחוסר אמון

חוסר שקיפות בתהליך ניהול העיזבון יכול להוביל לחוסר אמון בין היורשים למנהל. כאשר היורשים מרגישים שהמנהל לא פועל בשקיפות או לא משתף אותם במידע חיוני, הדבר יכול לגרום למחלוקות נוספות ולבקש לערב את בית המשפט, מה שעלול להחמיר את המצב. לכן, שמירה על שקיפות היא חיונית לניהול מוצלח.

סוגיות משפטיות מורכבות

במקרים מסוימים, ניהול העיזבון עשוי להיתקל במורכבויות משפטיות, כמו צוואות לא ברורות (קושי בפרשנות הצוואה), השפעה לא הוגנת. סוגיות אלו מצריכות מעורבות של עורך דין המתמחה בתחום, ולעיתים אף ניהול הליך משפטי נוסף.

השפעות רגשיות

הפטירה של אדם אהוב משאירה לעיתים את היורשים במצב רגשי קשה. האובדן יכול להשפיע על יכולתם לקבל החלטות רציונליות בנוגע לניהול העיזבון. רגשות של כעס, אבל ותסכול יכולים להוביל להתנהגות בלתי רציונלית, מה שמקשה על המנהל לנהל את התהליך בצורה חלקה.

מנהל עיזבון תפקידו

המונח ״מנהל עזבון” – פשוטו כמשמעו. מנהל העיזבון אינו ה״בעלים״ של הנכס, אלא הוא אדם או תאגיד העושים שירות עבור כל מי שיש לו אינטרס בעיזבון, בפיקוח של בית המשפט לענייני משפחה. מנהל עיזבון מתמנה לצורך ניהול העיזבון כולו, ולא לשם טיפול בחלק מסוים ממנו (אף אם חלק זה מגיע ליורש על פי צוואה). משעת מינוי מנהל העיזבון, אסור ליורש לעשות מאומה בעיזבון, ללא קבלת רשותו של מנהל העיזבון.

מנהל עיזבון הוא נאמן המתמנה על ידי בית המשפט או הרשם לענייני ירושה (גם אם המוריש קבע זאת בצוואתו), מכוח סעיף 79 לחוק הירושה. תפקידו העיקרי הוא לכנס את נכסי העיזבון, לנהלו, לסלק את חובותיו ולחלק את היתרה בין היורשים. המינוי מקנה למנהל העיזבון מעמד של נאמן, והוא פועל כ”ידו הארוכה” של בית המשפט, ולא כשלוח של היורשים או צדדים מעוניינים אחרים. תפקיד זה מחייב נאמנות כלפי העיזבון וכלפי בית המשפט, והוא דומה למעמדו של אפוטרופוס. תפקידיו של מנהל העיזבון הוגדרו בסעיף 82 לחוק: 

“מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת.”

סמכויות מנהל העיזבון

סעיף 97 לחוק הירושה, תשכ”ה – 1965, קובע את סמכויות מנהל העיזבון –

“מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לעשות בלי שבית המשפט אישרו תחילה…“

מנהל העיזבון חייב לעשות כל פעולה הנראית בעיניו חיונית להשגת המטרות שלשמן הוא התמנה, פרט לסייגים ופעולות המצריכים את אישור בית המשפט, מראש. המחוקק לא הגביל את סמכויותיו של מנהל העיזבון, מתוך הבנה שיש להותיר חופש פעולה ועצמאות לשמירה על העיזבון, וכי הידרשות לבית המשפט בכל דבר ועניין, עלולה לסרבל ולעכב את המטרות שלשמן התמנה. הלכה למעשה, סמכויותיו העצמאיות של מנהל העיזבון כוללות שמירה על נכסי העיזבון, השקעות, המשך ניהול עסקי המנוח, ניהול תביעות שהגיש המוריש והתגוננות כנגד תביעות שהוגשו, ועוד. לגבי חתימה על הסכמים וחוזים, על מנהל העיזבון לקבל את אישורו של בית המשפט, טרם חתימתם.

מתי ממנים מנהל עיזבון?

יודגש, כי אין חובה חוקית למינוי מנהל עיזבון בצוואה. בצוואות פשוטות, בהן אין הרבה נכסים, והיחסים תקינים בין היורשים העתידיים – לרוב אין מקום או צורך למינוי מנהל עיזבון. אולם, קיימים מקרים נפוצים, בהם יש לשקול מינוי מנהל עיזבון. לדוגמה:

• המנוח הותיר אחריו צוואה, במסגרתה הוא מבקש למנות מנהל עיזבון לצורך ניהול עזבונו.
• חילוקי דעות בין היורשים.
• צורך לגבות לנהל את נכסים המנוח.
• במקרים בהם לא ניתן לאתר את היורשים.
• בצורך בהמשך תפקוד של בית העסק או החברה.
• הבטחת אינטרס של חסויים או קטינים.
• חובות של העיזבון.
• המנוח הורה להעביר כספים או לקיים מטרה ציבורית. 

משמעויות נסתרות במינוי מנהל עיזבון

יורשים רבים (וכך גם מורישים), אינם שמים לב, לשתי משמעויות נוספות, המסתתרות במינוי מנהל עיזבון:

• משמעויות כספית/ כלכליות. תקנה 45 לתקנות הירושה קובעת כי בית המשפט רשאי לפסוק שכר טרחה של עד 4% משווי העיזבון, בתוספת מע”מ. המשמעות היא שהיקף הנכסים של כל אחד מהיורשים, קטן. יתר על כן – לעיתים שינוי מזערי בהיקף העיזבון, עלול לערער את אופן חלוקת הירושה.
• משמעויות רגשיות ומשפחתיות. מינוי אדם “מועדף” (לעיתים – אחד הילדים), שיהיה אחראי לירושה, עלול לעורר חשדות, להעלות כאבים, כעסים ומתחים בין הצאצאים. לעיתים, עד כדי הגשת התנגדויות לצוואה.

מי רשאי להתמנות כמנהל עיזבון?

על פי חוק הירושה, לתפקיד מנהל העיזבון רשאי להתמנות תושב ישראל, תאגיד (עמותה או חברה), או האפוטרופוס הכללי. בנוסף, רשאי להתמנות כמנהל עיזבון, כל מי שהמוריש הורה בצוואתו כי יתמנה כמנהל עיזבון, או כל אדם אחר שכל היורשים מסכימים עליו. במקרה שלא נכתבה צוואה, רשאי להתמנות כל אדם המוסכם על היורשים. אם אין צוואה, או מינוי בצוואה, ואין הסכמה בין היורשים, בית המשפט ימנה מנהל עיזבון.

תשומת הלב כי אין מניעה לכך שמנהל העיזבון יהיה אחד מבין היורשים. עם זאת, יש חשש כי המינוי מהווה ניגוד עניינים. במקרה זה, היורשים רשאים לפנות לבית המשפט, בהתנגדות לבקשת מינוי מנהל עזבון שהוא יורש.

שיקול דעת בית המשפט במינוי מנהל עיזבון

אף שהמוריש רשאי לקבוע בצוואתו מנהל עיזבון, המינוי בפועל נתון לשיקול דעתו של בית המשפט או הרשם לענייני ירושה. בית המשפט רשאי שלא למנות את האדם שנקבע בצוואה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כגון אם המועמד אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי. טעמים נוספים כוללים מצבים שבהם היורשים אינם מעוניינים במינוי מנהל עיזבון, כאשר העיזבון פשוט ואינו מצריך מומחיות מיוחדת, או כאשר קיימים יחסים עכורים וחוסר אמון בין המועמד ליורשים, שעלולים להכשיל את שיתוף הפעולה ולגרור התערבות יתרה של בית המשפט. כמו כן, בית המשפט יבחן האם עלות המינוי אינה עולה על התועלת לעיזבון.

סעיף 81 לחוק הירושה קובע כי אף אם המוריש קבע בצוואתו אדם שיבצע את צוואתו או ינהל את עיזבונו, בית המשפט או הרשם לענייני ירושה ימנה אותו אדם כמנהל עיזבון, אלא אם כן הוא אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי, או שבית המשפט משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו. נקודת המוצא היא כיבוד רצון המת, אך עיקרון זה אינו מוחלט ונתון לשיקול דעתו הרחב של בית המשפט, אשר בוחן את טובת העיזבון והמעוניינים בדבר.

בקשה למינוי מנהל עיזבון

כל זכאי לפי צוואה, כל יורש וכל “מעוניין בדבר”, רשאי להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון המנוח. זאת, על מנת לשמר את מצב נכסי העיזבון עד למועד חלוקת העיזבון, ובכך להבטיח את זכויותיו. בקשה למינוי מנהל עיזבון המוגשת בהסכמת היורשים, תוגש לרשם לענייני ירושה. בקשות שמוגשות ללא הסכמת כל היורשים, יוגשו ישירות לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגורי המנוח. עם זאת, אם הבקשה מוגשת לפי הוראות הצוואה שהורו כי אדם מסוים ימונה למנהל עיזבון, אין צורך בהסכמות הזוכים.

את הבקשה למינוי מנהל העיזבון יש להגיש כבקשה נפרדת במקביל להגשת בקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה (או לאחר שניתן צו).

מינוי מנהל עיזבון

• מנהל עיזבון זמני – מתמנה עד להוצאת צו ירושה, או עד למתן צו לקיום צוואה. המינוי הוא למשך 6 חודשים, אלא אם הערכאה השיפוטית קבעה אחרת. מטרת המינוי היא מצומצמת – שמירה על העיזבון, כאשר נכסי העזבון מצריכים טיפול מיוחד או מקרוב, כאשר קיים חשש כי בפער הזמנים שבין מועד פטירת המוריש לבין מועד חלוקת העיזבון עשוי להיגרם נזק לעיזבון, כאשר יש סכסוך בין יורשים לגבי היקף הנכסים הנכללים בעיזבון, או כאשר אחד היורשים קטין או פסול דין, וקיים חשש ממשי שפעולות יורשים אחרים יפגעו בזכויותיו. סמכויותיו ותפקידיו של מינהל העיזבון הזמני, נקבעות בבית המשפט.
• מנהל עיזבון קבוע – מתמנה עד לחלוקת כל העיזבון. המינוי יהיה למשך שנתיים, אלא אם ביהמ”ש קבע אחרת. מקרים נפוצים למינוי קבוע – מחלוקת בין היורשים על ניהול העיזבון ו/או אופן חלוקתו; כשחלוקת העזבון מורכבת במיוחדת; כשהמוריש ציווה להקים הקדש ציבורי; כשיש להבטיח אינטרסים של קטינים או חסויים; או כאשר קיים קושי לאיתור יורשים.

התנגדות למינוי מנהל עיזבון

לאחר שמוגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון, ניתן להגיש בקשת התנגדות. הטעמים להתנגדות עשויים להיות מגוונים, דוגמת היעדר צורך במנהל עיזבון, חסכון כספי, המועמד לתפקיד אינו מתאים, אינו כשיר, או ניגוד עניינים. בנוסף, התנגדות יכולה להתעורר בשל חוסר הסכמה על פרשנות הצוואה או על חלוקת הנכסים.

התנגדות בשל יחסים עכורים וחוסר אמון בין המועמד ליורשים

אחד הטעמים המרכזיים לדחיית מינוי מנהל עיזבון, גם אם נקבע בצוואה, הוא קיומם של יחסים עכורים או חוסר אמון בסיסי בין המועמד לבין היורשים. הפסיקה קבעה “רף” נמוך לעניין זה, ודי בהיעדר יחסים תקינים כדי להצדיק סטייה מהוראות הצוואה. מגמה זו נובעת מסיבות פרגמטיות, שכן יחסים עכורים עלולים לעכב את הליכי מימוש הצוואה, לגרור חיכוכים מתמידים ולהטיל עומס יתר על בית המשפט.

חוסר ידע מקצועי ומצב בריאותי

בית המשפט יטה שלא למנות מנהל עיזבון בשל חוסר ידע מקצועי או מיוחד של המועמד, או מצבו הבריאותי הירוד, יכולים להוות טעמים מיוחדים לדחיית המינוי, במיוחד כאשר קיימת התנגדות של חלק מהיורשים.

חשש לניגוד עניינים

בית המשפט יפעיל את שיקול דעתו ולא ימנה למנהל עיזבון אדם שיש חשש לניגוד אינטרסים בינו לבין טובת העיזבון או היורשים. כך למשל, עורך דין שערך את הצוואה או ייצג חלק מהיורשים בעניינים קודמים, עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים אם ימונה למנהל עיזבון.

חוסר נחיצות או עלות גבוהה מול תועלת

בית המשפט יבחן האם מינוי מנהל עיזבון נחוץ בנסיבות העניין, ובפרט האם העלות הכרוכה בכך אינה עולה על התועלת לעיזבון. במקרים בהם העיזבון פשוט, היורשים בגירים וכשירים, ואין אינטרס ציבורי בפיקוח, או כאשר היורשים מסכימים לנהל את העיזבון בעצמם, בית המשפט עשוי לדחות את הבקשה למינוי מנהל עיזבון.

הליכי התנגדות למינוי מנהל עיזבון

בקשה למינוי מנהל עיזבון יכולה להיות מוגשת לרשם לענייני ירושה בהסכמת כל הצדדים, או לבית המשפט לענייני משפחה אם אין הסכמה או אם הבקשה הועברה לבית המשפט. המתנגד למינוי מנהל עיזבון חייב לפרט את נימוקיו להתנגדות בבקשה, והעובדות יאומתו בתצהיר. יורש או נושה המבקש להתנגד לגביית חוב מכספי עיזבון, נדרש להגיש בקשה לצו ירושה, צו קיום צוואה או צו למינוי מנהל עיזבון.

פרטת העיזבון

בתוך 60 ימים מיום מינוי מנהל העיזבון, עליו להגיש פרטת נכסי העיזבון, בתוספת תצהיר ואסמכתאות, לאפוטרופוס הכללי. הפרטה כוללת, בין היתר, נכסי המקרקעין (כל סוגי הבעלות במקרקעין), מזומנים בבנק וני”ע, רהיטים, חפצי בית, תכשיטים ודברי ערך, חובות המגיעים לעיזבון, וזכויות אחרות. מנגד, יש לפרט את חובות העיזבון. אם מתגלים נכסים נוספים לאחר הגשת הפרטה יש להגיש תוספת לפרטה תוך 14 יום.

במקביל לכך, חובתו של מנהל העיזבון לרשום הערה אזהרה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), ברשות מקרקעי ישראל, רשם המשכונות, אגודות שיתופיות, ובכל מרשם מתאים אחר. לנוחיותכם, טופס פרטה למנהל עיזבון של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.

הוצאות ניהול העיזבון

הוצאות ניהול העיזבון מתחלקות ל-2: הוצאות בגין הנכסים; והוצאות בגין עצם הניהול (שכר טרחת מנהל העיזבון – כפי שיוסבר בהמשך המאמר).

ישנן הוצאות נוספות הנובעות מהצורך לנהל את הנכסים עצמם. לצורך הדוגמה, אם העיזבון כולל נדל”ן, עשויות להתעורר הוצאות הקשורות לתחזוקה, ביטוח, תשלומי ארנונה, אגרות והיטלים, מיסוי מקרקעין וכיוצ”ב. כמו כן, אם הנכסים כוללים מניות או השקעות, יש להיערך לעלויות ניהול, דמי ניהול ועמלות מסחר. במקרים בהם העיזבון כולל חברה או עסק, יש להוציא הוצאות הקשורות לניהול השוטף, בהתאם להוראות הדין ובהתאם לצרכי החברה. כל הוצאה מעין זו מצריכה תכנון מדויק וניהול קפדני כדי למנוע פגיעות כלכליות נוספות בעיזבון, ולוודא שהנכסים נשמרים במצב מיטבי עד לחלוקתם בין היורשים.

הכלל הוא כי הוצאה של מנהל העיזבון שהוצאה במהלך הרגיל של ביצוע תפקידו, חלה על העיזבון. התשלום בפועל נעשה ע”י מנהל העיזבון בעצמו. התשלום בגין ניהול העיזבון בא על חשבון הרוב המכריע של יתר החובות של העיזבון, ככל שקיימים. במקרה של חילוקי דעות בין מנהל העיזבון לבין היורשים, הנושא עובר להחלטת בית המשפט.

שכר טרחת מנהל עיזבון

הסוגיה בדבר גובה שכרו של מנהל עיזבון עברה שינויים נורמטיביים מסוימים לאורך השנים. בעבר, הוראת סעיף 91 לחוק הירושה, קבעה כי “בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר כפי שיראה למתאים“. הוראה זו, חרף שיקול הדעת הרחב המשתמע ממנה, התפרשה בפסיקה ככפופה לאמות המידה שהיו באותה עת (6%-3%) והכול בהתחשב בשווי העיזבון ובהיקף פעילות מנהל העיזבון. מאוחר יותר, בשנת 1998, תיקן המחוקק את חוק הירושה (תיקון מס’ 7), והכפיף את פסיקת השכר ע”י בית-המשפט לקריטריונים ואמות מידה (“כללים”) שיקבע שר המשפטים בתקנות. שר המשפטים עשה שימוש בסמכותו זו, ובאותה שנה התקין את תקנות הירושה (ק”ת 1256).

שכר טרחת מנהל העיזבון לפי תקנות הירושה

תקנות 45ב(א) ו-45ב(ב) לתקנות הירושה קובעים כי –

(א) “בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.

(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.”

הדרך לקביעת שכרו של מנהל העיזבון נעשית לאחר בחינת גורמים ונתונים רלוונטיים שונים. בין היתר, היקף העיזבון ושוויו (כל שערך העיזבון גבוה יותר, כך מידת האחריות כבדה יותר אף היא). נתון חשוב נוסף הוא מורכבות הניהול, היקף וטיב הפעולות אותן ביצע מנהל העיזבון. שכר זה יפסק אך ורק כאשר יוכח שהושקע מאמץ משמעותי בכל הקשור להליכי הניהול. לכל אלה, נוספת “תחושת הצדק” של בית המשפט, המאזנת בין הרכיבים השונים. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בפסיקת שכר בעלי תפקידים הממונים ע״י בית המשפט, אלא במקרים חריגים. הלכה פסוקה היא “כי אין בית המשפט נוטה להתערב בשכר הטרחה שנקבע לכונסי נכסים, מפרקים ודומיהם על ידי הערכאה הראשונה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן“. ואולם, כאשר שכר הטרחה נראה גבוה ביחס לפעולות וההשקעה בפועל, ערכאות הערעור אינן מהססות מלהתערב בו. וראה ע”א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים ני היועץ המשפטי לממשלה.

שכר טרחת מנהל עיזבון שנקבע בצוואה

ב-ע”מ (ת”א) 1043/04  עיזבון המנוחה ח’ נ’ ז”ל נ’ במשרד האפוטרופוס הכללי, בחן בית המשפט המחוזי, האם הוראות הצוואה גוברות על התקנות שהתקין שר המשפטים, בעניין גובה שכר טרחת מנהל העיזבון. במילים אחרות, האם עיקרון כיבוד רצון המצווה גובר על מגבלת השכר שנקבעה בתקנות הירושה מכוח תיקונו של סעיף 91 לחוק הירושה? בית המשפט קבע כי מטרת המחוקק היתה להגביר את הפיקוח על שכרם של מנהלי עיזבון, כחלק מהצורך בפיקוח הדוק ומתמיד על כלל פעולותיהם. המשמעות היא כי יש לכבד את רצון המוריש בדבר גובה שכרו של מנהל העיזבון רק עד לתקרה הקבועה בתקנות, וזאת אף אם ביהמ”ש סבור שהשכר שראוי לפסוק למנהל נמוך יותר.

עורך דין ניהול עיזבון

במשך למעלה מ-40 שנים, משרד וולר ושות’ מטפל ומתמחה, במסירות, במקצועיות ובנאמנות, בכל תחומי הירושות, הצוואות וכל הדרוש והכרוך בכך, לרבות מינויו של עו”ד פנחס וולר, כמנהל עיזבון זמני או קבוע, מטעם הערכאות המוסמכות. משרד וולר ושות’ נחשב כאחד המשרדים המומחים בחיפה והצפון בדיני הירושות, הצוואות והעזבונות. צרו קשר עכשיו, ונשמח לסייע לכם.