בשיטוט באתרי אינטרנט שונים, נדמה כאילו כתיבת צוואה – מעולם לא היתה קלה ופשוטה יותר. נוסח כמעט מוכן: פשוט להוריד קובץ למחשב האישי, להקליד שם, כתובת ומספר תעודת זהות, וזהו. בתקופת הקורונה, הגשת צוואות אף הפכה להיות מקוונת, כמעט “שגר ושכח”. גישה אחרת, היא לבחור עורך דין (מבין עשרות אלפי עורכי הדין בישראל) להכנת צוואה, להכתיב לעורך הדין את רצונם, וכל שנותר לעורך הדין לעשות הוא לאמת את כשרות המצווה ואת כשרות הצוואה. כך ייראה רצונכם האחרון? כך תצליחו לוודא שהיורשים שלכם יזכו לחלק שרציתם להוריש להם? כך תמנעו עימותים וסכסוכים משפחתיים? בצורה הזו באמת תוכלו להגן ולהיטיב עם יקיריכם? כתיבת צוואה עם עו”ד, היא הבחירה הנכונה, המקצועית והבטוחה ביותר. משרד וולר ושות’.
תהליך הכנת ועריכת צוואה או ייפוי כח מתמשך, אינו תהליך פשוט, טכני, סטנדרטי או קצר. זו אחת ההחלטות האישיות הקשות, המורכבות והרגישות ביותר. היא מסתכלת על העבר ומנסה לצפות את העתיד. כאשר מדובר במסמכים משפטיים, האמורים לעמוד בהוראות חוק הירושה, ובכללים טכניים ונוקשים, ואמורים להשמיע את רצונו האחרון של המצווה, שלא ניתן לשמוע עוד את קולו, את עמדתו, את רצונותיו או את צרכיו, גם כשהמציאות משתנה – תהליך הכנת צוואה או ייפוי כח מתמשך, אצל עורך דין מומחה – הכרחית וחיונית.
מהי צוואה?
צוואה היא מסמך משפטי המאפשר לאדם בגיר, כשיר מבחינה נפשית ומשפטית, להביע את רצונו לגבי אופן חלוקת רכושו לאחר מותו. זהו כלי משפטי המאפשר לכל אדם לקבוע בדיוק כיצד יחולק רכושו לאחר פטירתו, מי יהיו יורשיו, ואילו נכסים יקבל כל יורש. רק במסמך זה, האדם יכול לתת הוראות מפורטות לגבי חלוקת רכושו, לאחר פטירתו. ניתן לציין נכסים ספציפיים ולקבוע למי יועברו, להורות על חלוקת כספים או זכויות, למנות מנהל עיזבון, ואפילו לתת הנחיות לגבי הסדרי קבורה או המשך ניהול עסקים. המצווה רשאי גם להתנות תנאים לקבלת הירושה, כל עוד אלה אינם בלתי חוקיים או בלתי מוסריים.
דיני הצוואות והירושה בישראל מוסדרים בחוק הירושה, תשכ”ה – 1965, המהווה את המסגרת המשפטית המקיפה להסדרת ענייני הורשה וחלוקת רכוש לאחר פטירת אדם. החוק, על תיקוניו השונים לאורך השנים, מגדיר את האופנים השונים בהם ניתן לערוך צוואה, את התנאים לתקפותה, ואת הדרכים בהן ניתן לממש את רצונו האחרון של המנוח.
למה צריך צוואה?
לצוואה יש חשיבות מכרעת לחלוקת הרכוש, לאחר הפטירה. זאת, מכיוון שהיא מבטיחה את חלוקת הנכסים לפי רצון המצווה, והיא אינה כפופה להוראות החוק. בהיעדר צוואה תקפה, קבע החוק סדר ירושה על פי דין, המבוסס על קרבה משפחתית למוריש. במילים אחרות, ללא צוואה, הרכוש (העיזבון) כפוף להוראות חוק שונות, התערבות בתי המשפט, ואף לדין הזר. בנוסף, צוואה שנכתבת כנדרש, מפחיתה את הסיכון למחלוקות בין בני משפחה, או בעסק. הדבר יכול לסייע במניעת סכסוכים פוטנציאליים ומאבקים משפטיים שעלולים להיווצר כאשר אין הוראה ברורה כיצד לחלק את רכוש המנוח. מעבר לכך, צוואה מאפשרת למנות מנהל עיזבון, שיהיה אחראי על ניהול הרכוש וידאג למימוש רצונותיך. במקרה של ילדים קטינים, אנשים בעלי מוגבלויות, רכוש רב, סכסוכים משפטיים, פשיטות רגל וכיוצ”ב, זה הפתרון המיטבי.
סוגי צוואות
נכון להיום, החוק הישראלי מכיר ב-4 סוגי צוואות, כאשר לכל אחד מהם דרישות צורניות ומהותיות ייחודיות. לכל סוג יתרונות וחסרונות משלו, והבחירה ביניהם תלויה בנסיבות האישיות של כל מקרה.
- צוואה בכתב יד, היא צוואה הנכתבת במלואה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך כתוב בכתב ידו וחתומה על ידו. צוואה זו מתאפיינת בפשטותה ובאפשרות לערוך אותה ללא נוכחות עדים או גורמים חיצוניים.
- צוואה בעדים, הנערכת בכתב, חתומה בידי המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם כי זו צוואתו, כאשר העדים מאשרים באותו מעמד בחתימת ידם כי המצווה הצהיר וחתם בפניהם.
- צוואה בפני רשות. זו נערכת בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה, דיין בבית דין דתי או נוטריון. המצווה מצהיר בעל פה או מוסר בכתב את צוואתו בפני הרשות, והיא נרשמת בידי הרשות, קוראת אותה בפני המצווה, והמצווה מצהיר שזו צוואתו. בהקשר זה, הצוואה הנוטריונית מציעה יתרונות משמעותיים על פני צוואות אחרות.
- צוואה בעל-פה, המוגבלת למצבים בהם אדם רואה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, והוא מוסר דברי צוואתו בעל פה בפני שני עדים השומעים את לשונו.
כשרות לצוות ופגמים ברצון המצווה
אחת הסוגיות המרכזית נוגעת לכשרותו המשפטית של המצווה, בעת עריכת הצוואה. החוק קובע כי כל אדם כשר לצוות, ובלבד שהוא בגיר (מעל גיל 18), ובעת עריכת הצוואה היה בדעה צלולה, מבין את משמעות מעשיו ואינו נתון להשפעה בלתי הוגנת. שאלת הכשרות המשפטית מתעוררת לעיתים קרובות בהקשר של מצווים מבוגרים או חולים, כאשר עולה חשש לפגיעה ביכולתם הקוגניטיבית או לניצול חולשתם על ידי גורמים מעוניינים. בית המשפט העליון התווה בפסיקתו מבחנים לבחינת כשרותו של מצווה, במטרה להבטיח כי היא משקפת את רצונו האמיתי והחופשי. בין היתר, קבע בית המשפט כי על המצווה להבין את משמעות הפעולה, להכיר את היקף רכושו ואת זהות היורשים הפוטנציאליים, ולהיות מסוגל לגבש החלטה עצמאית בנוגע לחלוקת רכושו. במקרים בהם מתעורר ספק לגבי כשרותו של המצווה, ניתן להיעזר בחוות דעת רפואית או בעדויות של אנשי מקצוע שהיו במגע עם המצווה בתקופה הרלוונטית, כמו גם בראיות שונות.
השפעה בלתי הוגנת ועילות לפסילת צוואה
סוגיה נוספת המעסיקה רבות את בתי המשפט היא שאלת ההשפעה הבלתי הוגנת על המצווה. השפעה בלתי הוגנת מתרחשת כאשר אדם מנצל את מעמדו או השפעתו על המצווה כדי להניעו לערוך צוואה שאינה משקפת את רצונו האמיתי. הפסיקה פיתחה מבחנים לזיהוי השפעה בלתי הוגנת, הכוללים בחינת התלות בין המצווה לבין הנהנה מהצוואה, מידת הבידוד של המצווה מסביבתו הטבעית, והאם תוכן הצוואה סוטה באופן קיצוני מהציפיות הטבעיות של הסובבים את המצווה. בנוסף להשפעה בלתי הוגנת, החוק מונה עילות נוספות לפסילת צוואה, ובהן טעות, תרמית, אונס או איום.
פרשנות צוואה וקיום רצון המצווה
עקרון היסוד בפרשנות צוואה הוא מימוש רצונו האמיתי של המצווה. בית המשפט העליון קבע כי יש לתת לצוואה את הפירוש המקיים את כוונת המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידת הצורך גם מתוך הנסיבות החיצוניות לה. כאשר לשון הצוואה ברורה וחד-משמעית, היא תכריע. אולם, כאשר קיימת עמימות או אי-בהירות בלשון, רשאי בית המשפט להיעזר בראיות חיצוניות כדי לעמוד על כוונת המצווה. גם כאן, פיתחה הפסיקה כלים פרשניים שונים להתמודדות עם מצבים של עמימות בצוואה. למשל, כאשר קיימת סתירה בין הוראות שונות, יש להעדיף פרשנות המקיימת את כולן, אם הדבר אפשרי. במקרה של הוראה בלתי חוקית או בלתי מוסרית, ניתן לבטל רק אותה הוראה ולקיים את שאר הוראות הצוואה, אם הן עומדות בפני עצמן.
תהליך כתיבת צוואה עם עו”ד
מתחילים, בראש ובראשונה, בהקשבה ללקוח: הקשבה לסיפור החיים, למסע האישי, לסיפור המשפחתי, להצלחות, לכשלונות, לחששות ולפחדים. אנו מתמקדים יחדיו בבירור הרצונות המדויקים, בהעלאת תרחישים שונים. מנסים לדייק רצונות, העדפות ובחירות. לאחר מכן, אנו מתמקדים בבירור הצרכים, במיפוי מעגלי הקרבה המשפחתיים, בסטטוס האישי והמשפחתי של הילדים, יחסי הכוחות המשפחתיים. אנו שמים לב למקום המגורים של היורשים העתידיים, עיסוקם, השכלתם ויכולותיהם, צרכים מיוחדים של היורשים, סכומים או תמיכות שקיבלו בחיי המוריש, “טבלאות צדק” שנערכו במהלך השנים, ועוד. לאחר שלב זה, ממשיכים בבדיקת הנכסים הרשומים והבלתי רשומים, התחייבויות, אמדנים והערכת שווי.
את כל התהליך הזה, מעלים עורך הדין והלקוח, יחדיו, על הכתב. אנו משרטטים את מעגלי הקרבה, יורשים וצאצאיהם. אנו רושמים בבירור את הנכסים וההתחייבויות, ומשרטטים תרחישים אפשריים, תהליכי זרימה ופתרונות רצויים. באופן זה, מתחדדות הדילמות: מה יקרה אם אחד מהיורשים לא יהיה בחיים, לא יהיה כשיר, או יתגרש? המשך פעילות העסק המשפחתי? מה יקרה אם בן הזוג שנותר, יתחתן בשנית? מה יקרה אם בן הזוג הנותר, יעניק במתנה את הנכסים המשותפים? כיצד מכסים על חובות, ככל שקיימים? מה יקרה עם דירת המגורים, ככל שנלקחה “משכנתא הפוכה“? ועוד סיטואציות ותרחישים שונים.
פעמים רבות, עורך הדין והלקוח מוצאים לנכון לערוך הערכת כשירות רפואית, ומתעדים אותה. זאת, בכדי לוודא שאף גורם לא יוכל לערער או להשיג על הצוואה.
ההצלחה בתהליך עריכת צוואה או ייפוי כח מתמשך, טמונה ביכולת לגרום ללקוחות לברר ולשקול את צרכיהם ורצונותיהם. בכל המקרים, לאחר פגישת העבודה הראשונה עם הלקוח, מתחדדות אצל הלקוח נקודות או שאלות מסוימות. רק לאחר מכן, כשהדברים מתבהרים, ניתן לגשת יחדיו לעריכת המסמך המשפטי, בצורה שקולה ונאותה. ידע משפטי, מקיף ככל שיהיה, לא יועיל, אם הלקוח ועורך הדין, לא הצליחו לברר לעומק את צרכי הלקוח ורצונותיו.
במהלך למעלה מ-40 שנות עריכת דין, ערך וליווה עו”ד פנחס וולר, אלפי לקוחות, שהכינו וערכו צוואות, ייפוי כח מתמשך, ירושות ועזבונות, ושמש כמנהל עזבון, לבקשת המצווים או במינוי מטעם בתי המשפט. עו”ד פנחס וולר נתן עדויות ותצהירים במאות תיקים, אימת מסמכים ותעודות, נוכח וסייע למצווים וליורשים. כעורך דין וכנוטריון המתמחה בתחום, אשמח לסייע גם לכם. צרו קשר, כבר עכשיו.
