צוואה הדדית בין בני זוג

מהי צוואה הדדית?

צוואה הדדית (מכונה גם "צוואה זוגית") היא הסדר משפטי בין בני זוג שבו כל אחד מהם מסתמך על הוראות הצוואה של האחר. בסוג צוואה זה, בני הזוג קובעים שהתנאים וההסדרים שנקבעו במשותף על ידי בני הזוג בחייהם, ימשיכו לחייב את בן הזוג הנותר בחיים לאחר פטירתו של בן זוגו. כלומר, הוראות הצוואה של כל אחד מבני הזוג, מסתמכת על ההוראות המפורטות בצוואת בן הזוג השני.

צוואה הדדית יכולה להיערך במסמך אחד משותף או בשני מסמכים נפרדים שנערכו במקביל. היא נפוצה במיוחד כאשר בני הזוג מבקשים להבטיח העברת רכוש לבן הזוג הנותר, ולאחר מכן לילדים או יורשים אחרים.

העיקרון בעשיית צוואה הדדית, והעיקרון של הורשה לבן הזוג שנותר, ואחר כך לצאצאים – נכון, מדויק (ואף רומנטי). מבחינה משפטית, מדובר במנגנון קשיח יחסית הדורש זהירות בניסוח, שכן הוא יוצר התחייבויות בעלות השלכות ארוכות טווח. יתר על כן, המציאות, הוראות החוק והפסיקה, עלולות ליצור מצב בו הדרך המשפטית שנבחרה, אינה מותאמת לצרכים, מביאה לפגיעה בחופש הבחירה, לפגיעה בבן הזוג, בצאצאים, במשפחה וביורשים.

מה היתרונות של צוואה הדדית?

היתרון המרכזי של צוואה הדדית: יצירת הסדר ירושה מתואם

היתרון המרכזי של צוואה הדדית הוא האפשרות ליצור הסדר ירושה מתואם מראש, המביא בחשבון לא רק את רצונו של כל אחד מבני הזוג, אלא גם את האופן שבו פטירתו של הראשון תשפיע על בן הזוג שנותר בחיים ועל חלוקת הרכוש בעתיד.

בצוואה רגילה, כל אחד מבני הזוג רשאי לקבוע באופן עצמאי את זהות יורשיו ואת אופן חלוקת עיזבונו. בצוואה הדדית, לעומת זאת, בני הזוג יכולים לתכנן יחד את רצף ההורשה: מה יקרה עם פטירת הראשון, אילו זכויות יעמדו לבן הזוג שנותר בחיים, ומה ייעשה ברכוש לאחר פטירת שניהם.

לדוגמה, בני זוג יכולים לבקש לקבוע כי לאחר פטירת הראשון, יעבור הרכוש לבן הזוג שנותר בחיים, כך שיוכל להמשיך להתגורר בדירת המגורים ולעשות שימוש בנכסים הפיננסיים לצורך מחייתו, רווחתו וצרכיו. במקביל, ניתן לקבוע מי יהיו היורשים בשלב הבא, למשל הילדים, ובאיזה אופן יחולק ביניהם הרכוש לאחר פטירת בן הזוג השני.

הסדר כזה מאפשר לבני הזוג להתמודד כבר בעת עריכת הצוואה עם שאלות שבדרך כלל מתעוררות רק לאחר פטירת אחד מהם: כיצד להבטיח את מגוריו של בן הזוג שנותר בחיים, כיצד לשמור על יציבותו הכלכלית, כיצד להתייחס לנכסים משמעותיים כגון דירת מגורים או תיק השקעות, וכיצד להסדיר את מעבר הרכוש לדור הבא.

יתרונות נוספים של צוואה הדדית

• קבלת החלטה משותפת על חלוקת הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים.
• הגנה על בן הזוג שנותר בחיים, באמצעות הסדר המאפשר לו להשתמש ברכוש שהתקבל בירושה בהתאם להוראות הצוואה ולצרכיו.
• צמצום פוטנציאל למחלוקות בין היורשים, באמצעות קביעת מנגנון ברור מראש.
• תכנון הירושה לדור הבא, לרבות קביעה מי יירש לאחר פטירת שני בני הזוג ובאילו תנאים.
• יצירת רצף בין שתי נקודות הזמן, פטירת בן הזוג הראשון ולאחר מכן פטירת בן הזוג השני.

אולם, אותו מנגנון שמעניק לצוואה ההדדית יציבות יוצר גם את החיסרון המרכזי שלה: צמצום מסוים של חופש השינוי בעתיד. מאחר שהצוואה מבוססת על הסתמכות הדדית בין בני הזוג, הדין קובע מנגנונים מיוחדים לביטולה או לשינויה, ובמיוחד לאחר פטירת אחד מבני הזוג. לכן, צוואה הדדית אינה רק מסמך הקובע "מי יירש"; היא מחייבת תכנון של מערכת היחסים בין הירושה הראשונה לירושה העתידית.

זו בדיוק הסיבה לכך שניסוח צוואה הדדית דורש לבחון מראש גם תרחישים עתידיים, כגון מכירת דירת המגורים, שינוי במצב המשפחתי, צורך רפואי או כלכלי של בן הזוג שנותר בחיים, שינוי במצבם של הילדים או רצון לשנות את זהות היורשים. ככל שההסדר המתוכנן מורכב יותר, כך חשוב יותר שהצוואה תבהיר מהו מרחב הפעולה שנותר לבן הזוג בחייו ומה יקרה לרכוש לאחר פטירתו.

• חוסר גמישות. החיסרון המרכזי בצוואה הדדית, הוא בחוסר היכולת לשנות הוראותיה, עם חתימת שני בני הזוג. לעיתים, "ננעלות" הוראות הצוואה ההדדית, למשך עשרות שנים, חרף שינויים בנסיבות, בהתנהלות, בצרכים, בהתנהגות הצאצאים או בן הזוג, וכו'.
• שליטה מוחלטת של בן הזוג שנשאר בחיים. לאחר פטירת בן הזוג הראשון, בן הזוג שנותר בחיים, רשאי לבצע כל שברצונו בחלקו בעיזבון, אף באופן הנוגד את כוונת בן הזוג שנפטר. בין הפעולות המותרות: מכירת נכסים ושימוש בהם; הענקת מתנות, ללא תמורה; העדפה לצאצא אחד; נישול צאצאים; ועוד. כך, ההחלטה המשותפת, שהיוותה את הבסיס לצוואה ההדדית – נעלמת. לשם ההמחשה: צוואה הדדית, שנוסחה בצורה לא ברורה, עלולה לנשל את ילדי המנוח, על ידי בת זוגו שנותר בחיים, שכן לא הוטמעו בצוואה סעיפים המגבילים או "נועלים" אותה. לפיכך, על הצוואה ההדדית להגביל את אפשרות השימוש של בן הזוג שנותר בחיים, בחלקו בעיזבון.
• אפשרות ביטול הצוואה. סעיף 8 (א) לחוק הירושה קובע כי כל אחד מבני הזוג רשאי לשנות את הצוואה בכל עת. זאת, רק לאחר שהודיע על כוונתו לבן הזוג האחר. לאחר פטירת אחד מבני הזוג, רשאי בן הזוג שנותר לכתוב צוואה, רק לאחר שויתר על חלקו בעיזבון. ייתכנו מקרים, בהם אחד מבני הזוג הופך לחסר כשירות משפטית. במקרה זה, לא יוכל בן הזוג לערוך צוואה חדשה, בשל מצבו. להרחבה בנושא כשירות וייפוי כוח מתמשך – מוזמנים לעיין במאמרים "ייפוי כוח מתמשך" ו"עריכת ייפוי כוח מתמשך".
• השפעה על יורשים פוטנציאליים. לדוגמה, ילדים מנישואים קודמים או בני משפחה אחרים. יורשים אלו עשויים להתנגד לשינויים בצוואה ולפתוח בהליכים משפטיים בטענה להסתמכות על הצוואה המקורית.

מה ההבדל בין צוואה רגילה לצוואה הדדית?

צוואה רגילה היא פעולה חד צדדית, שבה אדם קובע כיצד יחולק רכושו לאחר מותו, והוא רשאי לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד הוא כשיר משפטית. לעומת זאת, צוואה הדדית מבוססת על הסכמה והסתמכות בין שני בני זוג. כל שינוי בצוואה כפוף למגבלות שנועדו להגן על הצד השני, ולכן חופש הפעולה המשפטי מצומצם יותר.

הבדל מרכזי נוסף הוא במידת הגמישות: בצוואה רגילה ניתן לבצע שינויים חופשיים יחסית, בעוד שבצוואה הדדית שינוי חד צדדי עלול להיות בלתי אפשרי או לחייב השבה של נכסים.

בפועל, צוואה הדדית יוצרת מעין “חוזה מוסרי-משפטי” בין בני הזוג, גם אם אינה חוזה במובן המסחרי הקלאסי.

"מלכודת הדבש" של הצוואה ההדדית: הגנה על בן הזוג מול הבטחת ירושת הילדים

בני זוג רבים הפונים לעריכת צוואה הדדית עושים זאת מתוך דחף רגשי בריא. הרצון להבטיח שמי שחלק איתם חיים שלמים, לא ייזרק לרחוב על ידי הילדים, המעוניינים בירושה. אך כאן טמונה המורכבות המשפטית שעו"ד מיומן חייב לצפות עשרות שנים קדימה. השאלה אינה רק "מי יירש", אלא "מה יישאר לירושה".

אחד הקונפליקטים השכיחים ביותר בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל נובע מסעיף "יורש אחר יורש". במילים אחרות, הסעיף קובע שבן הזוג שנותר בחיים יורש הכל, ורק לאחר פטירתו – יורשים הילדים. אולם, החוק הישראלי קובע כי "הראשון רשאי לעשות בדבר שקיבל כבשלו". המשמעות? ללא ניסוח מגביל ומדויק של הצוואה, בן הזוג הנותר בחיים יכול למכור את דירת המגורים, להעניק את הכספים במתנה לצד ג', או לכלות את העיזבון בטיולים עם בן/בת הזוג החדשים מסביב לעולם, והילדים יישארו חסרי כל.

במשרד וולר ושות', אנו מיישמים אסטרטגיה של "איזונים ובלמים". אנו מציעים ללקוחותינו מנגנונים כמו רישום הערת אזהרה בטאבו לטובת הילדים כבר במועד הפטירה הראשון, תוך שמירה על זכות מגורים בלתי מסויגת לשורד. פתרון נוסף הוא קביעת סכום "קרן ירושה" שאין לגעת בו אלא למטרות רפואיות/סיעודיות מוכחות. גישה זו מונעת סכסוכים משפחתיים עתידיים ומבטיחה שההסתמכות ההדדית לא תהפוך לכלי לנישול הדור הבא. צוואה הדדית חכמה היא כזו שצופה לא רק את יום הפטירה, אלא את הדינמיקה המשפחתית המשתנה במציאות הישראלית המורכבת.

מתי כדאי לעדכן צוואה הדדית?

צוואה הדדית אינה מסמך שמנסחים פעם אחת ושוכחים ממנו. היא נועדה להסדיר את חלוקת העיזבון בהתאם למציאות המשפחתית והרכושית של בני הזוג, ומציאות זו עשויה להשתנות במהלך השנים. לכן, כאשר חל שינוי משמעותי בחיי המשפחה, ברכוש או במערכת היחסים בין בני המשפחה, כדאי לבחון מחדש את הוראות הצוואה ואת התאמתן למצב הקיים.

בין המצבים המצדיקים בחינה מחודשת של צוואה הדדית ניתן למנות:

• לידת ילד או נכד, כאשר מבנה המשפחה וההסדר הרצוי ביחס לדור הבא השתנו.
• פטירת אחד היורשים שנקבעו בצוואה, או שינוי מהותי במצבו של יורש.
• גירושין, פרידה או נישואין מחדש של אחד מבני הזוג או שינוי משמעותי אחר במבנה המשפחה.
• נישואין של אחד הילדים, כאשר בני הזוג מבקשים לבחון מחדש את אופן ההגנה על הרכוש שיועבר לדור הבא.
• רכישת נכס משמעותי, כגון דירה נוספת, מגרש או נכס מסחרי.
• מכירת דירת המגורים או החלפתה בנכס אחר, במיוחד כאשר הצוואה מתייחסת לנכס מסוים.
• שינוי במבנה העסק או בהחזקות העסקיות, לרבות הקמת חברה, מכירת פעילות או שינוי בזהות בעלי הזכויות.
• שינוי משמעותי במצב הבריאותי או ביכולת התפקודית של אחד מבני הזוג, המחייב לבחון מחדש את ההסדר הרכושי והמשפחתי.
• מעבר לדיור מוגן או שינוי משמעותי בצורכי המגורים והמחיה של אחד מבני הזוג.
• שינוי ביחסים בין בני המשפחה, לרבות התרחקות, סכסוך או שינוי משמעותי ביחסים עם אחד הילדים או היורשים.

חשוב במיוחד שלא להסתפק בבדיקה אם הפרטים המופיעים בצוואה עדיין נכונים. יש לבחון גם האם המנגנון המשפטי שנקבע בה עדיין מתאים למטרה שבני הזוג ביקשו להשיג. לדוגמה, אם הצוואה נועדה להבטיח את מגוריו של בן הזוג הנותר בחיים ולאחר מכן להעביר את הרכוש לילדים, יש לבדוק כיצד ההסדר מתמודד עם מכירת הדירה, רכישת דירה אחרת, שימוש בכספי הירושה או שינוי משמעותי בצורכי בן הזוג.

בצוואה הדדית קיימת חשיבות מיוחדת לעיתוי הבדיקה. כל עוד שני בני הזוג בחיים, קיימת אפשרות לבחון את הצוואה ולפעול לשינויה או לביטולה בהתאם למנגנון הקבוע בדין ובצוואה. לאחר פטירת אחד מבני הזוג, חלים על בן הזוג שנותר בחיים כללים מיוחדים המגבילים את האפשרות לשנות את ההסדר ההדדי.

לכן, כאשר מתרחש שינוי משמעותי בחיי המשפחה או ברכוש, לא כדאי להמתין עד שאחד מבני הזוג ילך לעולמו. בדיקה משפטית של הצוואה בשלב שבו שני בני הזוג בחיים מאפשרת לבחון את ההסדר הקיים, לזהות הוראות שאינן מתאימות עוד למציאות ולשקול, בהתאם לדין, אם וכיצד נכון לעדכן את התכנון המשפחתי.

האם ניתן לבטל צוואה הדדית?

ביטול צוואה הדדית אפשרי, אך כפוף למגבלות מהותיות שנועדו להגן על הסתמכות בן הזוג השני. החוק מבחין בין ביטול כאשר שני בני הזוג בחיים לבין ביטול לאחר פטירת אחד מהם.

כאשר שני בני הזוג בחיים

לאחר פטירת אחד מבני הזוג  

• אם טרם חולק עיזבון: בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו, צריך להסתלק מעיזבון בן הזוג המנוח שהיה אמור לרשת, על פי הוראות הצוואה ההדדית. רק לאחר מכן, ניתן לערוך צוואה חדשה.
• לאחר חלוקת העיזבון: על בן הזוג שנותר בחיים, המבקש לשנות את הצוואה ההדדית (לאחר שכבר ירש את בן הזוג), להשיב לעיזבון את חלקו בירושה. רק לאחר מכן, יוכל לערוך צוואה חדשה.  

לכן, ביטול צוואה הדדית מחייב בחינה משפטית מדויקת של נסיבות המקרה, ולעיתים ייעוץ מקצועי מוקדם.

הפתרון למגבלות הצוואה ההדדית

ההגבלות המפורטות בחוק הירושה, לגבי היכולת לשנות צוואה הדדית – אינן מחייבות. לכן, בני זוג העורכים צוואה הדדית, יכולים להתנות עליהן, במפורש, בצוואה. מכאן, שניתן לקבוע הוראות שונות לגבי אופן שינוי הצוואה. ניתן להורות על מועדים, נכסים כספיים, דירת המגורים, צאצאים, תנאים וכיוצ"ב.

לדוגמה: ניתן לקבוע בצוואה ההדדית כי בן הזוג הנותר בחיים רשאי למכור את דירת המגורים, אך חייב להשקיע את התמורה בנכס חלופי לטובת הילדים. ניתן גם לקבוע "חלון זמן" של שנתיים שבמהלכו לא ניתן לשנות את הצוואה לאחר פטירת בן הזוג הראשון.

מה קורה כאשר אחד מבני הזוג מפר את הצוואה ההדדית?

כאשר בן זוג פועל בניגוד להסדר שנקבע בצוואה הדדית, למשל על ידי ניסיון לבטל או לשנות אותה באופן חד צדדי ללא עמידה בתנאי החוק, הדבר עלול להיחשב כהפרה של מנגנון ההסתמכות.

במקרים כאלה, הדין אינו מאפשר התעלמות מהצוואה ההדדית, אלא קובע תנאים ברורים לתוקף הביטול. אם התנאים לא מתקיימים, ייתכן שהשינוי לא יוכר משפטית.

לאחר פטירת אחד מבני הזוג, הפרה של מנגנון ההסתמכות עשויה לחייב השבה של נכסים או ויתור על זכויות בעיזבון, בהתאם למועד הפעולה ולמצב חלוקת העיזבון.

בתי המשפט בוחנים את נסיבות המקרה, את לשון הצוואה ואת עקרון ההגינות בין הצדדים, במטרה לאזן בין רצון המצווה לבין הסתמכות הצד השני.

לכן, כל פעולה חד צדדית בצוואה הדדית צריכה להיבחן בזהירות רבה כדי להימנע מסנקציות משפטיות ותוצאות בלתי צפויות.

התנגדות לצוואה הדדית

בהתאם לחוק הירושה, המתנגדים לצוואה, רשאים להגיש ולהוכיח את התנגדותם לצוואה. לצורך זאת, יהא עליהם להצביע על פגמים המצדיקים את פסילת הצוואה. הוראות חוק הירושה, ופסיקות בתי המשפט, יצרו טענות ועילות, המאפשרות להתנגד לצוואה (או להגן עליה). עילות ההתנגדות הנפוצות ביותר, הן –

• שינוי הצוואה שלא בהתאם לחוק. לדוגמה, אי ביטול הצוואה כנדרש; אי השבת סכומים לעיזבון; ועוד.
• בעיות בעריכת הצוואה. בעיה בכשרות המשפטית של העדים לצוואה; צוואה שאינה עומדת בהוראות הדין; צוואות לא חתומות; צוואות מזויפות; צוואה שנשתכחה; ניגודי עניינים של עורך הדין שערך את הצוואה, ועוד.
• טעות בצוואה. צוואה הכוללת שגיאות, סתירות או טעויות עובדתיות. כל אחת מהן עשויה להביא לפרשנות המשנה את הבנת הוראות הצוואה.
• השפעה בלתי הוגנת – אונס, כפיה או איומים. סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע כי "צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה".
• אומד הדעת או הסתמכות הצדדים. הצוואה המשותפת נוצרת מהחלטת בני הזוג, יחדיו. מכאן, שחוסר הבנה של מהות הוראות הצוואה מצד אחד מבני הזוג, אפשר שתביא לפסילתה.

בכל מקרה בו קיימת צוואה הדדית, קיימת חשיבות רבה לבחינה מדוקדקת וזהירה שלה. יש לקרוא את מכלול הנסיבות, את השינויים במרוצת השנים, הקשרים בין בני הזוג, על מנת לבחון האם רצוי להגיש התנגדות. מוזמנים לקרוא הרחבה כאן על התנגדות לצוואה.

איך מפקידים צוואה הדדית?

ההפקדה מבוצעת אצל הרשם לענייני ירושה, באותה פרוצדורה של הפקדת צוואה רגילה (קישור כאן).

צוואה הדדית לעומת ייפוי כוח מתמשך: שני כלים, מטרה אחת

בני זוג רבים פונים למשרדנו עם שאלה אחת: "מה עדיף – צוואה הדדית או ייפוי כוח מתמשך?" התשובה הנכונה היא שאלו אינם כלים מתחרים, אלא כלים משלימים המגנים על שני שלבים שונים בחיים.

הצוואה ההדדית מגנה על מה שיקרה אחרי המוות. היא קובעת מי יירש את הרכוש, באיזה סדר, ובאילו תנאים. היא פועלת רק מרגע הפטירה ואילך, ואין לה כל תוקף בעוד שני בני הזוג בחיים.

ייפוי הכוח המתמשך, לעומת זאת, מגן על מה שיקרה בחיים. ספציפית, בתקופה שבה אדם אינו מסוגל עוד לקבל החלטות בעצמו, בשל מחלה, תאונה, ירידה קוגניטיבית או כל אירוע אחר השולל כשירות משפטית. ייפוי הכוח המתמשך מסמיך מראש אדם אמין (לרוב, בן הזוג) -לנהל את ענייני הממנה: חשבונות בנק, נכסי נדל"ן, טיפול רפואי, ומגורים.

הבעיה שרבים אינם מודעים לה: צוואה הדדית אינה מספקת הגנה למצב של אובדן כשירות. אם בן זוג אחד מאבד את כשירותו המשפטית, אין בכוחה של הצוואה לאפשר לבן הזוג השני לנהל את הנכסים המשותפים. ללא ייפוי כוח מתמשך, ייאלץ בן הזוג לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס. זהו הליך ארוך, יקר ומתיש, שלעיתים מסתיים במינוי גורם זר לניהול ענייני המשפחה. יתרה מכך, ייפוי כוח מתמשך שנחתם לאחר אובדן הכשירות – פסול לחלוטין. זהו כלי שחייבים לערוך בעודו בתוקף, כלומר כשהאדם צלול ומסוגל להבין את משמעות ההחלטה.

המסקנה המעשית היא שמשפחות חכמות עורכות את שני המסמכים במקביל: הצוואה ההדדית מסדירה את חלוקת העיזבון לאחר המוות, וייפוי הכוח המתמשך מסדיר את ניהול החיים בטרם יגיע אותו יום. יחד, הם מהווים מעטפת משפטית מלאה שמגנה על בני הזוג ועל ילדיהם בכל שלב אפשרי, ומונעת את הצורך בהתערבות שיפוטית בשעה שהמשפחה זקוקה לשקט ולא לסכסוך.

מדוע חשוב לערוך צוואה הדדית בליווי משפטי?

צוואה הדדית היא מסמך משפטי מורכב, משום שהיא משלבת בין חופש הציווי לבין עקרון ההסתמכות ההדדית. בני הזוג אינם מבקשים רק לקבוע מי יירש אותם, אלא ליצור הסדר מתואם המתייחס לשתי נקודות זמן: פטירתו של הראשון מבני הזוג ולאחר מכן חלוקת הרכוש לאחר פטירת השני.

משום כך, ניסוח הצוואה מחייב להתייחס לא רק למצב הקיים במועד עריכתה, אלא גם לתרחישים אפשריים בעתיד. מה יקרה אם דירת המגורים תימכר? כיצד יוכל בן הזוג שנותר בחיים להשתמש ברכוש? מה יהיה דינו של נכס שנרכש במקום הנכס המקורי? כיצד יטופלו נכסים עסקיים? ומה יקרה אם מבנה המשפחה ישתנה או אם היחסים בין היורשים יהיו שונים בעתיד?

ליווי משפטי נכון מאפשר להתאים את ההסדר לנסיבות המשפחתיות והרכושיות של בני הזוג, לרבות קיומם של ילדים משותפים או ילדים מנישואים קודמים, נכסי מקרקעין, נכסים פיננסיים, זכויות עסקיות והיבטי מס. אך לא פחות מכך, עריכת צוואה הדדית דורשת מומחיות משפטית, ניסיון מקצועי וניסיון חיים.

הצוואה צריכה לשקף במדויק את רצון בני הזוג ואת הוראות הדין החלות במועד עריכתה, אך גם להביא בחשבון שינויים ותרחישים אפשריים בעתיד. דווקא במקומות שבהם המציאות עלולה להשתנות, ניסוח מדויק מראש עשוי למנוע מחלוקת משפטית שנים לאחר מכן.

במובן זה, איכותה של צוואה הדדית אינה נמדדת רק בשאלה אם היא קובעת מי יירש את הרכוש. היא נבחנת גם ביכולתה לתת מענה למצבים שלא ניתן לדעת מראש אם יתרחשו, תוך יצירת איזון בין ההגנה על בן הזוג שנותר בחיים לבין הרצון להבטיח את העברת הרכוש לדור הבא.

לכן, כאשר בני זוג שוקלים לערוך צוואה הדדית, או כאשר חל שינוי משמעותי בחייהם לאחר שכבר ערכו צוואה כזו, מומלץ לבחון את ההסדר כמכלול ולא להסתפק בתיקון נקודתי של סעיף כזה או אחר.

תכנון מוקדם, ניסוח מדויק ובחינה של התרחישים האפשריים הם הבסיס לצוואה הדדית שמסוגלת לשקף את רצון בני הזוג גם כאשר המציאות משתנה.

צרו קשר עם משרד וולר ושות'