top image

צוואה הדדית

צוואה הדדית, צוואה זוגית

צוואה הדדית

צוואה הדדית (מכונה גם “צוואה זוגית“), היא צוואה שעורכים במשותף בני זוג. בסוג צוואה זה, בני הזוג קובעים שהתנאים וההסדרים שנקבעו במשותף על ידי בני הזוג בחייהם, ימשיכו לחייב את בן הזוג הנותר בחיים לאחר פטירתו של בן זוגו. כלומר, הוראות הצוואה של כל אחד מבני הזוג, מסתמכת על ההוראות המפורטות בצוואת בן הזוג השני. צוואות בני זוג יוכרו כצוואות הדדיות, אף אם “ההדדיות” לא נכתבה במפורש, במידה והן זהות בניסוחן, נחתמו באותו תאריך, או שניתן להבין מתוכנן כי היתה הסתמכות הדדית בין בני הזוג. העיקרון בעשיית צוואה הדדית, והעיקרון של הורשה לבן הזוג שנותר, ואחר כך לצאצאים – נכון, מדויק (ואף רומנטי). אולם המציאות, הוראות החוק והפסיקה, עלולות ליצור מצב בו הדרך המשפטית שנבחרה, אינה מותאמת לצרכים, מביאה לפגיעה בחופש הבחירה, לפגיעה בבן הזוג, בצאצאים, במשפחה וביורשים.

 

יתרונות צוואה הדדית

  • החלטה משותפת על חלוקת הנכסים שבני הזוג צברו במשותף.
  • הבטחת הביטחון הכלכלי של כל אחד מבני הזוג, לאחר פטירתו של בן הזוג השני. בן הזוג שנותר בחיים, יוכל לעשות שימוש בדירת המגורים ובמלוא הרכוש, לרווחתו ולצרכיו, לפי שיקול דעתו.
  • מניעת סכסוכים במשפחה, לאחר פטירת אחד מבני הזוג.
  • ניתן לכלול הוראות שונות לגבי היורשים הבאים.

צוואה הדדית חסרונות

  • חוסר גמישות. החיסרון המרכזי בצוואה הדדית, הוא בחוסר היכולת לשנות הוראותיה, עם חתימת שני בני הזוג. לעיתים, “ננעלות” הוראות הצוואה ההדדית, למשך עשרות שנים, חרף שינויים בנסיבות, בהתנהלות, בצרכים, בהתנהגות הצאצאים או בן הזוג, וכו’.
  • שליטה מוחלטת של בן הזוג שנשאר בחיים. לאחר פטירת בן הזוג הראשון, בן הזוג שנותר בחיים, רשאי לבצע כל שברצונו בחלקו בעיזבון, אף באופן הנוגד את כוונת בן הזוג שנפטר. בין הפעולות המותרות: מכירת נכסים ושימוש בהם; הענקת מתנות, ללא תמורה; העדפה לצאצא אחד; נישול צאצאים; ועוד. כך, ההחלטה המשותפת, שהיוותה את הבסיס לצוואה ההדדית – נעלמת. לשם ההמחשה: צוואה הדדית, שנוסחה בצורה לא ברורה, עלולה לנשל את ילדי המנוח, על ידי בת זוגו שנותר בחיים, שכן לא הוטמעו בצוואה סעיפים המגבילים או “נועלים” אותה. לפיכך, על הצוואה ההדדית להגביל את אפשרות השימוש של בן הזוג שנותר בחיים, בחלקו בעיזבון.
  • אפשרות ביטול הצוואה. סעיף 8 (א) לחוק הירושה קובע כי כל אחד מבני הזוג רשאי לשנות את הצוואה בכל עת. זאת, רק לאחר שהודיע על כוונתו לבן הזוג האחר. לאחר פטירת אחד מבני הזוג, רשאי בן הזוג שנותר לכתוב צוואה, רק לאחר שויתר על חלקו בעיזבון. ייתכנו מקרים, בהם אחד מבני הזוג הופך לחסר כשירות משפטית. במקרה זה, לא יוכל בן הזוג לערוך צוואה חדשה, בשל מצבו. להרחבה בנושא כשירות וייפוי כוח מתמשך – מוזמנים לעיין במאמרים “ייפוי כוח מתמשך” ו”עריכת ייפוי כוח מתמשך“.

 

ביטול צוואה הדדית  

כאשר שני בני הזוג בחיים

כשאחד מבני הזוג מבקש לבטל את צוואתו, עליו למסור הודעה, בכתב, לבן הזוג על ביטול הצוואה. עם מסירת ההודעה, יבוטלו הצוואות ההדדיות של שני בני הזוג.

לאחר פטירת אחד מבני הזוג  

במצב זה, יש צורך לבחון את חלוקת העזבון (כלל נכסי המנוח – רכוש, נכסים, זכויות וחובות, העוברים ליורשים), כדלקמן:
  • אם טרם חולק עיזבון: בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו, צריך להסתלק מעיזבון בן הזוג המנוח שהיה אמור לרשת, על פי הוראות הצוואה ההדדית. רק לאחר מכן, ניתן לערוך צוואה חדשה.
  • לאחר חלוקת העיזבון: על בן הזוג שנותר בחיים, המבקש לשנות את הצוואה ההדדית (לאחר שכבר ירש את בן הזוג), להשיב לעיזבון את חלקו בירושה. רק לאחר מכן, יוכל לערוך צוואה חדשה.  

 

הפתרון למגבלות הצוואה ההדדית

ההגבלות המפורטות בחוק הירושה, לגבי היכולת לשנות צוואה הדדית – אינן מחייבות. לכן, בני זוג העורכים צוואה הדדית, יכולים להתנות עליהן, במפורש, בצוואה. מכאן, שניתן לקבוע הוראות שונות לגבי אופן שינוי הצוואה. ניתן להורות על מועדים, נכסים כספיים, דירת המגורים, צאצאים, תנאים וכיוצ”ב.

 

התנגדות לצוואה הדדית

בהתאם לחוק הירושה, המתנגדים לצוואה, רשאים להגיש ולהוכיח את התנגדותם לצוואה. לצורך זאת, יהא עליהם להצביע על פגמים המצדיקים את פסילת הצוואה. הוראות חוק הירושה, ופסיקות בתי המשפט, יצרו טענות ועילות, המאפשרות להתנגד לצוואה (או להגן עליה). עילות ההתנגדות הנפוצות ביותר, הן –

  • שינוי הצוואה שלא בהתאם לחוק. לדוגמה, אי ביטול הצוואה כנדרש; אי השבת סכומים לעיזבון; ועוד.
  • בעיות בעריכת הצוואה. בעיה בכשרות המשפטית של העדים לצוואה; צוואה שאינה עומדת בהוראות הדין; צוואות לא חתומות; צוואות מזויפות; צוואה שנשתכחה; ניגודי עניינים של עורך הדין שערך את הצוואה, ועוד.
  • טעות בצוואה. צוואה הכוללת שגיאות, סתירות או טעויות עובדתיות. כל אחת מהן עשויה להביא לפרשנות המשנה את הבנת הוראות הצוואה.
  • השפעה בלתי הוגנת – אונס, כפיה או איומים. סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע כי “צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה“.
  • אומד הדעת או הסתמכות הצדדים. הצוואה המשותפת נוצרת מהחלטת בני הזוג, יחדיו. מכאן, שחוסר הבנה של מהות הוראות הצוואה מצד אחד מבני הזוג, אפשר שתביא לפסילתה.

בכל מקרה בו קיימת צוואה הדדית, קיימת חשיבות רבה לבחינה מדוקדקת וזהירה שלה. יש לקרוא את מכלול הנסיבות, את השינויים במרוצת השנים, הקשרים בין בני הזוג, על מנת לבחון האם רצוי להגיש התנגדות. מוזמנים לקרוא הרחבה כאן על התנגדות לצוואה.

 

הפקדת צוואה הדדית

ההפקדה מבוצעת אצל הרשם לענייני ירושה, באותה פרוצדורה של הפקדת צוואה רגילה (קישור כאן).

 

כתיבת צוואה הדדית עם עורך דין מומחה

כתיבת צוואה הדדית, זהה, ככלל, לכתיבת צוואה “רגילה”. בני הזוג נפגשים עם עו”ד צוואות וירושות מומחה, ומחליטים – בפגישה אחת או יותר, לפי הנדרש – מה יהיו הוראות הצוואה וכיצד יחולק העיזבון ליורשים, לאחר מותם. כתיבת צוואה הדדית דורשת מומחיות ורגישות. היא מחייבת ניסיון מקצועי, וניסיון חיים. היא מחייבת שיקוף מדויק של הוראות הדין כיום, והעלאת אפשרויות של הצפוי בעתיד, בתרחישים שונים. כדי להפחית את הסיכונים בצוואה משותפת, פנו לעורך דין מומחה, שצבר ניסיון במשך עשרות שנים.

עו”ד ונוטריון פנחס וולר מתמחה בצוואות הדדיות, ירושות, ובכל ההליכים והערכאות המשפטיות, במשך למעלה מ-40 שנה. צרו קשר, כבר עכשיו, עם עורך דין צוואות וירושות מומחה.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר

מאמרים נוספים