חוק האקלים, התשפ”ג-2023
ביום 18/10/2021, פרסם המשרד להגנת הסביבה, את תזכיר חוק האקלים, לאחר קבלת עמדות הציבור. בהמשך לכך, אישרה הממשלה ביום 9/5/2022 את החוק, והעבירה אותו להמשך תהליך החקיקה בכנסת. מטרת החוק היא ליצור מסגרת ארגונית, מתכללת, להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים. תזכיר החוק שם דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות הנדרשת: מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה, על פי יעדים ותכניות מובנות; וקידום ההיערכות להשפעות הנובעות משינוי אקלים ולנזקי משבר האקלים. עם חקיקת חוק האקלים, מדינת ישראל תיישר קו עם יתר מדינות ה-OECD, אשר התחייבו בחקיקה ליעדים מדידים.
נקודות עיקריות בחוק האקלים:
- עדכון יעדיים לצמצום פליטות גזי חממה. בהתאם לסעיף 24 להחלטת הסכם פריז, נדרשות המדינות החברות באמנת האקלים, אשר הגישו למזכירות אמנת האקלים יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, מציע תזכיר החוק לעדכן את היעד, כך שיציב רף שאפתני יותר לצמצום פליטות גזי חממה. לפיכך, מוצע לקבוע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 לפיו הכמות השנתית של פליטות גזי חממה תעמוד על 73% בלבד מכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015.
- הכנת תכנית לאומית לטווח ארוך. השר להגנת הסביבה יביא לאישור הממשלה תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. תכנית זו תכלול יעדי ביניים להפחתת פליטות של גזי חממה, יחד עם שורה של אמצעים אופרטיביים שייושמו על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים. אמצעים כאלה עשויים לכלול קביעת סטנדרטים מחייבים להתייעלות אנרגטית וצמצום פליטות במבנים ובתשתיות, דיווח שנתי של משרדי הממשלה, מתן תמריצים לייעול השימוש במשאבים ולהפחתת פליטות בתעשייה, הקמת תשתיות לחשמול תחבורה ולמיון ומחזור פסולת, יישום כלי סיוע לפיתוח טכנולוגיות נקיות, ואף יצירת בסיסי ידע ונתונים והנגשתם לקהלים רלוונטיים. התכנית הראשונה צפויה להיות מאושרת עד סוף שנת 2025 והיא תעודכן מדי חמש שנים.
- חובת דיווח לכנסת. רכיב מרכזי בחקיקת האקלים בעולם הוא הקמה של מנגנון דיווח ובקרה, במסגרתו מדווחת הממשלה לכנסת מקבילה על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור, ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור, והן לעניין קבלת החלטות המדיניות ארוכות הטווח. לפיכך, מוצע כי השר יגיש בתום כל שנה קלנדרית, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח בדבר יישום התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לגבי השנה הקלנדרית הקודמת.
- הקמת ועדה מייעצת. גיבוש מדיניות לאומית המתמודדת כראוי עם משבר האקלים, מחייבת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לפיכך, יש להקים ועדה מייעצת לשינוי אקלים.
- סמכויות השר להגנת הסביבה. מוצע כי השר להגנת הסביבה יהיה ממונה על ביצוע הוראות החוק, ויהיה מוסמך להתקין תקנות לצורך יישומו, ובכלל זה בעניין קביעת חובה בדבר הגשת תסקיר שיבחן את ההשפעות הצפויות מתכניות שעניינן תשתיות תחבורה, הקמת מבנים או אנרגיה על פליטות גזי חממה ואת מידת התאמתן לתכניות ההיערכות לשינוי אקלים.
