חובות ההנגשה של הרשויות המקומיות

בסוף שנות ה-90, חוקקה הכנסת את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998. זאת, על מנת “להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים”. על הרשויות המקומיות הוטלה אחריות נרחבת לביצוע השינויים וההתאמות, בתחומים הפיזיים ובתחומי השירות (אולם, ללא תקציב מתאים לכך). מוזמנים לעיין בתמצית חובות ההנגשה החלות על הרשויות המקומיות.

הנגשה ברשויות המקומיות

נגישות היא תנאי מוקדם לקיום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לפיכך, קובע החוק כי “מקום ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות”, וקובע הוראות בדבר הנגשת מקומות ציבוריים, בתחומים השונים. הרשויות המקומיות חייבות להנגיש את כל המקומות שבאחריות ובבעלות הרשות, וכן להנגיש את כל השירותים שהרשות מספקת, בתוך פרק זמן קצוב, לכל סוגי המוגבלות. לצד זאת, חלות חובות על הרשות המקומית, למנות בעלי תפקיד וליידע את הציבור כולו, על פעולות הרשות בתחום.

תחומי פעולה עיקריים בתחום ההנגשה ברשויות המקומיות:

• נגישות פיזית – הנגשת מבנים, תשתיות וסביבה (“נגישות מתו”ס”). תהליך ההנגשה מצריך ביצוע סקר ומיפוי הנכסים והשטחים בעיר החייבים בהנגשה, ותעדופם על פי סקירת נגישות, תמחור עלויות וקביעת לוחות זמנים לביצוע. ההנגשה מבוצעת מכח הוראות חוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965; חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע”ב-2011; ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), תשע”א – 2011. חוק ההסדרים לשנת 2021 אפשר פריסת ביצוע ההנגשה שנותרה, עבור מבני ציבור קיימים ומקומות שאינם בניין, ל-4 שנים נוספות (החל מיום 31.3.22), 25% מדי שנה, וזאת בכפוף לעמידה מוכחת ביעדי הביניים מידי שנה.

• נגישות השירות – בחינת אופן מתן השירות והמידע לציבור, איתור צרכי הציבור בתחום הנגישות, שינוי נהלי עבודה, שיטות, נהגים והדרכת עובדים. על הרשות המקומית ליידע את עובדיה בדרישות החוק, להנחות את העובדים המספקים שירות באופן ישיר ואת הממונים עליהם ואת נושאי המשרה כיצד להעניק שירות מותאם ונגיש. בנוסף, על הרשות המקומית להכין תכנית הדרכה שתאושר על ידי מורשה לנגישות השירות, ועוד.

• בנייה חדשה – הכללת הסדרת התאמות לנגישות בכל מבנה ובכל שירות חדש המוצע לתושב.

מימון ההנגשה

תחום הנגישות ברשויות מקומיות מתוקצב באמצעות התקציב השנתי השוטף, ובמסגרת תקציב בלתי רגיל (תב”ר). בתחום מבני החינוך, החל משנת 2008, מתקצב משרד החינוך פתרונות הנגשה פרטנית, לבתי ספר שבהם לומדים תלמידים בעלי מוגבלות. בהתאם לנוהל, לאחר בחינת מסמכי הבקשה ימציא משרד החינוך לרשות המקומית התחייבות תקציבית להנגשת בית הספר. משרדי הממשלה השונים מפרסמים, מדי תקופה, “קולות קוראים” לביצוע הנגשות למבני ציבור שהם בבעלות הרשויות המקומיות.

פרסום התאמות נגישות

סעיף 34 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), קובע, בין היתר, כי הרשות המקומית תפרסם את התאמות הנגישות שבוצעו בשירות, ובמקומות הציבוריים שניתן בהם שירות, בדרכים הבאות ולפי העניין:

בדרכי הפרסום המקובלות בשירות המוענק; בהתאמות הנגישות למידע; לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימיליה, דואר, דוא”ל, SMS או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש הרשות המקומית; ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות המקומית. בנוסף, רשות מקומית החייבת בביצוע התאמות נגישות לאירועים, תפרסם את דבר קיום האירוע, מועדו, והתאמות הנגישות הניתנות בו.

אחראים ברשויות המקומיות

לצורך ניהול תחום הנגישות ברשויות המקומיות, קובעים החוקים והתקנות את הצורך במינוי של מספר בעלי תפקידים ייעודיים:

• ממונה נגישות.
• רכז נגישות: תפקידו, בין היתר, למסור מידע לציבור על אודות נגישותם של שירותי ציבור או המקומות שבהם הם ניתנים (ראו מסמך תיאור תפקיד, באתר משרד הפנים).

פרטיהם של האחראים, יהיו מפורסמים: שם, תפקיד, מיקום המשרד/ העמדה, ופרטי התקשרות.

הנגשת מוסדות חינוך ברשות המקומית

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, קובע כי חובת הנגשת בתי הספר תוחל בהדרגה, עד להשלמת כל ההתאמות הנדרשות בכל בתי הספר. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), קובע מספר אלמנטים ואמצעים, להנגשת בתי הספר. על הרשות המקומית להחזיק בידיה, מידע על סטטוס נגישות מוסדות החינוך,  לרבות אמצעי ההנגשה שבו ולרבות שם הגוף המפעיל.

הנגשת מוסדות ציבור קיימים ברשות המקומית

סעיף 2 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), קובע כי הרשות מחוייבת לבצע סקר נגישות בכל בניין, או חלק מבניין, אשר היא חייבת חייב בהנגשתו. את הבדיקה חובה לבצע באמצעות טופס ייעודי שפורסם. בהתאם לתוצאות הבדיקה והוראות התקנות, הרשות נדרשת להשלים את ביצוע התאמות הנגישות, ולתעד זאת באמצעות טופס ייעודי.

הנגשת מקומות שאינם בניינים ברשות

סעיף 5(ב) בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע”ד-2013, קובע כי על הרשות המקומית להכין רשימה, ותשלים את ביצוע התאמות הנגישות, בהתאם ללוחות הזמנים המפורטים בתקנה, עבור סוגי המקומות הבאים: בית עלמין המשרת רשות מקומית אחת 10,000 אנשים לפחות, או כמה רשויות מקומיות שסך כל תושביהן 10,000 שנאים לפחות; גן ציבורי ששטחו ארבעה דונמים לפחות; אתר שעשועים הכולל 5 מתקני שעשועים לפחות, או שמתקיימות בו פעילויות אחרות שהציבור עובר במהלכן חוויה ייחודית; מקום רחצה; מקום קדוש המשמש לעלייה לרגל שמבקרים בו בשנה 5,000 איש לפחות; גן חיות; אתר הנצחה ממלכתי או חיילי; וגן אירועים.

תכנית הפעולה שתכין הרשות תכלול את פירוט מרכזי העניין שיונגשו במקומות כאמור. אישור התכנית לפני ביצוע, יהיה על ידי מורשה לנגישות מתו”ס; ואישור ביצוע בהתאם לתכנית הפעולה.

התאמות נגישות פרטנית

סעיף 3 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית להורה ולתלמיד), תשע”ח-2018, קובע כי מנהל מחלקת החינוך ברשות, יודיע לרושם על זכותו שיבוצעו התאמות נגישות לתלמיד או להורה שהוא אדם עם מוגבלות. הודעה כאמור תימסר יחד עם ההודעה על מועדי הרישום ברשות המקומית, הנשלחת למענו של הרושם, בהגיע התלמיד לגיל לימוד חובה או בהירשמו לראשונה למוסד חינוך. נודע לבעל המוסד החינוכי על תלמיד הזקוק להנגשה, יודיע להורי התלמיד על זכותם להגיש בקשה.

מדריכי הנגשה לרשויות המקומיות

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, פרסמה בחודש ספטמבר 2020, מדריך לרשות המקומית לקראת פיקוח.

תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

בחודש יוני 2022, אישרה הכנסת את תיקון 23 לחוק. תיקון זה ביקש להטמיע בצורה רחבה את הוראות הנגישות והפעולה להשגת ייצוג הולם, על ידי מנגנוני פיקוח ואכיפה אפקטיביים. במרכז התיקון שני חידושים:

• הרחבת האפשרות להגשת תביעה בגין הפרת חוק השוויון. התיקון מאפשר לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לתבוע,  כמיופת-כוחו של אדם בעל מוגבלות, את מי שהפר את חובות הנגישות, או את מי שהפלה אדם בעל מוגבלות במתן שירות ציבורי. בעוד שלפני התיקון, הנציבות יכלה לתבוע את משרדי הממשלה רק בשמו של אדם אשר הופלה בתעסוקה, לאחר התיקון, יכולה הנציבות להגיש תביעות בשם אדם גם בתחומי הנגישות וההפליה במקום ציבורי ובשירות ציבורי.
• יצירת מסלול אכיפה מנהלי, שבמרכזו הסמכות להטיל עיצומים כספיים. במסגרת כלי אכיפה זה, תוכל הנציבות להטיל עיצומים כספיים על כל מי שמפר את חובתו להנגיש או חובותיו לייצוג הולם, לרבות משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, נותני שירות בריאות, חינוך, תחבורה ועסקים פרטיים. סמכות זו תכנס לתוקף שנה מיום פרסום החוק (כלומר, ב-13.7.2023) בתנאי שעד למועד זה יושלמו תקנות ונהלים שנדרשים ליישום.

בנוסף, החוק נותן בידי הנציבות סמכות לנקוט גם אמצעים נוספים (“התראה מנהלית” או “התחייבות ועירבון”). אמצעים אלו ינקטו בנסיבות מסוימות, לפי נהלים שייקבעו על ידי הנציבות באישור היועץ המשפטי לממשלה.

עורך דין מומחה לענייני רשויות מקומיות

משרד עורכי דין וולר ושות’ מעניק לרשויות מקומיות ולתאגידים עירוניים, ליווי וייעוץ משפטי שוטף. המשרד מסייע לרשויות מקומיות להיערך ולקדם תכניות התאמות נגישות, לבצע פרויקטים, סקרים ומכרזים בתחום הנגישות, וכן להתגונן בפני עתירות המוגשות כנגדן. לכל שאלה בתחום, צרו קשר.