“קולות קוראים” הם פניות יזומות מטעם גופים ציבוריים, ממשלתיים, או פרטיים, המזמינות גורמים שונים להגיש הצעות או בקשות לקבלת מימון, תמיכה, שירותים, או שיתוף פעולה בפרויקטים מסוימים. המונח נפוץ בעיקר בתחומי תרבות, מחקר, חינוך, ופיתוח חברתי וכלכלי, אך הוא רלוונטי גם בתחומים אחרים כמו משפטים, טכנולוגיה וחדשנות. תקציבים אלו מיועדים לממש את מדיניות הממשלה ואת מדיניות הגוף המתקצב, פרויקטים ספציפיים וכן בנושאים כלליים שברצונם לקדם. מקורו של הבסיס החוקי לחלוקת הכספים בחוק התקציב השנתי, המתיר חלוקת כספים מתוך תקציבי משרדי הממשלה לצורך תמיכה בגופים אחרים.
פרסומי קולות קוראים
הפרסומים נעשים לאורך כל השנה, כאשר מהות ותנאי התמיכה (הפעולה המבוקשת, התחום, המועדים, תנאי הסף, סוגי הגופים הזכאים לקבלת התמיכה, הקריטריונים והתבחינים לפיהם יבדקו הבקשות, הסכום המוקצב, סכומי ההשתתפות העצמית, הסידורים האדמיניסטרטיביים, את טפסי הבקשה, האסמכתאות והצרופות הנדרשות, את תנאי הסף לקבלת התמיכה, ואת כלל הנהלים הנוגעים להגשת בקשת התמיכה ותכולתה, וכיוצ”ב) מוכתבים בפרסום עצמו. אופן והליכי חלוקת הכספים, הנם בהתאם לפרק התמיכות בהוראת תכ”ם 6.2.1.
באופן עקרוני, הודעה על הקול הקורא מתפרסמת ב”רשומות”, בעיתונים היומיים, בפרסומי לשכת הפרסום הממשלתית, ולרוב באתר האינטרנט של הגוף המפרסם.
אתגרים בטיפול ובניהול קולות קוראים
אתגר איתור המידע
אמנם, הקולות הקוראים מתפרסמים במגוון רחב של ערוצים, אולם פעמים רבות הם מתפרסמים באיחור רב, או רק בחלק מאמצעי הפרסום, לעיתים באופן תמציתי ביותר, ובשפה שאינה נגישה או ברורה. אגף בכיר לתכנון ומדיניות במשרד הפנים, כמו גם גופים נוספים, עושים מאמץ לפרסם את המידע, אולם עדיין הפערים רבים.
אתגר ההבנה
רבים מפרסומי הקולות הקוראים מנוסחים באופן מסורבל ולא ברור, בשפה בירוקרטית, פעמים רבות תוך הפניה לחקיקה או הוראות מנהליות אחרות, דרושה מיומנות גבוהה כדי להבין מהי מהות הקול הקורא, באיזו מידה הגוף המבקש עומד בתנאי הסף, איזו פעילות צריך לבצע כדי להגיש בקשה, ומהם סיכויים הזכיה בתמיכה. בנוסף, ככל שנמצאו חוסרים או אי בהירויות בנוסח, או שהגוף המבקש מעוניין לשפר את סיכויו בהליך, יש לפנות בשאלות הבהרה לגוף המפרסם.
אתגר הטיפול
פעמים רבות, קיימים אתגרים באיתור המידע ברשות (מידע הנדסי, מידע סטוטוטורי, מידע כלכלי, מידע ארגוני, פרוטוקולים, סקרים, תחזיות או תכניות), בנגישות למידע, בצורך להתקשר במהירות עם מומחה לצורך פעולות מקדימות להגשה, ביכולת קבלת ההחלטות לעניין ההגשה לקול הקורא (דוגמת העמדת תקציב השתתפות עצמי, תכניות עבודה שנתיות), ביכולת שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים ברשות, אתגרים בכתיבה הטכנית והמקצועית של המענה ובמילוי הטפסים הנדרשים, אתגרים בירוקרטיים בהגשה (חתימות מורשי חתימה, אימותי חתימה על ידי היועץ המשפטי), ועוד. כל אלו, בתוך לוחות הזמנים שהוקצבו בקול הקורא.
רלוונטיות
כאשר הקול הקורא זוכה להיענות גבוהה, ייתכן עומס על הצוות המטפל בבחינת ההצעות. במקרים רבים, עד שניתנת תשובה, ועד שמתחילה פעילות, הצורך או סדרי העדיפויות משתנים.
יכולת הבקרה והמימוש
הטיפול בקולות הקוראים הוא מתמשך, ולעיתים, עד מתן תשובות סופיות באשר לזכיה, משך הזמן עשוי לעמוד על חודשים רבים (ואף נתקלנו במקרים בהם התשובה ניתנה כעבור כשנה). לאחר ההודעה, יש לבצע התאמות תקציביות, להתקשר עם הגופים הרלוונטיים בהתאם להוראות הדין, לבצע את הפעילות, לעמוד בהנחיות המקצועיות שהוכתבו בקול הקורא, לבצע בקרות, לבצע דיווחים עיתיים, ולבסוף דיווחים ודרישה תקציבית. כל אלו עשויים לארוך מספר שנים, והכשלים האפשריים בתהליך – מרובים.
מבנה ותוכן של קול קורא
“קול קורא” כולל לרוב:
- מטרה ויעדים. תיאור הפרויקט או היוזמה שלשמה פורסם הקול הקורא.
- תנאי סף. קריטריונים שמבקשי ההצעה צריכים לעמוד בהם כדי להשתתף (למשל, ניסיון מקצועי, צורך, גודל רשות, מיקום הרשות וכדומה).
- דרישות הגשה. פירוט המסמכים, המידע והפורמטים הנדרשים להגשת ההצעה.
- מועדים. לוחות זמנים להגשה, תשובות והשלמת הפרויקט.
- תנאי התקשרות. לעיתים מפורטים גם תנאים משפטיים וכלכליים, כמו תקציבים, אופן התקשרות, ופיקוח.
מה ההבדל בין קולות קוראים לבין מכרזים?
ככלל, אין הבדל ביניהם. במגזר הציבורי, המונח “מכרז” ו”קול קורא”, משמשים בערבוביה. אלא שקיימים מספר הבדלים משמעותיים ביניהם. ראשית, קולות קוראים מאפשרים גמישות רבה יותר למפרסם, והוא מבקש הצעות ורעיונות. זאת, בניגוד למכרז, המגדיר באופן מפורט את העבודות או השירותים הנדרשים. שנית, בעוד שקולות קוראים אינם מוסדרים בחקיקה ספציפית (אולם הם כפופים לעקרונות המשפט המנהלי – שוויון, הגינות ושקיפות), חוק חובת המכרזים מסדיר את אופן ניהולו של המכרז, מספר הזוכים וכו’: כל סטייה, טכנית או מהותית מהוראות המכרז או הפסיקה, עלולה להוביל לביטול ההליך. שלישית, הקריטריונים לבחירה: בעוד שקולות קוראים מאפשרים שקלול של קריטריונים “רחבים” או “רכים”, הרי שבמכרזים, הקריטריונים לבחירה הנם המחיר ו/או האיכות.
למשרד עורכי דין וולר ושות’ ניסיון רב בתחום הטיפול בקולות קוראים, באמצעות עו”ד רועי וולר- כבעל תפקיד בכיר לשעבר במשרדי הממשלה, ברשות המקומית, עורך דין מיצוי תקציבי עבור גופים ציבוריים, וכיועץ משפטי. צרו קשר, כבר עכשיו.
