מדריכים רבים באינטרנט עוסקים בפרטים השונים של ייפוי כוח מתמשך, סדרי הדין, כיצד מבוצעת עריכת ייפוי כוח מתמשך, ועוד. אנו סבורים שלצורך הבנה מעמיקה של נושא ייפוי כוח מתמשך ומשמעויותיו, נדרשת הכרה עם הרקע והמקורות לתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. מתוך פסק הדין בתמ”ש (ת”א) 20800-07-18 ג.ג. נ’ ח.ש. קראו כאן.
ההגנה על האוטונומיה של הפרט
הכלל הוא שכל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין. עקרון ההגנה על האוטונומיה של הפרט הוא עקרון על בדין הישראלי. שורשיו נטועים עמוק גם במקורות המשפט העברי ובאים לידי ביטוי בפתגם השגור “רצונו של אדם כבודו” (ירושלמי, מסכת פאה – פרק א’, הלכה א’). עקרון זה אף מצא לו עוגן בחוק – יסוד: כבוד האדם וחירותו. מפאת החשיבות בהגנה על האוטונומיה של הפרט, הגבלת כשרותו של אדם תעשה רק במקרים הראויים לכך. מקרים בהם כושר שיפוטו של האדם נפגם עד שמתעורר הצורך להגן עליו מפני עצמו – מפני מעשיו ומפני מחדליו, שמקורם בשיפוט מציאות לקוי – ולהגן עליו מפני הזולת, העשוי לנצל לרעה את כושר שיפוטו הלקוי (ע”א 4377/04 גל גורן הולצברג נ’ אביבה מירז, פ”ד סב(2) 661 (2007)).
תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
מאז נחקק חוק הכשרות המשפטית בשנת 1962 חלו תמורות בתפיסות החברתיות. התחדדה ההבנה כי יש לצמצם את הפגיעה ברצון האדם ובחירותו ככל הניתן. כפועל יוצא, בא לעולם תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית בשנת 2014. במסגרת התיקון לחוק נוצרו חלופות משפטיות מתקדמות ששמות דגש על כיבוד רצון האדם עצמו, מעודדות שיתוף בהחלטות, תמריץ לחיים עצמאיים, הקשבה ואפשרות לאדם לקבוע איך ייראו חייו בעתיד, כאשר יזדקק לסיוע בניהול ענייניו הרכושיים, הרפואיים והאישיים. התיקון לחוק משקף את המעבר מגישה פטרנליסטית לגישה אוטונומית כלפי קבוצות אוכלוסייה שונות. גישה מיטיבה זו מציבה את האדם במרכז ולא את המוגבלות. וכך נכתב בדברי הסבר להצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון 18), התשע”ה-2014, ה”ח 890:
“… מאז נחקק החוק חלו שינויים מרחיקי לכת בתפיסות החברתיות בארץ ובעולם, הן בנוגע לאנשים עם מוגבלויות והן בנוגע לאנשים בגילאים מבוגרים. שינויים אלה באו לידי ביטוי גם באמנות בינלאומיות (ר’ למשל אמנת האו”ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות (convention on the rights of persons with disabilities) שאליה הצטרפה מדינת ישראל ביום י”ב בניסן התשס”ז (31 במרס 2007) ואישרה אותה ביום י”ב בתשרי התשע”ב (28 בספטמבר 2012), ואמנת האג להגנה בינלאומית על מבוגרים משנת 2000 (the hague convention on the international protection of adults) שישראל שוקלת להצטרף אליה), וגם בחקיקה הישראלית – בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998.
…
במסגרת שינויים חברתיים אלה, הוחלפה הגישה הפטרנליסטית כלפי קבוצות אוכלוסייה אלה, אשר ראתה בהן קבוצות חלשות הזקוקות לסעד ולהתערבות מטעם המדינה – סעד והתערבות אשר את תוכנם קבעה המדינה באופן חד-צדדי, ובמקומה צמחה גישה השמה דגש על כבודם וזכויותיהם של אנשים מקבוצות אלה, הן זכויות אזרח שמהן נהנה כל אדם והן זכויות הנובעות ממצבם הייחודי.
גישה זו מבקשת להעצים ולהגביר את עצמאותם של אותם אנשים. הגישה האמורה גם שמה דגש על שונותו ונבדלותו של כל אדם ואדם, על קיומו של מגוון מוגבלויות אשר אין להתייחס אליהן כמקשה אחת וכן על הצורך בכיבוד רצונו של האדם המסוים, עד כמה שאפשר, ושיתופו בהחלטות הנוגעות אליו.
…
יודגש כי העקרונות המבליטים את העצמאות, האוטונומיה וכיבוד הרצון של האדם אינם באים על חשבון מחויבותה של החברה להגן על חסויים ולשמור על טובתם. בדרך כלל יהוו עקרונות אלה חלק מתפיסה רחבה של “טובת החסוי”; ואולם במצבי התנגשות, כאשר יש חשש מבוסס כי כיבוד רצונו של אדם למשל, יפגע בטובתו, יהיה מקום להגבילו. הגבלה כאמור תיעשה באופן המינימלי הנדרש, בהתאם לעקרון האמצעי הפחות מגביל”.
בעבר, טרם התיקון, כאשר אדם הגיע למצב שבו הוא אינו יכול עוד לטפל בענייניו, הפתרון היה בדרך כלל מינוי אפוטרופוס. כיום, בעקבות תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, נוספו כמה כלים משפטיים אחרים מלבד אפוטרופסות, אשר מאפשרים חלופות למינוי אפוטרופוס ובכך לפגיעה מצומצמת ככל האפשר באוטונומיה של האדם בעת שלילת כשרותו. ביניהם מינוי אפוטרופוס לעניינים מסוימים בלבד, ייפוי כח מתמשך וקבלת החלטות נתמכת – “תומך החלטות”.
מציאת האיזון הראוי
בהגבלת הכשרות יש למצוא את האיזון ההולם בין הרצון להגן על החלש מפני ניצול ובין הרצון להגן על כבודו וחירותו. באיזון זה יש להימנע מפטרנאליזם מגונן. ברמ”ש (חי’) 49897-12-21 ס’ א’ א’ נ’ ס’ י’ נקבע כי:
“… יש לפרש את חוק הכשרות המשפטית וליישמו בהתאם לתכליתו של תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית (פורסם ביום 11.4.16) וכעולה מהסדריו. כמו גם עם הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. תכלית זו שמה את הדגש על כיבוד חירות האדם לקבל החלטות ולנהל ענייניו בעצמו, ועל מינוי אפוטרופוס לאדם רק מקום בו לא ניתן לשמור על טובתו וזכויותיו בדרך שמגבילה פחות את חירותו (סעיף 33א(1) ו-3 לחוק הכשרות המשפטית).
…
בהפעלת הסמכות יש לצאת מנקודת מוצא נורמטיבית שהיא זכות היסוד של כל אדם… להגנה על כבודו, פרטיותו, קניינו והאוטונומיה האישית שלו. זכויות אלה מעוגנות כיום בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כפי שהסביר פרופ’ אנגלרד, יש לפרש את הוראות חוק הכשרות מתוך מאמץ להגשים את תכליתו של חוק היסוד. חוק הכשרות מצוי על קו התפר העדין בין זכותו של אדם לחירות, כבוד, אוטונומיה וקניין, לבין כוחה וחובתה של המדינה להבטיח שאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו, יקבל הגנה בדמות אפוטרופוס וזאת, הן מתוך דאגה לרווחת האדם והן משום האינטרס הציבורי לבל יפול הוא למעמסה כלכלית על החברה. בהפעלת כח זה, יש להימנע מדאגת יתר תוך הפגנת פטרנאליזם מגונן שיש בו משום כפיה המצמצמת את חירותו של האדם ופוגעת בכבודו”.
עריכת ייפוי כוח מתמשך בחיפה
במהלך למעלה מ-40 שנות עריכת דין, עו”ד ונוטריון פנחס וולר, ערך וליווה אלפי לקוחות, בעריכת ייפויי כוח מתמשך, צוואות, ירושות ועזבונות. ניסיון, מומחיות, מיומנות וקשב, עבור ממנים, מיופי כוח ובני המשפחה. נשמח להיפגש עמכם, להסביר ולהרחיב בנושא, להעלות תרחישים ולבחור חלופות. רק כך ניתן לקבל החלטה נכונה. צרו קשר עם עורך דין ייפוי כוח מתמשך בחיפה, כבר עכשיו.
