אסדרה חדשה במשק החשמל לאגירת אנרגיה
אסדרה חדשה של רשות החשמל מיום 3/4/2023 (החלטה מס’ 65302) מאפשרת תעריף חדש, שהופך את אגירת החשמל מאנרגיה סולארית, למשתלם יותר. מהלך זה יאפשר הגדלה של המתקנים המותקנים, בכפוף להקמת מתקני אגירה והזרמת החשמל לרשת בשעות הביקוש. בהמשך לכך, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה ביום 17/10/2023 את תוכנית המתאר הארצית לאגירת אנרגיה (תמ”א/1/19). תוכנית המתאר הארצית מסדירה את הליכי התכנון ומאפשרת הקמת מתקני אגירה במנעד רחב של הספקים ומיקומים לצורך מתן מענה למגוון השימושים של מתקני האגירה.
אגירת אנרגיה
יצור חשמל באמצעות אנרגיית השמש, הנו אמצעי הייצור הזול ביותר בישראל. עם זאת, היכולת לשלב אנרגיית שמש בהיקפים משמעותיים מוגבלת נוכח אופי יצור החשמל המתחדש, המשתנה כתלות במזג האוויר ושעות היום. בשעות הערב, נדרש המשק להפעיל תחנות כוח קונבנציונליות, מזהמות. על מנת להקטין את השימוש בתחנות אלו, ניתן להשתמש באמצעי אגירת חשמל שונים, באמצעות אחסון חשמל סולארי שנוצר ביום, ושימוש בחשמל בשעות הערב, אגירה שאובה וכיו”ב. על פי משרד האנרגיה, היכולת לשלב ולהטמיע את מקורות האנרגיה המתחדשת ברשת החשמל, בהיקף נרחב, תלויה, במידה רבה, באפשרויות האגירה, ומכאן חשיבותה.
ישנם אמצעים שונים לאגירת אנרגיה, והדרך הנכונה מבחינת המשק היא להשתמש בתמהיל של טכנולוגיות. חלקן מהטכנולוגיות מתאימות רק בקנה מידה גדול (כגון אגירה שאובה), בעוד אחרות הן מודולריות (כגון סוללות). היות ומקור האנרגיה הראשוני הוא בדרך כלל חום, הנובע משריפת דלק או קרינת שמש, יש מקום לאגירת חום שממנו ייוצר חשמל בעת הצורך, לעומת ייצור חשמל ואגירתו בתור שכזה. על פי מוסד שמואל נאמן (גרוסמן, רווה, “אגירת אנרגיה חשמלית – סיכום דיון והמלצות“, אוגוסט 2023), לאגירה מקום חשוב במשק החשמל ובתרומה לחיסכון ולהגנת הסביבה. מבחינה זו יש לראות אמצעי זה כחשוב לא פחות מאשר אנרגיה מתחדשת.
מתקני אגירה
למתקני האגירה תפקיד מרכזי ביכולת להגדיל את פוטנציאל הייצור של אנרגיות מתחדשות, ואת האפשרות להסתמך על אספקת חשמל ממתקנים אלו, מעבר לשעות הייצור בפועל. הסיבה היא שלא ניתן לקלוט ולעשות שימוש בכל החשמל הסולארי המיוצר בשעות הבוקר והצהריים. בשעות הערב (כאשר אין ייצור חשמל בחושך), נוצר עומס גדול על המערכת, ונוצר צורך לספק חשמל באמצעות תחנות כוח. אגירת חשמל, במתקני אגירה, מאפשרת תהליך יעיל של קליטת חשמל במהלך היום ושחרורו, באופן מווסת, בשעת הצורך.
בהתאם לכך, התכנית מסדירה את הליכי התכנון לקידום מתקני האגירה ומאפשרת מכוחה הוצאת היתרים למתקני אגירה זעירים עד גדולים. מתקני אגירה גדולים מאוד יקודמו בתכניות ברמה המחוזית והארצית. התמ”א מגדירה מדרג של מתקני אגירת אנרגיה בחלוקה לפי הספק, וכן קובעת, בין היתר, עקרונות תכנון, מיקומים מותרים להקמה והוראות לאופן בחינת היבטים סביבתיים.
רקע להחלטה
אחד החסמים העיקריים בפני עמידה ביעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד לשנת 2030, כפי שקבעה ממשלת ישראל, הוא היכולת לתכנן ולפתח את רשת החשמל בקצב מספק ובהיקפים הנדרשים. לאור זאת, רשות החשמל מציעה שימוש יותר יעיל במשאבי הרשת הקיימים, באמצעות עידוד הקמת אגירה והזרמת האנרגיה בשעות הערב והלילה, בהן הרשת פנויה. באופן זה יגדל היקף הייצור מאנרגיה מתחדשת ללא צורך בהגדלת חיבור ובמקום נוסף ברשת.
בהתאם להחלטה זו, התעריף עבור אנרגיה המוזרמת לרשת ממתקן אגירה ללא מניה נפרדת, המשולב למתקן ייצור פוטו-וולטאי (PV), יהיה תעריף ההזרמה הקבוע למתקן הייצור יהיה “תעריף האסדרה”). בנוסף, יהיה זכאי היצרן לתעריף משלים שיחושב וישולם ליצרן באופן שנתי. בהתאם לחישוב זה, אם בשעה נתונה תעריף רכיב הייצור התעו”זי בהפחתה של 5% למתקנים עד 300 קילו-וואט ו-15% למתקנים הגדולים מ-300 קילו-וואט, היה גבוה יותר מתעריף האסדרה, יקבל היצרן תוספת תשלום בסך הפער שבין התעריף המופחת לבין תעריף האסדרה.
לפי דברי ההסבר (כאן), שיעור ההפחתה מרכיב הייצור התעו”זי למתקנים בהספק הגבוה מ- 300 קילוואט גבוה יותר משיעור ההפחתה למתקנים בהספק הנמוך מ-300 קילוואט, בכדי לאזן בין התועלת למשק ממתקן ייצור בשילוב קיבולת אגירה, לבין החשיבות של הקמת מתקנים אלו, במודל השוק.
עדכון תעריפי החשמל
החישוב של התעריף המשלים נעשה באופן שנתי בשל אופיין הייצור של המתקנים, המשתנה בין חודשי השנה, ובשל הקושי בהגדרת מספר שעות מינימלי חודשי. התעריף המשלים המוצע בהחלטה זו ישולם מידי שנה בחודש ינואר עבור השנה הקלנדרית הקודמת, כך שלראשונה ישולם בחודש ינואר 2024, עבור שנת 2023.
התעריף המשלים יחול גם על מתקנים קיימים שעומדים בסעיף התחולה הקבוע באמת מידה 176(ח()4), היינו – על מתקנים שהוגשה בקשה לשילובם לפי אמות מידה 176-175, החל מיום 1 בינואר 2018, ולא הוגשה קודם לכן בקשה לשלבם לפי סימן אחר או לפי אמות מידה אלו בנוסחם ערב תחילת תוקפם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)(תיקון), התשע”ח-2018.
משמעויות ההחלטות
מדובר בהחלטה מנהלית-כלכלית, שתאפשר להגדיל את היקף היצור באנרגיות מתחדשות, במאות מגה-וואטים, מדי שנה. בנוסף, אישורה של תוכנית המתאר הארצית מאפשרת להקים מתקני אגירה בצמוד למתקנים פוטו-וולטאים, בתחנות דלק, וגם בבתי מגורים, דבר שיאפשר לווסת את צריכת החשמל באזורי הביקוש. בנוסף לכך, במקום השקעות של עשרות מיליארדים בהחלפת תשתית החשמל במדינת ישראל, ניתן יהיה להשתמש באגירת חשמל בתפוצה נרחבת ולהפוך אותה לתשתית החשמל החדשה. החלטות אלו מהוות “זריקת עידוד” משמעותית למשק ולייצור באנרגיות מתחדשות. הן מתמרצות את הגדלת הייצור באנרגיה מתחדשת, תוך שמירה על תעריף מאוזן לצרכני החשמל. יתר על כן, היות ולא יידרשו, ככלל, הליכי רישוי נוספים, ניתן יהיה להקים את המתקנים ללא צורך בהגדלת החיבור הקיים לרשת החשמל, וללא הליך נוסף מול חברת החשמל.
צעד זה מצטרף להחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מחודש יוני 2023, להגדיל את היקף השטחים הפתוחים למערכות סולאריות קרקעיות. ל פי ההחלטה, ניתן יהיה להגדיל את שטח המתקנים סולאריים, מ-20 אלף דונם כיום, ל-60 אלף דונם. אלה יאפשרו הקמה של מתקנים בהספק של כ-4,000 מגה-ואט.
צניחה במחירי עסקאות למתקני אגירה עצמאיים
בסוף חודש יוני 2024, הודיעה הנהלת רמ”י על הפחתת המחיר האחיד שישולם עבור עסקאות למתקני האגירה העצמאיים, ב-57.1%. מעתה, המחיר האחיד יעמוד על 30 אלף ש”ח למגוואט שעה (במקום 70 אלף ש”ח). מחיר זה צפוי להגביר את התחרות במשק החשמל ולגלגל את התועלת לתעריף החשמל. ההחלטה באה לאחר עבודה משותפת של רמ”י ורשות החשמל והיא מייצרת וודאות ואחידות בתעריפים של מתקני האגירה העצמאיים. לא זאת בלבד, אלא שעיתוי ההחלטה צפוי לתרום להצלחת מכרז רשות החשמל למתקני אגירה עצמאיים, שצפוי להתקיים כבר בשבועות הקרובים.
עידוד הקמת מתקני אגירה ביתיים
בחודש ינואר 2024, החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לקדם שינוי לפרק מתקני אגירה אנרגיה (תמ”א 1/ 19/ 1), שיאפשר הרחבת הפלח של מתקני אגירה קטנים, ללא צורך בהליך פרסום. זהו מהלך שמטרתו עידוד הקמת מתקני אגירה בשטחים עירוניים ברחבי הארץ, יצירת חוסן אנרגטי (אספקת אנרגיה סדירה בזמני חירום), ואפשרות למכירת החשמל בשעות השיא לחברת החשמל. בנוסף, פריסת מתקני אגירה ביתיים, בהיקף נרחב, עשויה להפחית את כמות תחנות הכוח המזהמות לייצור חשמל בישראל, וגם את הצורך בשדרוג תשתיות רשת החשמל בישראל.
“מתקני אגירה קטנים” – עד 600 קילו וואט שעה, בגודל ממוצע של 5-4 מ”ר, לעומת המצב כיום בו הפטור ניתן למתקני אגירה בגודל של עד 100 קילו וואט שעה, כלומר בגודל של 1.5 מ”ר.
משרד עורכי דין וולר ושות’ מעניק ליווי וייעוץ משפטי, לרשויות מקומיות, תאגידים עירוניים, חברות, שותפויות ועסקים, בתחומים המוניציפאליים, מכרזים, מקרקעין, תכנון ובניה, ודיני איכות הסביבה. לכל שאלה בתחום, צרו קשר.
