הסכם חלוקת עיזבון הוא אחד הכלים המרכזיים בדיני הירושה בישראל, המאפשר ליורשים לחלק ביניהם את נכסי העיזבון בהסכמה – לעיתים אף בניגוד להוראות הצוואה או לחלוקה הקבועה בחוק. סעיף 110 לחוק הירושה מקנה ליורשים גמישות רחבה בקביעת אופן החלוקה, אך גם מציב גבולות ברורים: ההסכם חייב להיעשות בתום לב, בין היורשים בלבד, ותוך הקפדה על עקרונות החוק והפסיקה. מעבר להיבט המשפטי והמשפחתי, להסכם חלוקת עיזבון יש גם השלכות מיסוי מהותיות – שכן תכנון נכון של ההסכם עשוי לחסוך תשלומי מס שבח ומס רכישה, בעוד טעויות בניסוח או בעיתוי עלולות להיחשב כעסקה במקרקעין וליצור חבות מס מיותרת.
סקירה של הבסיס המשפטי להסכם חלוקת עיזבון, הפסיקה המרכזית בתחום, וההשלכות המיסויות והפרקטיות של ההסכם, והסברים ברורים כיצד ניתן לתכנן ולערוך את ההסכם באופן בטוח, חוקי ויעיל – תוך שמירה על שלום המשפחה ועל נכסי העיזבון.
מהו הסכם חלוקת עיזבון ומתי הוא נדרש?
סעיף 110 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965, קובע כי –
“נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.”
מדובר באחד הסעיפים המרכזיים בחוק הירושה, המאפשר ליורשים להסכים ביניהם על אופן חלוקת נכסי העיזבון, גם אם החלוקה שונה מהוראות הצוואה או מהוראות החוק. בפועל, לעיתים מדובר בהעברת נכסים למי שהמצווה (המנוח) לא התכוון. המטרה העיקרית של ההסכם היא לאפשר גמישות, צדק ויעילות, תוך צמצום מחלוקות משפחתיות והקטנת חשיפה למיסוי מיותר. בהיעדרו של הסכם חלוקת עיזבון, אם יקבלו היורשים את נכסי העיזבון כפי שנקבע בצוואה ו/או על פי דין, ולאחר חלוקת העיזבון יעבירו ביניהם את נכסי העיזבון לפי ראות עיניהם – עלול הדבר להביא להפסדים ולתשלום מס שלא לצורך. לכן עריכת הסכם חלוקת עיזבון מקצועי מראש היא כלי קריטי בתכנון ירושות משפחתיות.
האוטונומיה של המצווה וגבולותיה
הדוקטרינה המשפטית בתחום חלוקת העיזבון מתבססת על עקרון יסוד של כיבוד רצון המת, כפי שנקבע בע”א 1212/91 קרן לב”י נ’ בינשטוק. עם זאת, פסיקת בית המשפט העליון הגבילה עיקרון זה במספר מישורים משמעותיים. כך, ב-ע”א 7506/95 סיטין נ’ סיטין קבע בית המשפט כי האוטונומיה של המצווה כפופה לעקרונות של תקנת הציבור ותום לב. ב-ע”א 4660/94 היועץ המשפטי לממשלה נ’ לישיצקי, פיתח בית המשפט העליון את דוקטרינת “הפרשנות המקיימת”. זו מאפשרת לבית המשפט לפרש את רצון המצווה באופן המתיישב עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל.
מהם התנאים להסכם חלוקת עיזבון חוקי?
הסכם חלוקת עיזבון הוא מסמך משפטי מחייב הנערך בין היורשים בלבד, שמטרתו להסדיר את חלוקת נכסי המוריש – בין אם מדובר במקרקעין, כספים, זכויות, מניות בחברה, עסק משפחתי או נכסי קניין רוחני.
להבדיל מצוואה (שבה המצווה מורה כיצד יחולק רכושו לאחר מותו), הסכם חלוקת עיזבון נחתם לאחר פטירת המוריש, בין היורשים עצמם, ומעניק להם חופש פעולה רחב להתאים את החלוקה למציאות הכלכלית, המשפטית והמשפחתית. עם זאת, כדי שההסכם יהיה תקף מבחינה משפטית ויוכר על ידי רשויות המדינה, עליו לעמוד בתנאים הקבועים בחוק הירושה ובפסיקת בתי המשפט.
1. זהות הצדדים להסכם – אך ורק היורשים החוקיים
בהתאם לסעיף 110(א) לחוק הירושה, הצדדים להסכם חלוקת עיזבון הם אך ורק היורשים לפי צו ירושה או צו קיום צוואה.
משמעות הדבר היא שקרובי משפחה שאינם יורשים (בני זוג, נכדים, אחים או יורשים פוטנציאליים שלא נכללו בצוואה) – אינם רשאים להיות צד להסכם. בית המשפט הבהיר בעניין זה כי כל ניסיון לשתף צדדים חיצוניים (למשל בן משפחה שקיבל מתנה בעבר או גורם שלישי המבקש “להתחשב בו”) עלול להביא לביטול ההסכם כולו.
2. עיתוי החתימה – לפני חלוקה בפועל של הנכסים
ההסכם חייב להיחתם לפני שבוצעה חלוקה בפועל של נכסי העיזבון. הטעם לכך הוא שכל עוד הנכסים עדיין רשומים על שם העיזבון (כלומר, טרם הועברו ליורשים באופן פרטני), ניתן לראות בהם נכסים משותפים לכל היורשים, והחלוקה ביניהם תיחשב כחלוקה “ראשונית” הפטורה ממס.
לאחר חלוקה בפועל, כל העברה נוספת בין היורשים תיחשב לעסקה רגילה במקרקעין או במיטלטלין, ותיצור אירוע מס. פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי מועד החתימה על ההסכם הוא קריטי לקביעת הפטור ממס. לכן, יש להקפיד לבצע את ההסכם בשלב מוקדם ככל האפשר, עוד בטרם ביצוע פעולות רישום בטאבו או ברמ”י.
3. היקף ההסכם: כלל הנכסים או רק חלקם
החוק אינו מחייב לכלול את כל נכסי העיזבון בהסכם אחד. היורשים רשאים להסכים על חלוקה חלקית, המתייחסת רק לחלק מהנכסים. במקרים מורכבים, ייתכן שייחתמו מספר הסכמי חלוקה נפרדים, המתייחסים לנכסים שונים או ליורשים שונים. עם זאת, מומלץ להימנע מריבוי הסכמים לא מתואמים, העלולים ליצור סתירות פנימיות או טענות לאי־שוויון בעתיד. גם בסיטואציה זו, ככל שההסכם מקיף את כלל הנכסים ומגובש בליווי עורך דין, כך יגבר תוקפו ויקטן הסיכון לערעורו.
4. דרישת הצורה: חתימה בכתב על ידי כל הצדדים
כמו כל הסכם בעל משמעות קניינית, גם הסכם חלוקת עיזבון חייב להיות בכתב ובחתימת כל היורשים. החוק אינו דורש ניסוח פורמלי מסוים, אך ההסכם צריך לכלול:
-
פרטים מלאים של היורשים (כפי שמופיעים בצו הירושה או הצוואה);
-
פירוט הנכסים הנכללים בהסכם;
-
חלקו של כל יורש בנכסים ובאיזונים;
-
הצהרה כי ההסכם נחתם בהסכמה חופשית ותוך הבנה מלאה.
למרות שהחוק אינו מחייב אישור שיפוטי, נהוג לצרף את ההסכם לבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, כך שיקבל תוקף רשמי במסגרת ההליך המשפטי.
5. אימות ואישור – תפקיד עורך הדין ובית המשפט
עורך דין מנוסה בתחום הירושה מאמת את החתימות, מוודא כי הצדדים מבינים את תוכן ההסכם וכי לא הופעל עליהם לחץ, השפעה בלתי הוגנת או ניצול חולשה. במקרים רבים, ובמיוחד כאשר מדובר בנכסים בעלי שווי גבוה או במספר יורשים גדול, אנחנו ממליצים לבקש מבית המשפט לענייני משפחה לתת להסכם תוקף של פסק דין. אישור זה אינו חובה, אך הוא מעניק להסכם יציבות משפטית, מונע טענות עתידיות של כפייה או עושק, ומאפשר לרשום את החלוקה במרשם המקרקעין או ברשות מקרקעי ישראל ללא צורך בהליכים נוספים.
6. תום לב, שקיפות ושוויון יחסי
אף שהחוק אינו מגדיר זאת במפורש, הפסיקה קובעת כי על הצדדים להסכם חלוקת עיזבון חלה חובת תום לב מוגברת. זוהי חובה הנובעת מהיחסים המשפחתיים והמהות הרגישה של העיזבון. חלוקת עיזבון הנעשית תוך ניצול חולשתו של יורש אחר, או הסתרת מידע מהותי, עלולה להביא לביטול ההסכם. בתי המשפט מדגישים כי יש לבחון את נסיבות החתימה, רמת ההבנה של הצדדים, והשאלה האם הושג שוויון מהותי, גם אם לא מספרי.
7. תיעוד ורישום רשמי
לאחר החתימה, יש לוודא כי ההסכם מצורף לתיק בית המשפט או מאושר על ידו, וכן לשמור עותקים מאומתים של ההסכם ומסמכי הבעלות. במקרה של נכסי מקרקעין, חובה לרשום את החלוקה החדשה בטאבו או ברשות מקרקעי ישראל, בצירוף העתק ההסכם והצו המשפטי.
מתי כדאי לערוך הסכם חלוקת עיזבון?
הסכם חלוקת עיזבון אינו רק פתרון טכני – אלא מהלך תכנוני ואסטרטגי בעל השפעה כלכלית ומשפחתית. בין המצבים הנפוצים שבהם מומלץ לערוך הסכם כזה:
- חובות של אחד היורשים, הליכי פשיטת רגל וכיוצ”ב. ככל שכספי העיזבון יועברו אליו, הרי שסכומים אלו יעברו לנושיו וירדו לטימיון. במקום זאת, ייתכן ויעדיף להעביר את הסכום ליורש אחר בהסכם לחלוקת עיזבון. עם זאת, יש לשים לב האם החלוקה/ ההסתלקות נועדה למנוע מנושים לגבות את חובם, או מטעם ריאלי אחר. וראה ע”א 4372/91 סיטין נ’ סיטין; ע”א 2041/05 מחקשווילי נ’ מיכקשווילי.
- כאשר הצוואה יוצרת חלוקה בלתי שוויונית. לצערנו, לא חסרים מקרים בהם ההורה שנפטר (המוריש), מחלק את העיזבון בחלקים שאינם שווים, בשל כעס על אחד הילדים. לעיתים, הילדים בוחרים למנוע את המשך המחלוקת והסכסוך במשפחה, ומעדיפים לחלק ביניהם את העיזבון, באופן שווה.
- כאשר אחד היורשים מחזיק כבר דירת מגורים. במקרה זה, אם בעתיד הוא יבקש למכור את הדירה, הדבר יהווה אירוע מס (שיינגוס מחלקו בירושה). אולם, אם היורש יעביר את זכותו בדירה ליתר היורשים, ובאמצעות תשלומי איזון יקבל נתח אחר מהעיזבון כתחליף – ייתכן ולא יהיה צורך לשלם את המס.
- כאשר אחד היורשים תושב חוץ – בתנאים מסויימים, יש עדיפות כי יקבל את חלקו מתוך כספי העיזבון, ולא נכס מקרקעין.
חלוקה ראשונית של העיזבון
ככלל, העברת נכסים מהווה אירוע המקים חבות מס. לדוגמה, מס רווח הון (עסקים, חברות, מניות ועוד), מס שבח, מס רכישה ועוד. חבות המס תחול על הצדדים לעסקה, ואף בעסקה ללא תמורה (“עסקת מתנה”). החריג לכך היא העברת נכסים כחלק מהעיזבון, בירושה בין המוריש לזכאי, אינה חבה במס במדינת ישראל. במקרים מסוימים – אינה חבה במס גם בהעברה בין היורשים לבין עצמם.
סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין מהווה מעין “מקלט מס” בתכנון המס לעניין העיזבון:
“… חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי היעזבון, יראו את חלק היעזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. לעניין זה, “חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים” – החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, תשכ”ה-1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור, ויראו עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה:
(א) לפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו;
(ב) טרם הסתיימה חלוקת העזבונות.”
התנאי לפטור: חלוקה ראשונית של העיזבון
מהביטוי “חלוקה ראשונית” של העיזבון בין היורשים (הפטורה מתשלום מס), ניתן ללמוד כי כל חלוקה שאינה נופלת בגדר “חלוקה ראשונה” – דינה כעסקה במקרקעין, החייבת בדיווח ובתשלום מס. במילים אחרות, עד החלוקה הראשונה ניתן לבצע ולחתום על הסכם חלוקת עיזבון, מבלי שהחלוקה תיחשב כאירוע מס. אולם אם ייחתם אחריה הסכם חלוקת עיזבון, או אם תיערך שלא בהתאם לכללים המפורטים לעיל, יראו הסכם זה כהסכם בין בעלי נכסים. אם חלוקת הנכסים טעונה תשלומי איזון, אזי גם האיזון צריך להיעשות אך ורק באמצעות נכסים או כספים של העיזבון.
האם חלוקת העיזבון בין היורשים מהווה “מכירה”?
זה למעשה היתרון הגדול ביותר של חלוקת העיזבון בין היורשים לעומת כל פתרון חלוקה אחר. בהתאם לחוק, חלוקת העיזבון איננה מהווה מכירה, בכפוף לכך שהאיזון בין היורשים של כספי ונכסי העיזבון ביניהם נעשה כאיזון פנימי מהעיזבון עצמו, ולא נכנס כסף חיצוני. אם אחד מהיורשים יביא כסף שלא מחלקו בעיזבון, על רכיב זה יש לדווח לרשות המיסים כמכירה, ולשלם את המס, בהתאם למיסוי הפרטני של כל אחד מהצדדים.
לפיכך: המטרה הראשית של עורך הדין, במסגרת הסכם חלוקת העיזבון, היא לבצע הפרדה של הנכסים מהעיזבון, בין היורשים ובין עצמם, על פי רצונם. כך, כל אחד מהיורשים יהיה בעלים בנפרד עד כמה שניתן של נכס בשלמותו, או שיועברו לזכותו כספים מהעיזבון, מבלי להיות תלוי ביתר היורשים בהתנהלות העתידית בנכסים.
החלטת מיסוי חדשה: חלוקת דיבידנד לצורך איזון בין יורשים בפטור ממס
רשות המסים פרסמה לאחרונה (מאי 2025) החלטת מיסוי משמעותית, המאפשרת חלוקת דיבידנד מחברה שהועברה בירושה לצורך איזון בין יורשים, בפטור ממס. במקרה שנדון, בעלים של חברה, שהחזיקה במקרקעין, נפטר והוריש את מניות החברה ליורשיו. חלק מהיורשים ביקשו לקבל את המניות, בעוד אחרים העדיפו לקבל סכום כסף שווה ערך. על פי החוק, הכנסת נכסים חיצוניים לעיזבון לצורך איזון בין יורשים אינה נהנית מפטור ממס. כמו כן, חלוקת נכסי מקרקעין בין יורשים נחשבת למכירה החייבת במס, אלא אם מדובר בחלוקה ראשונה של נכסי העיזבון.
משמעויות החלטת המיסוי בעניין חלוקת דיבידנד לצורך איזון בין יורשים
החלטה זו מהווה צעד נוסף בהקלת תהליכי חלוקת עיזבון ומניעת סכסוכים בין יורשים. בהחלטת החדשה, חלוקת דיבידנד מחברה שהוענקה בירושה, לצורך איזון נכסים בין יורשים, תיחשב כחלק מחלוקת העיזבון ותהיה פטורה ממס, בכפוף לתנאים הבאים:
- הדיבידנד יחולק מיתרת העודפים הקיימים ערב פטירת המוריש.
- לא יילקח מימון חיצוני לצורך חלוקתו.
- היתרה שלא חולקה תוכר כיתרת זכות לטובת היורשים.
בנוסף, גם מכירת מקרקעין לצורך חלוקת הדיבידנד והאיזון המבוקש תהיה פטורה ממס, כל עוד לא הוכנס כסף “חדש” מחוץ לעיזבון לטובת האיזון. היא מספקת פתרון פרקטי ויעיל ליורשים המעוניינים לחלק את העיזבון בצורה הוגנת וללא חבות מס מיותרת – ומדגישה את החשיבות של תכנון מוקדם וייעוץ מקצועי בתחום המיסוי והירושה.
הסכם חלוקת עיזבון חלקי
אין חובה שההסכם יכלול הסכמות ביחס לכלל נכסי עיזבון. ניתן לכרות הסכם חלוקה גם ביחס לחלק מנכסי העיזבון. התנאי הבסיסי והמהותי הוא הוא שמדובר בהסכם העוסק אך ורק בחלוקת נכסי העיזבון – ולא בנכסים שמחוץ לעיזבון.
רישום הסכם חלוקת עיזבון
תפקיד מנהל העיזבון
מנהל עיזבון רשאי להציע תכנית חלוקה ליורשים, אך אין לו סמכות לכפות אותה. החלטת היורשים היא הקובעת, ובמקרה של מחלוקת, רק בית המשפט מוסמך להכריע בהתאם לסעיף 111 לחוק הירושה. תפקידו של מנהל העיזבון הוא לוודא שהחלוקה מתבצעת כדין, אך האחריות להסכמה ולחלוקה נותרת בידי היורשים עצמם. קראו עוד על ניהול עיזבון ועל מנהל עיזבון.
טופס הסכם חלוקת עיזבון: מדוע לא להשתמש בטפסים מוכנים באינטרנט
בחיפוש בגוגל מופיעים אלפי טפסים חינמיים להסכם חלוקת עיזבון – אך שימוש בהם עלול להיות מסוכן משפטית ומיסויית. כל ירושה שונה במבנה, בנכסים וביחסים המשפחתיים. שגיאה אחת בניסוח ההסכם או בעיתוי החלוקה עלולה לגרום לחיוב במס, ביטול צו ירושה או סכסוך משפחתי ממושך.
משרד עורכי דין ונוטריון וולר ושות’ מנוסה בתכנון ירושות, עזבונות צוואות, באמצעות כלים שונים, במהלך חיי המוריש ואף לאחריהם. זאת, על מנת להבטיח את שמירת נכסי המשפחה, ואת השמירה על שלמות המשפחה. עורכי הדין במשרד עורכי הדין וולר ושות’, מלווים משפחות במשך דורות, באופן אישי וצמוד. צרו קשר, כדי שנוכל לשמור גם עליכם.
