top image

הסכם חלוקת עיזבון

הסכם חלוקת עיזבון

סעיף 110 לחוק הירושה קובע כי "נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פ׳ הסכם ביניהם או על פי צו בית־המשפט". חלוקה זו היא הדרך העדיפה על פי המחוקק, והיא אף עדיפה על פני הוראותיו המפורשות של המוריש. הלכה, מדובר בהעברת נכסים, למי שהמצווה (המנוח) לא התכוון לזכות. לחלוקת העיזבון יש השלכות כלכליות ומשפטיות מהותיות על היורשים, ובראשן – מיסוי מקרקעין. לכן, על מנת להימנע מתשלומי מס מיותרים, יש לתכנן את חלוקת העיזבון מראש. למשרד וולר ושות' ניסיון של למעלה מ-40 שנה בליווי משפחות ויחידים, סיוע בניהול נכסי המשפחה, תכנון וניהול עיזבון, צוואות וירושות.

 

חלוקת עיזבון

סעיף 110(א) לחוק מאפשר ליורשים להסכים על חלוקת העיזבון, כולו או חלקו. במסגרת זו, יערכו היורשים הסכם ביניהם, מי יקבל נכס מסוים, בכספים או בזכויות, בחלקים שונים מאלו שנקבעו בצוואה, או בחוק הירושה. על מנת ייערך כדין, עליו לעמוד בתנאים המצטברים הבאים:

  • זהות הצדדים להסכם – צדדים להסכם החלוקה הנם היורשים בלבד. קרובים אחרים אינם יכולים להיות צד להסכם. אין חובה לערוך את ההסכם בין כל היורשים.
  • הסכם חלוקת העיזבון ייערך טרם חלוקה בפועל
  • הנכסים המחולקים: הסכם חלוקת העיזבון איננו חייב להתייחס לכל הנכסים. הוא יכול להתייחס רק לחלק מהם, לפי בחירת היורשים.
  • עריכת ההסכם: כדי שההסכם ייכנס לתוקף, יש לחתום עליו. אין צורך במעורבות ו/או באישור בית המשפט (אם כי ניתן לבקש תוקף של פסק דין). בפועל, מצרפים את ההסכם לצו ירושה או צו קיום צוואה.

חלוקה ראשונית של העיזבון

ככלל, העברת נכסים מהווה אירוע המקים חבות מס. לדוגמה, מס רווח הון (עסקים, חברות, מניות ועוד), מס שבח, מס רכישה ועוד. חבות המס תחול על הצדדים לעסקה, ואף בעסקה ללא תמורה. החריג לכך היא העברת נכסים כחלק מהעיזבון, בירושה בין המוריש לזכאי, אינה חבה במס במדינת ישראל, ובמקרים מסוימים – אינה חבה במס גם בהעברה בין היורשים לבין עצמם.

אלא שאחת הטעויות הבולטות ביותר של יורשים, היא חלוקה ראשונית של העיזבון. חלוקה זו, ככל שתנוהל נכון, תהא פטורה ממיסים. אולם אם ייחתם אחריה הסכם חלוקת עיזבון, או אם תיערך שלא בהתאם לכללים המפורטים לעיל, יראו הסכם זה כהסכם בין בעלי נכסים. אם חלוקת הנכסים טעונה תשלומי איזון, אזי גם האיזון צריך להיעשות אך ורק באמצעות נכסים או כספים של העיזבון.

 

רישום הסכם חלוקת עיזבון

ככל שנחתם הסכם חלוקת עיזבון, אין חובה לאשר אותו בבית המשפט. ניתן לרשום את נכסי העיזבון על פי ההסכם, באמצעות הגשתו לרשם המקרקעין, לבנקים ולמוסדות אחרים. אנו ממליצים להגישו לאישור בית המשפט, כפסק דין, וזאת על מנת לסכל אפשרות לביטולו בהמשך, או להקשות על ערעורו.

מנהל עיזבון והסכם חלוקת עיזבון

אחד מתפקידי מנהל העיזבון הוא להציע תכנית חלוקה ליורשים. היורשים אינם חייבים לקבל תכנית זו, ואין זכות למנהל העיזבון לכפות תכנית זו עליהם. על הסכמת היורשים להיות על דעת כולם ולא על פי רוב. לכל היותר, אם יורש נעדר, בית המשפט יבוא במקומו ויגן על זכויותיו. אם יורש איננו מסכים להצעת החלוקה של יתר היורשים, לא ניתן לכפות עליו הסכם או הסדר. בית המשפט הוא זה שיכפה הסדר, בהתאם לסעיף 111 לחוק הירושה. קראו כאן עוד על ניהול עיזבון.

 

ביטול הסכם חלוקת עיזבון

על ההסכם חלים הן דיני הירושה והן דיני החוזים. מי שמבקש לבטל את ההסכם, רשאי לטעון בשל עילות הביטול המנויות בחוק החוזים ובפסיקה – הטעייה, טעות, ניצול, עושק וכו'. ביטול הסכם חלוקת עיזבון, שאושר על ידי בית המשפט, מצריך הגשת תביעה לביטול הסכם בין יורשים.

 

טופס הסכם חלוקת עיזבון

בחיפוש בגוגל, עולות למעלה מ-18,000 תוצאות, לביטוי "טופס הסכם חלוקת עיזבון". אנחנו ממליצים, מניסיון – לא להסתמך עליהם כלל. כל ירושה היא שונה: זהות המוריש, היורשים, הרכוש, הנכסים, היחסים במשפחה ועוד. משרד וולר ושות' מנוסה בתכנון ירושות וצוואות, באמצעות כלים שונים, במהלך חיי המוריש ואף לאחריהם. זאת, על מנת להבטיח את שמירת נכסי המשפחה, ואת השמירה על שלמות המשפחה. עורכי הדין במשרד וולר מלווים משפחות במשך דורות, באופן אישי וצמוד. צרו קשר כדי שנוכל לשמור גם עליכם.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר