top image

הסכם חלוקת עיזבון

הסכם חלוקת עיזבון

סעיף 110 לחוק הירושה קובע כי “נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פ׳ הסכם ביניהם או על פי צו בית־המשפט“. חלוקה זו היא הדרך העדיפה על פי המחוקק, והיא אף עדיפה על פני הוראותיו המפורשות של המוריש. הלכה, זוהי העברת נכסים, למי שהמצווה (המנוח) לא התכוון. לחלוקת העיזבון יש השלכות כלכליות ומשפטיות מהותיות על היורשים, ובראשן – מיסוי מקרקעין. בהיעדרו של הסכם חלוקת עיזבון, אם יקבלו היורשים את נכסי העיזבון כפי שנקבע בצוואה ו/או על פי דין, ולאחר חלוקת העיזבון יעבירו ביניהם את נכסי העיזבון לפי ראות עיניהם – עלול הדבר להביא להפסדים ולתשלום מס שלא לצורך. לכן, יש לתכנן את חלוקת העיזבון מראש. למשרד וולר ושות’ ניסיון של למעלה מ-40 שנה בליווי משפחות ויחידים, סיוע בניהול נכסי המשפחה, תכנון וניהול עיזבון, צוואות וירושות.

 

האוטונומיה של המצווה וגבולותיה

הדוקטרינה המשפטית בתחום חלוקת העיזבון מתבססת על עקרון יסוד של כיבוד רצון המת, כפי שנקבע בע”א 1212/91 קרן לב”י נ’ בינשטוק. עם זאת, פסיקת בית המשפט העליון הגבילה עיקרון זה במספר מישורים משמעותיים. ב-ע”א 7506/95 סיטין נ’ סיטין קבע בית המשפט כי האוטונומיה של המצווה כפופה לעקרונות של תקנת הציבור ותום לב. ב-ע”א 4660/94 היועץ המשפטי לממשלה נ’ לישיצקי, פיתח בית המשפט העליון את דוקטרינת “הפרשנות המקיימת”. זו מאפשרת לבית המשפט לפרש את רצון המצווה באופן המתיישב עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל.

 

חלוקת עיזבון

סעיף 110(א) לחוק מאפשר ליורשים להסכים על חלוקת העיזבון, כולו או חלקו, גם אם הסכמות אלו שונות מהוראות הצוואה או מהחלוקה על פי דין. במסגרת זו, יערכו היורשים הסכם ביניהם, מי יקבל נכס מסוים, בכספים או בזכויות, בחלקים שונים מאלו שנקבעו. על מנת שההסכם יהיה כדין, עליו לעמוד בתנאים הבאים:

  • זהות הצדדים להסכם: צדדים להסכם החלוקה הנם היורשים בלבד. קרובים אחרים אינם יכולים להיות צד להסכם. אין חובה לערוך את ההסכם בין כל היורשים.
  • הסכם חלוקת העיזבון ייערך טרם חלוקה בפועל. 
  • הנכסים המחולקים: הסכם חלוקת העיזבון איננו חייב להתייחס לכל הנכסים. הוא יכול להתייחס רק לחלק מהם, לפי בחירת היורשים.
  • עריכת ההסכם: כדי שההסכם ייכנס לתוקף, יש לחתום עליו. אין צורך במעורבות ו/או באישור בית המשפט (אם כי ניתן לבקש תוקף של פסק דין). בפועל, מצרפים את ההסכם לצו ירושה או צו קיום צוואה.

 

מתי עורכים הסכם חלוקת עיזבון?

קיימים מספר תרחישים נפוצים, בהם יעיל יותר ליורשים לערוך הסכם חלוקת עיזבון. בין המקרים –

  • חובות של אחד היורשים, הליכי פשיטת רגל וכיוצ”ב. ככל שכספי העיזבון יועברו אליו, הרי שסכומים אלו יעברו לנושיו וירדו לטימיון. במקום זאת, ייתכן ויעדיף להעביר את הסכום ליורש אחר בהסכם לחלוקת עיזבון. עם זאת, יש לשים לב האם החלוקה/ ההסתלקות נועדה למנוע מנושים לגבות את חובם, או מטעם ריאלי אחר. וראה ע”א 4372/91 סיטין נ’ סיטין; ע”א 2041/05 מחקשווילי נ’ מיכקשווילי.
  • חלוקה בלתי שווה של העיזבון, על ידי ההורה. לצערנו, לא חסרים מקרים בהם ההורה שנפטר (המוריש), מחלק את העיזבון בחלקים שאינם שווים, בשל כעס על אחד הילדים. לעיתים, הילדים בוחרים למנוע את המשך המחלוקת והסכסוך במשפחה, ומעדיפים לחלק ביניהם את העיזבון, באופן שווה.
  • יורש שהוא בעל דירת מגורים, ובחלקו נפלה דירת מגורים נוספת. במקרה זה, אם בעתיד הוא יבקש למכור את הדירה, הדבר יהווה אירוע מס (שיינגוס מחלקו בירושה). אולם, אם היורש יעביר את זכותו בדירה ליתר היורשים, ובאמצעות תשלומי איזון יקבל נתח אחר מהעיזבון כתחליף – ייתכן ולא יהיה צורך לשלם את המס.
  • אחד מהיורשים הינו תושב חוץ – בתנאים מסויימים, יש עדיפות כי יקבל את חלקו מתוך כספי העיזבון, ולא נכס מקרקעין.

 

חלוקה ראשונית של העיזבון

ככלל, העברת נכסים מהווה אירוע המקים חבות מס. לדוגמה, מס רווח הון (עסקים, חברות, מניות ועוד), מס שבח, מס רכישה ועוד. חבות המס תחול על הצדדים לעסקה, ואף בעסקה ללא תמורה (“עסקת מתנה”). החריג לכך היא העברת נכסים כחלק מהעיזבון, בירושה בין המוריש לזכאי, אינה חבה במס במדינת ישראל. במקרים מסוימים – אינה חבה במס גם בהעברה בין היורשים לבין עצמם.

סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין מהווה מעין “מקלט מס” בתכנון המס לעניין העיזבון:

“… חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי היעזבון, יראו את חלק היעזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. לעניין זה, “חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים” – החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, תשכ”ה-1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור, ויראו עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה:

(א) לפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו;

(ב) טרם הסתיימה חלוקת העזבונות.”

התנאי לפטור: חלוקה ראשונית של העיזבון

מהביטוי “חלוקה ראשונית” של העיזבון בין היורשים (הפטורה מתשלום מס), ניתן ללמוד כי כל חלוקה שאינה נופלת בגדר “חלוקה ראשונה” – דינה כעסקה במקרקעין, החייבת בדיווח ובתשלום מס. במילים אחרות, עד החלוקה הראשונה ניתן לבצע ולחתום על הסכם חלוקת עיזבון, מבלי שהחלוקה תיחשב כאירוע מס. אולם אם ייחתם אחריה הסכם חלוקת עיזבון, או אם תיערך שלא בהתאם לכללים המפורטים לעיל, יראו הסכם זה כהסכם בין בעלי נכסים. אם חלוקת הנכסים טעונה תשלומי איזון, אזי גם האיזון צריך להיעשות אך ורק באמצעות נכסים או כספים של העיזבון.

 

האם חלוקת העיזבון בין היורשים מהווה “מכירה”?

זה למעשה היתרון הגדול ביותר של חלוקת העיזבון בין היורשים לעומת כל פתרון חלוקה אחר. בהתאם לחוק, חלוקת העיזבון איננה מהווה מכירה, בכפוף לכך שהאיזון בין היורשים של כספי ונכסי העיזבון ביניהם נעשה כאיזון פנימי מהעיזבון עצמו, ולא נכנס כסף חיצוני. אם אחד מהיורשים יביא כסף שלא מחלקו בעיזבון, על רכיב זה יש לדווח לרשות המיסים כמכירה, ולשלם את המיסוי בגין זה – מס שבח ומס רכישה בהתאם למיסוי הפרטני של כל אחד מהצדדים.

לפיכך: המטרה הראשית של עורך הדין, במסגרת הסכם חלוקת העיזבון, היא לבצע הפרדה של הנכסים מהעיזבון, בין היורשים ובין עצמם, על פי רצונם. כך, כל אחד מהיורשים יהיה בעלים בנפרד עד כמה שניתן של נכס בשלמותו, או שיועברו לזכותו כספים מהעיזבון, מבלי להיות תלוי ביתר היורשים בהתנהלות העתידית בנכסים.

הסכם חלוקת עיזבון חלקי

אין חובה שההסכם יכלול הסכמות ביחס לכלל נכסי עיזבון. ניתן לכרות הסכם חלוקה גם ביחס לחלק מנכסי העיזבון. התנאי הבסיסי והמהותי הוא הוא שמדובר בהסכם העוסק אך ורק בחלוקת נכסי העיזבון – ולא בנכסים שמחוץ לעיזבון.

 

רישום הסכם חלוקת עיזבון

סעיף 122(ב) לחוק הירושה קובע כי –
“פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע.”
לכן, אם נחתם הסכם חלוקת עיזבון, אין חובה לאשרו בבית המשפט, אלא אם קבעו הצדדים שיאושר ע”י בית המשפט. החתימה נעשית בין כלל היורשים (על פי צו ירושה/ צו קיום צוואה), על הסכם חלוקת עיזבון, ועורך הדין מאמת את חתימתם. עם זאת, אנו ממליצים להגישו לבית המשפט, בבקשה לתת תוקף להסכם כפסק דין, וזאת בכדי לסכל אפשרות לביטולו בהמשך.
תוקף ההסכם הוא מיום חתימתו. הוא מהווה הוראה לגורם המטפל בנכס העיזבון, ביחס לאופן החלוקה ולזכאותו של כל יורש בנכס העיזבון בעת חלוקתו. בהתאם לכך, בעת ביצוע פעולות רשמיות (רשם המקרקעין (טאבו), רמ”י, בנקים ומוסדות אחרים), יש לצרפו, יחד עם צו הירושה או צו קיום הצוואה.

 

אחד מתפקידי מנהל העיזבון הוא להציע תכנית חלוקה ליורשים. היורשים אינם חייבים לקבל תכנית זו, ואין זכות למנהל העיזבון לכפות תכנית זו עליהם. על הסכמת היורשים להיות על דעת כולם ולא על פי רוב. לכל היותר, אם יורש נעדר, בית המשפט יבוא במקומו ויגן על זכויותיו. אם יורש איננו מסכים להצעת החלוקה של יתר היורשים, לא ניתן לכפות עליו הסכם או הסדר. בית המשפט הוא זה שיכפה הסדר, בהתאם לסעיף 111 לחוק הירושה. קראו עוד על ניהול עיזבון ועל מנהל עיזבון.
 

ביטול הסכם חלוקת עיזבון

על ההסכם חלים הן דיני הירושה והן דיני החוזים. מי שמבקש לבטל את ההסכם, שלא בהסכמת היורשים האחרים, רשאי לטעון בשל עילות הביטול המנויות בחוק החוזים ובפסיקה – הטעייה, טעות, ניצול, עושק, או שינוי נסיבות מהותי. ביטול הסכם חלוקה, שאושר על ידי בית המשפט, מצריך הגשת תביעה לביטול הסכם בין יורשים. מהעבר השני, אם כל הצדדים להסכם מסכימים לבטלו – ניתן לעשות זאת בהסכמה, בכתב.

 

טופס הסכם חלוקת עיזבון

בחיפוש בגוגל, עולות למעלה מ-18,000 תוצאות, לביטוי “טופס הסכם חלוקת עיזבון”. אנחנו ממליצים, מניסיון – לא להסתמך עליהם כלל. כל ירושה היא שונה: זהות המוריש, היורשים, הרכוש, הנכסים, היחסים במשפחה ועוד. משרד עורכי דין ונוטריון וולר ושות’ מנוסה בתכנון ירושות, עזבונות צוואות, באמצעות כלים שונים, במהלך חיי המוריש ואף לאחריהם. זאת, על מנת להבטיח את שמירת נכסי המשפחה, ואת השמירה על שלמות המשפחה. עורכי הדין במשרד עורכי הדין וולר ושות’, מלווים משפחות במשך דורות, באופן אישי וצמוד. צרו קשר, כדי שנוכל לשמור גם עליכם.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר

מאמרים נוספים