פעמים רבות, פונות רשויות מקומיות למשרד עורך דין רשויות מקומיות וולר ושות’, בשאלות בדבר חובת הפרסום והיקפה, באתר האינטרנט שמפעילה הרשות המקומית. לעיתים, מדובר ברשויות המעוניינות לשפר ולהנגיש את השירות והמידע לתושב. למרבה הצער, ברוב המכריע של המקרים, הפניות נעשות רק כאשר עותרים כנגד הרשויות, בעתירה מינהלית, בגין אי-הנגשת המידע, כנדרש בדין. סקירה זו מיועדת להביא, בתמצית, את חובות פרסום באתר האינטרנט החלות על הרשויות המקומיות.
חופש המידע: המסד הנורמטיבי
חוק חופש המידע שנכנס לתוקף בשנת 1999 נועד להנהיג בישראל את “מהפכת השקיפות”. עקרון השקיפות הוא אבן יסוד מהותית להבטחת שלטון החוק והמינהל התקין, והוא הבסיס הראוי להתנהלות מערכת שלטונית, המשרתת את התושבים. השקיפות כרוכה במימוש זכות הציבור לחופש מידע, והיא נבחנת, בין היתר, במידת החשיפה והנגישות של המידע המצוי ברשותן של הרשויות הציבוריות וזמינותו לציבור.
חוק חופש המידע הטיל חובות על הרשויות הציבוריות בסוגיות של שקיפות ודיווח לציבור, וכן עיגן את זכות האזרח לקבל מהן מידע. כך, במישור המהותי של קביעת הזכות בדין והן במישור הפרוצדורלי של הסדרת הזכות. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי –
“הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות היא אחת מזכויות היסוד במשטר דמוקרטי. היא תנאי בסיסי להגשמתו של חופש הביטוי ולמימוש זכויותיו הפוליטיות והאחרות של אדם בכל תחומי החיים. נגישות רבה יותר למידע תסייע לקידומם של ערכים חברתיים ובהם שוויון, שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם ותאפשר גם בקרה טובה יותר של הציבור על מעשי השלטון”.
החוק מונה את הרשויות הציבוריות שהחוק חל עליהן ובכללן הרשויות המקומיות. זאת, נוכח ההבנה כי השלטון המקומי בישראל הוא המעגל השלטוני הקרוב ביותר לחייהם של תושביו. הוא מחזיק בכוח השפעה רב ומגוון על חיי היום־יום של האזרחים. לשלטון המקומי כוח השפעה ישיר, חשוב ויום־יומי על רווחתם של האזרחים, אפילו יותר מכוח ההשפעה שיש למוסדות הפוליטיים על השלטון המרכזי. משכך, בלתי אפשרי להפריז בעוצמת חשיבותם של השקיפות וחופש המידע של השלטון המקומי מול תושביו.
וקובע כי ראש הרשות ימנה מקרב עובדי הרשות ממונה על העמדת מידע לרשות הציבור, על הטיפול בבקשות לקבלת מידע ועל יישום הוראות החוק (“הממונה על העמדת מידע לציבור” או “הממונה”). מכוחו של החוק הותקנו תקנות שונות שתכליתן, בין היתר, להסדיר את ההתנהלות הציבורית בנושא חופש המידע.
המקור החוקי לחובת הפרסום
כאמור, חוק חופש המידע, תשנ”ח- 1998, והתקנות שהותקנו מכוחו, הנם החקיקה העיקרית בנושא חובת הפרסום, והיקף הפרסום, החלים על הרשות המקומית. נוסף לכך, קיימות הוראות חוק אחרות (דוגמת פקודת התעבורה, פקודת העיריות, חוק הרשויות המקומיות, חוק רישוי עסקים, חוק האזרחים הוותיקים, ועוד), המחילות חובות חוקיות נוספות על הרשויות המקומיות. כן קיימת הבחנה בחובה החוקית, בין עירייה, מועצה מקומית ומועצה אזורית. לעניין מועצות מקומיות ומועצות אזוריות ביהודה והשומרון, קיימות הוראות אחרות בתקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון), תשמ”א- 1981 ותקנון המועצות האזוריות (יהודה ושומרון), תשל”ט- 1979.
בנוסף, קיימת חקיקת משנה, המטילה חובות נוספים על הרשות המקומיות. ולבסוף, רובד נוסף המטיל חובת פרסום, הנו מכח הוראות מינהליות שונות, דוגמת חוזרי מנכ”ל משרד הפנים, המחייבות את הרשויות המקומיות בישראל. כך לדוגמה, חוזר מנכ”ל משרד הפנים מס’ 2/2011 בעניין חובת פרסום צו הארנונה באתר האינטרנט של הרשות המקומית, והעתק הבקשה לאישור חריג כפי שהוגשה למשרד הפנים והאוצר. נוסף על כך, קיימת חובת פרסום בעיתון יומי או ברשומות, של פעולות מינהליות שונות בהן נוקטת הרשות.
איזה מידע חייב בפרסום ובהנגשה?
- מידע על הרשות המקומית, על תאגידים בשליטתה ותפקידי כל גוף.
- דו”ח שנתי אודות פעילותה של הרשות, תחומי אחריותה והסבר על תפקידיה וסמכויותיה.
- דרכי התקשרות עם הממונה על יישום חוק חופש המידע, מידע אודות דרכים נוספות לקבל מידע, דו”ח שנתי וכן דרכי תשלום אגרות חוק חופש המידע.
- פרטי הממונה על תלונות הציבור, דרכי יצירת הקשר עמו ודרכי הגשת תלונה, ודו”ח שנתי של הממונה על תלונות הציבור.
- חוקי עזר של הרשות המקומית, הנחיות מינהליות (שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור) ונהלים.
- מידע על איכות הסביבה שיש בידי הרשות.
- דרישות ובעניין רישוי עסקים, לרבות “מפרט רשותי” והחלטות מנהליות בתחום רישוי עסקים
- התאמות נגישות שבוצעו בשירות ובמרחב הציבורי, אמצעי העזר ושירותי העזר המסופקים לטובת אנשים בעלי מוגבלויות, את התאמות הנגישות שבוצעו או שקיימות באתר האינטרנט, וכן את פרטי רכז הנגישות הרשותי.
- זכות לרישום מוקדם לזכאות עבור התאמות נגישות פרטניות לתלמיד או להורה שהוא אדם עם מוגבלות.
- דיווח היועץ לענייני אזרחים ותיקים ברשות המקומית.
- נהלים בדבר בחירת מועצת תלמידים ונוער ודרכי עבודתה.
- מספר טלפון להגשת תלונה בעניין עישון במקום ציבורי.
- מידע בדבר הצבעת אנשים מוגבלים בניידות ובדבר מיקום הקלפיות לאנשים המוגבלים בניידות.
- הסדרת מקומות רחצה.
- הודעה על הסמכת פקח מסייע, שהוסמך לסיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות.
- הצעה ותגובות לתכנית תחבורתית לצמצום זיהום האוויר (ככל שהוכנה ע”י הרשות), ואישורה ע”י מועצת הרשות (ככל שאושרה), וכן מינוי פקח שמונה לנושא זה, הסדרי תנועה וחוקי עזר בעניין צמצום האוויר הנובע מתחבורה.
- רשימת נתיבי תחבורה ציבוריים (ככל שסומנו)
- חוק התכנון והבניה – תמצית תקציבה השנתי המאושר של הוועדה המקומית לתכנון ובניה.
היחידה הממשלתית לחופש המידע שבמשרד המשפטים, מעדכנת ומפרסמת את חובות הפרסום באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות. מומלץ לעיין בחוזרים ובפרסומים השונים של היחידה.
תמונת המצב ברשויות המקומיות
המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין (“שקיפות וחופש מידע ברשויות המקומיות“, פרלמנט גיליון 82) כי מדד שקיפות האתרים ברשויות המקומיות, כפי שמפרסמת עמותת “שקיפות בינלאומית ישראל”, מספק תמונת מצב עגומה. לצד תחומים שבהם הרשויות מנגישות את המידע לציבור כראוי (למשל חוזים ומכרזים בתחום כוח האדם, דרכי התקשרות ורישוי עסקים), תחומים רבים עדיין סובלים מציון בלתי מספיק. ובראשם חוזים ומכרזים בתחום תשתיות ורכש, מענקים ותמיכות, כספים ותקצוב. מהממצאים גם עולה שרק כמחצית מרשויות השלטון המקומי מפרסמות את הפרוטוקולים של דיוני התקציב בוועדת הכספים. נתון זה מטריד במיוחד לנוכח ניסיון העבר, המלמד שמודעות ציבורית לתוכנן של ישיבות המועצה מביאה לידי שיפור איכות הדיונים על הקצאת כספי הציבור ונקיטת סנקציות כנגד חברי מועצה שלא נכחו בעקביות בישיבות. כפי שד”ר וינר מסכם, היעדר האכיפה של חובות השקיפות לא רק פוגע ביכולת לאתר ולמנוע שחיתות ואי־סדרים בשלטון המקומי, אלא חמור מזה: אי־קיום נורמות של שקיפות וחופש המידע ברשויות הציבוריות פוגע בלגיטימציה שלהן, וכפועל יוצא – ביכולתן לקדם את האידאל הדמוקרטי של שותפות והשתתפות אזרחית בעיצוב המרחב הציבורי.
דו”חות חופש המידע ברשויות המקומיות
היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ומשרד הפנים, מפרסמות בשנים האחרונות דו”חות הסוקרים את יישום החוק בשלטון המקומי. על פי הדו”חות, יש עליה בבקשות לקבלת מידע, מדי שנה. עם זאת, מספר הבקשות שהוגשו לשלטון המקומי עדיין קטן בהשוואה לשלטון המרכזי. כ-80% מהבקשות נענות באופן מלא והמידע נמסר. כ- 72% אחוזים מהבקשות נענות תוך 30 ימים בלבד. במקרים בהם נדרשת מעורבות של בית המשפט, בעתירה מינהלית, הרוב המכריע של הפסיקות הנן כנגד הרשויות המקומיות – וכך גם פסיקת ההוצאות.
דו”ח מבקר המדינה
דו”ח ביקורת על השלטון המקומי בנושא חופש המידע ברשויות המקומיות (יולי 2024) קבע כי קיימים הבדלים בפעילותן של הרשויות שנבדקו בתחום חופש המידע, הן בעניין שקיפות המידע הכלול באתרי המרשתת של הרשויות; הן בעניין שיתוף המידע והן בנוגע לדיווח על יישום החוק ליחידה הממשלתית. שונות זו בפעילותן של הרשויות המקומיות ככלל היא בלתי רצויה. אם כי חלה מגמת שיפור במרוצת השנים, ונעשתה כברת דרך בהכרה בחשיבותה של השקיפות השלטונית. עם זאת, עולה גם כי לא נעשה די – ברמת השלטון המקומי והשלטון המרכזי – כדי לעודד את הציבור לממש את זכותו לקבל מידע על פי חוק חופש המידע. בפועל, יישום החוק תלוי במידה רבה במדיניות שמתווים הגורמים המקצועיים ברשות המקומית והעומד בראשה בנושא.
משרד וולר ושות’ מדורג כאחד המשרדים המובילים, על פי מדריכי הדירוג D&B ו-BDI בשנים האחרונות בתחום הרשויות המקומיות. למשרד ניסיון רב בייעוץ משפטי ובסיוע למנהלים ברשויות המקומיות, נוכח הניסיון המשפטי והניהולי רחב ההיקף. לכל שאלה בתחום, צרו קשר כבר עכשיו, ונשמח לסייע.
