עמדות טעינה לרכבים חשמליים במרחב העירוני
רקע: עמדות טעינה לרכבים חשמליים בישראל
עד לפני מספר שנים, נדמה היה כי מדינת ישראל עתידה להיות המובילה העולמית של מהפכת הרכב החשמלי. ואולם, עם קריסת פרויקט הרכב החשמלי של חברת “בטר פלייס”, ועם גריטתם של מרבית הרכבים שנמכרו בישראל, חדלה כמעט לגמרי ההשקעה בתחום התשתיות. כיום רק כ־700 כלי רכב חשמליים, כ-2,500 כלי רכב היברידיים נטענים, וכ-60,000 כלי רכב היברידיים – רחוק מאד מיעדי הממשלה. בעוד שבעולם יצרני הרכב מעלים הילוך בייצור כלי רכב חשמליים, בישראל הממשלה לא הכינה רגולציה מתאימה לשימוש ברכב שאינו מזהם ולא הכשירה תשתיות טעינה לרכב חשמלי.
קולות קוראים ראשוניים
בשנת 2018 נרשם שינוי בתחום: משרד האנרגיה פרסם בסוף חודש אוגוסט 2018 RFI (103/2018) לקבלת מידע, לקראת פרסום “קולות קוראים” לסיוע בהקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים. זאת, לאור ההבנה שהיעדר תשתית ראויה מהווה את החסם המרכזי להתפתחות שוק רכב חשמלי בישראל, לשם הקטנת השימוש בדלקים תוצרי נפט, מעבר לתחבורה ירוקה, והפחתת זיהום אוויר ורעש. במסגרת ה”קולות הקוראים” יינתנו, בין היתר, מענקים בסך של 25 מיליון ש”ח, להקמת כ-60 עמדות מהירות בין עירוניות; כ-500 עמדות טעינה במרחב הציבורי (מדרכות וחניונים עירוניים) אשר מיועדים לרשויות מקומיות ולחברות כלכליות של הרשויות; כ-330 עמדות טעינה במרחב הציבורי-למחצה (כגון קניונים, בתי חולים, ומרכזי בילוי); ומענקים לתמיכה בהקמת עמדות במקומות עבודה.
עם זאת, הפתרונות המוצעים (שכרגע עוד בשלב המקדמי ועדיין אינם עומדים בקצב התכנון והביצוע), כלל אינם מתייחסים לסוגיית הרגולציה והכשרת התשתיות לעמדות טעינה עתידיות, במבנים פרטיים וציבוריים. ברי כי כבר בעתיד הנראה לעין, תשתיות להטענת רכב חשמליים יהיו משולבות בכל בניה פרטית, ציבורית, מסחרית, ובמרבית שטחי הציבור. לפיכך, אין כל מניעה, כבר כעת, לקבוע מדיניות ברורה ולהתקין את הוראות חוק התכנון והבניה, שיחייבו כל פרויקט חדש בתחום הבנייה – ובוודאי פרויקט שנבנה בתמיכה ממשלתית – לתכנן ולבצע תשתיות להטענת רכב חשמלי. התאמת התשתיות לכך בסיום ביצוע הפרויקטים, עתידה להיות יקרה ומורכבת באופן משמעותי, תוך יצירת מפגעים סביבתיים ובטיחותיים רבים.
סוגי עמדות טעינה ומבנה הרשת
קיימים מספר מודלים בעולם, לטעינת כלי רכב חשמליים: טעינה פרטית; טעינה פרטית-ציבורית (לדוגמה בקניונים, תחנות דלק, חניונים וכדומה); או טעינה בשטח ציבורי.
הניסיון בעולם מראה כי טעינה בבית ובמקום העבודה היא הפתרון המועדף והנפוץ ביותר, הנותן מענה לרובה המכריע של הנסועה ביומיום. עם זאת, ישנה חשיבות רבה לטעינה ציבורית וציבורית-למחצה על מנת לתת מענה לנהגי רכב חשמלי שהינם ללא גישה לטעינה פרטית, כמו גם למשתמשים מזדמנים. טעינה מהירה מהווה לרוב את החלק הקטן ביותר בתמהיל הטעינה, אך האפשרות להארכת טווח הנסיעה על ידי טעינה מהירה הינה חיונית בפן הפסיכולוגי בעבור הנהגים, כמו גם לשימושיות המעשית של רכב חשמלי בנסיעות ארוכות.
פריסת עמדות טעינה ברשויות המקומיות
על פי עידן ליבס, פרופ’ אופירה אילון, נעמה שפירא ורפי רייש (“מדריך היערכות לתחבורה רשויות מקומיות פרטית חשמלית”, כאן) רשויות מקומיות הינן נקודת הממשק העיקרית והיומיומית שבין התושבים משתמשי הדרך, אזורי מגורים ומסחר, תשתיות התחבורה ורשת החשמל. בשל כך, הן בעלות חשיבות מכרעת במימוש המדיניות הלאומית לפרישׂה רחבה של תחבורה חשמלית. יתרה מכך, לרשויות מקומיות גלומות תועלות באימוץ תחבורה חשמלית ותשתיות טעינה עבורה, המהוות זרז בעבור מקבלי החלטות במתן תשומת לב ניהולית וציבורית לנושא זה. בין מניעים אלו ניתן למנות את הבאים: הפחתת זיהום אויר ורעש; שירות חדשני לתושבים; חיזוק תדמית סביבתית, חדשנית וטכנולוגית; תועלות כלכליות ישירות ועקיפות; שדרוג התשתיות העירוניות לחכמות ומתקדמות; וניצול מקורות אנרגיה מקומיים.
פריסת עמדות הטעינה בישראל
בחודש ינואר 2022, פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דו”ח מקיף על חדירתם של רכבים חשמליים לישראל. אחת המסקנות המופיעות בדו”ח שחיברה היא שישראל סובלת ממחסור מהותי בעמדות טעינה ציבוריות. עמדות הטעינה הציבוריות הקיימות פרוסות באופן שמשרת בעיקר את תושבי גוש דן, ובפועל רובן המכריע של עמדות הטעינה הציבוריות הן בכלל כאלה שמטעינות את המכונית החשמלית במהירות איטית. הפתרון לכך הוא תמריצים ו”קולות קוראים”, ליצירת תוספת עמדות במרחב הציבורי. זאת, במקביל להרחבת היקף החדירה של רכבים חשמליים.
ככל שהביקוש לרכבי רכב חשמליים ממשיך לגדול, מדינת ישראל ממשיכה לקדם מדיניות התומכת בהקמת עמדות טעינה. כיום יש למעלה מ-1,400 עמדות טעינה ציבוריות שנפרסו בישראל נכון למאי 2023, הממלאות תפקיד מכריע במעבר לתחבורה בת קיימא.
עדכון: משרד האנרגיה והתשתיות השיק ביום 28/2/2024, כלי חדש שיסייע לרשויות מקומיות, לאזרחים ולחברות הטעינה לנצל באופן אופטימאלי את תשתיות הטעינה במרחב הציבורי. המשרד ביצע מיפוי של כלל מדינת ישראל, שבחן את אזורי הביקוש לעמדות טעינה חשמליות לכלי רכב. בהתאם לכך, קבע המשרד אזורים בעלי כדאיות להקמת עמדות טעינה לכלי הרכב החשמליים. לשיטת המשרד, המפות יכוונו את שוק הטעינה החשמלית בישראל, ויסייעו להקים עמדות טעינה היכן שהנהגים והנהגות צריכים אותן במיוחד. המפה (קישור ישיר – כאן), מכילה שלוש שכבות ניתוח: כבישים בין-עירוניים, מוקדי תעסוקה ויישובים.מפות עזר להקמת עמדות טעינה
תוכנית מתאר ארצית להקמת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים
בחודש יולי 2022, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לקדם תיקון לתוכנית מתאר ארצית המסדירה הקמת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים בתחנות תדלוק. נכון להיום, תוכנית המתאר כוללת התייחסות לסוגי הנעה שאינם בנזין או סולר אלא גז טבעי וגפ”מ. לפיכך תוכן תוכנית גם לעניין עמדות הטעינה המהירות בחשמל וגם לנושא התדלוק במימן.