top image

פיצויים מוסכמים בהפרת הסכם במכרז

פיצויים מוסכמים בהפרת הסכם במכרז - וולר ושות'

פיצויים מוסכמים בהפרת הסכם במכרז

כמעט בכל הסכם התקשרות שנחתם מכח מכרז, מוסיפים עורכי המכרזים סעיפים הנוגעים ל"פיצויים מוסכמים". סעיפים אלו קובעים, בתמצית, כי במקרה בו הפר הקבלן/ נותן השירותים את ההסכם, אזי ישלם סכום שנקבע מראש, בגין כל הפרה, ללא צורך בהוכחת הנזק. אלא שעורכי המכרזים קובעים סכומי פיצויים מוסכמים, שפעמים רבות אינם עומדים ביחס ישיר להפרה או לנזק. ככאלה, בית המשפט עלול לראות את הפיצויים המוסכמים כעונש, כקנס, או כניסיון של הרשות להתעשר, שלא כדין. לפיכך, עשוי בית המשפט להפחית את הפיצויים, בניגוד לכוונת עורכי המכרז.

 

פיצויים מוסכמים – הוראת החוק

פיצויים מוסכמים מתבססים על הוראת סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הקובע: "הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן – פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה."

 

יתרונות פיצויים מוסכמים

להוראה בדבר פיצוי מוסכם, מספר יתרונות: ראשית, יש בה כדי לייצור תמריץ לצדדים שלא להפר את החוזה. יתרון בולט נוסף הנובע מהכללתה של תנית פיצוי מוסכם בחוזה הוא בכך שתניה זו מאפשרת לחסוך את הוצאות ההתדיינות המשפטית, שכן הפיצוי המוסכם יפסק ללא הוכחת נזק. שלישית, יש במתן אפשרות למתקשרים בחוזה להסכים ביניהם גם על פיצוי בגין נזקים אשר קשה להוכיחם.

פרופ' דניאל פרידמן ופרופ' נילי כהן (חוזים, עמ' 675), קובעים כי הוכחת הנזק אינה נדרשת בסעיף 15(א), שכן הבסיס לכך הוא הזכות המהותית לקבל את הפיצוי המוסכם, גם אם לא נגרם נזק כלל. די בכך שהפיצויים נקבעו תוך יחס סביר לנזק, שניתן היה לצפותו בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה, אף אם צפייה זו לא התממשה. שיעור הפיצוי יכול להיות נקוב בסכום, בשיעור באחוזים מהסכום או בשיעור אחר.

 

התערבות בתי המשפט בשיעור הפיצויים המוסכמים

לרוב, בתי המשפט אינם נוהגים להתערב בסעיף הפיצויים שסוכמו בין הצדדים. אולם, יהיו מקרים בהם יתערב בית המשפט, "אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה". ומהו אותו יחס סביר? לאור חשיבותו של עקרון חופש החוזים, קבעה הפסיקה (ע"א 3846/98 יצחק דהן נ' דניאל ביטון [פורסם בנבו]) כי "כל עוד מתקיים יחס סביר כלשהו, ולו גם בדוחק, בין הסכום שנקבע כפיצוי מוסכם לגובה הנזק שהיה ניתן לראותו מראש, ראוי להשאיר את הפיצוי המוסכם בתוקפו".

עוד קבע בית המשפט העליון כי –

"כלל היסוד בהפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 15(א) לחוק התרופות הוא, כי הפחתת הפיצוי נעשית רק במקרים חריגים, בהם לא נמצא יחס סביר כלשהו – ולו בדוחק – בין שיעור הפיצוי המוסכם ובין הנזק שניתן היה לחזותו בעת כריתת החוזה… כלל זה נובע הן ממבנה הסעיף, הקובע ברישא שלו עיקרון של מתן תוקף להסכמת הצדדים ("…יהיו הפיצויים כמוסכם") כאשר ההתערבות השיפוטית מהווה חריג לו, והן מלשון הסעיף, לפיה מוצדקת התערבות שיפוטית להפחתת הפיצוי רק בהיעדר כל יחס סביר בין התניה החוזית ובין הנזק הצפוי בעת הכריתה…"

 

סבירות הפיצויים המוסכמים

פרידמן וכהן מבהירים (חוזים, עמ' 695) כי "כל עוד מצויה הוראת הפיצוי המוסכם בגדר הסבירות במובנה הרחב, זכאי הנפגע לפיצוי המוסכם. קבלת הפיצוי היא עניין שבזכות, ללא תלות בשיקול דעת בית המשפט. שאלות הנוגעות לנזק שנגרם בפועל, להקטנת הזנק או לצפייתו אינן מתעוררות. במילים אחרות, הנפגע זכאי לפיצוי המוסכם, אף אם לא נגרם לו כל נזק."

בהמשך הדברים מסבירים פרידמן וכהן כי "בבחינת סבירותו של הפיצוי המוסכם יש להביא בחשבון את השיקולים הבאים: סוג החוזה ואופיו, היקפו הכלכלי, תקופת החוזה, ההפרה שעליה מבקשת הוראת הפיצוי המוסכם לחול, וההשלכות הרגילות שיש להפרה כזו בחוזה מהסוג הנדון, לרבות אפשרות הנפגע להקטין את הנזק".

 

אופן קביעת סבירות הפיצויים המוסכמים

בע"א 4481/90 ישראל אהרן נ' ג. פרץ מ. בן גיאת חברה להנדסה ובנין בע"מ, ציין ביהמ"ש העליון כי מבחן יסוד לקביעת סבירותה של תניית פיצויים, הוא צפיית הצד המפר. משמע, בית המשפט נכנס לנעליו של הצד המפר, ובוחן האם, מלכתחילה, בעת כריתת החוזה, עשוי היה המפר לראות את הפיצויים המוסכמים כמשקפים, לפי קנה מידה סביר כלשהו את הנזק, העשוי להיגרם מאותה הפרה. ובלשונו של בית המשפט:

"… בית המשפט קובע את טיבה של ההפרה, ולאחר קביעה זו מסיע הוא עצמו לאחור, אל עבר יום כריתת ההסכם. משמגיע הוא אל יום כריתת הההסכם, מעמיד בית המשפט את תניית הפיצויים ואת ההפרה הקונקרטית (אשר תיוולד רק לימים) זו אל מול זו, ואו אז שואל הוא את עצמו אם הפיצויים שבתניית הפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה הקונקרטית. אם ישיב לשאלה בשלילה – יכבד בית המשפט את תניית הפיצויים ויאכפנה על הצד המפר; ואילו אם ישיב לשאלה בחיוב – כי אז ימשיך ויבדוק כמה ראוי שיפחית מן הפיצויים שנקבעו בתניית הפיצויים".

במילים אחרות: בית המשפט רשאי יהיה להתערב בשיעור הפיצויים, אם מצא שסכום זה נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לצפותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה. הדגש – אם וככל שמדובר בנזק, שניתן היה לצפותו מראש, וללא כל קשר לנזק שאכן נגרם בפועל.

 

כיצד נקבעים סכומי הפיצויים המוסכמים במכרז?

מניסיוננו, עורכי המכרזים קובעים סכומי פיצויים מוסכמים ללא התייעצות עם היועצים המקצועיים במכרז. השיעורים נקבעים ללא יחס ישיר לנזק, שעלול להיגרם לעורך המכרז. גם כאשר נושא זה נדון, בשלב עיצוב המכרז, לא נערך כל תחשיב (ולו גס), באשר לשיעור הנזק האפשרי. מכאן, שככלל, קביעת שיעור הפיצויים המוסכמים, והוראתם במסמכי המכרז, אינה נשענת על בסיס עובדתי מוצק. ככל שהרשות, עורכת המכרז, תבקש לממש פיצויים אלה במקרה של הפרת הסכם ההתקשרות, אפשר שתעמוד לזכות הצד הנתבע, הגנה טובה בדבר הקביעה השרירותית, החד-צדדית והבלתי סבירה, של שיעור הפיצויים.

 

קביעת סכומי הפיצויים המוסכמים – פסיקת בתי המשפט

לרוב, נוטים בתי המשפט שלא להתערב בהסכמות חוזיות שנחתמו בין הצדדים. כל עוד קיים יחס כלשהו בין סכום הפיצויים המוסכמים, לבין סכום הנזק שהיה צפוי בעת חתימת ההסכם – ולו יחס דחוק – לא יתערב בית המשפט, וישאיר את הפיצוי המוסכם בתוקפו. אולם, ככל שלא קיים יחס מעין זה (ולמצער ככל שעורך המכרז לא יצליח להציג תחשיב), בתי המשפט יתערבו בסכום הפיצויים עליהם הסכימו הצדדים, אך במידה המזערית המתחייבת לשם שמירה על סבירות הפיצוי המוסכם (ע"א 300/77 דליה רוזנר נ' בנייני ט.ל.מ. חברה לבניין ופיתוח בע"מ [פורסם בנבו]; ת"א (תל אביב-יפו) 13693-06-10 סוככי תבל בע"מ נ' סוככי המרכז פתרונות הצללה בע"מ).

 

הפחתת גובה הפיצויים המוסכמים – שיקולי בית המשפט

בבוא בית המשפט להפחית את שיעור הפיצויים המוסכמים, אפשר שישקול מספר שיקולים ושאלות, וביניהם –

  • חומרת והיקף ההפרה, ומשך הזמן בו ארעה ההפרה. 
  • האם הפיצויים המוסכמים מהווים קנס ? ככל שיראה לבית המשפט כי הפיצויים המוסכמים, מהווים עונש וקנס למפר, הרי שסביר שיפחית את הקנס, ויעמיד אותו על פיצוי הוגן.
  • סיכוני הצדדים: הסיכון שהצדדים לוקחים על עצמם, בעצם הכניסה והחתימה על ההסכם.
  • תנייה גורפת (פיצוי אחיד ושווה, בגין כל הפרה של החוזה, ללא הבחנה בין הפרות שונות): ברי, כי מגוון ומרחב ההפרות האפשריות בהסכם, אינן שוות בעוצמתן או בנזק הנגרם. תנייה גורפת בהסכם, כי הפיצוי המוסכם לכל ההפרות יהיה שווה בכל מקרה הפרה, אינו סביר. עם זאת, מודגש כי תנייה גורפת לפיצוי מוסכם אינה עילה לביטולה, אלא היא עילה להפחתת שיעור הפיצוי.
  • טענות הצד המפר: העלאת טענות מנומקות, מבוססות תחשיב, על ידי הצד המפר, במטרה לקעקע את הטענות העובדתיות המזכות בפיצויים מוסכמים ו/או את תחשיבי הצד השני לשיעור הפיצויים המוסכמים. בנוסף, פעולות שנקט הצד המפר, להקטנת הנזק.
  • מכלול הנסיבות.

 

מסקנות:

פיצויים מוסכמים מאפשרים לצדדים להגדיל את סיכויי קיום ההסכם, להסכים ביניהם על פיצוי מוסכם, במקרים ספציפיים, ללא צורך בהוכחת נזק או בשיעורו של הנזק. בכך, תחסך הדיינות משפטית ארוכה. מאידך, קביעת שיעור פיצויים מוסכמים גבוהים, ללא קשר להפרה, לנזק, לסיכונים, להתנהגות הצדדים ולמכלול הנסיבות, עלולה להטות את הכף ולגרום להפחתת היקף הפיצויים המוסכמים.

 

המלצות:

ללקוחותינו רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים:

קביעת שיעור פיצויים מוסכמים בהסכם מכח מכרז, עלולים "לגלוש" אל עבר הוראה עונשית. זאת, ככל ששיעור הפיצוי אינו נסמך על תחשיב, ולו גס, של הנזק האפשרי שייגרם לרשות. יתר על כן: היות שמוטלת על הרשות הציבורית חובת הגינות מוגברת, אפשר שהיא אף נדרשת להכנת תחשיב באשר לשיעור כל פיצוי המוסכם. משכך, אחת התוצאות האפשריות היא הדיינות משפטית, ואפשרות להתערבות בתי המשפט.

לפיכך, מומלץ לעורכי המכרזים, לדרוש מהיועצים המקצועיים במכרז, תחשיב או הערכה, מנומקת, בכתב, באשר לנזקים האפשריים. בהתאם לכך, מומלץ לקבוע במסמכי ההסכם, מקרים ואירועים, בגינם יושתו על הצד השני פיצויים מוסכמים, בשיעורים סבירים, הוגנים וראויים, תוך הבחנה בין האירועים.

בנוסף, אנו ממליצים לנסח בהסכם ההתקשרות, כי מוסכם מראש בין הצדדים כי שיעור הפיצויים, בגין כל הפרה, הנו הוגן, סביר וראוי, שמטרתו איננה, בשום פנים ואופן, הענשת המציע הזוכה או התעשרות הגוף הציבורי, אלא הוא מבטא את שיעור הנזק הישיר, העקיף, המוחשי והבלתי מוחשי, הצפוי לגוף הציבורי, בשל כל אחת מההפרות.

ללקוחותינו, המתמודדים והזוכים במכרזים:

ראשית, מומלץ לפנות בשאלות לעורך המכרז, בבקשה לשנות ולהפחית את סכומי הפיצויים המוסכמים. ככל שאינכם מעוניינים בכך (מסיבות שונות), והושתו עליכם פיצויים מוסכמים בשל הפרה/ות של ההסכם – עומדת לזכותכם טענה משפטית בעלת משקל לא מבוטל.

 

עו"ד מומחה לדיני מכרזים

משרד עורכי דין וולר ושות' מעניק את השירותים המשפטיים הנדרשים לצורך הגשת המענה למכרז, ולצורך הגדלת סיכויי הזכיה: בדיקת מסמכי המכרז, ניסוח שאלות הבהרה, בדיקת ההצעה במכרז, ועוד. בנוסף, משרדנו מסייע לערער או להגן על תוצאות זכיה של מתמודדים, באמצעות בדיקת מעטפות ההצעות שהוגשו במכרז, בדיקת חוו"ד של הוועדה המקצועית או היועץ המקצועי, דרישה או עתירה לביטול זכיה, וייצוג בשימועים. צרו קשר עכשיו עם עורך דין מומחה לדיני מכרזים.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר