צוואה הדדית בין בני זוג

מהי צוואה הדדית?

צוואה הדדית (מכונה גם “צוואה זוגית“), היא צוואה שעורכים במשותף בני זוג. בסוג צוואה זה, בני הזוג קובעים שהתנאים וההסדרים שנקבעו במשותף על ידי בני הזוג בחייהם, ימשיכו לחייב את בן הזוג הנותר בחיים לאחר פטירתו של בן זוגו. כלומר, הוראות הצוואה של כל אחד מבני הזוג, מסתמכת על ההוראות המפורטות בצוואת בן הזוג השני. צוואות בני זוג יוכרו כצוואות הדדיות, אף אם “ההדדיות” לא נכתבה במפורש, במידה והן זהות בניסוחן, נחתמו באותו תאריך, או שניתן להבין מתוכנן כי היתה הסתמכות הדדית בין בני הזוג. העיקרון בעשיית צוואה הדדית, והעיקרון של הורשה לבן הזוג שנותר, ואחר כך לצאצאים – נכון, מדויק (ואף רומנטי). אולם המציאות, הוראות החוק והפסיקה, עלולות ליצור מצב בו הדרך המשפטית שנבחרה, אינה מותאמת לצרכים, מביאה לפגיעה בחופש הבחירה, לפגיעה בבן הזוג, בצאצאים, במשפחה וביורשים.

המקור הנורמטיבי של הצוואה ההדדית הוא בתיקון 12 לחוק הירושה משנת 2005, אשר הוסיף את סעיף 8א’, המאפשר לבני זוג לערוך צוואות מתוך הסתמכות הדדית, תוך קביעת כללים ברורים לגבי ביטולן והגנה על “אינטרס ההסתמכות”.

מה היתרונות של צוואה הדדית?

• חוסר גמישות. החיסרון המרכזי בצוואה הדדית, הוא בחוסר היכולת לשנות הוראותיה, עם חתימת שני בני הזוג. לעיתים, “ננעלות” הוראות הצוואה ההדדית, למשך עשרות שנים, חרף שינויים בנסיבות, בהתנהלות, בצרכים, בהתנהגות הצאצאים או בן הזוג, וכו’.
• שליטה מוחלטת של בן הזוג שנשאר בחיים. לאחר פטירת בן הזוג הראשון, בן הזוג שנותר בחיים, רשאי לבצע כל שברצונו בחלקו בעיזבון, אף באופן הנוגד את כוונת בן הזוג שנפטר. בין הפעולות המותרות: מכירת נכסים ושימוש בהם; הענקת מתנות, ללא תמורה; העדפה לצאצא אחד; נישול צאצאים; ועוד. כך, ההחלטה המשותפת, שהיוותה את הבסיס לצוואה ההדדית – נעלמת. לשם ההמחשה: צוואה הדדית, שנוסחה בצורה לא ברורה, עלולה לנשל את ילדי המנוח, על ידי בת זוגו שנותר בחיים, שכן לא הוטמעו בצוואה סעיפים המגבילים או “נועלים” אותה. לפיכך, על הצוואה ההדדית להגביל את אפשרות השימוש של בן הזוג שנותר בחיים, בחלקו בעיזבון.
• אפשרות ביטול הצוואה. סעיף 8 (א) לחוק הירושה קובע כי כל אחד מבני הזוג רשאי לשנות את הצוואה בכל עת. זאת, רק לאחר שהודיע על כוונתו לבן הזוג האחר. לאחר פטירת אחד מבני הזוג, רשאי בן הזוג שנותר לכתוב צוואה, רק לאחר שויתר על חלקו בעיזבון. ייתכנו מקרים, בהם אחד מבני הזוג הופך לחסר כשירות משפטית. במקרה זה, לא יוכל בן הזוג לערוך צוואה חדשה, בשל מצבו. להרחבה בנושא כשירות וייפוי כוח מתמשך – מוזמנים לעיין במאמרים “ייפוי כוח מתמשך” ו”עריכת ייפוי כוח מתמשך“.
• השפעה על יורשים פוטנציאליים. לדוגמה, ילדים מנישואים קודמים או בני משפחה אחרים. יורשים אלו עשויים להתנגד לשינויים בצוואה ולפתוח בהליכים משפטיים בטענה להסתמכות על הצוואה המקורית.

“מלכודת הדבש” של הצוואה ההדדית: הגנה על בן הזוג מול הבטחת ירושת הילדים

בני זוג רבים הפונים לעריכת צוואה הדדית עושים זאת מתוך דחף רגשי בריא. הרצון להבטיח שמי שחלק איתם חיים שלמים, לא ייזרק לרחוב על ידי הילדים, המעוניינים בירושה. אך כאן טמונה המורכבות המשפטית שעו”ד מיומן חייב לצפות עשרות שנים קדימה. השאלה אינה רק “מי יירש”, אלא “מה יישאר לירושה”.

אחד הקונפליקטים השכיחים ביותר בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל נובע מסעיף “יורש אחר יורש“. במילים אחרות, הסעיף קובע שבן הזוג שנותר בחיים יורש הכל, ורק לאחר פטירתו – יורשים הילדים. אולם, החוק הישראלי קובע כי “הראשון רשאי לעשות בדבר שקיבל כבשלו“. המשמעות? ללא ניסוח מגביל ומדויק של הצוואה, בן הזוג הנותר בחיים יכול למכור את דירת המגורים, להעניק את הכספים במתנה לצד ג’, או לכלות את העיזבון בטיולים עם בן/בת הזוג החדשים מסביב לעולם, והילדים יישארו חסרי כל.

במשרד וולר ושות’, אנו מיישמים אסטרטגיה של “איזונים ובלמים”. אנו מציעים ללקוחותינו מנגנונים כמו רישום הערת אזהרה בטאבו לטובת הילדים כבר במועד הפטירה הראשון, תוך שמירה על זכות מגורים בלתי מסויגת לשורד. פתרון נוסף הוא קביעת סכום “קרן ירושה” שאין לגעת בו אלא למטרות רפואיות/סיעודיות מוכחות. גישה זו מונעת סכסוכים משפחתיים עתידיים ומבטיחה שההסתמכות ההדדית לא תהפוך לכלי לנישול הדור הבא. צוואה הדדית חכמה היא כזו שצופה לא רק את יום הפטירה, אלא את הדינמיקה המשפחתית המשתנה במציאות הישראלית המורכבת.

איך מבטלים צוואה הדדית?

כאשר שני בני הזוג בחיים

לאחר פטירת אחד מבני הזוג  

• אם טרם חולק עיזבון: בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו, צריך להסתלק מעיזבון בן הזוג המנוח שהיה אמור לרשת, על פי הוראות הצוואה ההדדית. רק לאחר מכן, ניתן לערוך צוואה חדשה.
• לאחר חלוקת העיזבון: על בן הזוג שנותר בחיים, המבקש לשנות את הצוואה ההדדית (לאחר שכבר ירש את בן הזוג), להשיב לעיזבון את חלקו בירושה. רק לאחר מכן, יוכל לערוך צוואה חדשה.  

הפתרון למגבלות הצוואה ההדדית

ההגבלות המפורטות בחוק הירושה, לגבי היכולת לשנות צוואה הדדית – אינן מחייבות. לכן, בני זוג העורכים צוואה הדדית, יכולים להתנות עליהן, במפורש, בצוואה. מכאן, שניתן לקבוע הוראות שונות לגבי אופן שינוי הצוואה. ניתן להורות על מועדים, נכסים כספיים, דירת המגורים, צאצאים, תנאים וכיוצ”ב.

לדוגמה: ניתן לקבוע בצוואה ההדדית כי בן הזוג הנותר בחיים רשאי למכור את דירת המגורים, אך חייב להשקיע את התמורה בנכס חלופי לטובת הילדים. ניתן גם לקבוע “חלון זמן” של שנתיים שבמהלכו לא ניתן לשנות את הצוואה לאחר פטירת בן הזוג הראשון.

התנגדות לצוואה הדדית

בהתאם לחוק הירושה, המתנגדים לצוואה, רשאים להגיש ולהוכיח את התנגדותם לצוואה. לצורך זאת, יהא עליהם להצביע על פגמים המצדיקים את פסילת הצוואה. הוראות חוק הירושה, ופסיקות בתי המשפט, יצרו טענות ועילות, המאפשרות להתנגד לצוואה (או להגן עליה). עילות ההתנגדות הנפוצות ביותר, הן –

• שינוי הצוואה שלא בהתאם לחוק. לדוגמה, אי ביטול הצוואה כנדרש; אי השבת סכומים לעיזבון; ועוד.
• בעיות בעריכת הצוואה. בעיה בכשרות המשפטית של העדים לצוואה; צוואה שאינה עומדת בהוראות הדין; צוואות לא חתומות; צוואות מזויפות; צוואה שנשתכחה; ניגודי עניינים של עורך הדין שערך את הצוואה, ועוד.
• טעות בצוואה. צוואה הכוללת שגיאות, סתירות או טעויות עובדתיות. כל אחת מהן עשויה להביא לפרשנות המשנה את הבנת הוראות הצוואה.
• השפעה בלתי הוגנת – אונס, כפיה או איומים. סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע כי “צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה“.
• אומד הדעת או הסתמכות הצדדים. הצוואה המשותפת נוצרת מהחלטת בני הזוג, יחדיו. מכאן, שחוסר הבנה של מהות הוראות הצוואה מצד אחד מבני הזוג, אפשר שתביא לפסילתה.

בכל מקרה בו קיימת צוואה הדדית, קיימת חשיבות רבה לבחינה מדוקדקת וזהירה שלה. יש לקרוא את מכלול הנסיבות, את השינויים במרוצת השנים, הקשרים בין בני הזוג, על מנת לבחון האם רצוי להגיש התנגדות. מוזמנים לקרוא הרחבה כאן על התנגדות לצוואה.

הפקדת צוואה הדדית

ההפקדה מבוצעת אצל הרשם לענייני ירושה, באותה פרוצדורה של הפקדת צוואה רגילה (קישור כאן).

צוואה הדדית לעומת ייפוי כוח מתמשך: שני כלים, מטרה אחת

בני זוג רבים פונים למשרדנו עם שאלה אחת: “מה עדיף – צוואה הדדית או ייפוי כוח מתמשך?” התשובה הנכונה היא שאלו אינם כלים מתחרים, אלא כלים משלימים המגנים על שני שלבים שונים בחיים.

הצוואה ההדדית מגנה על מה שיקרה אחרי המוות. היא קובעת מי יירש את הרכוש, באיזה סדר, ובאילו תנאים. היא פועלת רק מרגע הפטירה ואילך, ואין לה כל תוקף בעוד שני בני הזוג בחיים.

ייפוי הכוח המתמשך, לעומת זאת, מגן על מה שיקרה בחיים. ספציפית, בתקופה שבה אדם אינו מסוגל עוד לקבל החלטות בעצמו, בשל מחלה, תאונה, ירידה קוגניטיבית או כל אירוע אחר השולל כשירות משפטית. ייפוי הכוח המתמשך מסמיך מראש אדם אמין (לרוב, בן הזוג) -לנהל את ענייני הממנה: חשבונות בנק, נכסי נדל”ן, טיפול רפואי, ומגורים.

הבעיה שרבים אינם מודעים לה: צוואה הדדית אינה מספקת הגנה למצב של אובדן כשירות. אם בן זוג אחד מאבד את כשירותו המשפטית, אין בכוחה של הצוואה לאפשר לבן הזוג השני לנהל את הנכסים המשותפים. ללא ייפוי כוח מתמשך, ייאלץ בן הזוג לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס. זהו הליך ארוך, יקר ומתיש, שלעיתים מסתיים במינוי גורם זר לניהול ענייני המשפחה. יתרה מכך, ייפוי כוח מתמשך שנחתם לאחר אובדן הכשירות – פסול לחלוטין. זהו כלי שחייבים לערוך בעודו בתוקף, כלומר כשהאדם צלול ומסוגל להבין את משמעות ההחלטה.

המסקנה המעשית היא שמשפחות חכמות עורכות את שני המסמכים במקביל: הצוואה ההדדית מסדירה את חלוקת העיזבון לאחר המוות, וייפוי הכוח המתמשך מסדיר את ניהול החיים בטרם יגיע אותו יום. יחד, הם מהווים מעטפת משפטית מלאה שמגנה על בני הזוג ועל ילדיהם בכל שלב אפשרי, ומונעת את הצורך בהתערבות שיפוטית בשעה שהמשפחה זקוקה לשקט ולא לסכסוך.

כתיבת צוואה הדדית עם עורך דין מומחה

כתיבת צוואה הדדית, זהה, ככלל, לכתיבת צוואה “רגילה”. בני הזוג נפגשים עם עו”ד צוואות וירושות מומחה, ומחליטים – בפגישה אחת או יותר, לפי הנדרש – מה יהיו הוראות הצוואה וכיצד יחולק העיזבון ליורשים, לאחר מותם. כתיבת צוואה הדדית דורשת מומחיות ורגישות. היא מחייבת ניסיון מקצועי, וניסיון חיים. היא מחייבת שיקוף מדויק של הוראות הדין כיום, והעלאת אפשרויות של הצפוי בעתיד, בתרחישים שונים. כדי להפחית את הסיכונים בצוואה משותפת, פנו לעורך דין מומחה, שצבר ניסיון במשך עשרות שנים. צרו קשר, כבר עכשיו.