“צוואה שנשתכחה” הנה צוואה תקפה שאדם ערך במהלך חייו, אולם במרוצת השנים ושינויי הנסיבות – שכח מקיומה, והיא לא התגלתה בזמן עריכת צוואה מאוחרת יותר או בהליכי קיום הצוואה. חוק הירושה כיום, אינו מכיר בביטול צוואה אך ורק מחמת השנים שחלפו ממועד עשייתה. החוק קובע כי נדרשת פעולה של המצווה, לביטולה. שכחת צוואה איננה נמנית עם עילות הבטלות ולא ניתן להוסיף עילות בטלות שהמחוקק לא קבע. עילות הבטלות מתייחסות כולם לאירועים או מצבים שקדמו לעריכת הצוואה או שהם אירעו במועד עריכת הצוואה עצמה: לא קיימת בדין עילה שנוצרה לאחר שהצוואה נחתמה. עם זאת, לעיתים נדירות ביותר, מבטלים בתי המשפט את הצוואה, ככל שהם משוכנעים, מעבר לכל ספק, כי הצוואה איננה יכולה לשקף את רצונו האחרון של המצווה, ולו המצווה היה זוכר את קיומה – וודאי היה מבטל או משנה אותה. סקירה.
הוראות חוק הירושה
סעיף 36 לחוק הירושה, תשכ”ה – 1965 קובע את עקרון הצוואה המאוחרת גוברת. לפיו, כאשר קיימות מספר צוואות, יש לקיים את הצוואה המאוחרת בזמן, ככל שהיא מבטלת את הצוואה הקודמת, מפורשות או במשתמע. עם זאת, לא תמיד ברור האם הצוואה המאוחרת אכן מבטלת את קודמתה, או שמא השתכחותה של הצוואה הקודמת נובעת מאי-ידיעה או מסיבות אחרות שאינן משקפות רצון מודע של המצווה.
חוק הירושה, כאמור, אינו מכיר במושג “צוואה שנשתכחה”, ואינו מתיר ביטול צוואות, רק מחמת פער הזמנים שבין חתימתן לבין מועד הפטירה. נדמה כי לתפיסת המחוקק דאז, לא ניתן “לשכוח” מסמך מהותי דוגמת הצוואה. מדובר במסמך פורמאלי, הנעשה מתוך כובד ראש ואחריות, המשקפים את רצונו של המצווה בעת כתיבתו. לפיכך, בלתי מתקבל על הדעת, על פניו, כי המסמך יפרח מתודעתו של המצווה. אלא שהמציאות, מתקדמת ומתפתחת, מכתיבה ומייצרת שינויים, המאתגרים את בתי המשפט.
פסיקות בתי המשפט בנושא צוואה שנשתכחה
בשנים האחרונות, נידונות בבתי המשפט תביעות לביטול צוואה, בעילת “צוואה שנשתכחה”. אלו צוואות שנכתבו לפני שנים רבות, לא עודכנו או בוטלו, על אף שינויים בתא המשפחתי (נישואין, גירושין, הורות מאוחרת, אימוץ ועוד). לאחר פטירת המצווה, מגלים היורשים, לתדהמתם, כי הוראות הצוואה אינן משקפות את המציאות או את המצב העובדתי, בה חיי המצווה. לעיתים, הוראות הצוואה עומדות בסתירה כה מוחלטת לרצון, לאורח חייו או להתנהגותו של המצווה, עד כי המסקנה האפשרית היחידה היא כי מדובר ב”צוואה שנשתכחה”. מכאן, כי עקרונות הצדק והמוסר מחייבים את ביטולה.
ההלכה המשפטית
אולם, גם אם בתי המשפט ישתכנעו כי שאכן מדובר בצוואה שנשתכחה, שאינה משקפת את המצב העובדתי, את מציאות החיים, את התא המשפחתי ואת רצונו של המצווה – אין לבתי המשפט הוראה חוקית, המאפשרת את ביטול הצוואה. יתר על כן: הוראות חוק הירושה, ופסיקות עקביות של בתי המשפט, מנסות לשמור ולכבד את רצונו האחרון של המצווה, כפי שבא לידי ביטוי, באופן פורמאלי, בצוואה. כפי שכתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון, כב’ השופט לוין, ב- ע”א 5654-92 אילנה בורשטיין נ’ ליאור מסר, מט(5) 461 [פורסם בנבו]:
“…כידוע, צוואה היא מסמך פורמאלי, ואם ברור מתוכה שהיא משקפת את רצונו של המנוח בעת כתיבתה, אין בית המשפט רשאי ליטול היתר לעצמו לכתוב למנוח צוואה חדשה, אך משום שהוא סבור שלפי אומד דעתו של בית המשפט היה המנוח כותב צוואה אחרת לו שקל את המצב מחדש במועד מאוחר יותר… ששומה עלינו לפעול במקרה שלפנינו על יסוד שיקולים נורמאטיביים ולא על יסוד שיקולים אינדיווידואליים של צדק, העשויים להשתנות ממקרה למקרה.”
מקרים בהם כובדה “צוואה שנשתכחה”
במקרים בודדים מאוד, קבעו ערכאות דיוניות שמאחר שהוכח לפניהם שהצוואה נשתכחה, יש לפרש את הצוואה בניגוד ללשונה הברור, על מנת לקיים את רצון המצווה במועד פטירתו. ב-ת”ע (חיפה) 32072-10-13 פלונים נ’ אלמונים נקבע שלמרות שבצוואה נכתב שרק שני הילדים הקטנים של המצווה זוכים בעיזבון, הדבר נעשה בתקופה שבה נותרו בבית רק שני הילדים הקטנים וכל יתר הילדים עזבו כבר את הבית ואולם לאחר שגם שני הילדים הקטנים עזבו את הבית, רצון המנוחה היה לחלק את עיזבונה לכל ילדיה בחלקים שווים. בת”ע (פ”ת) 2640-06-18 פלונים נ’ אלמונים נדון מקרה שבו אדם ערך צוואה בעת שהיה בהליכי גירושין מאשתו הראשונה ובמסגרתה הוא העניק את עיזבונו לאחיו ואחייניו. כעבור כמה שנים, נישא לאישה אחרת ונולדו להם ילדים. אולם, המנוח לא ערך צוואה אחרת ונטען ע”י אלמנתו וילדיהם שהצוואה נשתכחה ממנו בחלוף יותר מארבעים שנה מאז שערך אותה. באותו מקרה נקבע שהוכח באופן חד משמעי שרצונו של המנוח באחרית ימיו היה שאשתו וילדיו יירשו אותו ולא אחייניו ולכן יש לקבל את ההתנגדות ולכן יש ליתן צו ירושה על פי דין.
אתגרים ראייתיים
אחד האתגרים המרכזיים בטיפול בצוואה שנשתכחה הוא ההיבט הראייתי. כאשר צוואה קודמת לא נמצאה או נשכחה בזמן עריכת הצוואה המאוחרת או בזמן ההליך לקיום הצוואה, נדרשת מלאכה מורכבת להוכחת קיומה, תוכנה ותוקפה המשפטי. החוק דורש כי צוואה תיערך על פי דרישות צורניות מחמירות (סעיפים 18–23 לחוק הירושה), אך במקרים של צוואה שנשתכחה, לעיתים יש להסתמך על ראיות חיצוניות, לא פורמליות, המעלות שאלות של מהימנות ומשקל. הראיות המרכזיות במקרים כאלה עשויות לכלול:
- עדויות בעל פה. בני משפחה, חברים, עדים לצוואה או עורך הדין שייצג את המוריש עשויים להעיד על נסיבות עריכת הצוואה שנשתכחה או על תוכנה. עם זאת, עדויות כאלה נתפסות לעיתים כבעייתיות בשל פוטנציאל להטיות, אינטרסים כלכליים, או זיכרון לקוי.
- מסמכים לא רשמיים. טיוטות, פתקים, תכתובות דוא”ל, או עותקים חלקיים של הצוואה עשויים לשמש כתמיכה ראייתית.
- ראיות נסיבתיות. פעולות אחרות של המצווה, שביכולתן להעיד על רצונו. לדוגמה, תיעוד של דיון בין המנוח לבין עורך דינו לגבי הוראות הצוואה או פרטים על נכסיו.
ניסיונות לערער על צוואה שנשתכחה
המעמד המשפטי של צוואה שנשתכחה עלול להפוך אותה ליעד לערעור, במיוחד מצד יורשים פוטנציאליים שעלולים להיפגע מקבלתה. הניסיונות לערער על צוואה שנשתכחה נוגעים בעיקר להיבטים הבאים:
- היעדר דרישות צורניות. כאשר צוואה שנשתכחה אינה עומדת בדרישות הצורניות של חוק הירושה, עולה השאלה האם ניתן כלל להכשירה. יורשים העלולים להיפגע מכך יטענו, בין היתר, כי חסרים ראיות חותכות לכך שהמסמך אכן משקף את רצון המוריש. במקרים כאלה, הנטל על מבקש הקיום להראות כי קיים רצון ברור מצד המצווה.
- שאלת האותנטיות. במקרים שבהם נמצאה צוואה שנשתכחה, ייתכן ויועלו טענות לזיוף, התערבות לא ראויה של צד ג’, או שינוי שנעשה לאחר עריכתה. יש לבחון היטב את הנסיבות שבהן התגלה המסמך, ואת מידת האמינות של הראיות התומכות.
- השתכחות או חוסר ידיעה. טענה מרכזית בערעורים על צוואה שנשתכחה היא שהמוריש לא היה מודע לקיומה בעת עריכת הצוואה המאוחרת. במצב כזה, הצד המבקש לערער על תוקף הצוואה ינסה להוכיח כי הצוואה המאוחרת נערכה תוך הבנה שגויה או עקב השפעה בלתי הוגנת.
- טענות להשפעה בלתי הוגנת. העדר גילוי של צוואה קודמת עשוי להוות קרקע לטענה שהמצווה פעל תחת לחץ או מניפולציה מצד יורשים פוטנציאליים אחרים.
הצעת חוק הירושה (תיקון – בטלות צוואה ישנה)
ביום 10.5.2021 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית, לתיקון חוק הירושה (תיקון – בטלות צוואה ישנה) התשפ”א – 2021. מטרת הצעת החוק היתה להוסיף את עילת הביטול של צוואה שנשתכחה בחוק הירושה, לרשימת העילות המאפשרות את ביטול הצוואה. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי: “על פי החוק הקיים, צוואה מבוטלת במצב בו המצווה פעל באופן אקטיבי לצורך ביטולה, אם על ידי מסמך ביטול, אם על ידי השמדת הצוואה ואם על ידי עריכת צוואה חדשה… הוראות החוק הקיימות בישראל כיום – אינן כוללות הוראות בדבר בטלות צוואה בנסיבות בהן המצווה לא נקט בפעולה אקטיבית לביטולה“. הצעת חוק זו לא נתקבלה.
סיכום והמלצות
הסוגיה של צוואה שנשתכחה מדגישה את המורכבות המובנית בדיני הירושה בישראל. על מנת להימנע ממחלוקות ואי-הבנות, יש להבטיח שכל צוואה תיערך בצורה ברורה ומפורשת, ותתייחס לצוואות קודמות במידת הצורך. כמו כן, יש להקפיד על שמירת מסמכים ותיעוד שוטף של רצון המצווה. במצב החוקי והמשפטי, נכון להיום, מעטים מאד המקרים בהם ייטה בית המשפט להעדיף את הטענות והראיות של יורשים בעניין “צוואה שנשתכחה”, על פני צוואה בכתב שהותיר המנוח. עם זאת, ומבלי לסייג את האמור לעיל, אפשר שבתי המשפט, ככל שישתכנעו כי קיימות ראיות חיצוניות חזקות, וישתכנעו כי תוצאת קיומה של הצוואה תהא בלתי מוסרית וכה נוגדת את תחושת הצדק, ייטו לביטולה של הצוואה, בעילות שונות. אולם, במצב המשפטי ולאור חוק הירושה, נכון להיום, ביטולה של צוואה שנשתכחה – קשה ומורכב.
פנחס וולר – עורך דין מומחה בתחום הירושות והצוואות
עו”ד ונוטריון פנחס וולר, מתמחה בתחום הירושות והצוואות, במשך למעלה מ-40 שנה. במהלך עשורים אלה, צבר ניסיון ומומחיות, ערך וליווה אלפי לקוחות, שהכינו וערכו צוואות, הגן על צוואות והתנגד לצוואות, חילק ירושות ועזבונות, שימש כמנהל עזבון, נתן עדויות ותצהירים במאות תיקים, וסייע למצווים וליורשים. להתייעצויות, חשיבה משותפת או קבלת חוות דעת בנושא צוואה שנשתכחה, צרו קשר עם עורך דין צוואות וירושות בחיפה, כבר עכשיו.
