מבנים מסוכנים מסכנים חיי אדם. שילוב הנסיבות של מאות אלפי מבנים שנבנו בישראל ללא תקן מחייב עמידּות בפני רעידות אדמה, גילם ההולך ומתקדם של המבנים, הקושי לתחזק מבנים אלו והיעדר אסדרה מקיפה לנושא התחזוקה – מייצרים “פצצה מתקתקת” של ממש. הכרזה על “מבנה מסוכן” לא רק חושפת את בעלי הנכס ואת המחזיקים לאחריות פלילית ואזרחית, אלא גם מורידה את ערך הדירות, כרוכה בתשלומים גבוהים לתיקונים, מקשה על מכירת הדירות, מבטלת (או מייקרת) ביטוחים, לא מאפשרת לקיחת משכנתא וכו’. למעלה מ-5,000 מבנים בישראל נמצאים בסטטוס של “צו מבנה מסוכן”, ועוד אלפי מבנים בתהליך הכרזה. מה כדאי לעשות במקרה כזה – ואיפה ההזדמנויות? סקירה.
הגדרת מבנה מסוכן
“מבנה מסוכן” הוא מבנה או בניין, המהווה סכנה עבור דייריו או עוברי אורח, ואשר הוצא לו “צו מבנה מסוכן” על ידי מהנדס הרשות המקומית, בהתאם לחוק העזר של הרשות. לרוב, הסיבה להגדרת מבנה כמסוכן, שלא כתוצאה מאסון טבע או מאירועי מלחמה, מתרחשת על פי רוב עקב כמה גורמים, שלעיתים מתרחשים יחד:
- גיל המבנים. בלאי פיזי, חומרים מהם נבנה הבניין והתקינה שהייתה קיימת בזמן בנייתו.
- רמת התחזוקה של המבנים. הזנחת המבנים ואי טיפול בנזקים המצטברים לאורך השנים מאיצים את הידרדרות מצבם הפיזי.
- שינויים מבניים (תוספות בניה). במבנים רבים מתבצעות עבודות ותוספות אשר עלולות לגרום לעומסים שונים שהבניין לא תוכנן לשאתם, ובכך לתרום לאי יציבות המבנה.
- שינויים בסביבת המבנה. עבודות בסמוך למבנים, חפירה תת קרקעית, שינויים במפלס מי תהום באזור מבנה או אפילו תופעות של זרימת נגר עילי, עלולים גם הם להשפיע על יציבות המבנה.
הגדרת מבנה כ”מסוכן” עשויה להיות כתוצאה מביקורת שיטתית או אקראית שעורך אגף ההנדסה ברשות המקומית, תלונה של בעל דירה בבניין, תלונה של עוברי אורח או של בעלי נכסים צמודים.
המקור החוקי לסמכות הרשות המקומית
236(א)(1). “…לפקח על הקמה, הריסה, שינויים ותיקונים של בנינים… לצוות כי ייהרסו בנינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים“.250. “מועצה רשאית להתקין חוקי עזר כדי לאפשר לעירייה ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם על פי הפקודה או כל דין אחר או לעזור לה בביצועם, או כדי לדרוש מבעל נכס או מחזיקו לבצע באותו נכס עבודה הנחוצה למטרה האמורה”.
בפקודת המועצות המקומיות נעדרים סעיפים מקבילים המתייחסים לתוכן חוקי העזר. אולם בהיקש ניתן לומר כי למועצה מקומית סמכות להסדיר בחוקי העזר את סמכויותיה וחובותיה שפורטו בצווי הכינון (סע’ 146 לצו המועצות המקומיות (א), וסעיף 63 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי”ח-1958. הוראות נוספות בנושא האחריות והטיפול במבנים מסוכנים מעוגנות גם בחוק התכנון והבנייה, בתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה.
בהתאם, הרוב המכריע של הרשויות מקומיות הסדירו את הנושא בחוקי העזר שלהן באופנים שונים, כאשר המרכזי מביניכם – חוק עזר הריסת מבנים מסוכנים. חוק העזר מאפשר לרשות המקומית, לאחר שערכה בדיקה הנדסית מקצועית ומצאה שיש חשש לדייריו, לציבור כולו או לנכסים סמוכים, להוציא “צו מבנה מסוכן” למבנה. עם הוצאת הצו, מורה הרשות המקומית על ביצוע תיקון של המבנה, בדרך הקבועה בחוק. אם יקבע מהנדס הרשות המקומית, כי המבנה מסוכן עד כדי כך שהוא מהווה סכנה ממשית או מיידית, רשאית הרשות המקומית להורות על פינויו המיידי, או על כל פעולה אחרת הנדרשת לשם הסרת המסוכנות.
צו מבנה מסוכן
חוק עזר הריסת מבנים מסוכנים, מטיל חובה – אזרחית ופלילית – על בעלי המבנה, להחזיק את הבניין במצב המבטיח את שלום המחזיקים, את שלום הציבור ואת ביטחון הנכסים הסמוכים לו. הגדרת “מבנה מסוכן” הנה של הרשות המקומית, והיא קשורה בדרך כלל למצבו הפיזי של המבנה. עם הוצאת “צו מבנה מסוכן“, מחוייבים בעלי המבנה למלא אחר הוראות הצו, לאתר את הסיבות להגדרת המבנה כמסוכן, ולהגיש לרשות המקומית תוכנית שיפוץ ותיקון מפורטת. אי ביצוע העבודות הנחוצות כדי להסיר את המסוכנות, עלול להוות עבירה על החוק, וייתכן כי יינקטו הליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים, כנגד בעלי הנכס שלא מילאו אחר הדרישה. בנוסף, אם בעלי הבמבנה לא מילאו אחר הוראות ההודעה (על פי הקריטריונים הקבועים בחוק העזר), רשאית הרשות לבצע את העבודות הנחוצות כדי להסיר את המסוכנות ולגבות מבעלי המבנה את עלות ביצוע העבודות. עם הוצאת “צו מבנה מסוכן”, האחריות על פגיעה עתידית באדם או ברכוש, מוטלת על בעלי הדירות בבניין.
במקרה בו יקבע מהנדס הרשות המקומית, שהמבנה מסוכן עד כדי כך שהוא מהווה סכנה ממשית או מידית למחזיקים ו/או לציבור ו/או לנכסים הסמוכים, רשאית הרשות לצוות על פינויו, או על כל פעולה אחרת הנדרשת לשם הסרת המסוכנות.
נכון להיום, כפי שהצביע מבקר המדינה בדו”ח ביקורת בחודש יולי 2022 (כאן קישור ישיר לדו”ח המבקר, וכאן סקירה תמציתית), מתוך 208 הרשויות המקומיות שהתקינו חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים, ל- 86% יש חוקי עזר ישנים, שנחקקו לפני שנת 2010. המשמעות היא קיומם של פערים בהגדרות בסיסיות לגבי אופן טיפולן במבנים מסוכנים, לגבי הזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים, לעניין שיטות, דרכי העבודה וההתמודדות של הרשויות המקומיות עם מבנים מסוכנים, ועוד.
האחריות על מבנה מסוכן
חוקי העזר בנושא מבנים מסוכנים ברשויות המקומיות, מגדירים באופן שונה את האחראים לתיקון מבנה מסוכן. ככלל, האחריות מוטלת על הגורמים הבאים –
הבעלים הרשומים של הנכס; משכיר הנכס ומקבל ממנו הכנסה; דייר, שוכר או שוכר משנה; עסק שפועל בנכס; מי שמטפל בנכסים השייכים להוריו הקשישים (מורשה, נאמן או בא כח); יורש שקבל בירושה את הנכס; או נציגות בית משותף (ועד הבית).
הסיבות הנפוצות להוצאת צו מבנה מסוכן
כיום, אין קריטריונים אחידים למשרדי הממשלה או בקרב הרשויות המקומיות, להגדרת מבנה כ”מסוכן”. מניסיוננו במשרד וולר ושות’, הסיבות להגדרה זו הן –
- סדקים משמעותיים בשלד המבנה או ביסודות.
- שקיעה בקירות או שקיעה ביסודות הבניין.
- סדקים רחבים בגרם מדרגות של הבניין או במרפסות הבניין.
- פגיעה בתשתיות המבנה, בעקבות טראומה – רעידת אדמה, פיצוץ גז, חפירות קווי תשתיות, אירועי שריפה וכיוצ”ב.
- חשיפה של מוטות הברזל שבעמודים, חלודה.
- קורוזיה מתקדמת בקונסטרוקציה מפלדה.
- גושי בטון, טיח, קרמיקה וכיוצ”ב, רופפים, הנושרים ממעטפת הבניין.
- התנתקות של אריחים מהחיפוי החיצוני של הבניין.
- סדקים רחבים בעמודים ובקירות הבניין.
- קיר חומה או קיר תמך סדוק, או התמוטטות חלקית.
סיווג מבנים
כאמור, אין קריטריונים אחידים בין הרשויות, או הגדרה סטטוטורית. עם זאת, נוטות הרשויות לסווג את המבנים המסוכנים, בהתאם לרמת הסיכון שהם יוצרים. רמת הסיכון מכווינה את סמכויותיה השונות, את תכיפות ומהירות הפעולות של הרשות.
- רמה 1: ללא סכנה. אין חשש לשלום ויציבות המבנה.
- רמה 2: רמת מסוכנות נמוכה. המבנה יציב, אולם חלקים ממנו עלולים ליפול על עוברי אורח או על בניינים סמוכים. בדרגה זו, קיימים ליקויים ותיקונים אותם יש לבצע בהקדם. במידה והתיקונים לא יבוצעו, ההתראה תומר להכרזה על המבנה כמסוכן.
- רמה 3: רמת מסוכנות בינונית. מבנה זה, או חלקים ממנו, מהווים סכנה ממשית למחזיקים או למבנים הסמוכים. את המבנה הזה יש להרוס או לאטום.
- רמה 4: רמת מסוכנות גבוהה. המבנה, או חלקים ממנו, עלול להתמוטט באופן מיידי, ולפיכך יש לפנותו.
תהליך טיפול הרשויות המקומיות בהכרזה על מבנה מסוכן
קיימת שונות בין תהליכי העבודה ונהלי העבודה ברשויות המקומיות, בכל הקשור למבנים מסוכנים. אולם, לרוב, התהליך הנו כדלקמן:
- ביקורת מהנדס בניין של הרשות המקומית במבנה, ובדיקת מסוכנות לציבור, לדיירים ו/או לנכסים הסמוכים.
- הוצאת דרישה לבעלי המבנה, לביצוע בדיקה הנדסית ע”י גורם מוסמך נוסף, לבחינת יציבות המבנה.
- הוצאת “צו מבנה מסוכן”, בהתאם לחוק העזר של הרשות.
- הודעה לבעלים, לביצוע תיקונים וחיזוקים בטיחותיים, בהתאם לדרישות ההנדסיות וללו”ז שיקבע מהנדס הרשות. לחילופין, מתן הוראה על הריסת המבנה (או חלקים ממנו).
- ביקורות מעקב בבניין, על מנת לוודא כי העבודות הדרושות – בוצעו.
- אכיפת דרישות הרשות המקומית לביצוע תיקונים בטיחותיים בבניין, ע”י נקיטת הליכים משפטיים נגד בעליו.
אסטרטגיות פעולה לאחר ההכרזה על מבנה מסוכן
לאחר הוצאת “צו מבנה מסוכן” על ידי הרשות המקומית, נדרשים הבעלים לפעול במהירות ובאופן סדור. לרוב, מקציבה הרשות המקומית השלמת טיפול בתוך 90 ימים, מיום משלוח ההודעה. עיכוב בתגובת הבעלים ו/או פעולה לא מסודרת, עלול לגרור נקיטת פעולה חד-צדדית ע”י הרשות, כתבי אישום, הליכים משפטיים והוצאות כספיות כבדות. ככלל, קיימות 5 אסטרטגיות לפעולה:
לבקש מהרשות המקומית לבצע את התיקון, במימון של בעלי הבניין
במקרה זה, הרשות המקומית תעריך את עלות ביצוע התיקונים, ולאחר הסדר כספי מול הבעלים, וחתימה על כתב התחייבות מצידם, היא תבצע את התיקונים, על אחריותה. קיימות רשויות מקומיות, המפעילות סיוע – בעצמן או באמצעות חברות כלכליות שבתחומן – לביצוע העבודות. עם השלמת ההליך, יסיר מהנדס הרשות את צו מבנה מסוכן.
לבצע תיקונים ושיפוצים, על ידי בעלי הבניין
במקרה זה, על כלל הבעלים בבית המשותף להתאגד, לבחון עצמאית את העלויות, לממן את התיקונים, באמצעות קבלן מבצע. תהליך ההתמודדות ייעשה באופן הבא:
- איתור כלל הבעלים, וכינוס ישיבת דיירים דחופה, בכדי ליידע אותם במצב המבנה והצו שהוציאה הרשות.
- הקמת חשבון בנק לצורך השתתפות כספית של בעלי המבנה. בהיעדר ברירה, יש לדרוש השתתפות בתשלום של כל בעלי הדירות, באמצעות תביעה משפטית בפני המפקח על רישום המקרקעין כנגד דייר סרבן. בהעדר שיתוף פעולה, לפעול לתיקון בפיקוח בית המשפט.
- ככל שנדרש מימון בנקאי, יש לערוך בדיקה מקדימה, וקבלת הצעות להעמדת ההלוואה.
- מינוי מהנדס קונסטרוקטור מטעם הבעלים. יש להעביר אליו את כל התוכניות, התמונות, על מנת לקבל ייעוץ וחוות דעת עצמאית ובלתי-תלויה.
- להזמין אומדן או קנה מידה של העלויות הכספיות, מול מהנדס או מול שמאי מקרקעין.
- אם נדרשות פעולות הנדסיות, יש להכין תכניות, מפרט טכני, כתב כמויות, ולו”ז לביצוע העבודות.
- יש לקבל הצעת מחיר ממספר קבלנים ולמנות קבלן רשום לביצוע העבודות.
- רכישת ביטוחים מתאימים.
- ביצוע העבודות.
- יש לקבל אישורים על סיום ביצוע העבודות, על בטיחות המבנה, ועל עמידה בכל דרישות הרשות.
- בנוסף, על מהנדס הבניין להגיש לרשות המקומית טופס הצהרה, על הסרת הסכנה למבנה.
- לאחר בדיקת מהנדס מטעם הרשות המקומית, ואישורו שכל הליקויים תוקנו, יש לפנות לרשות המקומית, על מנת שתבטל את הצו. לעיתים יידרשו הליכים משפטיים נוספים כנגד הרשות המקומית, דרישה לביטול קנסות וכו’.
להוכיח כי הבניין לא מסוכן או כי הבעלים ביצעו את התיקונים הנדרשים
בכל אחד מהמקרים הנ”ל, יש להוכיח בראיות ובחוות דעת הנדסיות נגדיות, כי הוראת מהנדס הרשות המקומית – שגויה. יועץ פרטי (בניגוד למהנדס, הנדסאי או עובד הרשות המקומית) שימסור לבעלים חוות דעת נגדית ביחס לליקויים הקיימים, יאפשר התמודדות ראויה כנגד צו מבנה מסוכן שהוציאה הרשות, באמצעות עורך דין מומחה מטעמם. גם כאן, לעיתים יידרשו עתירות כנגד הרשות המקומית, דרישה לביטול קנסות וכו’.
להמתין להגשת כתב אישום על מבנה מסוכן
לאחר ההכרזה על מבנה כמבנה מסוכן, נשלחת הודעת דרישה חתומה בעלי הנכס. בהודעה הם נדרשים לבצע את העבודות המפורטות בדרישה ולהסיר את הסכנה. אם הבעלים לא קיימו את הדרישה, בתוך התקופה שנקבעה,
עורך מהנדס הרשות (או מי מטעמו), דו”ח עבירה בגין אי מילוי הודעת הדרישה לביצוע העבודות להסרת הסכנה. דו”ח זה, בצירוף כל הראיות הנדרשות לקיומה של העבירה מועבר לתובע העירוני, לצורך שקילה והחלטה על הגשת כתב אישום. אם מצא התובע כי קיימות כל הראיות הנדרשות, וכי קיימים סיכויי הרשעה סבירים – יגיש כתב אישום, לבית המשפט לעניינים מקומיים, שבאותו מחוז בו נמצא הנכס.
מעבר לכתב האישום, כל אחד מהבעלים צפוי לקנס בגובה בגובה 3,600 ₪ על הפרת הוראת חוק עזר, וכן קנס נוסף של 160 ₪ ליום על עבירה נמשכת, עבור כל יום בו לא התבצע התיקון.
לבחון אפשרות ביצוע תמ”א 38 או התחדשות עירונית
אם בעלי הדירות נמצאים בתכנון לקידום תמ”א 38 או התחדשות עירונית, אנחנו ממליצים לעדכן את הרשות המקומית, לקבל ארכה בכתב, ולהזדרז בפרויקט. מניסיון עם עשרות מבנים מסוכנים במשרדנו, צו מבנה מסוכן משמש זרז בקידום תוכניות תמ”א 38 על ידי וועד הבית, או בעלי הדירות במבנה. היות ובמרבית המקרים, ההוצאות הנדרשות לתיקון נאמדות בעשרות אלפי ש”ח עד מאות אלפי ש”ח, מקור מימון טוב יהיה ביצוע פרויקט תמ”א 38. אלא ששילוב תמ”א 38 במבנה מסוכן, דורש תשובות לשתי שאלות יסוד מהותיות:
- האם מצבו הפיזי של המבנה, יאפשר בכלל ביצוע תמ”א? או שהליכי התכנון והביצוע של התמ”א, לאורך מספר שנים, יסכנו את המבנה והדיירים?
- פערי הכוחות בין היזם, לבין הדיירים. כושר המיקוח של דיירים שנדרשים להוצאת מאות אלפי ש”ח לתיקון ליקויים באופן מיידי, נמוך מאשר של בעל מבנה המעוניין בחיזוק המבנה ובשדרוג הנכס. לא בכדי מעדיפים יזמים וקבלנים לפעול בנכסים שהוכרזו כמבנה מסוכן. היזם מתקן את המבנה, במחיר של מאות אלפי ש”ח, ובתמורה מקבל זכויות בניה השוות מיליוני ש”ח.
אם בעלי הדירות נמצאים בתהליך עצמו, קיימת אפשרות לפיה במסגרת ביצוע הפרויקט בבניין, תורחב ההתקשרות עם היזם, כך שהליקויים עליהם הצביעה הרשות המקומית – יתוקנו. כך, הבעלים יוכלו להמשיך לעשות שימוש בטוח בנכסים שבבעלותם.
ביטול צו מבנה מסוכן
לאחר תיקון הליקויים, מהנדס הבניין מטעם הדיירים, יגיש לרשות המקומית הצהרה על הסרת הסכנה למבנה. לאחר מכן, תשלח הרשות מהנדס, שיבדוק את מצב הבניין, ויבחן את התיקונים שבוצעו. ככל שחוו”ד תהיה שהליקויים תוקנו, הרשות המקומית אמורה לבטל את הצו.
כתב אישום על מבנה מסוכן
במידה והליקויים לא מתוקנים, בסמכות הרשות המקומית (תובע הרשות), לנקוט בהליך משפטי כנגד הבעלים. מטרת ההליך המשפטי היא לגרום לכך שתבוצענה העבודות להסרת הסכנה במבנה שהוגדר כמסוכן, בהתאם לממצאים, לדרישת הרשות, ובתוך פרק הזמן שהגדירה. נדגיש כי זהו הליך פלילי לכל דבר ועניין, שעלול להסתיים בהרשעה, בקנסות ובהוצאות. עם זאת, טיפול מהיר ומקצועי, בליווי עורך דין מומחה, עשוי במרבית המקרים, להביא לביטול כתב האישום לביצוע התיקונים בהקדם ובעלויות המינימאליות בנסיבות הענין ולהביא לכדי הסרת צו מבנה מסוכן.
ביטוח מבנה מסוכן
עם ההכרזה על המבנה כ”מסוכן”, ובמיוחד אם קיים חשש לקריסת במבנה, עלולים בעלי הדירות בבניין לאבד את כל ערך הנכס שלהם. נזק זה אינו מכוסה כיום בפוליסות ביטוח המבנה הקיימות, ולכן עלות הנזק, שעשויה להגיע כמעט לכדי ערך הנכס כולו, מושת על בעלי הדירות. נדגיש כי גם במקרה בו קיים ביטוח מבנה (לדירה, לדירות אחרות, לבניין כולו ו/או לרכוש המשותף), הוא לא יכסה את העלויות של בנייה מחדש לאחר קריסה. לכן, לפני תחילת שיפוץ הנכס, יש לרכוש ביטוח ייעודי – “ביטוח מבנה מסוכן”. ביטוח זה נועד להגן מפני הסיכונים בעבודות השיקום, דוגמת נזק לבניין, תאונות, פגיעה בעובדים, פגיעה בצד ג’, אובדן הכנסה וכיוצ”ב. ללא ביטוח הולם, העלויות הכרוכות בסיכונים אלו יכולות להיות משמעותיות ביותר.
משכנתא על מבנה מסוכן
הבנקים בישראל חוששים, ואף נמנעים, לתת משכנתא לרכישת דירה בבניין שהוצא לו “צו מבנה מסוכן”. הסיבה לכך היא חשש של הבנק נותן המשכנתא (הלוואה כנגד נכס מקרקעין), שבמקרה בו הלווים לא יוכלו לעמוד בהחזרי התשלומים, הבנק יישאר עם נכס מסוכן, ועם האחריות. אם הבנק ייאלץ לממש את זכותו על הנכס הממושכן, ולמכור אותו בשוק החופשי, הסיכוי שיוכל למכור נכס במבנה מסוכן – נמוך ביותר. במילים אחרות, יהיה קשה לבנק לכסות על ההפסדים. יחד עם זאת, היות שקיים מנעד רחב בסוגי הליקויים המובילים להוצאת “צו מבנה מסוכן”, ניתן לקבל משכנתא לרכישת נכס בבבניין שיש לו צו מבנה מסוכן. במקרים אלו, הבנק הממשכן ישלח שמאי מקרקעין מטעמו, במטרה להעריך את שווי הנכס, בניכוי הסכום הצפוי לתיקון צו מבנה מסוכן.
רכישת מבנה מסוכן
רכישת מבנה מסוכן, כדירה להשקעה, מהווה סיכון. שכן, במועד הבדיקת לקראת רכישה, אין וודאות מה יהיו עלויות שיקום ותיקון המבנה. אין גם וודאות באשר למשך זמן השיפוצים, לבעיות בלתי-צפויות שיתגלו, וכו’. לעיתים התיקון הוא פשוט ואף קוסמטי (אריחי שיש, חיפויים, זכוכית וכו’), אולם לעיתים הוא כרוך בתהליך תשתיתי-יסודי (השקול להקמה מחדש של הבניין). אף בהסתייעות באנשי מקצוע, קיים קושי להעריך ולגדר את הסיכון. משקיעי נדל”ן (וחברות העוסקות בתחום), מנסות לאתר נכסים מסוכנים, להשביח אותם ולמכור אותם ברווח.
מימון רכישת מבנה מסוכן
כפי שסקרנו לעיל, רכישת מבנה מסוכן תתאפשר במשכנתא, עם הון עצמי, או עם הלוואה. אנחנו ממליצים לוודא, ולקבל אישור עקרוני, בכתב, למימון הרכישה, טרם החתימה על חוזה מכר. שכן, סירוב מהגורם המממן לאחר חתימת החוזה, תסכל את עסקת המכר, ועלולה להביא לקנסות ולפיצוי מוסכם בסך מאות אלפי שקלים.
משרד מומחה לדיני מקרקעין, תכנון ובניה, במשך למעלה מ-40 שנה: וולר ושות’ עורכי דין
למשרד עורכי דין וולר ושות’ ניסיון עשיר בייעוץ משפטי ובניהול בכיר ברשויות המקומיות. עו”ד רועי וולר, לשעבר מנכ”ל רשות מקומית ומנהל סיכונים מוסמך (C.R.O), יוכל לסייע לאגפי ההנדסה בחקיקת חוק עזר הריסת מבנים מסוכנים, בתהליכים ובנהלי עבודה. במקביל, המשרד מסייע לבעלי נכסים שקיבלו “צו מבנה מסוכן”, בתהליך הסדרה, תיקון ליקויים, בחירת קבלן, הסרת צו מבנה מסוכן וביטול הליכים משפטיים, ואף השבחת הנכס. נושא התמודדות עם מבנים מסוכנים הנו מורכב, ודורש הבנה והתמצאות בחוק ובהוראות השונות הרלבנטיות לנושא, תכנון זהיר וקפדני. למידע נוסף, להתייעצות, להיערכות מקדימה או לקבלת חוות דעת, צרו קשר עכשיו.
