מבנים מסוכנים ברשויות המקומיות

מבקר המדינה פרסם ביום 4/7/2022, דו”ח ביקורת רוחב בנושא מבנים מסוכנים ברשויות המקומיות (כאן קישור ישיר). על פי בדיקת המבקר, שילוב הנסיבות של מאות אלפי מבנים שנבנו בישראל ללא תקן מחייב עמידוּת בפני רעידות אדמה, גילם ההולך ומתקדם של המבנים, הקושי לתחזק מבנים אלו והיעדר אסדרה מקיפה לנושא התחזוקה – מייצרים פוטנציאל למבנים מסוכנים רבים בישראל. מבנים מסוכנים שאינם מטופלים עלולים להיות בגדר “פצצה מתקתקת”, המעמידה בסיכון את כל מי שבסביבתם וכן מעמידה את המחזיקים, את הבעלים ואת הרשויות המקומיות בפני השלכות משמעותיות שלא תמיד הם ערוכים להן.

עיקרי הליקויים

• חוקי עזר לטיפול במבנים מסוכנים: מרבית חוקי העזר שנמצאו, אינם מעודכנים, ואינם קובעים את הזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים. כפי שכתבנו בפוסט קודם, על הרשות המקומית לדעת לנהל את חוקי העזר, ולא רק לחוקק אותם.
• היעדר נהלים רשותיים בנושא הטיפול במבנים מסוכנים: ככלל, לא נמצאו נהלים בתחום זה, במרבית הרשויות שנסקרו. גם ברשויות בהן נמצאו נהלים, לא נקבעו קריטריונים להבחנה בין רמות סכנה שונות, או את הליך העבודה הנדרש בקרב כלל הגורמים ברשות המקומית לטיפול במבנים מסוכנים ואת אופן שיתוף הפעולה ביניהם.
• אי קיום דיוני מעקב ובקרה בנושא מבנים מסוכנים.
• אי קיום יחידה לטיפול במבנים מסוכנים ברשויות המקומיות: משרד הפנים לא קבע הוראות המחייבות הקמת יחידה ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים והוראות לגבי תקן העובדים הנדרש לטיפול במבנים מסוכנים בהתאם לגודל הרשות או למאפיינים אחרים שיקבע המשרד. עובדים העוסקים בטיפול במבנים מסוכנים, לא עברו הכשרה או השתלמות בנושא מבנים מסוכנים לפני שהחלו לטפל בנושא ואינם משתתפים בהשתלמויות שוטפות בנושא זה.
• אי ביצוע בדיקות יזומות לאיתור מבנים מסוכנים: משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים, לרבות פירוט של אופן הכנת הסקר, מתודולוגיה, תדירות ההכנה הנדרשת ושל זהות הגורם הבודק. בהתאם לא קיימות תוכניות עבודה ברשויות המקומיות. כתוצאה מכך, אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו (משרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין) – מיפוי של האזורים עם פוטנציאל של מבנים בסיכון.
• אי פרסום מידע על מבנים מסוכנים: משרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות בנוגע למידע שעליהן לפרסם על מבנים מסוכנים שבטיפולן וכן בנוגע למתכונת פרסום המידע או להעברתו לתיקי הבניין.

המלצות לרשויות המקומיות

מדובר בביקורת רוחב, שעיקרי ההמלצות מכוונות לגורמים המאסדרים (רגולטורים). עם זאת, יש מספר המלצות שהרשות המקומית צריכה להיערך ולפעול לפיהן. זאת, נוכח אחריותה של הרשות המקומית לשלום תושביה ולמבנים שבשטחה, ונוכח החשיפה של הרשות המקומית לחבות נזיקית, ולפגיעה בתדמיתה. לפיכך, נראה כי תטיב הרשות המקומית, אם תנקוט מספר פעולות:

• קביעת נהלים והכנת תוכניות עבודה סדורות לבדיקת המבנים בתחום שיפוטן.
• קביעת קריטריונים שייקבעו (או שייקבעו על ידי משרד הפנים), מפורטים ושקופים, על מנת לאתר מבנים מסוכנים או כאלה החשודים כמסוכנים. על בסיסם יבדקו את המבנים ויוודאו כי הסכנה תוסר.
• לנהוג בשקיפות ולפרסם מידע לציבור על כלל המבנים המסוכנים המוכרזים בתחום שיפוטן תוך ציון מועד עדכונו של מידע זה. זאת על מנת להבטיח שגם רשויות החירום וההצלה יתעדכנו בדבר רשימת המבנים המסוכנים, באופן שוטף.
• ביצוע אכיפה – הגשת כתבי אישום והגשת תביעות להחזר לאחר ביצוע עבודות.

עורך דין רשויות מקומיות

למשרד עורכי דין וולר ושות’ ניסיון עשיר בייעוץ משפטי לרשויות מקומיות ולתאגידים עירוניים. עו”ד רועי וולר, לשעבר מנכ”ל מועצה אזורית ומנהל סיכונים מוסמך, יוכל לסייע לרשות המקומית בניהול והיערכות בתחום התמודדות עם מבנים מסוכנים. למידע נוסף, להתייעצות, להיערכות מקדימה או לקבלת חוות דעת, צרו קשר עכשיו.