חוקי עזר ברשויות המקומיות

רשויות רבות סבורות, שחקיקת חוק עזר, הנו סופו של תהליך. רשויות רבות סבורות כי חוק העזר הוא עניינה של הלשכה המשפטית, הגזבר והמזכיר/ מנכ”ל בלבד. אולם חוקי עזר הנם אחד הכלים המשמעותיים והמרכזיים ביותר, ב”ארגז הכלים” של הרשות, והשימוש בהם מחייב ניהול ידע, ארגון, עבודה שיטתית, ניהול ומעורבות רציפה ושוטפת של הנהלת הרשות ועובדיה, על מנת שהרשות תפעל בצורה תקינה וחוקית. זה, בתמצית, סיפור פסיקת בית משפט השלום, בתביעה שהגישה אחת מהמועצות בצפון כנגד תושב, בגין עבירה על חוק העזר, אולם שכחה לצייד את הפקח בסמכויות הרלוונטיות לחוק העזר…

ניהול חוקי עזר

סיפור המעשה: פקח המועצה, רשם דו”ח כנגד תושב, בגין השלכת פסולת במגרש שבבעלותו, מכח חוק העזר שמירת הסדר והניקיון. התושב לא שילם את הדו”ח, וביקש להישפט. הרשות המקומיות, נערכה היטב לקרב המשפטי: הגישה מסמכים, דו”חות, וצרפה את התזכיר, הצילומים והשרטוטים, המעידים כולם על ביצוע העבירה לכאורה. אף פקח המועצה, העיד בפני בית המשפט הנכבד, בצורה ברורה ורהוטה. בחקירתו הנגדית, נתבקש הפקח להציג את תעודת מינויו, לפקח על פי חוק העזר הנ”ל. אלא שהתברר כי, עפ”י התעודה שהוצגה, כי מדובר בפקח לעניין חוק רישוי עסקים, ולא לעניין חוק העזר שמירת הסדר והניקיון. משהובהר כי ראש המועצה לא מינה אותו להיות פקח לחוק העזר זה, כולו או מקצתו, קיבל בית המשפט את טענת התושב כי “אין להשיב לאשמה”, וזיכה אותו כליל מהאישום שיוחס לו על ידי המועצה.

יוסבר: בחקיקה הראשית, ובחוקי העזר שמחוקקות הרשויות, נקבע במפורש כי ראש הרשות מוסמך לבצע פעולות כאלו ואחרות. ראש הרשות רשאי, בהחלטה מנהלית, לאחר שבדק ושקל את השיקולים הרלוונטיים, להאציל את הסמכויות שהוקנו לו בחוק העזר, לעובד הרשות או למי מטעמה של הרשות, במטרה להיעזר בהם להפעלת אותה הסמכות. על ראש הרשות למנות, בכתב מינוי או בתעודת מינוי, את המוסמכים מטעמו לבצע את אותן הפעולות. כאשר אלו לא מבוצעים, הרי שמדובר בפעולה המבוצעת בחוסר סמכות, על כל המשתמע מכך.

חזקת התקינות המנהלית

“חזקת התקינות המינהלית” קובעת, בתמצית, כי ניתן להניח כי הרשות נהגה כדין. רשויות המינהל אינן יכולות ואינן צריכות, כעניין שבשגרה, להתמודד עם טענות שיחייבו אותן להוכיח כל פעם, ומהתחלה, כי החלטות שהתקבלו בהן ומשמשות בסיס לפעולותיהן, אכן התקבלו כדין. אלא שמדובר בחזקה הניתנת לסתירה, ועל האזרח המבקש לסתור את החזקה מוטל הנטל “לסדוק” את הנחת התקינות, על ידי כך שיצביע על בעייתיות לכאורה בפעולתה של הרשות. עוצמתן של החזקות מתחזקת במהלך השנים, ועוצמת הראייה שעל האזרח להביא על מנת לסתור אותן, צריכה להיות בהלימה לעוצמתן ולעניין העומד על הפרק (בג”צ 4566/90 דוד דקל נ’ שר האוצר, פ”ד מה (1) 28, עמ’ 35-36 [פורסם בנבו]).

ניהול ושימוש בחוקי העזר

מה המשמעות לגבי הרשויות המקומיות ?

• ברמה הבסיסית ביותר, על הרשות לוודא כי עובדיה והפועלים מטעמה, כשירים ומוסמכים לביצוע משימותיהם. על הנהלת הרשות לוודא כי ההסמכות מוענקות כדין, עומדות בתוקף, לרענן את הרישומים במחלקת כח האדם, ועוד.
• ברמה הגבוהה יותר, על הרשות להבין כי חוקי העזר, מכוחם (בין היתר) היא פועלת הרשות, אינם סתם “ניירות”, הנמצאים באתר האינטרנט של המועצה ובמשרד מזכיר הרשות. הם אינם פרויקט חד-פעמי, המסתיים עם פרסום חוק העזר ב”רשומות”. חוקי העזר הנם כלי עבודה, המשמשים את הרשות באופן שוטף, ומחייבים את הרשות לבדוק את עצמה, לעדכן תחזיות, תעריפים, לעדכן סמכויות עובדים, לבחון שינויים בחוק העזר בהתאם לצרכי התושבים והרשות, להתעדכן משפטית, אופרטיבית, טכנולוגית, ועוד. חוקי עזר בני עשרות בשנים (כפי שקיים במספר רשויות) – סביר להניח כי אינם בשימוש, אינם יעילים או אינם משרתים באופן יעיל את הרשות. המציאות משתנה מדי יום, ועל הרשות המקומית להתאים עצמה.

עורך דין רשויות מקומיות 

משרד עורכי דין וולר ושות’ מעניק ליווי וייעוץ משפטי שוטף, לרשויות מקומיות ולתאגידים עירוניים. עו”ד רועי וולר, לשעבר מנכ”ל מועצה אזורית, הנו בעל ניסיון משפטי וניסיון מהשטח, בתחום התקנת ואכיפת חוקי העזר. לכל שאלה בתחום, צרו קשר.