קבלת החלטות נתמכת (Supported Decision Making) היא הסדר משפטי, המסייע במימוש כשרותו המשפטית, וקיום רצונותיו והעדפותיו של האדם הנתמך. מנגנון זה משמר את האוטונומיה של האדם הנזקק, ומסייע לו להתגבר על הקשיים הנובעים ממוגבלותו, תוך מתן ייעוץ, ליווי, סיוע והנגשה של ההחלטות איתן הוא אמור להתמודד. בניגוד לאפוטרופסות, הסדר זה מיועד לאנשים בעלי כשירות משפטית, אולם מתקשים לדאוג לענייניהם בעקבות מחלה, זקנה וכו’, ברם הם אינם בשלב בו הם נדרשים לאפוטרופוס (צעד הנוטל לחלוטין את שיקול הדעת של אותו אדם על חייו ומהווה פגיעה קשה מאוד בזכות החירות ובכבוד האדם).
ההסדר החוקי
מנגנון “קבלת החלטות נתמכת” עוגן בחקיקה – תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962. התיקון יצר שלושה מנגנונים משפטיים, המאפשרים לכל אדם בגיר, לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד, כשלא יוכל לטפל בכך בעצמו:
- אפוטרופסות. אפוטרופוס הוא אדם או גוף, הממונה על ידי בית המשפט, במטרה לדאוג לענייניו של מי שלא מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו, בכל פעולה משפטית ובכל נושא לפי הסמכויות שבית המשפט העניק לו. יוער כי עד תיקון 18 לחוק, אדם אשר מונה לו אפוטרופוס נקרא “חסוי” (ביטוי המוחק את משמעותו כאדם), ומונח זה הוחלף במונח “אדם אשר מונה לו אפוטרופוס”.
- “ייפוי כוח מתמשך“. הסדר המאפשר לאדם לתכנן את עתידו, ולקבוע מי ירצה שינהל את ענייניו וכיצד, תוך אפשרות למתן הנחיות מקדימות למיופה הכוח.
- “קבלת החלטות נתמכת“. הסדר המאפשר לאדם בגיר המתקשה בהבנת מידע ובקבלת החלטות בענייניו, אך מסוגל לקבל החלטות עם עזרה ותמיכה, להיעזר באדם אחר. תפקידו של המסייע (“תומך קבלת החלטות”) לאסוף מידע, להתאימו להבנת “מקבל ההחלטות”, לסייע לו בקבלת החלטה ובמימושה. העיקרון המנחה פרקטיקה זו היא שלאדם ניתנת הזכות לבטא את צרכיו ורצונותיו וליישמם בפועל.
פסיקה משפטית
עוד טרם תיקון 18 לחוק, הכירו בתי המשפט לענייני משפחה, במנגנון קבלת החלטות נתמכת. במקרים אלו, נתבקשו בתי המשפט למנות תומך בקבלת החלטות, מתוך חשש כי מינוי אפוטרופוס יביא לפגיעה בלתי סבירה ובלתי מידתית, בחופש ההתנהלות של האדם הנזקק. וכפי שפסקה כב’ השופטת אלון ב-אפ (חי’) 43640-01-15 א.ב נ’ היועץ המשפטי לממשלה –
“בחנתי את המודל המוצע ואין לי אלא לברך עליו […] אוסיף כי מניסיוני השיפוטי נחשפתי לכך, כי אוכלוסיית הזקנים נתונה ביתר שאת ולרוב ללא הגנה מספקת על זכויותיה למינוי אפוטרופוס [..] למודל המוצע יתרונות רבים — הוא אינו שולל מהמבקשת הנתמכת את השליטה המלאה על אורח חייה, איכות חייה ורווחתה. הוא מעצים אותה, מעניק לה ביטחון, מחזק את תחושת העצמאות וכן אינו מאיין את השליטה על חייה, על משקל ‘אל תשליכני לעת זיקנה'”
מינוי תומך בקבלת החלטות
סעיף 67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, מסדיר את המינוי של תומך בקבלת החלטות, תפקידיו וסמכויותיו. האדם המעוניין בתמיכה (“מקבל החלטות“) פונה לבית המשפט ומבקש למנות אדם אחר שהוא סומך עליו לתפקיד “תומך החלטות“, על מנת שיסייע לו בקבלת החלטות בתחומים בהם מקבל ההחלטה זקוק לסיוע – עניינים כספיים, אישיים, רפואיים או לצורך הבנת מידע.
האדם שמבקש מינוי תומך בקבלת החלטות, בוחר את התומך על פי רצונו, באופן חופשי ומודע, ללא לחצים חיצוניים. בהתאם לצו המינוי, תומך ההחלטות יהיה רשאי לקבל מידע מגורמים שונים ולהסביר את המידע למקבל ההחלטות בדרך המובנת לו, להסביר למקבל ההחלטות את האפשרויות העומדות בפניו ולתווך בינו לבין גורמים שונים, על מנת שמקבל ההחלטה יוכל לקבל את ההחלטות בעצמו. במידת הצורך, תומך ההחלטות יכול לסייע למקבל ההחלטה לממש את החלטתו. ההחלטה מתקבלת רק על ידי מקבל ההחלטות והוא זה שחותם עליה ואחראי לתוצאותיה. תומך ההחלטות לא מקבל את ההחלטה במקום מקבל ההחלטות.
למי מתאים תומך בקבלת החלטות?
כאשר אדם יכול משפטית לדאוג לענייניו הכלכליים, האישיים, המשפטיים או הרפואיים, אך מתקשה בכך – ייתכן והוא נזקק לעזרה מקצועית. בעבר, הפתרון המשפטי היה מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט: ברם, מינוי אפוטרופוס נוטל לחלוטין את שיקול הדעת של אותו אדם על חייו ומהווה פגיעה קשה מאוד בזכות החירות ובכבוד האדם. תומך בקבלת החלטות מהווה מעין “מדרגה” משפטית נוספת, השומרת על כבודו ועל האוטונומיה של האדם.
“קהל היעד” – אזרחים ותיקים, שמפאת מצבם הבריאותי מתקשים לדאוג לענייניהם; אנשים עם מוגבלות נפשית, שכלית או התפתחותית המשפיעה על יכולתם לקבל החלטות, אולם מסוגלים לחיות באופן עצמאי אם יקבלו תמיכה בנושאים מסויימים.
פעולות התמיכה
- זיהוי הזדמנויות עבור האדם לקבל החלטות.
- בירור מעמיק של רצונותיו והעדפותיו של מקבל ההחלטות.
- גישה למידע ואיסוף מידע אישי רלוונטי לקבלת ההחלטה.
- הנגשה והסבר של המידע הרלוונטי לקבלת ההחלטה.
- סיוע בשקילת ההשלכות והסיכונים האפשריים של החלטה מסוימת ושל החלטות חלופיות.
- סיוע במיצוי זכויות.
- סיוע בהבעה, בתיווך ובמסירת תוכן ההחלטה של האדם לגורמים אחרים.
- ביצוע פעולות ליישום החלטותיו של מקבל ההחלטות.
איתור תומך החלטות
מקבל ההחלטות אמור לאתר אדם מסביבתו הקרובה, שהוא סומך עליו ומעוניין שיתמנה כתומך החלטות עבורו, בהתנדבות או בשכר. אם אין בסביבתו של מקבל ההחלטות אדם מתאים, ניתן לאתר תומך החלטות שאין בינו לבין מקבל ההחלטה היכרות מוקדמת על מנת שימלא את התפקיד באופן מקצועי. במקרה זה, מעמדו ותפקידו יהיו כ”תומך החלטות מקצועי“.
תומך החלטות מקצועי
ניתן למנות “תומך החלטות מקצועי“, שימלא את התפקיד כבעל מקצוע (בשונה ממתנדב). על תומך ההחלטות המקצועי לעמוד במספר תנאים, ביניהם: ניסיון מקצועי או ניסיון חיים הרלוונטי לנושאים בהם נדרשת התמיכה; והוא עבר בהצלחה הכשרה באישור משרד המשפטים.
תחומי המינוי של תומך ההחלטות
תומך ההחלטות מסייע בנושאים בהם התמנה לכך על ידי בית המשפט, בדרך כלל לפי בקשת מקבל ההחלטות. בין כלל הנושאים האפשריים:
- עניינים כספיים. לדוגמה, ניהול חשבון בנק, חתימה על חוזים והסכמים שיש בהם עניין כספי.
- עניינים אישיים. לשם הדוגמה, קביעת מקום מגורים, בחירת תעסוקה, בחירת פעילות פנאי.
- עניינים רפואיים.
פיקוח על תומך ההחלטות
מפקחי האפוטרופוס הכללי רשאים לבקש ממקבל ההחלטות, מתומך ההחלטות או מכל גורם אחר מידע או מסמכים הנוגעים לביצוע תפקידו של תומך ההחלטות. במידת הצורך, ניתן גם לתאם ביקור אצל מקבל ההחלטות. כמו כן, אם יש תלונה בנוגע לתפקודו של תומך ההחלטות, ניתן להגיש אותה לממונה על תלונות הציבור באפוטרופוס הכללי.
הגשת בקשה למינוי תומך
המסמכים הנדרשים לבקשה
יש להגיש בקשה למינוי תומך לבית המשפט לבקשה למינוי תומך ניתן לצרף חוות דעת או התייחסויות של גורמים מקצועיים ושל בני משפחה שהן חשובות כדי לקבל את ההחלטה על מינוי התומך.
דרכים להגשת הבקשה
האדם שמעוניין שימונה לו תומך החלטה (או באמצעות אדם אחר שיסייע לו בהגשת הבקשה אם הוא מתקשה בכך), רשאי להגיש בקשה למינוי תומך החלטות, לבית המשפט לענייני משפחה. הבקשה יכולה לעלות בשלוש דרכים:
- הגשת “בקשה למינוי תומך החלטה”, בהליך נפרד בבית המשפט.
- הגשת “בקשה למינוי תומך”, תוך כדי דיון בביהמ”ש בנושא מינוי אפוטרופוס לאדם.
- הגשת “בקשה למינוי תומך” תוך כדי הליך אחר בבית המשפט.
לפני שבית המשפט יחליט בבקשה, תתקיים “פגישת מידע ותיאום“, בה ישתתפו מבקש התמיכה (מקבל ההחלטות), תומך ההחלטות המוצע ונציג האפוטרופוס הכללי. בפגישה יימסר מידע על תפקידו של תומך ההחלטות, סמכויותיו מול צדדים ג’, האחריות המוטלת על מקבל ההחלטה ועל תומך ההחלטות. כמו כן, בפגישה ידונו בתחומים בהם מבקש ההחלטות מעוניין לקבל תמיכה ויקיימו תיאום ציפיות בנושא. לאחר קיום פגישת המידע והתיאום, בית המשפט ידון ויחליט האם למנות תומך החלטה או לא. במקרים מסויימים, עשוי בית המשפט לפנות בבקשה לתסקיר של עובד סוציאלי לסדרי דין, טרם קבלת ההחלטה. צו מינוי התומך יפרט את העניינים בהם תינתן התמיכה, ויפרט את סמכויות הצדדים.
הפסקת התמיכה
ביטול צו המינוי
בית המשפט רשאי לבטל את צו מינוי תומך ההחלטה או להחליף את תומך ההחלטה מהסיבות הבאות:
- מקבל ההחלטה לא מעוניין שתומך ההחלטה ימשיך בתפקידו (והוא הודיע על כך לתומך ההחלטה).
- תומך ההחלטה לא מבצע את תפקידו כראוי וכתוצאה מכך נגרמת פגיעה למקבל ההחלטה.
- מצבו של מקבל ההחלטה השתפר ולכן הוא כבר אינו זקוק לתומך ההחלטה, או שמצבו החמיר והוא זקוק לאמצעי אחר לתמיכה.
- תומך ההחלטה התפטר מתפקידו (והודיע על כך למקבל ההחלטה).
פקיעת המינוי
צו מינוי התומך יכול לפקוע (להפסיק להתקיים) בנסיבות הבאות:
- תומך ההחלטה לא עומד בתנאים הקבועים בחוק כדי לפעול בתפקיד זה.
- בית המשפט קבע תנאי מסוים שבו המינוי יפקע, והתנאי אכן התקיים.
- מקבל ההחלטה או תומך ההחלטה נפטרו.
- מקבל ההחלטה ותומך ההחלטה היו בני זוג שנפרדו. זאת, אלא אם מלכתחילה נקבע בצו המינוי שגם במקרה כזה המינוי ממשיך להיות תקף.
משרד וולר ושות’ הנו ממשרדי עורכי הדין הותיקים והמובילים בישראל, עפ”י מדריכי הדירוג BDI ו-D&B. למידע נוסף, התייעצות וקבלת חוות דעת, צלצלו עכשיו.
