שאלות ותשובות – ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם בגיר ובר-כשרות – לכלול הוראות מראש ומינוי מיופה כוח שיפעל בענייניו, כאשר הוא יאבד את יכולתו לקבל החלטות בעתיד. מטרתו היא לשמור על רצונו והאוטונומיה של האדם גם במצבים של ירידה קוגניטיבית או פגיעה בריאותית, ולמנוע את הצורך במינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט. דרך ייפוי הכוח המתמשך ניתן לקבוע מי ינהל עניינים רפואיים, אישיים וכלכליים, ובאילו תנאים ולפי הנחיות מקדימות.

על פי החוק, ייפוי כוח מתמשך נערך באמצעות עורך דין שהוסמך לכך על-ידי האפוטרופוס הכללי. אין באפשרותו של עורך הדין להיות מיופה הכוח במסמך עצמו, כדי למנוע ניגוד עניינים. המרכיבים המשפטיים הנדרשים כוללים ניסוח ברור של תחומי הסמכות, הגדרה של מתי המסמך ייכנס לתוקף, הוראות מקדימות, וקביעות לגבי פיקוח ובקרה. כמו כן, כאשר מדובר באדם בעל מגבלה או ירידה קוגניטיבית, נדרש חוות דעת רפואית שתעיד על כשירות בעת עריכת המסמך.

החוק מכיר בשני סוגים עיקריים: ייפוי כוח כללי וייפוי כוח ספציפי. ייפוי כוח כללי כולל סמכויות בכל התחומים (רכוש, עניינים אישיים ובריאות). ייפוי כוח ספציפי מוגבל לתחום אחד או יותר (למשל רק רכוש או רק בריאות). בממסמך ניתן להגדיר אילו תחומים להכליל ואילו לשמור בידי הממנה או להותיר שיקול דעת.

הכניסה לתוקף מותנית בעמידת התנאים שהממנה קבע במסמך, לרוב במצב שבו הממנה אינו כשיר להחליט בעצמו. על מיופה הכוח להגיש בקשה לכניסה לתוקף לאפוטרופוס הכללי, יחד עם חוות דעת רפואית המעידה על ירידת הכשירות או קביעות אחרות לפי תנאי המסמך.

חוות דעת מומחה היא חלק מרכזי בתהליך. התקנות מאפשרות כי מומחים מוסמכים בתחומי רפואה (גריאטריה, נוירולוגיה, רפואה פנימית וכו’) או פסיכולוגים קליניים יעריכו את מצב הממונה. הבדיקה מוקדשת לבדוק אם הממנה הבין את משמעות ההוראות, את ההשלכות שהן נושאות ואת יכולתו לשקול יתרונות וחסרונות. חוות הדעת מהווה יסוד לקביעת תוקפו של המסמך.

במקרה פטירת הממנה, ייפוי הכוח המתמשך פוקע אוטומטית, ולא ניתן לייצג אדם שנפטר. אם מונה מיופה כוח חלופי במסמך, הוא נכנס לתפקידו. במהלך 90 הימים הראשונים לאחר המוות, מיופה הכוח הרכושי רשאי לבצע פעולות הכרחיות (תשלום חובות, הוצאות קבורה, ניהול נכסים שוטף) בהתאם לסעיף 32כד לחוק. לאחר מכן – חייב להסדיר העברת כל הנכסים והמסמכים ליורשים או למנהל עיזבון.

לפני ניסוח המסמך נערכות פגישות בהן עורך הדין סוקר עם הממנה את מצבו הבריאותי, רכושו, קשריו המשפחתיים והעדפותיו לטיפול עתידי. בפגישות אלו מוגדרות גם הוראות מקדימות ודרכי פיקוח על מיופי הכוח. המטרה היא להבטיח שהממנה מכיר את המשמעויות, יסיר ספקות ויקבל החלטה מושכלת. תכנון מוקדם ודיון עם כל בעלי העניין מומלץ כדי למנוע סכסוכים בעתיד.

אם לא נקבע במסמך הליך פעולה מפורש למיופי הכוח, ברירת המחדל היא פועלות בהסכמה משותפת. המשמעות היא שפעולה רגילה כמו ניהול חשבון בנק תחייב החלטה משותפת של כל מיופי הכוח, גם אם ניתנו להם תחומי אחריות נפרדים. המסקנה: כדי למנוע מורכבויות, חשוב להגדיר מראש בייפוי הכוח איך יפעלו מיופי הכוח – האם כל אחד בנפרד, צורך הסכמה משותפת או הגבלות מסוימות.

כן, ניתן למנות יותר מאדם אחד. אם לא צוין באופן מפורש אופן פעולתם (“שותק”, “חלוקה נפרדת” וכו’), ההנחה היא שיפעלו בהסכמה משותפת. לכן, בצעדים כמו ניהול חשבונות או שינוי מגורים, נדרש שיתוף פעולה. כדי למנוע מחלוקות, מומלץ להגדיר מראש בייפוי הכוח איך יפעלו מיופי הכוח – האם כל אחד בנפרד, בהחלטה מצטברת או באופן אחר.

ייפוי הכוח מתמשך מהווה כלי משפטי המאפשר לאדם לקבוע מראש כיצד ינוהלו ענייניו כאשר יאבד את כשרונו לקבל החלטות. היתרון הוא בכך שהאדם שומר שליטה על מי יטפל בו ואיך, והוראותיו נשמרות גם כשהוא אינו כשיר. 
חיסרון פוטנציאלי הוא שבנסיבות של פרשנות שונה של ההנחיות, או פעולה חריגה של מיופה הכוח, עשויות להיווצר מחלוקות.

בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, צד שלישי יהיה זכאי לקבל מידע רק לאחר שהוצג בפניו ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף. אם הבקשה מוגשת לפני כניסת התוקף, אין זכאות חוקית למידע. 
הגשת הבקשה נעשית באמצעות טופס ייעודי, לאחר אישור הממונה הרלוונטי במשרד המשפטים.

ייפוי כוח בלתי חוזר נועד בראש ובראשונה להבטיח זכויות של צד שלישי, ואינו ניתן לביטול, ואילו ייפוי כוח מתמשך מתייחס להליך במהלך חיי הממנה. ייפוי כוח בלתי חוזר אינו מוגבל בזמן והוא נמשך גם לאחר פטירת הממנה, בעוד שייפוי כוח מתמשך מוגבל לתקופת חייו של הממונה. ייפוי כוח מתמשך, לעומת זאת, ניתן לשינוי או ביטול כל עוד האדם כשיר, ומבטיח שההנחיות במצב של ירידה ביכולת יקוימו. כמו כן, ייפוי כוח בלתי חוזר פועל לרוב בעניינים שבהם נדרש הבטחת זכויות לצד שלישי, בעוד ייפוי כוח מתמשך נועד בעיקר לשימור זכויות ואוטונומיה של האדם עצמו בתקופות של חלשה אפשרית.

עם פטירת הממנה, ייפוי הכוח המתמשך פוקע באופן אוטומטי. סעיף 32יח1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מחייב את המיופה בהחזרת כל נכסי הממנה בידי היורשים או הגוף המשפטי המתאים.

הממנה רשאי לבטל או לשנות את ייפוי הכוח כל עוד עדיין כשיר, כאשר הביטול נעשה בהודעה בכתב שתוגש למיופה הכוח, לעורך הדין ולרשויות הרלוונטיות. אם המסמך כבר נכנס לתוקף, אפשר לבקש מבית המשפט ביטול מלא או חלקי אם התעורר צורך מוצדק (למשל חוסר עמידה בהוראות).

במקרה שמיופה כוח לא פעל על פי הוראות הממנה או חרג מהן, ניתן לבחון השבות נזקים, ביטול או תיקון ההחלטות. יש לפנות לבית המשפט בבקשה לביקורת שיפוטית ולהוכיח שההפרה גרמה נזק ממשי ושוויתה לפעולה לפי הנורמה. בית המשפט יכול להורות על השבת נכסים, פיצוי או שינוי החלטות שבוצעו שלא כדין. לצד הליך משפטי, חשוב לבדוק אם במסמך הוגדר מנגנון פיקוח פנימי (ביקורת, דיווח) שתוכל לתמוך בטענות.

אנחנו ממליצים מוקדם ככל האפשר – כשהאדם בר־כושר וצלול, טרם ירידה תפקודית או תחלואה משמעותית. עיכוב בעריכה עשוי לגרום לחוסר יכולת לממש את הזכות בעת הידרדרות פתאומית.

במסמך ניתן להגדיר מנגנוני בקרה כגון חובת דיווח תקופתי, מנגנון אישור פעולות על ידי גורם שלישי (כגון אדם מיודע), פיקוח שיפוטי או ביקורת דין. ניתן גם לקבוע שבכל פעולה מסוימת תידרש אישור מראש. המטרה היא לוודא שמיופה הכוח לא חורג מסמכותו ושפעולותיו מותאמות לרצון הממנה.

סעיף 32 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע הוראות מרכזיות לגבי מינוי, תוקף, פקיעה, ביטול והסמכות של בית המשפט. בין הסעיפים: במקרים של שינוי כושר הממנה, התנגדות של מיופה כוח, בקשות לביטול, הסמכות לביקורת שיפוטית, מינוי אפוטרופוס נוסף במקרים מיוחדים ועוד.